שאלות ותשובות

תשובה:

עץ הרימון הוא עץ בעייתי כי אם הוא לא מטופל בצורה נכונה יוצאים סביבו מהאדמה ענפים חדשים שעליהם גדלים פירות. הכלל הוא שאילן העולה מן השורשים מונים לו שנות ערלה מחדש ולכן מכיוון שמהענפים האלו יוצאים פירות בתוך שלושת השנים ליציאתם מהאדמה הרי הם ערלה, לכן כל עוד לא ידוע שבעץ הזה ניקו את כל ה'סורים' שיצאו מהאדמה צריך לחוש שהפירות ערלה. (משפטי ארץ ערלה פרק ו סעיף ד) קישור למאמר אילן היוצא מן השורשים >>

קיבלתי מידיד רימון לראש השנה, ונאמר לי שהעץ כבר בן למעלה מחמש שנים, האם הרימון מותר באכילה או שצריך לחוש לערלה?

תשובה:

נחלקו בזה האחרונים, דעת החתם סופר (שו"ת יו"ד קלב) שאפשר לחלל על שטרות של כסף אמנם דעת החזו''א (דמאי סי' ג סק' יב) שצריך לחלל דווקא על מטבע ואין להקל לחלל על שטר, וכן נהגו. (משפטי ארץ טו ח)  

האם צריך לחלל דווקא על מטבע, או גם שטרות של כסף.

תשובה:

אין כלאי זרעים נוהגים בחו"ל כלל אפילו מדרבנן ולכן הכל מותר. (שו"ע יו"ד סימן רצו סעיף ב)

אמנם בארץ ישראל צריך לדעת שכיון שהתירס הוא קטניות לא מספיק טפח וחצי בינו לבין העגבניות אלא ששה טפחים כדין ההרחקה בין קטניות לירקות.

לטבלת ההרחקות לחץ כאן >>

אנו גרים בחו"ל וזרענו תירס ליד עגבניות ומישהו העיר לנו שזה כלאים האם כך?

תשובה:

יש לעשר ואין לחוש לחרם כיון שכל החרם היה רק בפירות שהם ודאי של גוי, אבל אם יש ספק אין על זה חרם. (וכן מביא בדרך אמונה פרק א מתרומות ציון הלכה רכט). ומכיוון שהמציאות היום בדוכנים בצידי הדרכים יש הרבה פירות שמגיעים ממטעים יהודים, הרי זה ספק אולי קנה הערבי מישראל לכן יש לעשר בלא ברכה, ובמקרה שקונה ליד מטע של גוי שמן הסתם הוא קטף ממטעו ופטור מתרומות ומעשרות.

קניתי מדוכן של ערבים דובדבנים האם צריך לעשר מספק או מכיוון שיש חרם שלא להפריש תרומות ומעשרות מפירות גוי שלא לעשר אין לעשר?

תשובה:

אכן דיני ההרחקות בין ירקות וקטניות שונים זה מזה ושינם שלושה חלוקות: בין שני מיני ירק, בין ירק לקטנית, בין שני מיני קטנית. בין שני מיני ירק צריך להרחיק 15 בין נקודות היציאה של הגבעול. בין ירק לקטנית צריך להרחיק 60 ס"מ בין נקודות היציאה של הגבעול. בין שני מיני קטניות או תבואה צריך להרחיק 6 מטר ו 12 ס"מ בין נקודות היציאה של הגבעול. ההגדרה של ירק היא כשאר החלק הנאכל הוא או העלים עצמם, כחסה סלרי וכדומה, או פרי הירק כמלפפון, עגבנייה פלפל וכדומה. כאשר החלק הנאכל הוא הזרע, כבחומוס תירס שעועית וכדומה הרי הם נחשבים קטניות. ולכן בין עגבנייה לחסה – לדוגמא, צריך להרחיק 15 ס"מ, בין עגבנייה לתירס יש להרחיק 60 ס"מ ובין תירס לחומוס יש להרחיק 6 מטר ו 12 ס"מ. ישנם מינים כשעועית פול וכדומה הגדרתם כירק או קטנית תלויה לשם מה זורעים אותם, אם זורעים אותם לאכילת התרמיל – דינם כירק, ואם זורעים אותם לאכילת הזרע בפני עצמו דינם כקטנית, שיעורי ההרחקה תלויים בכוונת הזורע. ברשימה זו תוכלו לראות רשימה חלקית של צמחים לפי חלוקה בין זרע לירק. יש להדגיש ששיעורים אלו רלוונטיים רק בזריעה של 'יחידי' כלומר זרעים בודדים שטח הזריעה שלהם הוא פחות מ 60 ס"מ ברצף, במידה ומדובר בשטח זריעה העולה על רוחב זה השיעורים משתנים וכפי שניתן לראות בפירוט בעמוד זה. למאמר אודות הרחקות שונות לחץ כאן>>  

אני רוצה לזרוע בגינה כמה מיני ירק וקטנית, והבנתי שדיני ההרחקה בין ירקות לקטניות שונים זה מזה, מה ההבדלים בין דיני הרחקות הכלאים שלהם? וכיצד אדע מה נחשב ירק ומה נחשב קטנית מבחינה הלכתית?

