הפרשת חלה על כמה חבילות מצה יחד

שאלה:

כאשר מפרישים חלה מכמה חבילות מצות מכונה שנמצאות בבית, האם צריך לפתוח את כל החבילות או מספיק שהן נוגעות אחת בשנייה?

תשובה:

על הפרשת חלה להיות מן המוקף, ומכיוון שיש שיטות מהו "מוקף" ינהג  לכתחילה לפתוח את כל הקופסאות ולעטוף אותן במפה גדולה עד שיכוסו לגמרי וכך יפריש. לקריאת המאמר המורחב בנושא דיני צירוף סל >>
הפרשת חלה ביום טוב

שאלה:

מי ששכח להפריש חלה מהמצות, ובליל הסדר נזכר שלא הפריש האם יש עצה?

תשובה:

נפסק להלכה שאסור להפריש חלה ביום טוב. ואם עשה תנאי מערב יום טוב יכול להפריש על סמך התנאי אך אם לא עשה תנאי יבקש משכנים וכדו' מצות שהפרישו עליהם חלה כדין. בשעת הדחק שאין לו ממי לקחת ניתן לסמוך על אותם רבנים שמפרישים חלה בערב פסח עבור כלל הציבור שלא הפרישו. (יש פוסקים שהתירו להקנות מצה אחת לקטן שהגיע לגיל י"ב שנה ויום אחד שהוא מוגדר בהלכה "מופלא הסמוך לאיש", שהוא יפריש על המצה שלו ויכוון לפטור את  כל המצות - אך הסכמת הפוסקים שאין לסמוך על זה, ומשום כך אין אפשרות לאכול את המצות. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
איסור קצירת חדש

שאלה:

האם איסור קצירת חדש נוהג בזמן הזה?

תשובה:

יש אומרים שאין איסור חדש נוהג בזמן הזה כיון שאין קצירת העומר אך דעת כמה מהאחרונים שנוהג אף בימינו ולכן יש להחמיר בזה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
ברכת האילנות על עצים האסורים משום ערלה

שאלה:

האם מותר לברך ברכת האילנות על עץ שהוא עדיין בשנות ערלה?

תשובה:

יש מהפוסקים שחששו לברך על עצי ערלה ברכת האילנות, לכן לכתחילה יש לברך על עצים שאינם ערלה ואם אין לו יכול לברך. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
מרור שגדל בעציץ שאינו נקוב ומרור שגדל בגידולי מים

שאלה:

האם  ראוי לכתחילה לאכול בפסח באכילת מרור (חסה) שגדלה בעציץ שאינו נקוב בחממות? וכן האם יוצאים ידי חובה בחסה שגדלה בגידולי מים?

תשובה:

ניתן לאכול למצות מרור חסה שגדלה בעציץ שאינו נקוב ובחממות לכתחילה. וכמו יוצאים ידי חובה בחסה שגדלה בגידולי מים. ואף לגבי ברכה מן הדין מברכים עליהם בורא פרי האדמה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
שיכרות ביין של שביעית

שאלה:

האם מותר לקיים מצות עד דלא ידע ביין של שביעית ומה הדין לתיתו לאחד שכבר שתוי יין של שביעית שמן הסתם אם ישתהו ישתכר ועלול להקיאו?

תשובה:

יש לאסור לתת יין  לשיכור משום כמה סיבות: א. שנחשב כהפסד פירות שביעית בזה שנותן לשיכור שמצוי מאד שישפוך את היין. ב. משום שבגלל כמות היין ששתה אין הוא מרגיש עתה טעם יין והוי הפסד פירות שביעית ודומיא דאכילה גסה. ג. שבדרך כלל שתיה נוספת גורמת להקיא וזה עצמו חשיב הפסד. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

האם מותר לקיים מצות עד דלא ידע ביין של שביעית ומה הדין לתיתו לאחד שכבר שתוי יין של שביעית שמן הסתם אם ישתהו ישתכר ועלול להקיאו?

שימוש באתרוגים של שביעית

שאלה:

מנהג נפוץ להכין מרקחת מן האתרוגים שקיימו בהם את המצווה, ולאכול ממנה בט"ו בשבט. השאלה הנשאלת בשנה זו האם מרקחת זו חייבת בביעור, ואם כן – מתי הוא זמן ביעורה? והאם מותר לשמור אותה עד ט"ו בשבט?

