שאלות ותשובות

תשובה:

אם הפרשת המעשר עני נעשית בגורן, אין בו טובת הנאה לבעלים, אלא באים העניים ונוטלים אותו על כרחו של הבעלים, אבל אם ההפרשה נעשית בבית, יש לבעלים טובת הנאה, ויכול לתתו לכל עני שירצה. (מקורות: רמב"ם מתנות עניים ו, י)

הפרשתי מעשר עני, האם חובתי לתת אותו לכל עני שיבוא לבקשו, או זכותי לקבוע לאיזה עני אתן אותו?

תשובה:

אף שחובת ההפרשה והנתינה הייתה מוטלת מלכתחילה על החקלאי, כיון שפירות אלו הם בחזקת 'טבל ודאי', חייב המפריש לתת את המעשר עני לעניים. (מקורות: הוראת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, הובא במשפטי ארץ תרומות יז הערה 5)

קניתי פירות מחקלאי שאינו שומר תורה ומצוות ואינו מפריש תרומות ומעשרות, האם אחרי שאני מפריש, עלי לתת את המעשר עני לעניים?

תשובה:

נחלקו הפוסקים בדין זה: יש אומרים שחייב לתת את המעשר עני לעניים, ויש אומרים שיכול להשאירם ברשותו. (מקורות: דרך אמונה תרומות א, קלא)

קיבלתי פירות טבל שגדלו אצל גוי ונגמרה מלאכתן אצל ישראל, האם צריך לתת את המעשר עני לעניים?

תשובה:

במקום שמצויים עניים צריך לתת את הפירות לעני מיד, ואסור להשהותם אצלו. ואם אין עניים מצויים עליו להקפיד לתתם לפני החג (הרגל) הקרוב, ולא יאחר לתתם יותר משלושה רגלים. (מקורות: עי' משפטי ארץ תרומות טז, יא)

הפרשתי מעשר עני. האם חובה עלי לתת את הפירות לעני, או שאני רשאי להשאירם ברשותי עד שיבוא עני לבקשם ממני?

תשובה:

אתרוג של טבל מאחר שאסור באכילה, פסול כל שבעת ימי החג. (מקורות: שו"ע או"ח תרמט, ה ומשנ"ב מה)

קיבלנו אתרוג טבל ודאי, ושכחנו להפריש ממנו תרומות ומעשרות, האם יצאנו בו ידי חובת מצות ד' מינים בסוכות?

תשובה:

בעל הפירות והעני אסורים להוציא פירות מעשר עני מן הארץ, ואם עברו והוציאו, אסורים לאוכלם בחוצה לארץ, וחובתם להחזירם לארץ ישראל. ויש אומרים, שהאיסור הוא רק על בעל הפירות ולא על העני שקיבלם, וכן פסק החזו"א. (מקורות: ספרי דברים פרשת כי תבוא פיסקה שג, רמב"ם מתנות עניים ו, יז, דרך אמונה שם)

האם מותר להוציא פירות מעשר עני לחוץ לארץ?

תשובה:

עיסות אלו אינן מצטרפות לשיעור חלה, מכיון שבדרך כלל מקפידים על תערובתן, כלומר, מקפידים שלא תתערבנה זו בזו. שהרי יש שרוצים לאכול לחם מקמח מלא דווקא, ויש הרוצים מקמח לבן דווקא. לפיכך אינן מצטרפות לא בנשיכה ולא בצירוף סל. ויש המחמירים שבצירוף סל הן מצטרפות, ולכן אם הניח את העיסות או את הלחמים בכלי אחד, טוב להחמיר ולהפריש מהן חלה בלא ברכה. ובפרט אם אינו מקפיד שלא תגענה ושלא תישוכנה זו בזו. להרחבת התשובה לחץ כאן ←

הכנתי שתי עיסות נפרדות, אחת מקמח חיטה לבן ואחת מקמח חיטה מלא. בכל אחת ק"ג אחד של קמח בלבד. האם הן מצטרפות יחד להפרשת חלה?

