ערלה ברימונים
קיבלתי מידיד רימון לראש השנה, ונאמר לי שהעץ כבר בן למעלה מחמש שנים, האם הרימון
קיבלתי מידיד רימון לראש השנה, ונאמר לי שהעץ כבר בן למעלה מחמש שנים, האם הרימון
אנו גרים בחו"ל וזרענו תירס ליד עגבניות ומישהו העיר לנו שזה כלאים האם כך?
קניתי מדוכן של ערבים דובדבנים האם צריך לעשר מספק או מכיוון שיש חרם שלא להפריש
אני רוצה לזרוע בגינה כמה מיני ירק וקטנית, והבנתי שדיני ההרחקה בין ירקות לקטניות שונים
גוי קטף פירות משדה ישראל, והביא לי הפירות, האם צריך לעשר. והאם לברך על ההפרשה.
בגינה שבחצרי ישנם כמה וכמה עצי פרי וביניהם שתלתי ירקות, כעת עלה בדעתי שמא מכיוון
קיבלתי מבעל הצימר בו אני מתארח פירות שהוא קטף עבורי במטע שלו, האם מותר לי
אחותי הביאה לי 5 ק"ג דובדבנים שקטפה בקטיף חוויתי, ואמרה לי שהפרישה תרו"מ, אבל הפרישה
קיבלתי מידיד רימון לראש השנה, ונאמר לי שהעץ כבר בן למעלה מחמש שנים, האם הרימון מותר באכילה או שצריך לחוש לערלה?
האם צריך לחלל דווקא על מטבע, או גם שטרות של כסף.
אין כלאי זרעים נוהגים בחו"ל כלל אפילו מדרבנן ולכן הכל מותר. (שו"ע יו"ד סימן רצו סעיף ב)
אמנם בארץ ישראל צריך לדעת שכיון שהתירס הוא קטניות לא מספיק טפח וחצי בינו לבין העגבניות אלא ששה טפחים כדין ההרחקה בין קטניות לירקות.
אנו גרים בחו"ל וזרענו תירס ליד עגבניות ומישהו העיר לנו שזה כלאים האם כך?
קניתי מדוכן של ערבים דובדבנים האם צריך לעשר מספק או מכיוון שיש חרם שלא להפריש תרומות ומעשרות מפירות גוי שלא לעשר אין לעשר?
אני רוצה לזרוע בגינה כמה מיני ירק וקטנית, והבנתי שדיני ההרחקה בין ירקות לקטניות שונים זה מזה, מה ההבדלים בין דיני הרחקות הכלאים שלהם? וכיצד אדע מה נחשב ירק ומה נחשב קטנית מבחינה הלכתית?
האם חילול החומש הוא על אותה פרוטה יחד עם המעשר שני כך שאת המשער שני וחומשו מחללים על פרוטה אחת מהמטבע, או שמחללים את המעשר שני והחומש על פרוטה וחומש.
גוי קטף פירות משדה ישראל, והביא לי הפירות, האם צריך לעשר. והאם לברך על ההפרשה.
בגינה שבחצרי ישנם כמה וכמה עצי פרי וביניהם שתלתי ירקות, כעת עלה בדעתי שמא מכיוון שהירקות קרובים מאוד לעצים אני עובר חלילה באיסור כלאים, כמו כן אולי גם בין העצים לא הרחקתי מספיק?
גם התרומה הגדולה לא חלה, משום שלא היה לפניה 'יותר מאחד ממאה', וכשאמרה בנוסח ההפרשה שהתרומה גדולה תחול ביותר מאחד ממאה נמצא שלא היה לתרומה גדולה מקום לחול עליו.
ולגבי תרומת המעשר ושאר המעשרות נסתפקו הפוסקים האם הן חלים באופן חלקי, או לא חלו כלל. ובחזון איש דמאי סימן ב סק ו נשאר בצ"ע. ובמעדני ארץ תרומות פ"ג הכ"ג מצדד שלא חלו כלל.