תשובה:

מותר לאכול את מרקחת האתרוגים בט"ו בשבט ללא חשש, שכן עדיין לא הגיע זמן ביעורם. בהרחבת התשובה ניתן לקרוא עוד על חובת אתרוגים בביעור וזמן ביעורם >>

מנהג נפוץ להכין מרקחת מן האתרוגים שקיימו בהם את המצווה, ולאכול ממנה בט"ו בשבט.
השאלה הנשאלת בשנה זו האם מרקחת זו חייבת בביעור, ואם כן – מתי הוא זמן ביעורה? והאם מותר לשמור אותה עד ט"ו בשבט?

המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט בשנה השמינית

שאלה:

מהי המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט בשנה השמינית?

תשובה:

ט"ו בשבט נקרא ראש השנה לאילנות. מעבר למנהגים ולסגולות, יש ליום זה משמעות הלכתית מקיפה בנוגע לדיני תרומות ומעשרות, ערלה ורבעי. בשנים רגילות ביום זה 'מתחלפת' השנה עבור פירות האילן. פירות האילן שחנטו לפני ט"ו בשבט – נחשבים כפירות השנה שעברה, ואילו פירות שחנטו אחרי ט"ו בשבט – נחשבים כפירות השנה החדשה. משמעות 'התחלפות' השנה נוגעת בשני תחומים עיקריים, תרומות ומעשרות, ואיסור ערלה ורבעי. גם בשנה זו ישנה משמעות הלכתית ליום זה כפי שניתן לקרוא במאמר אודות המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט בשנה השמינית>>

ט"ו בשבט נקרא ראש השנה לאילנות. מעבר למנהגים ולסגולות, מהי המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט בשנה השמינית?

הפרשת תרומות ומעשרות ממיץ הנסחט מפירות

שאלה:

היו לי תפוזים של טבל ואת חלקם סחטתי למיץ לפני שהפרשתי תרומות ומעשרות מהתפוזים, כיצד עלי להפריש כעת תרומות ומעשרות?

תשובה:

יש להפריש תרומות ומעשרות מן התפוזים בנפרד, ומהמיץ הסחוט בנפרד. יש לדעת כי לכתחילה ראוי להפריש תרומות ומעשרות מפירות לפני שסוחטים אותם למיץ, הדבר נכון בכל מיני הפירות למעט זיתים וענבים שהרוצה לעשות מהזיתים שמן, ומהענבים יין, לא יפריש עד שיעשה את השמן או היין, שזהו גמר מלאכתם. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

היו לי תפוזים של טבל ואת חלקם סחטתי למיץ לפני שהפרשתי תרומות ומעשרות מהתפוזים, כיצד עלי להפריש כעת תרומות ומעשרות?

סדר ההפרשה והברכה בחלה

שאלה:

השתתפתי בערב להפרשת חלה והרבנית שהפרישה חלה לא נטלה חלה לפני הברכה אלא בירכה ואחר כך נטלה חלה. לעומת זאת בביתנו אנו נוהגים ליטול חתיכה ואחר כך לברך. ורציתי לברר מה הסדר הנכון בהפרשת חלה האם קודם מברכים ואחר כך נוטלים את החלה או שנוטלים את החלה ואחר כך מברכים?

תשובה:

הוראת מרן הגרי"ש אליישיב זצ"ל לרבני בית המדרש הייתה להפריד את הבצק שמייעדים להפרשת החלה, קודם הברכה, במחשבה שלא תחול החלה בהפרדה זו, ורק אחר כך לברך, ועל כן, יש להפריד את חתיכת הבצק מיועדת להפרשת החלה, ולהקיפה לשאר הבצק כדי שההפרשה תהיה מן המוקף ואחר כך לברך על ההפרשה, ולהפריש את החלה. (ולגבי זמן אמירת הרי זו חלה ראה עוד בהרחבה) להרחבת התשובה לחץ כאן >>

השתתפתי בערב להפרשת חלה והרבנית שהפרישה חלה לא נטלה חלה לפני הברכה אלא בירכה ואחר כך נטלה חלה. לעומת זאת בביתנו אנו נוהגים ליטול חתיכה ואחר כך לברך. ורציתי לברר מה הסדר הנכון בהפרשת חלה האם קודם מברכים ואחר כך נוטלים את החלה או שנוטלים את החלה ואחר כך מברכים?

צירוף קמחים משני מינים להפרשת חלה

שאלה:

אני רגילה לאפות חלות מקמח שיפון ומקמח חיטה, ולא לערב ביניהם בכדי שכל אחד מבני הבית יקבל את החלה שהוא אוהב. בטעות שפכתי קמח שיפון על קמח חיטין ואין באפשרותי עכשיו להפרידם האם מצטרפים הקמחים לשיעור הפרשת חלה?