תשובה:

אין פורעין ממעשר עני הלוואה, משום שנאמר (דברים כו, יב): "כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר, ונתתה ללוי לגר", וגו'. ומדויק בלשון הכתוב נתינה ולא מכירה, כלומר, בחינם. ואם פורע בו חובו הרי הוא כמוכרו לעני. (מקורות: רמב"ם מתנות עניים ו יז, ודרך אמונה שם)

אני חייב לחברי העני סך 50 ₪, וברשותי פירות מעשר עני ששווים גם 50 ₪. האם אוכל לתת לו את הפירות תמורת פירעון החוב?

תשובה:

איסור תורה להפריש תרומה או מעשר מפירות הרעים על פירות היפים, אלא מפריש לעולם מן המשובח ונותנו ללוי או לעני. האיסור חל דווקא במעשרות שניתנים בפועל לעני או ללוי, כדי שיקבלו פירות ראויים לאכילה, אולם תרומה אפשר להפרישה מהפירות הרעים כיון שהכהנים טמאים ואסורים באכילתה והולכת לאיבוד. (מקורות: רמב"ם מעשר א, יג, תרומות ה, א; שו"ע יו"ד שלא, נב)

כשאני מפריש מעשר ראשון כדי לתתו ללוי, או מעשר עני כדי לתתו לעני, האם עלי להקפיד להפריש הפירות היפים, או שניתן לתת גם פירות סוג ב'?

תשובה:

אינך צריך לתת את המעשר לעניים, כיון שספק אם הפירות חייבים בתרומות ומעשרות, או שמא כבר הופרשו מהם תרומות ומעשרות כדין. (מקורות: חוברת הל' תרומות ומעשרות של הרה"ח ר"ז שפירא שעפ"י החזו"א)

קניתי פירות בשוק, ואינני יודע האם יש לחנות בה קניתי השגחה שאני יכול לסמוך עליה, ואני נוהג להפריש בביתי תרומות ומעשרות, האם אני צריך לתת את המעשר עני לעניים?

תשובה:

כל שאינו מסודר בפרנסתו שיש בה כדי מחיתו ופרנסת בני ביתו הסמוכים על שולחנו נקרא עני. (מקורות: קונטרס הל' תרומות ומעשרות שנדפס ע"פ מרן החזו"א (דרך אמונה כרך ג). הליכות שדה 64 מאמר הגר"י אפרתי שליט"א בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל)

מי נחשב 'עני' שאפשר לתת לו מעשר עני?

תשובה:

מעשר עני הוא חולין, ואין בו שום קדושה, אלא שהאוכל את המעשר גזל את העניים. (מקורות: רמב"ם מעשר שני א, יא. רש"י מכות טז, ב ד"ה טבל)

הפרשתי מעשר עני, ואחר ההפרשה אכלתי את המעשר בטעות, האם יש בו קדושה?

תשובה:

ראש השנה שלהם לענין מעשרות הוא בא' בתשרי, והשלב הקובע בהם הוא הבאת שליש. (מקורות: שו"ע יו"ד שלא, קכה)

מתי נקבע זמן התבואה והקטניות לעניין מעשר שני או מעשר עני?

תשובה:

יש בזה שתי שיטות: יש אומרים שזמן הלקיטה הוא הקובע את שנת המעשר. אלא שאם יבש עוקץ הפרי, הרי הוא כתלוש. ויש אומרים שלקיטה פירושו גמר גידול הפרי, שאף שהירק מחובר, כיון שאינו משביח מן הקרקע, נקבעה שנתו. (מקורות: חזו"א שביעית כז, ז)

האם שנת הירק נקבעת תמיד על פי זמן הלקיטה?

תשובה:

יש בזה שתי שיטות: יש אומרים שחנטת הפרי היא בתחילת גידולו כשהפרח נופל וניכר הפרי הקטן, שנקרא 'סמדר' או קצת אח"כ שנקרא 'בוסר'. ויש אומרים שהחנטה היא עונת המעשרות, כלומר, בזמן שהפרי ראוי למאכל. ברוב האילנות זה בשלב הבאת שליש, ובחלק מהפירות הוא קודם לכן, בזמן שהפרי ראוי לאכילה (כפי הבאת שליש של שאר הפירות). (מקורות: משפטי ארץ תרומות ומעשרות ח, ו)

מהי ההגדרה של שלב החנטה לעניין תרומות ומעשרות?