ולפי הסוברים ששאר המעשרות לא חלו כלל תוקנו הפירות ע''י ההפרשה השנייה, אבל אם ההפרשה חלה באופן חלקי ויחסי יש כאן ספק שמא הפרישו מפטור על חיוב.
ובמצב כזה מה העצה כדי לתקן הפירות מכל חשש?
אם לא אכלו מהפירות יש לעשות 'שאלה' בפני שלושה על ההפרשות הראשונות, ולחזור ולהפריש כדין.
במקרה שכבר אכלו מהפירות אסור להישאל על ההפרשה הראשונה, ולכן יש לשעות שאלת חכם ולקבל הדרכה פרטנית מה ניתן לעשות במצב כזה ואיך ניתן לתקן את הפירות.
אחותי הביאה לי 5 ק''ג דובדבנים שקטפה בקטיף חוויתי, ואמרה לי שהפרישה תרו''מ, אבל הפרישה רק דובדבן אחד לתרו''ג ותרו''מ, ולכן חזרתי והפרשתי שוב התרו''מ, האם כעת ההפרשה הוא בסדר.
כשיש כלאים של גפן וירק וכיו"ב ההוראה היא לעקור את הירק, והטעם הוא שבדרך כלל בעקירת עץ שלא לצורך יש איסור בל תשחית. רמב"ם הלכות מלכים פרק ו הלכה ח. ובנוסף לזה מדובר בעץ שעושה פירות יש גם סכנה בעקירתו כמבואר בט"ז יו"ד סימן קטז סק"ז,
ולכן על אף כאשר עוקר את העץ משום שישנה חובה הלכתית לעקרו, כמו במקרה זה כשאר ישנו איסור כלאים, או עץ שניטע בשביעית וכיו"ב, אין בזה איסור בל תשחית וכך גם כן אין לחוש לסכנה, כיון שמטרתו לעקור את האיסור, אבל אף על פי כן כאשר הוא יכול לעקור את הירק ולהשאיר את העץ נראה שעדיף לעשות כן. וכך גם משמע ברש"י במנחות עא. במשנה שכתב שעוקר את הזרעים.
גם מבחינה מעשית התהליך של עקירת הירק הוא מהיר יותר ואולי משום כך יש לעקור את הירק ויש לעיין.
ובמקום שיש לו עדיפות או צורך לעקור דווקא את האילן יש לשאול לחכם כיצד נכון לעשות זאת ועל ידי מי.
גדלו לי כלאי הכרם בגינה ונאמר לי שעלי לעקור אותם, אני יכול לעקור את הגפן ויכול לעקור את הירקות מה עדיף שאעקור?
כרוב וכרובית האם הם מין אחד לעניין כלאיים?
האם אפשר להפריש תרומות ומעשרות מאתרוג מורכב על אתרוג שאינו מורכב?
אמנם יש לציין שפלפל חריף ארוך ופלפל מתוק רחב, ספק אם הם ממין אחד ואין להפריש מאחד על השני.
יש לי בגינה שני סוגי פלפל אדום וצהוב האם צריך להפריש מכל סוג וסוג או שאפשר מסוג אחד על חברו?
בדובדבנים אחוז הערלה הוא נמוך ולכן אין לחוש, אמנם קורה שגם במטע זקן שעבר את שנות הערלה ישנם עצי מילואים שהוחלפו בעצים זקנים שמתו או חלו, לכן יש לברר במקום עם ישנם עצי ערלה, וכמו כן אם רואים עצים מסוימים שצעירים משאר העצים, אין לקטוף מהם.
ניתן להתקשר לקו בית הוראה 02-6488888 ולשמוע את אחוזי הערלה בכל מין.
האם צריך לחוש לערלה בקטיף חוויתי של דובדבנים?