תשובה:

כן, שני הקמחים מצטרפים יחד, ואם ביחד יש שיעור חלה, העיסה מתחייבת בחלה, ויש להפריש חלה בברכה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

אני רגילה לאפות חלות מקמח שיפון ומקמח חיטה, ולא לערב ביניהם בכדי שכל אחד מבני הבית יקבל את החלה שהוא אוהב.
בטעות שפכתי קמח שיפון על קמח חיטין ואין באפשרותי עכשיו להפרידם האם מצטרפים הקמחים לשיעור הפרשת חלה?

שיעור הפרשת חלה בברכה

שאלה:

ברצוני להפריש חלה בברכה, ואבקש לדעת מהו שיעור הקמח שממנו יש להפריש חלה בברכה, כפי מנהג ירושלים?

תשובה:

ישנם שני מנהגים בארץ ישראל בנוגע לשיעור הפרשת חלה. בירושלים נהגו כשיטת הגר"ח נאה, להפריש בברכה מ-1666 גרם ומעלה, (ויש אומרים מ-1550 גרם ומעלה, ויש אומרים מ-1450 גרם ומעלה). והנוהגים כשיטת החזון איש מפרישים בברכה רק מ-2250 גרם ומעלה. לשתי השיטות, יש להפריש בלי ברכה החל מ-1200 או 1250 גרם ומעלה. בביאורים לתשובה זו נבאר את את שיטת הגר"ח נאה ומקורותיה, ובתשובה הבאה נרחיב בע"ה בשיטת החזון איש. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
חובת הפרשת חלה מעוגת טורט

שאלה:

במשפחתנו נהגו מאז ומעולם שלא להפריש חלה מעוגת טורט, לאחרונה שמעתי שיש חובת הפרשת חלה מעוגת טורט. כיצד נכון לנהוג?

תשובה:

עוגת טורט חייבת בחלה בתנאי שיש בבלילה שיעור קמח החייב בהפרשת חלה, ובדרך כלל אין זה מצוי אלא במוסדות שמכינים עוגה גדולה. או כשעושים שמחה ומצרפים כמה עוגות בכלי אחד. לכן בדרך כלל בבית אין מציאות של הפרשת חלה בעוגת טורט לעומת זאת כשקונים ממאפיות או בעוגות שאופים במוסדות צריך להפריש חלה. החיוב בהפרשת חלה בעוגת טורט הוא לאחר אפיה, ולכן צריך להקפיד שתהיה העוגה בתבנית אחת או בכמה תבניות ולצרף אותם בכלי או בשקית אחת. מכיוון שהחיוב לאחר אפיה יש לזכור להפריש מיד לאחר האפייה ולכוון לפטור את הבלוע בתנור ובתבניות, ואם שכחו להפריש לאחר 24 שעות יש לעשות שאילת חכם על התנור והתבניות. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
קניית שתילים במשתלה אחרי שנת שמיטה

שאלה:

לאחר ששנת השמיטה הסתיימה ברצוני לשתול בגינתי שתילי ירק ונוי, האם מותר לי ללכת למשתלה ולקנות שתילים או שאסור עדיין לקנות כי יש לחשוש שהשתילים נזרעו והוכנו בשמיטה? אם אכן אסור לקנות שתילים שהוכנו בשביעית יש איזשהו לוח המעדכן ממתי השתילים במשתלות הינם מזריעה של שמינית?

תשובה:

שתילים שהוכנו באיסור בשמיטה אסור להשתמש בהם לאחר השמיטה, פעמים משום שיש עליהם חובת עקירה, פעמים משום שנעבדו באיסור, פעמים משום איסור ספיחין ופעמים משום מסייע ידי עוברי עבירה, ועל כן יש לחוש שהשתילים הוכנו באיסור, אמנם במקום צורך גדול יתכן שיש להקל בחלק מהמקרים וכמבואר להלן. להרחבת התשובה לחץ כאן >> להנחיות לקניית שתילים ועציצים בשנה השמינית לחץ כאן >>
הכמות שמותר לקחת מאוצר בי"ד

שאלה:

ראיתי בבית הכנסת מודעה מטעם אוצר בית דין שהם מחלקים ארגזי מיץ ענבים משובח במחיר זול במיוחד. ברצוני לגשת ולקחת כמות של חמשה ארגזים, שתספיק לי למשך כל השנה. האם ישנה הגבלה על הכמות שמותר לקחת מאוצר בית דין?