תשובה:

סדר השנים הוא במחזור של שבע שנים, וחלוקת השנים היא: בשנים א, ב, ד, ה, נוהג מעשר שני. ובשנים ב, ו, נוהג מעשר עני, והשנה השביעית היא שנת שמיטה. במחזור בו אנו נמצאים, שנת תשפ"ד היא השנה השנייה, והיא שנת מעשר עני, ושנת תשפ"ה השנה השלישית היא שנת מעשר עני. (מקורות: רמב"ם מתנות עניים ו, ד-ה).

באילו שנים מפרישים מעשר שני, ובאילו מעשר עני?

תשובה:

מן התורה גידולי הפקר פטורים מתרומות ומעשרות, אבל העושה גורן מפירות הפקר חייבוהו חכמים להפריש מהם תרומות ומעשרות, ומאחר שלא נתברר בפוסקים גדרי גורן המחייב, ראוי להפריש מכל כמות שצבר, אך יפריש ללא ברכה. (מקורות: רמב"ם תרומות ב, ט, ו-יא. ושם בראב"ד)

קטפנו פירות משדה הפקר והכנסנו אותם לביתנו, האם צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות?

תשובה:

עליך להפריש מהם תרומות ומעשרות. אמנם לענין ברכה על ההפרשה, נחלקו הפוסקים, ויש לשאול שאלת חכם. (מקורות: משפטי ארץ תרומות ומעשרות ד, ב)

קניתי מגוי ענבים וייצרתי מהם יין, האם עלי להפריש מהם תרומות ומעשרות?

תשובה:

מותר לכתחילה לקנות מהם ולאוכלם, והטעם, שלענין ערלה הלכה היא 'כל דפריש מרובא פריש', כלומר, אנו תולים שהפורש מן הרוב הוא פורש, והרוב הרי אינו ערלה. ולענין תרומות ומעשרות, הלכה היא שפירות שגדלו בקרקע של גוי, ונגמרה מלאכתן בידו, הרי הם פטורים מתרומות ומעשרות. (מקורות: שו"ע יו"ד שלא, ד. קי, ג)

בטיול בצפון הארץ נתקלנו בדרוזים שמכרו דובדבנים מהמטע שלהם, האם היה מותר לנו לקנות מהם דובדבנים ולאוכלם?

תשובה:

לדעת חלק מן הראשונים צריך לעשר פירות חו"ל שנכנסו לארץ, משום שגזרו עליהם מחמת שדומים לפירות ארץ ישראל. אבל יש ראשונים החולקים וסוברים שלא צריך להפריש תרומות ומעשרות מפירות חו"ל שנגמרה מלאכתם בחו"ל, וכן נוהגים. ברם, אם הפירות הגיעו לארץ כאשר אינם מוכנים לגמרי וחסרים הם עדיין מלאכה, כגון: ענבי חו"ל שנסחטו בארץ ועשו מהם יין, חייבים בהפרשה. (מקורות: ר"ש דמאי א, ג; חזו"א דמאי ה, ב, ושביעית ד, א; דרך אמונה תרומות א, יב)

האם צריך לעשר פירות חו"ל שנכנסו לארץ?

תשובה:

פירות חו"ל שנגמרה מלאכתם בחו"ל, ואחר כך נכנסו לארץ ישראל, פטורים מתרומות ומעשרות. (מקורות: רמב"ם תרומות א, כב)

קניתי בשוק בדוכן ללא הכשר תפוחים שעליהם מדבקות המציינות את העובדה שגדלו בחו"ל. האם צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות?

תשובה:

הנך יכול להפריש תרומות ומעשרות מהפירות ומהירקות לאחר הבישול, ולכוון לעשר גם על מה שנבלע בדפנות הסירים והכלים מהפירות והירקות המבושלים. גם אם שכח לכוון, או אם לא ידע שצריך לכוון, חלה הפרשה זו גם על הבליעות. אבל אם חלפו עשרים וארבע שעות משעת הבישול, נחלקו הפוסקים האם אפשר להפריש על הטבל הבלוע בכלים, או שמא צריך להגעיל את הכלים מחמת בליעות הטבל. ומשום ריבוי הפרטים בשאלה כזאת, יש לשאול מורה הוראה כיצד לנהוג בזה. (מקורות: משפטי ארץ, תרומות ומעשרות ב, יב-יג)

קניתי פירות וירקות טבל, בישלתי אותם, ורק אחרי הבישול נזכרתי שלא הפרשתי מהם תרומות ומעשרות, מה עלי לעשות?