תשובה:

מחללים הכל על אותה הפרוטה, (כך מבואר בחזון איש דמאי ג סקט ז). וכן הוא בנוסח של חזו''א. ומ''מ במקום שיש ספק אם צריך חומש, טוב לומר על שיתחלל המעשר שני וחומשו אם צריך על פרוטה ורביע, כדי שאם פטור מחומש, לא ייווצר מצב שהמעשר שני התחלל על פחות משוה פרוטה. (משפטי ארץ פרק טו ג).

האם חילול החומש הוא על אותה פרוטה יחד עם המעשר שני כך שאת המשער שני וחומשו מחללים על פרוטה אחת מהמטבע, או שמחללים את המעשר שני והחומש על פרוטה וחומש.

תשובה:

כן, הפירות חייבים במעשר, אף גוי שעשה גמר מלאכה בפירות של ישראל מכל מקום מדרבנן חייבים במעשר. (משפטי ארץ פרק ד ו). אמנם לגבי ברכה על ההפרשה כיון שדעת המביט (ח"ב סימן קצו) שבזמן הזה שעיקר חיוב פירות בזמן הזה לא גזרו חיוב תרומות ומעשרות בפירות שנגמרה מלאכתם ביד גוי, אף שלהלכה לא מקלים בזה מכל מקום יפריש תרומות ומעשרות בלי ברכה.

גוי קטף פירות משדה ישראל, והביא לי הפירות, האם צריך לעשר. והאם לברך על ההפרשה.

תשובה:

בין עצים לעצים ובין ירקות לעצים לא נוהג איסור כלאים, אלא בין הירקות עצמם או בין גפן לירקות קטניות ותבואה. לכן אם הירקות בינם לבין עצמם רחוקים מספיק אין חשש כלאים. למאמר אודות הרחקות שונות לחץ כאן>>

בגינה שבחצרי ישנם כמה וכמה עצי פרי וביניהם שתלתי ירקות, כעת עלה בדעתי שמא מכיוון שהירקות קרובים מאוד לעצים אני עובר חלילה באיסור כלאים, כמו כן אולי גם בין העצים לא הרחקתי מספיק?

תשובה:

גם התרומה הגדולה לא חלה, משום שלא היה לפניה 'יותר מאחד ממאה', וכשאמרה בנוסח ההפרשה שהתרומה גדולה תחול ביותר מאחד ממאה נמצא שלא היה לתרומה גדולה מקום לחול עליו.

ולגבי תרומת המעשר ושאר המעשרות נסתפקו הפוסקים האם הן חלים באופן חלקי, או לא חלו כלל. ובחזון איש דמאי סימן ב סק ו נשאר בצ"ע. ובמעדני ארץ תרומות פ"ג הכ"ג מצדד שלא חלו כלל.

ולפי הסוברים ששאר המעשרות לא חלו כלל תוקנו הפירות ע''י ההפרשה השנייה, אבל אם ההפרשה חלה באופן חלקי ויחסי יש כאן ספק שמא הפרישו מפטור על חיוב.

ובמצב כזה מה העצה כדי לתקן הפירות מכל חשש?

אם לא אכלו מהפירות יש לעשות 'שאלה' בפני שלושה על ההפרשות הראשונות, ולחזור ולהפריש כדין.

במקרה שכבר אכלו מהפירות אסור להישאל על ההפרשה הראשונה, ולכן יש לשעות שאלת חכם ולקבל הדרכה פרטנית מה ניתן לעשות במצב כזה ואיך ניתן לתקן את הפירות.

אחותי הביאה לי 5 ק''ג דובדבנים שקטפה בקטיף חוויתי, ואמרה לי שהפרישה תרו''מ, אבל הפרישה רק דובדבן אחד לתרו''ג ותרו''מ, ולכן חזרתי והפרשתי שוב התרו''מ, האם כעת ההפרשה הוא בסדר.