תשובה:

אסור לקחת פירות שביעית מן ההפקר, או מאוצר בית דין, אלא בשיעור שאדם מכין לאכילת ביתו לימים מועטים. ובזמנינו שדרך אדם לקנות ארגז יין, אפשר להקל לקחת ארגז גם מאוצר בית דין. אמנם יש מפוסקי זמננו שכתבו שהרשות ביד בית הדין לחלק גם כמות גדולה יותר, כשהדבר נחוץ לתועלת הענין ולטובת הציבור. ואכן לשיטה זו, אם ביד בית הדין מצויה כמות גדולה של יין, ובית הדין החליט לטובת הציבור לאפשר חלוקה בכמות רבה יותר, מותר לקחת כפי הכמות שמאפשר בית הדין. להרחבת התשובה לחץ כאן
הדלקת נרות בשמן של שביעית

שאלה:

ברשותי שמן זית הקדוש בקדושת שביעית. האם מותר להשתמש בו להדלקת נרות שבת, נרות חנוכה, נרות של בית הכנסת, או להדלקת נר נשמה?

תשובה:

מותר להדליק נרות שבת בשמן הקדוש בקדושת שביעית. אך יש אומרים שההיתר הוא רק באופן שאין הבית מואר באור החשמל, אך אם הבית כבר מואר, אין להדליק נרות שבת בשמן הקדוש בקדושת שביעית, כיון שאורו אינו ניכר. ונחלקו הפוסקים האם מותר להדליק נרות חנוכה, נרות של בית הכנסת או נר נשמה בשמן של שביעית. ולהלכה יש לחוש לדעת המחמירים ולקחת שמן אחר, אך אם אין לו שמן אחר יוכל לסמוך על הפוסקים המתירים. להרחבת התשובה לחץ כאן
שיעור חזון אי"ש בהפרשת חלה

שאלה:

בביתנו נוהגים להפריש בברכה רק מ-2250 גרם, כשיעור חזון איש. אך לאחרונה שמעתי שיש שטוענים שלפי החזון איש מפרישים בברכה רק מ-3 ק"ג קמח ומעלה. ברצוני להבין מה המקור למנהגים אלו, וכיצד יש לנהוג למעשה?

תשובה:

כפי המקובל, משקל הקמח להפרשת חלה בברכה לפי שיעור החזון איש הוא 2250 גרם. וכך כתב מרן בעל הקהילות יעקב בספרו שיעורין של תורה, וכך יש לנהוג להלכה ולמעשה. ומ-1200 גרם ומעלה יש להפריש חלה בלי ברכה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
נתינת טבל במתנה

שאלה:

תשובה:

לצאת ידי חובת מצות ד' מינים באתרוג של טבל

שאלה:

תשובה:

כילוי טבל ללא הפרשת תרומות ומעשרות

שאלה:

תשובה:

ביעור באוצר בי”ד

שאלה:

בביתי ארגז של בקבוקי יין שקניתי מאוצר ב”ד. ברצוני לדעת האם יש חובת ביעור על יבול של אוצר בי”ד?

תשובה:

גם פירות או יין שנקנו מאוצר ב”ד חייבים בביעור, כשאר פירות שביעית שיש לו בביתו. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
לקטוף פירות מפרדס שמטופל על ידי אוצר בי"ד

שאלה:

בשלהי שנת השמיטה יצאתי לאחד מפרדסי האתרוגים, כדי לקטוף לעצמי אתרוג של הפקר. כשהגעתי אל הפרדס, ראיתי פועלים של אוצר בית דין שקוטפים את האתרוגים עבור האוצר. האם מותר לי לקחת מן האתרוגים הללו?

תשובה:

גם הפירות המוחזקים והמטופלים על ידי אוצר בית דין הינם הפקר, ורשאי כל אדם ללקט מהם כפי השיעור שמותר ללקט בשאר שדות הפקר. אך לאחר שכבר נלקטו הפירות ונאספו על ידי בית הדין, אין לקחת מהם ללא רשות. ואדם הלוקח פירות מהאוצר או ממקום החלוקה בלא לשלם - יתכן שנחשב כגזלן. להרחבת התשובה לחץ כאן
קדושת שביעית לאחר הביעור

שאלה:

בביתי ארגזי מיץ ענבים שקניתי מאוצר בית דין, בערב הפסח ביערתי אותם כדין, וחזרתי וזכיתי בהם. ברצוני לדעת האם עדיין צריך לנהוג במיץ קדושת שביעית, או שלאחר הביעור כבר מותר להשתמש בו כרגיל?

תשובה:

הכרעת ההלכה היא שגם לאחר הביעור, נשארים פירות השביעית בקדושתם, ונוהגים בהם כל הדינים כמו לפני הביעור. להרחבת התשובה לחץ כאן
ארבעת המינים לאחר סוכות

שאלה:

מה לעשות עם האתרוג הקדוש בקדושת שביעית אחרי סוכות? האם ניתן להכין ממנו ריבת אתרוגים? ומה לגבי הלולב, ההדסים והערבות?