כל זמן שהעלים בענף המוברך ממשיכים לגדול באותו כיוון נחשב שההברכה יונקת עדיין "מהזקנה" כלומר מהנטיעה הישנה ולא צריך למנות שנות ערלה מחדש, אבל ברגע שישתנה כיוון הגדילה של העלים נחשבת שנפסקה יניקת ההברכה "מהזקנה" ויש לספור שנות ערלה מאותו הזמן.
אבל מכיון שלא תמיד ברור מה נחשב שהשתנה כיוון העלים, ולא תמיד ניתן לדעת מתי בדיוק זה קורה, עדיף מלכתחילה לחתוך ולנתק את ההברכה מהנטיעה ה"זקנה" ולמנות שנות ערלה מאותו החיתוך. שו"ע יור"ד סימן רצד סעי טז רמב"ם מעשר שני פ"ע הל' ד משפטי ארץ ערלה ה א,ב.
עשיתי הברכה מהגפן האם אני מונה את שנות הערלה מחדש?
האם צריך לעשר גידול הידרופני?
הם אינם חייבים בחלה.
הבוטנים אמריקאיים והקבוקים המצופים קמח אינם חייבים בחלה אף לדעת ר"ת, ואף לסוברים שלרבינו תם אטריות חייבות בחלה, מ"מ תהליך עשיית הבוטנים הוא על ידי שמכניסים בוטנים לתוך מערבל ששופכים לתוכו סירופ כדי ערבול כך נדבק הקמח לבוטנים. ולכן כיון שבתהליך זה לא עושים תחילה את הבצק ואחר כל מצפים את הבוטנים אלא הבצק נעשה תוך כדי ציפוי הבוטנים אין זה נחשב לעיסת לחם מתחילה ואינו בכלל עריסותיכם שחייבה תורה ואינו חיייב בחלה לכולי עלמא. משפטי ארץ פרק א הערה 15.
האם בוטנים אמריקאיים וקבוקים חייבים בהפרשת חלה?
לפעמים השכן קוטף מעץ השסק שבחצר שלו ומביא לי לחלק לאנשים, רציתי לשאול איך עלי לנהוג?
שכני נותן רשות לכולם לקטוף מעץ השסק שלו האם אני חייב בתרומות ומעשרות?
האם צריך להפריש תרו''מ על צמחים שמשתמשים רק לצורך רפואה?
כיון שמדובר בשתית משקה סחוט מפרי, נחשב כאכילת קבע וחייבים לעשר.
באכילת פרי כמות שהוא בלי סחיטה, גם אין הבדל בין אם הנך עושה זאת תחת העץ או במקום אחר, אלא תלוי אם המקום הוא חצר של בית, או אם הנך משלם על הלימונים, אם מדובר במטע שאיננו בחצר בית ואינך משלם על הלימונים הפירות מפטורים מתרומות ומעשרות, אלא אם מדובר באכילת קבע כשתית משקה סחוט מפרי, או אכילת מבושל. רמב''ם הל' מעשר פ"ג ושם בהלכה יט.
אני נמצא בטיול בצפון, ולקטתי לימונים במקום שאינם הפקר, אני רוצה לסחוט לימון לתוך כוס ולשתות ממנו לימונדה, אני עושה את זה תחת העץ.
אנו נמצאים כעת בטיול ויש שם עץ פירות במקום ציבורי האם צריך להפריש תרומות ומעשרות?
אני מנוי לקרן המעשרות ונמצא כעת בחו''ל, ישנם מוצרים שאני רוצה לעשר כי הם מתוצרת הארץ, אך יש בהם רכיבים שאין בהם שווה פרוטה, אין לי פרוטה חמורה ממטבע של חו''ל, כיצד אוכל לחלל את המעשר שני?
האם צריך לעשר ענבי בוסר או שניתן לאכול גם בלי מעשר?
אני רגילה להוציא חתיכה קטנה להפרשת חלה, אולם בשיעור ששמעתי בסמינר המורה אמרה שהמנהג להוציא כזית. האם אני צריכה לשנות את הרגלי?
