ימי ערב חג הפסח בפתח, והכל עסוקים בנקיון ובהתחדשות. אנשים רבים מבקשים לנקות לקראת החג גם את הגינה והחצר. במאמר זה נעסוק בהלכות הנוגעות לנקיון הגינה והחצר בשמיטה. פעולות כמו איסוף הפסולת מן החצר וניכוש עשבי הבר מן הגינה, עלולות להחשב כמלאכות האסורות בשמיטה, אם משום שהן מכשירות את האדמה לזריעה, ואם משום שהן מסייעות לצמיחת הצמחים שבה. בהמשך נעסוק גם בשאלות הכרוכות בגיזום ועיצוב הגדר החיה.
נקיון החצר והגינה
מאמר מתוך דיוור חודש ניסן תשפ"ב
האם מותר לנקות את החצר והגינה מן הפסולת שהצטברה בה במשך החורף?
ניקוי חצר
חצר שסביב הבית שאין בה צמחי גינה או עצי נוי וכל שנה מנקים אותה, ואינה משמשת לשתילה אלא למשחק וכד' או אינה משמשת לכלום, ולא מתכוננים לשתול בה אחרי שמיטה, מותר לנקות אותה מפסולת של ניירות וכד'.
ניקוי גינה
כאמור, סילוק הפסולת מהגינה שיש בה צמחי נוי או עצים, עשוי להחשב למלאכה. אך אם כוונתו היא רק לשם נקיון הגינה, ואינו מתכוון כלל לתועלת הצמחים או להכשרת הקרקע, לדעת הגרש"ז אויערבאך והגר"נ קרליץ זצ"ל מותר לפנות פסולת של ניירות ושאר פסולת, כדרך שעושה בשאר השנים. אין לסלק אבנים. ולדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל צריך שיהיה ניכר ממעשיו שאינו מתכוון לתועלת הצמחים והגינה, כגון: שיאסוף רק את הלכלוכים הגדולים וישאיר את הקטנים, או שיאסוף את הניירות וישאיר הסולת אחרת [משפטי ארץ פרק ו סעי' ג, ועיין בספר משנת הגרי"ש עמ' לה].
ניכוש עשבים
האם מותר לנכש את עשבי הבר לשם נקיון, למניעת שריפות, או להרחקת נחשים ומזיקים?
יש לחלק בין ניכוש עשבים מחצר ריקה, לבין ניכושם מן הגינה או מן החצר שגדלים בהם עצים, שיחים וצמחי נוי.
ניכוש בחצר לא זרועה: ניכוש עשבי בר בחצר לא זרועה עלול להחשב כחרישה, משום שהוא מכשיר את הקרקע לזריעה. אך מי שרוצה לנכשם לנוי, למניעת שריפות או להרחקת זוחלים, ואף רגיל לנכש עשבים אלו בכל שנה למטרות אלו, מותר לו לנכשם גם בשמיטה, ובלבד שאין בכוונתו לעשות גינה במקום זה. [עיי' בדרך אמונה סוף חלק ד, במכתבי החזון איש, מכתב ח]. ומכל מקום לא יעקור את העשבים עם שורשיהם אלא יקצץ את גבעולי העשבים בלבד.
גינה או חצר שגדלים בה צמחים: ניכוש עשבי בר שגדלו בקרבת הצמחים שבגינה נחשב גם כתולדת מלאכת הזריעה, משום שהוא מסייע לצמיחתם. ולכן לא ינכש את עשבי הבר כדרכו גם אם אינו מתכוון כלל לתועלת הצמחים, אלא רק לנקיון או למניעת שריפות וכדומה. ומכל מקום למטרות אלו רשאי לחנוק את עשבי הבר ביריעת פלסטיק. ויש המתירים אף לקוצצם גבוה מהרגיל, כך שמשאיר מהם גובה ניכר מעל פני הקרקע.