תשובה:

אתרוג אתרוגים מגידולי הארץ קדושים בקדושת שביעית, ומותר להכין מהם ריבות ולאכלם כדין פירות שביעית ואסור להפסידם. זמן הביעור באתרוגים הוא כפי הנראה בחודש שבט, ובע"ה נעדכן לאחר בדיקה בשטח בבוא העת, יש לעקוב אחר הפרסומים בנושא. הדס לולב וערבה בהדסים לולבים וערבות אין קדושת שביעית משום שהם לא עומדים לשימוש של מאכל או ריח ומותר לנהוג בהם בכשאר שנים.
הפרשת חלה מקמח חיטה מלא וקמח מדגנים אחרים

שאלה:

כדיאטנית ויועצת תזונה, הנני ממליצה למטופליי לאפות בביתם לחם מקמח חיטה מלא, ולעיתים גם מקמחים אחרים, כגון קמח שיפון, כוסמין או שעורים. ברצוני לברר מה השיעור להפרשת חלה מקמחים אלו, והאם הוא זהה לשיעור של קמח לבן?

תשובה:

השיעורים המוזכרים לעיל, לשיטת הגר"ח נאה: 1666 גרם ולשיטת החזון איש: 2250 גרם, נאמרו לגבי קמח חיטה לבן. בקמח חיטה מלא השיעור נמוך יותר, לשיטת הגר"ח נאה ניתן להפריש בברכה כבר מ-1600 גרם, ולשיטת החזון איש מ- 2200 גרם. מ-1200 גרם ומעלה יש להפריש בלא ברכה. בקמח דגנים אחרים השיעור נמוך עוד יותר, ובביאורים כתבנו בפירוט את המשקל המחייב עבור כל סוגי הקמחים. נדגיש שדברינו אמורים בקמח מלא אמיתי, כלומר: מדגן שנטחן בשלמותו ולא ניפו ממנו את הסובין והמורסן. אך יש שמשווקים 'קמח מלא' שאינו אלא קמח רגיל שהוסיפו לו סובין ומורסן. בקמח כזה יש אומרים שצריך להוסיף על השיעורים הנזכרים בין 7% ל-15%, כפי שיבואר בתשובה על הפרשת חלה מקמח לבן עם סובין >>. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
הפרשת חלה מקמח לבן המועשר בסובין

שאלה:

יש קמח המשווק בשם 'קמח מלא', אך אינו קמח שנטחן מגרעין החיטה בשלמותו, כי אם קמח לבן מנופה שהוסיפו לו סובין טחונים. ברצוני לשאול האם שיעור הפרשת חלה מקמח זה הוא כמו בקמח לבן או כמו בקמח מלא.

תשובה:

יש אומרים שסובין ומורסן שהופרדו מן הקמח והוחזרו לתוכו אינם מצטרפים לשיעור הפרשת חלה, ויש לחוש לדבריהם לעניין ברכה, ולכן הרוצה להפריש בברכה מקמח כזה יחשב את כמות הקמח הנחוצה בלי הסובין והמורסן. אם לא ידוע כמה סובין מכיל הקמח, יש לחשוש שהוא מכיל עד כ-15% סובין ומורסן. באופן זה השיעור להפרשה בברכה לשיטת הגר"ח נאה כ-1900 גרם, ולשיטת החזון איש כ-2570 גרם. אך גם מקמח כזה יש להפריש בלא ברכה מ-1200 גרם ומעלה, שכן יש פוסקים שסוברים שהסובין והמורסן מצטרפים כיום לשיעור הקמח, וכפי שנבאר בביאורים. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
הפרשת חלה מקמח קוואקר

שאלה:

בביתנו מכינים עוגיות מקמח קוואקר. האם חובה להפריש חלה מעוגיות אלו?

תשובה:

חובה להפריש חלה מעוגיות אלו. ועל אף שיש חוקרים שטענו שהקוואקר אינו מחמשת מיני הדגן, הרי שרבותינו זצ"ל הכריעו באופן ברור שהקוואקר הוא הדגן הנקרא במשנה 'שיבולת שועל', וכך היה מקובל בישראל בכל הדורות. ועל כן יש להפריש חלה בברכה ממיני מאפה העשויים מקמח קוואקר. כמו כן, לחם מקמח קוואקר ברכתו המוציא, ומצות מקמח קוואקר - יוצאים בהן ידי חובת מצה בפסח. הבהרה: שאלה זו עוסקת במיני מאפה העשויים מקמח קוואקר. בנוגע לגרעיני קוואקר שלמים או חצויים הניתנים בעיסה, אם מצטרפים לשיעור חלה ניתן לראות כאן >>. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
הפרשת חלה מקוגל אטריות

שאלה:

לאחר שבקידוש שנערך בבית הכנסת התעורר ויכוח על הפרשת חלה מקוגל אטריות רציתי לברר האם צריך להפריש חלה מקוגל אטריות ומה לגבי הפרשת חלה מפסטות מקרונים פתיתים וכיו"ב?