אני רגילה לאפות חלות מקמח שיפון ומקמח חיטה, ולא לערב ביניהם בכדי שכל אחד מבני הבית יקבל את החלה שהוא אוהב.
בטעות שפכתי קמח שיפון על קמח חיטין ואין באפשרותי עכשיו להפרידם האם מצטרפים הקמחים לשיעור הפרשת חלה?
כאשר מפרישים חלה מכמה חבילות מצות מכונה שנמצאות בבית, האם צריך לפתוח את כל החבילות או מספיק שהן נוגעות אחת בשנייה?
מי ששכח להפריש חלה מהמצות, ובליל הסדר נזכר שלא הפריש האם יש עצה?
האם איסור קצירת חדש נוהג בזמן הזה?
האם מותר לברך ברכת האילנות על עץ שהוא עדיין בשנות ערלה?
האם ראוי לכתחילה לאכול בפסח באכילת מרור (חסה) שגדלה בעציץ שאינו נקוב בחממות? וכן האם יוצאים ידי חובה בחסה שגדלה בגידולי מים?
האם מותר לקיים מצות עד דלא ידע ביין של שביעית ומה הדין לתיתו לאחד שכבר שתוי יין של שביעית שמן הסתם אם ישתהו ישתכר ועלול להקיאו?
מנהג נפוץ להכין מרקחת מן האתרוגים שקיימו בהם את המצווה, ולאכול ממנה בט"ו בשבט.
השאלה הנשאלת בשנה זו האם מרקחת זו חייבת בביעור, ואם כן – מתי הוא זמן ביעורה? והאם מותר לשמור אותה עד ט"ו בשבט?
ט"ו בשבט נקרא ראש השנה לאילנות. מעבר למנהגים ולסגולות, מהי המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט בשנה השמינית?
היו לי תפוזים של טבל ואת חלקם סחטתי למיץ לפני שהפרשתי תרומות ומעשרות מהתפוזים, כיצד עלי להפריש כעת תרומות ומעשרות?
השתתפתי בערב להפרשת חלה והרבנית שהפרישה חלה לא נטלה חלה לפני הברכה אלא בירכה ואחר כך נטלה חלה. לעומת זאת בביתנו אנו נוהגים ליטול חתיכה ואחר כך לברך. ורציתי לברר מה הסדר הנכון בהפרשת חלה האם קודם מברכים ואחר כך נוטלים את החלה או שנוטלים את החלה ואחר כך מברכים?
ברצוני להפריש חלה בברכה, ואבקש לדעת מהו שיעור הקמח שממנו יש להפריש חלה בברכה, כפי מנהג ירושלים?
במשפחתנו נהגו מאז ומעולם שלא להפריש חלה מעוגת טורט, לאחרונה שמעתי שיש חובת הפרשת חלה מעוגת טורט. כיצד נכון לנהוג?
לאחר ששנת השמיטה הסתיימה ברצוני לשתול בגינתי שתילי ירק ונוי, האם מותר לי ללכת למשתלה ולקנות שתילים או שאסור עדיין לקנות כי יש לחשוש שהשתילים נזרעו והוכנו בשמיטה?
אם אכן אסור לקנות שתילים שהוכנו בשביעית יש איזשהו לוח המעדכן ממתי השתילים במשתלות הינם מזריעה של שמינית?
ראיתי בבית הכנסת מודעה מטעם אוצר בית דין שהם מחלקים ארגזי מיץ ענבים משובח במחיר זול במיוחד. ברצוני לגשת ולקחת כמות של חמשה ארגזים, שתספיק לי למשך כל השנה. האם ישנה הגבלה על הכמות שמותר לקחת מאוצר בית דין?
פעילות תורנית
פעילות חינוכית
כלי עזר
כל הזכויות שמורות | תקנון אתר