אכן לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל אין לנכש כלל את עשבי הבר, אלא אם כן יש חשש שהצמחים שבגינה ינזקו מכך נזק ניכר. שעל אף שבלבו אינו מתכוון לתועלת הצמחים, כיון שאין כוונתו ניכרת מתוך מעשיו – אסור לעשות כן. [משפטי ארץ פרק ד סעי' יד, ועיי' בספר משנת הגרי"ש עמ' כט].
גיזום גדר חיה
האם מותר לגזום גדר חיה, כאשר הכוונה לשוות לה מראה מסודר בלבד, ולא לשם עידוד צמיחתה?
גדר חיה שזקוקה לגיזום לשם עידוד הצמיחה ולשם מילוי הגדר, אסור לגזום אותה גם אם הכוונה לשם נוי. גדר חיה צפופה ובריאה שאינה צריכה גיזום כדי להשביחה, ורוצה לגזום אותה לנוי בלבד. בספר משפטי ארץ [פרק ד סעיף יח] הביא את דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל והגר"נ קרליץ זצ"ל שאסרו את הגיזום, וביאר שם [בהערה 35] את טעמם, שמכיון שכדי לשמור על צורת הגדר וכדי למנוע מן הענפים להתעבות ולאבד את צורתם יש צורך בצימוח תמידי של ענפים חדשים ויפים, וגיזום הגדר מעודד את הצימוח הזה, אסור לגזום את הגדר גם אם מטרתו רק לעיצוב ולנוי, וגם אם היא צפופה ובריאה. וטעם נוסף, שמכיון שהגיזום התקופתי הוא צורת הטיפול המקובלת בצמחי גדר בכל השנים, הוא נחשב למלאכה. שכן כל מלאכה שרגילים לעשותה בשדה – נחשבת כמלאכת קרקע שאסורה.
מאידך בספר שמיטה כהלכתה [פרק א סעיף יא] כתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א שמותר לגזום גדר חיה אם אכן גוזם לשם נוי בלבד. וטעמו, שזה שגוזם רק לשם נוי היה מעדיף שהגדר לא תצמח יותר אלא תשאר כפי שהיא, ועל כן אינו נחשב כעושה לשם עידוד הצמיחה, ואין זה בכלל הזמירה האסורה בשביעית. ומכל מקום, כיון שיש המחמירים שהקציצה תיעשה באופן שניכר שאין כוונתו לזמירה, ראוי שישנה מצורת הגיזום ויסתפק בגיזום מועט, באופן שאינו מועיל לצמיחה אלא מונע ניוון בלבד. [ועיין מה שכתב בהערה שם].
גם בספר ברית עולם מאת הגר"ב זילבר זצ"ל [בהערות שבסוף הספר, עמוד קא] כתב שהמיקל בגיזום גדר חיה, וכוונתו רק לנוי, יש לו על מה לסמוך, מכיון שכל גיזום באילני סרק הוא רק מדרבנן, ועל כן מי שאין מתכוין לגידול כי אם לנוי, מותר. עיי"ש באריכות.
וביאר במשפטי ארץ [שם בהערה 36] את סברת המתירים, שאין אנו מתחשבים אלא בכוונת הגוזמים בשעת מעשה. ומכיון שבשעת מעשה כוונתם רק לתיקון הצורה, ובאותה שעה הגיזום רק מקטין את הצימוח, אין מחשיבים את הגיזום למלאכה, על אף שבהמשך הוא יביא לעידוד הצמיחה ולגידול ענפים צעירים חדשים. והרי זה דומה למבואר במשנה (שביעית פרק ד משנה ה) שמותר לקצוץ סדן השקמה, שעל אף שיצאו ענפים חדשים במקום הענפים שנקצצו, אין זה נחשב למלאכת השבחה כיון שאינו מתכוין לכך בשעת מעשה.
אמנם אם הגדר בנויה ממיני צמחים שאם לא יגזמו אותם שנה שלימה לא יוכלו להחזיר את הגדר אחרי שמיטה לצורתה, יש מקום להתיר לגוזמה כפי מה שמוכרח כדי לשמור על צורתה, משום מניעת הפסד.