תשובה:

נחלקו הפוסקים האם צריך להפריש חלה מקוגל אטריות יש הסוברים שהוא פטור מהפרשת חלה משום שבתחילה בישלו אותו, ולאחר מיכן שאפו אותו כבר אין עליו תואר לחם. ויש הסוברים שצריך להפריש ממנו חלה בלא ברכה לפי שחוששים שיש לו תואר לחם כיון שאפו אותו לאחר הבישול. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
צירוף עיסות שונות ממין אחד להפרשת חלה

שאלה:

הכנתי שתי בצקים אחד מתוק שכוונתי להכין בו עוגות שמרים ובצק אחד שאיננו מתוק להכנת חלות. אין בכל בצק שיעור האם ניתן לצרפם לשיעור הפרשת חלה?

תשובה:

כיון שמקפיד שלא יתערבו העיסות זה בזה, אין העיסות מצטרפות וכמו שכתבנו לעיל בשאלה הקודמת בעושה עיסה מסוגי קמחים שונים. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
שיעור כמות החלה להפרשה

שאלה:

אני רגילה להוציא חתיכה קטנה להפרשת חלה, אולם בשיעור ששמעתי בסמינר המורה אמרה שהמנהג להוציא כזית. האם אני צריכה לשנות את הרגלי?

תשובה:

בזמן שהחלה הייתה ניתנת לכהנים היה שיעור מדרבנן להפרשת החלה אולם בזמן הזה שאין נתינת חלה לכהנים המנהג שלא להפריש כשיעור וכתב הרמ"א שנהגו להפריש כזית, וע"כ צריך להפריש כזית לחלה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
אמירת 'הרי זו חלה' בהפרשת חלה

שאלה:

הייתי במעמד הפרשת חלה והרב הפריש חלה מהמצות ובירך על ההפרשה ואחר כך לקח חתיכה ועטף אותה, לא אמר את המילים "הרי זו חלה". רציתי לדעת האם אין מקור לאמירת הרי זו חלה לאחר הברכה?

תשובה:

יש שני דרכים בהפרשת חלה האחת על ידי מעשה הפרשה בלי אמירת 'הרי זו חלה', והשנייה על ידי הפרשת החלה ואמירת הרי זו חלה וכדי לצאת ידי כל השיטות ראוי לומר הרי זו חלה לאחר ההפרשה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
מלוה שתובע את חובו על אף שלא כתב פרוזבול

שאלה:

לוויתי סכום כסף מאדם שאינו שומר תורה מצוות, ומסיבות שונות התעכבתי מלפרוע את החוב עד שיצאה שנת השמיטה. כעת ברצוני לפרוע את החוב, אלא שברור לי שהמלוה לא כתב פרוזבול. האם מותר לי לשלם לו את חובי, או שיש בזה איסור?

תשובה:

אם המלוה אינו רוצה לקיים את מצוותו והוא תובע את חובו, ואין הלווה יכול להשמט ממנו, מותר לו לשלם את חובו, ואינו עובר בזה אפילו משום לפני עיור. אמנם יש שכתבו שאם יודע הלווה במלוה שיבוא לתבעו, ראוי שיקדים ויפרע לו את החוב לפני סוף שנת השמיטה, ובכך יציל את המלוה מלבטל את מצות השמיטה ומלעבור בלא יגוש. ואף אם כבר יצאה השמיטה, ראוי שיקדים הלווה אצל המלוה לפני שיתבענו הלה, ויתן לו את הכסף, ויאמר לו שהוא נותנו בתורת מתנה ולא בתורת פירעון החוב. להרחבת התשובה לחץ כאן
פריעת חוב שלא כתבו עליו פרוזבול

שאלה:

לויתי סכום כסף מבן משפחתי, וכשבאתי לפרוע את חובי לאחר השמיטה, הודיע לי המלוה שהוא לא כתב פרוזבול, ולפיכך פטור אני מלשלם. מה הדרך הישרה במקרה כזה, האם בכל זאת עלי לפרוע את החוב, או שאדרבא, אסור לפרעו?