תשובה:

עליך להפריש מהפירות ומהירקות תרומות ומעשרות, כי ספק האם הם מעושרים. ובנוגע לאכילת הפירות בכלל  עליך לשאול רב מוסמך האם מיני פירות אלו הם בחשש ערלה ואסורים בשימוש. וכן לפדות אותם מקדושת רבעי, שמא הם רבעי. (מקורות: כדין כל ספק שחוששים לכל צד איסור שיש בו)

קניתי פירות וירקות בדוכן בשוק שאין בו הכשר. מה עלי לעשות?

תשובה:

אם השתילה השניה נעשית על מנת ללקטם אחר כך לאכילה, אינך צריך לעשרם. אבל אם הנך שותלם כדי להשאירם בקרקע עד שיתקשו ולא יהיו ראויים לאכילה, על מנת לקבל זרעים שיהא אפשר לזורעם, חובה עליך לעשרם לפני השתילה השניה, כי זריעתם השניה מפקיעה אותם מתרומות ומעשרות. הדברים אמורים במיני ירקות ובגידולים שבשתילתם בפעם השניה הירק אינו נרקב, אלא ממשיך לגדול ולהוסיף בגופו. ובזרעים המתכלים בזריעתם, אסור לזורעם פעם שניה, אלא יש להפריש מהם תרומות ומעשרות לפני הזריעה. (מקורות: רמב"ם מעשר ו, ג, שו"ע יו"ד שלא קטז).

שתלתי בחצר ביתי כמה מיני ירקות, כגון: צנון, לפת, קולרבי, וכעת, כשהם באמצע שלב הגדילה, אני רוצה לעוקרם ללא גוש האדמה שהם שתולים בו ולהעבירם למקום אחר בגינה, האם עלי להפריש מהם תרומות ומעשרות לפני השתילה מחדש?

תשובה:

אינך צריך להפריש תרומות ומעשרות לפני השתילה מחדש, משום שהעקירה אינה נחשבת 'אסיפת הפירות', אלא רק העברת השתיל. (מקורות: רמב"ם מעשר ו, ג, שו"ע יו"ד שלא קטז).

בחצרי נטוע שתיל פלפל שצמחו עליו פלפלין. ברצוני לעוקרו יחד עם גוש האדמה שהוא שתול בתוכו ולהעבירו למקום אחר בחצר, האם עלי לעשר את הפלפלין לפני השתילה מחדש?

תשובה:

כיון שגרמת לקונים ולשכנים מכשול של אכילת טבל, הנך מחויב להודיע להם מיד כי הפירות טבל, וכי עליהם להפריש תרומות ומעשרות כדין. אם נשארו ברשותך פירות, חובתך להפריש מפירותיך על פירותיהם כדי להצילם מאכילת טבל, זאת גם כשאינך יודע מי הם הקונים, ואף אם הנך מסופק האם כבר נאכלו הפירות. אולם אם ידוע לך בוודאות שכל הפירות כבר נאכלו, אינך צריך להפריש עליהם תרומות ומעשרות. (מקורות: רמב"ם מעשר ו, ז)

בעץ שבחצרי גדלו פירות, קטפתי מהם, את חלקם מכרתי ואת חלקם חילקתי לשכנים ולמכרים. ורק אז נזכרתי כי שכחתי לעשרם, מה עלי לעשות?

תשובה:

פירות טבל אסורים בהנאה של כילוי, כלומר, אסור להשתמש בהם לשימוש שמכלה אותם או אפילו חלק מהם. לכן, האכלת בעלי חיים וכיוצא בזה אסורים עד שיפריש תרומות ומעשרות. (מקורות: דרך אמונה מעשר בפתיחה להלכות טבל)

האם מותר להשתמש בפירות טבל, כגון: להסקה או לאכילת בעלי חיים?