תשובה:

אם המלוה לא כתב פרוזבול, עליו לשמט את החוב. ויאמר ללוה: 'משמט אני'. ואם בכל זאת רוצה הלווה לפרוע, רשאי לפרוע, וכשנותן את המעות למלוה יאמר לו: אף על פי שאתה משמט, הנני נותן לך את המעות במתנה. המחזיר חוב שנשמט בשביעית - רוח חכמים נוחה הימנו. ולכן ראוי שיפרע את חובו ויאמר למלוה שנותן לו את המעות במתנה. אך יש הסוברים שאף לכתחלה אינו צריך להחזיר. ובאופן שהלווה יודע שהמלוה רוצה באמת לקיים מצות השמטת כספים, לדברי הכל אינו צריך לפרוע. להרחבת התשובה לחץ כאן
הלואה שנעשתה לאחר כתיבת הפרוזבול

שאלה:

בערב ראש השנה השמינית, מיד לאחר תפילת שחרית, ערכתי את הפרוזבול כדת וכדין. לקראת הצהרים, ביקש ממני אחד השכנים שאלווה לו סכום כסף, לצורך נסיעה לחג. האם הפרוזבול שערכתי בבוקר מועיל גם להלואה זו שלא תישמט? אם הפרוזבול שכתבתי אינו מועיל, האם אהיה רשאי לסרב ולא להלוות, כדי שלא תישמט ההלואה?

תשובה:

הפרוזבול אינו מועיל להלואה שניתנה אחרי כתיבתו. ומכל מקום, אסור לו להימנע מלהלוות. שכל הנמנע מלהלוות מחשש שהשביעית תשמט את החוב עובר בלא תעשה. אלא ילווה לשכנו ואחרי שמלווה יכתוב פרוזבול נוסף. ואם אינו רוצה לכתוב פרוזבול נוסף, יקבע עם הלווה בפירוש שזמן הפירעון יהיה אחרי מועד השמיטה (כלומר: לאחר ראש השנה של השמינית), והלואה כזו אינה נשמטת. להרחבת התשובה לחץ כאן
הלואה שזמנה לאחר ראש השנה של שמינית

שאלה:

לפני זמן מה הלויתי כסף לחבר, והלה כתב בשטר שזמן הפירעון יהיה בתאריך לועזי מסוים. בדקתי ומצאתי שתאריך זה חל למחרת ראש השנה השמינית. שאלתי: האם דין חוב זה להישמט בשביעית, ועלי לכתוב פרוזבול כדי שלא ישמט?

תשובה:

חוב זה אינו נשמט בשביעית, משום שהשביעית משמטת רק את החובות שזמן פירעונם הוא לפני זמן שמיטת הכספים – שהוא הרגע האחרון של שנת השמיטה. להרחבת התשובה לחץ כאן
טעות בכתיבת התאריך שבפרוזבול

שאלה:

באחד הימים האחרונים של חודש אלול, ערכתי שטר פרוזבול. כשחזרתי הביתה עיינתי בשטר הפרוזבול שבידי, ונתברר לי שטעיתי בכתיבת התאריך. רשמתי בו בטעות את התאריך של יום האתמול. ברצוני לדעת האם הפרוזבול הזה כשר או שעלי לחזור ולכתוב פרוזבול חדש?

תשובה:

הפרוזבול כשר, וניתן לגבות על ידו הלואות שניתנו לפני הזמן הנקוב בו. אך אם ניתנו הלואות נוספות לאחר הזמן הנקוב, יש לחזור ולכתוב פרוזבול נוסף. אך אם אירע להיפך, שטעה וכתב בו תאריך מאוחר יותר, אזי הפרוזבול פסול. להרחבת התשובה לחץ כאן
פרוזבול בעל פה

שאלה:

כשהגעתי לבית הכנסת ממש לפני התקדש החג של ראש השנה השמינית, נזכרתי לפתע ששכחתי לכתוב פרוזבול. נותרו עדיין כמה דקות עד השקיעה, אך לא היה ניתן למצוא דפים וכלי כתיבה. האם במקרה כזה ניתן לערוך את הפרוזבול בעל פה?

תשובה:

בשעת הדחק שאין לו אפשרות לכתוב פרוזבול, יכול לומר את נוסח הפרוזבול בעל פה בפני שלשה אנשים ודי בכך. להרחבה התשובה לחץ כאן.
עריכת פרוזבול על הלוואה שניתנה לבן ישיבה

שאלה:

אני בחור הלומד בישיבה ומתגורר בפנימיה. הלויתי כמה סכומי כסף קטנים, לחברים שלומדים עמי בישיבה. רצוני לשאול האם אוכל לכתוב פרוזבול על החובות הללו, שהרי לחברים שלוו ממני אין קרקע משל עצמם?

תשובה:

יש שסוברים שאפשר לכתוב פרוזבול על חובות אלו. שעל אף שאין לחברים קרקע ממש משל עצמם, הרי יש להם רשות ללון בישיבה, ואף להניח שם את חפציהם, והרי קרקע הישיבה שאולה להם. ויש המחמירים שאין זה נחשב שקרקע הישיבה שאולה להם. וטוב שיבקשו הלווים רשות מאת ראש הישיבה שיהא המקום בישיבה חשוב כשאול להם. להרחבת התשובה לחץ כאן
הדיינים הראויים לכתיבת הפרוזבול

שאלה:

ראיתי שיש אנשים שכותבים את הפרוזבול בפני שלשה אנשים מזדמנים, כפי הנהוג לגבי התרת נדרים. ומאידך, ראיתי אחרים שאינם מסתפקים בזה, אלא פונים לבית הדין שבעיר כדי לכתוב את הפרוזבול. עם מי הצדק?

תשובה:

לדעת השולחן ערוך, צריך למסור את החובות לבית דין חשוב, שהם שלשה בקיאים בדין ובענין פרוזבול, ויודעים ענין שמיטה, וקיבלו אותם רבים עליהם באותה העיר. אך לדעת הרמ"א ניתן למסור את החובות לכל בית דין. ויש שכתבו שלפי הרמ"א אין צריך לכתוב את הפרוזבול בפני דיינים מומחים כלל, אלא ניתן לכתבו גם בפני שלשה הדיוטות. והורו הפוסקים שמכל מקום יהיו השלשה אנשים כשרים ובני תורה. ולמעשה, פוסקים רבים הורו להחמיר לכתחילה, ולמסור החובות לבית דין חשוב. וכך נהג החזון איש, וכן דעת הגרי"ש אלישיב. והרמ"א פסק שניתן למסור את החובות לבית הדין גם בלי להתייצב בפני הדיינים, על ידי שיאמר בפני שני עדים שהוא מוסר את חובותיו לבית הדין. ולפי זה יכול כל אחד למסור את חובותיו לבית דין חשוב, על ידי שיאמר בפני שני עדים שהוא מוסר את חובותיו לבית הדין החשוב, והעדים יחתמו על השטר. ובביאורים נביא את מנהגו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל בענין זה. להרחבה התשובה לחץ כאן
הזמן הראוי לכתיבת הפרוזבול

שאלה:

בערב ראש השנה של תחילת השמיטה התעורר ויכוח בין המתפללים בבית הכנסת, האם צריך כעת לכתוב פרוזבול, או שהזמן הנכון לכתיבתו הוא בערב ראש השנה של מוצאי השמיטה. מה הוא הזמן הנכון לכתיבתו?

תשובה:

נחלקו הראשונים האם צריך לכתוב פרוזבול בערב ראש השנה של תחילת שנת השמיטה. והעיקר להלכה שזמן כתיבת הפרוזבול הוא בערב ראש השנה של מוצאי השמיטה. אכן דעת הרבה פוסקים שראוי להחמיר ולכתוב פרוזבול גם בערב ראש השנה של תחילת השמיטה. להרחבת התשובה לחץ כאן
הכמות הנחשבת ל'מזון שלוש סעודות'

שאלה:

בידי נותרו כמה פירות מכמה מינים, (כגון רימונים ואפרסקים), אשר זמן הביעור של כולם הוא היום. האם מותר להשאיר כשיעור מזון שלוש סעודות מכל מין ומין, או שאסור להשאיר יותר משיעור מזון שלוש סעודות בסך הכל, מכולם יחד, ואת כל היתר עלי לבער? ושאלה נוספת, כמה פירות נחשבים ל'מזון שלוש סעודות'? האם הכוונה לכמות שהייתי אוכל אילו הייתי אוכל בכל הסעודה רק פירות, או לכמות הנאכלת במהלך סעודה שיש בה גם לחם ומזונות אחרים?

תשובה:

אינו רשאי להשאיר בידו אלא כשיעור מזון שלוש סעודות מכל המינים הללו ביחד, או שישאיר מזון שלוש סעודות ממין אחד ואת השני יבער לגמרי. ושיעור מזון שלוש סעודות י"א שהוא השיעור שהדרך לאכול ממין זה בתוך שלוש סעודות רגילות שאוכל בהם גם פת ושאר תבשילים, ויש אומרים שרשאי להשאיר אף כמות של שלוש סעודות של פירות בלבד. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

אולי יעניין אותך גם...