תשובה:

אין מפרישים תרומות ומעשרות מהעלים החדשים, משום שגדלו מהלחות שבאוויר, ולא ממצע גידול כמו אדמה או מים. (מקורות: תוס' עירובין עז, א ד"ה הטומן)

קניתי בצל בחנות שמפרישים בה תרומות ומעשרות כדין. אחרי כמה ימים שהבצל עמד בסל, יצאו ממנו עלים ירוקים, האם צריך לעשר את העלים החדשים?

תשובה:

נחלקו הפוסקים האם גידולי מים חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות, וההוראה המקובלת היא שחייבים להפריש, אך ללא ברכה. (מקורות: הליכות שדה גליון 63)

האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מגידולי מים?

תשובה:

כיון שפטריות אינן גדלות מן הארץ הן פטורות מתרומות ומעשרות. ואף שלמראית עין נראה שגדלות וניזונות מן הקרקע, כבר מבואר בגמ' (נדרים נה, ב) לפי פירוש הראשונים, שמן הקרקע הן יוצאות (כלומר, נבראות – כל בו, סי' כד) ומתגדלות, אבל עיקר יניקתן היא מהאוויר, ואין להן שורשים בארץ. (מקורות: ר"ש מעשרות תחילת פרק ראשון; גמ' נדרים נה, ב ופירוש הר"ן, רש"י ותוס' רא"ש; רש"י סוכה יא, ב ד"ה כי חגיגה; רש"י תענית כג, א)

בזמננו מגדלים פטריות על ידי זריעה, האם צריך להפריש מהן תרומות ומעשרות?

תשובה:

נחלקו הראשונים בדין זה, יש אומרים שאף שקדושה שניה שהתקדשה ארץ ישראל בימי עזרא בעליית עולי בבל לא בטלה, כפי שנאמר: "קדושה שניה - קידשה לשעתה ולעתיד לבוא", אבל יש תנאי לחלות הקדושה, והוא, שיהיו רוב ישראל על אדמתם. ומאחר שכיום אין רוב ישראל יושבים בארצם, נוהגות המצוות התלויות בארץ מדרבנן ולא מהתורה. ויש הסוברים שבתרומות ומעשרות לא קיים תנאי זה, ולכן נוהגת מצווה זו מהתורה גם בימינו. ולמעשה, השו"ע והרמ"א פסקו להלכה כדעות שכיום הפרשת תרומות ומעשרות נוהגת מדרבנן. (מקורות: שו"ע יו"ד שלא, ב)

האם מצות הפרשת תרומות ומעשרות נוהגת היום מהתורה או מדרבנן?

תשובה:

אין צורך להפריש תרומת מעשר מן המוקף, אבל תלמידי חכמים תורמים מן המוקף. (מקורות: רמ"א יו"ד שלא, כד, וש"ך שם)

האם צריך להפריש תרומת מעשר מן המוקף?

תשובה:

פירות שגדלו אצל גוי, ונגמרה מלאכתם אצלו, פטורים מתרומות ומעשרות. (מקורות: שו"ע יו"ד שלא, ד, וכס"מ תרומות א, יא)

קניתי פירות מגוי סמוך לשדהו, האם עלי להפריש מהם תרומות ומעשרות?

תשובה:

בחילול מעשר שני יש להוסיף חומש רק כאשר המעשר שני וגם המטבע שייכים למחלל. מכיון שהמטבעות בקרן לחילול מעשר שני שייכות לממונה על הקרן, אינך צריך להוסיף חומש. (מקורות: רמב"ם מעשר שני ה, א-ד-ח)

אני מחלל את המעשר שני שבפירותי על המטבעות של 'הקרן לחילול מעשר שני', האם עלי להוסיף חומש בחילול?

תשובה:

יש מחמירים שלא להפריש בנוסח זה, אבל דעת החזו"א שמותר להפריש בנוסח זה לכתחילה, וכן נוהגים. אמנם אין ראוי לנהוג כן באופן קבוע, מכיון שהנהגה זו גורמת לשכחת התורה. (מקורות: קונטרס הל' תרו"מ לחזו"א)

האם מותר להפריש תרומות ומעשרות בנוסח הקצר שתיקן החזו"א?

תשובה:

מותר לקטוף ענב אחד בלבד ולאוכלו עד תומו, ואז לקטוף ענב אחד נוסף ולאוכלו עד תומו, וכן הלאה. ואם קטף שני ענבים או יותר, יניחם בצד ולא יאכלם, אלא אם כן מפריש מהם תרומות ומעשרות. (מקורות: רמב"ם מעשר ד, יז)

ערכנו סיור בתשלום בכרם, וניתנה לנו רשות לקטוף מהענבים ולאוכלם כאוות נפשנו. שאלתנו היא איך ניתן לקטוף בלא להתחייב בהפרשת תרומות ומעשרות?

תשובה:

פירות שנגמרה מלאכתן בארץ ישראל, חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות. (מקורות: רמב"ם תרומות א, כב; חזו"א דמאי טו, ד ד"ה ופירות)

קטפתי פירות מעץ שבחצרי ולקחתי מהם לנסיעתי לחו"ל. בהיותי במטוס רציתי לאכול אותם, ולא ידעתי אם אחרי שעזבתי את הארץ אני מחויב לעשרם או לא. מה הדין?

תשובה:

הצלף הוא שיח עצי רב-שנתי, ועיקר הנידון ההלכתי הוא מהם החלקים החשובים הנאכלים, שיחשבו פרי. לצלף ארבעה חלקים נאכלים: עלים, תמרות, קפרסין ואביונות, כאשר האביונות הן הפרי העיקרי.   לעניין מעשרות יש מחלוקת תנאים אילו חלקים חייבים. במשנה (מעשרות פרק ד משנה ו) מובא שרבי אליעזר מחייב את התמרות אביונות וקפרס, בעוד רבי עקיבא מחייב רק את האביונות. ולהלכה העלים ודאי פטורים ממעשרות האביונות חייבים ועל התמרות והקפריסין נחלקו, וגם הפוסקים נחלקו בזה, ולהלכה צריך להחמיר ולעשרם. אבל אי אפשר לעשר מהתמרות והקפריסין על האביונות. (יעויין בדרך אמונה, תרומות פרק ב הלכה ד ס"ק לה ומעשר שני פרק א הלכה ז)   בנושא כלאיים נחלקו בית שמאי ובית הלל אם הצלף נחשב אילן או שהוא ספק ירק לעניין גידולו בכרם, ב"ש אוסרין בכרם מחמת ספק ירק וב"ה מקילין, כמובא בגמרא (ברכות לו, א) והלכה כב"ה.   לגבי ברכת הצלף הגמרא בברכות (שם) קובעת ברכות שונות לחלקי הצלף: "בורא פרי האדמה" על התמרות והעלים, ו"בורא פרי העץ" על האביונות והקפרסין. השולחן ערוך (או"ח סימן רב סעיף ו), לעומת זאת, פוסק "בורא פרי האדמה" על העלים, התמרות והקפרסין, ו"בורא פרי העץ" רק על האביונות. המשנ"ב (שם ס"ק לח-לט) מבאר פסק השו"ע לעומת הגמרא. הלכה למעשה, על האביונות מברכים "בורא פרי העץ". על העלים והתמרות, בימינו שאין נוטעים לשם כך, יש לברך "שהכל" על פי השער הציון (שם ס"ק מב). לגבי הקפרסין ישנה מחלוקת: השו"ע פוסק "בורא פרי האדמה", ומביא המשנ"ב (שם) מהרעק"א שאם בירך "בורא פרי העץ" יצא ידי חובה. ובחזון איש (שביעית סימן יד סוף ס"ק י) כתב שהדין עשוי להשתנות אם השתנה המנהג, ובמקומות שנוטעים בעיקר עבור הקפרסין, יתכן שברכתם "בורא פרי העץ". הגרי"ש אלישיב שהובא בספר וזאת הברכה פוסק שבמקומות שאין מגדלים צלף לאכילה, יש לברך "שהכל" על כל חלקיו.   בעניין ערלה השולחן ערוך (יו"ד סימן רצד סעיף ג) מחלק בין ארץ ישראל לחו"ל. בארץ ישראל יש להחמיר ולנהוג ערלה גם באביונות ובתמרות והוסיף הש"ך שגם בקפרסין, בעוד שבחו"ל שספק ערלה מותר, רק האביונות חייבות. חשוב לציין שיש לשים לב האם הפרי יוצא מענף שיוצא מהגזע הישן, כיון שמצוי שזרעי הצלף שנפלו נשרשים ומצמחים גזע חדש  בסמיכות לשיח הישן של צלף, ויש לשמור בהם שלוש שנות ערלה נוספים. חשוב לציין שבצלף הגדל בהרים ובמדבריות הרחוקות מיישוב, אין דין ערלה נוהג בו, כמבואר בשולחן ערוך (יו"ד סי' רצד סעיף כז), שפירות העולים במקומות רחוקים מיישוב, ואינם חשובים מספיק ששווה לטפל בהם ולהביאם ליישוב, אין נוהג בהם ערלה. למאמר מורחב על דיני צמח הצלף ניתן לקרוא כאן>>

מהם ההיבטים ההלכתיים העיקריים הנוגעים לצלף בכל הקשור למצוות התלויות בארץ ולברכות, ואיך משפיעים השינויים בשימוש בצמח לאורך הדורות על פסיקת ההלכה?

תשובה:

במקרה המתואר, מותר לאכול מספר פלחי אננס כטעימה חינמית במטע בלי להפריש תרומות ומעשרות. הסיבה העיקרית לכך היא שזוהי אכילת ארעי הפטורה מחובת הפרשת תרומות ומעשרות. חשוב לציין כי במקרה זה אין "מקח" (קנייה) או "חצר" (מקום משתמר), שהם גורמים המחייבים בתרומות ומעשרות. ועל אף שמדובר במספר פלחים, אין "צירוף" הקובע למעשרות בלא שאחד התנאים הללו יתקיים. השולחן ערוך (יורה דעה סימן שלא סעיף צא וסעיף צז) אמנם מחייב הפרשת תרומות ומעשרות ברימון שלם, אך זאת רק כאשר יש מקח או חצר, תנאים שאינם קיימים בסיטואציה הנוכחית. לדעת החזון איש (מעשרות סימן ד' סעיף קטן י'), גם אכילת כמות גדולה נחשבת ארעי, כל עוד אינה מוגדרת כסעודת קבע או כהכנה לאכילה עתידית. החזון איש מדגיש: "ענין עראי וקבע אינו תלוי בכמותה של האכילה אלא באיכותה, כיצד מילא את הכלי או ליקט כל צרכו ומוליך לביתו, דתנן פ"ק דאוכל עראי, אוכל אחת אחת אפי' אכל הרבה, והוא בכלל עראי". ההבדל המשמעותי בין ארעי לקבע תלוי באיכות האכילה ולא בכמותה. כמו כן, אין חשיבות לעובדה שהאכילה אינה מתבצעת מתחת לעץ שממנו קוטפים, כדי שתהא זו אכילת ארעי, שכן אין לכך מקור הלכתי מבוסס. החזון איש מוסיף שרק כאשר אדם קובע את הפירות לסעודתו, או מכין אותם לאכילה מאוחרת יותר, הם נחשבים לקבע ואסורים ללא הפרשת תרומות ומעשרות. לסיכום, במקרה של טעימות חינמיות במטע כפי שתואר, מותר לאכול גם כמות גדולה של פלחי אננס ללא חיוב בתרומות ומעשרות, כל עוד האכילה נעשית באופן ארעי ולא כחלק מסעודת קבע או הכנה לאכילה מאוחרת יותר.

האם מותר לאכול מספר פלחי אננס כטעימה חינמית במטע מסחרי, כאשר המוכר חותך ומחלק אותם ללא תשלום או התחייבות לקנייה, ללא הפרשת תרומות ומעשרות?

תשובה:

לכתחילה אין מפרישים מעשר שני בירושלים. יש להוציא את פירות הטבל חוץ לגבולות ירושלים העתיקה, להפריש תרומות ומעשרות ולפדות מעשר שני, ורק אחר כך להכניס את הפירות לירושלים העתיקה. (מקורות: רמב"ם מעשר שני, ב, ד)

אני גרה בירושלים העתיקה בתוך החומות, קטפתי מעץ הלימונים שבחצרי פירות, איך עלי לנהוג לגבי הפרשת תרומות ומעשרות?