תשובה:

כשיש כלאים של גפן וירק וכיו"ב ההוראה היא לעקור את הירק, והטעם הוא שבדרך כלל בעקירת עץ שלא לצורך יש איסור בל תשחית. רמב"ם הלכות מלכים פרק ו הלכה ח. ובנוסף לזה מדובר בעץ שעושה פירות יש גם סכנה בעקירתו כמבואר בט"ז יו"ד סימן קטז סק"ז,

ולכן על אף כאשר עוקר את העץ משום שישנה חובה הלכתית לעקרו, כמו במקרה זה כשאר ישנו איסור כלאים, או עץ שניטע בשביעית וכיו"ב, אין בזה איסור בל תשחית וכך גם כן אין לחוש לסכנה, כיון שמטרתו לעקור את האיסור, אבל אף על פי כן כאשר הוא יכול לעקור את הירק ולהשאיר את העץ נראה שעדיף לעשות כן. וכך גם משמע ברש"י במנחות עא. במשנה שכתב שעוקר את הזרעים.

גם מבחינה מעשית התהליך של עקירת הירק הוא מהיר יותר ואולי משום כך יש לעקור את הירק ויש לעיין.

ובמקום שיש לו עדיפות או צורך לעקור דווקא את האילן יש לשאול לחכם כיצד נכון לעשות זאת ועל ידי מי.

גדלו לי כלאי הכרם בגינה ונאמר לי שעלי לעקור אותם, אני יכול לעקור את הגפן ויכול לעקור את הירקות מה עדיף שאעקור?

תשובה:

נראה שהם שני מינים, למרות שמבנה הצמח בהתחלה דומה (ולכן נראים בשם דומה), מכיון שכל אחד מגדל פרי אחר, זה מגדל עלים נאכלים וזה מגדל תפרחת נאכלת, והקובע בכלאים אם הם מין אחד או שני מינים כשדנים מצד הפרי, הוא הפרי הנאכל. כך מבואר בדברי הרמב"ם כלאים פרק א ח שהדמיון בין המינים לגבי כלאים תלוי (גם) בפרי.

כרוב וכרובית האם הם מין אחד לעניין כלאיים?

תשובה:

אפשר להפריש מאחד על השני. (משפטי ארץ תרומות ח, ד) אף שלעניין מצות נטילת לולב דעת הרבה מן הפוסקים שאין יוצאים ידי חובה, מכל מקום כתב  החזון איש (כלאים ג סק' ז), שאתרוג המורכב עם לימון אינו כלאים עם אתרוג שאינו מורכב כיון שהפירות דומים דמיון גמור, ולעניין נטילת לולב זהו דין אחר. אמנם עין עוד חזון איש (כלאים ב סק טו ובשו"ת הר צבי סי עח) שנסתפק בדבר עיון שאתרוג המורכב יש בו חלק ממין אחר.

האם אפשר להפריש תרומות ומעשרות מאתרוג מורכב על אתרוג שאינו מורכב?

תשובה:

מותר להפריש מסוג אחד של פלפל על סוג אחר שהכל חשיב מין אחד. הכלל הקובע הוא לפי הכלל במסכת תרומות פרק ב משנה ו "כל שהוא כלאים בחברו לא יתרום מזה על זה" לכן פרי שיש בו כמה זנים כמו ענבים שחורים וירוקים פלפל ועוד כולם נחשבים כמין אחד מפני שאינם כלאים ומפרישים מזה על זה. משפטי ארץ תרומות ומעשרות פרק ה ב

אמנם יש לציין שפלפל חריף ארוך ופלפל מתוק רחב, ספק אם הם ממין אחד ואין להפריש מאחד על השני.

יש לי בגינה שני סוגי פלפל אדום וצהוב האם צריך להפריש מכל סוג וסוג או שאפשר מסוג אחד על חברו?

תשובה:

בדובדבנים אחוז הערלה הוא נמוך ולכן אין לחוש, אמנם קורה שגם במטע זקן שעבר את שנות הערלה ישנם עצי מילואים שהוחלפו בעצים זקנים שמתו או חלו, לכן יש לברר במקום עם ישנם עצי ערלה, וכמו כן אם רואים עצים מסוימים שצעירים משאר העצים, אין לקטוף מהם.

ניתן להתקשר לקו בית הוראה  02-6488888 ולשמוע את אחוזי הערלה בכל מין.

האם צריך לחוש לערלה בקטיף חוויתי של דובדבנים?

תשובה:

כל זמן שהעלים בענף המוברך ממשיכים לגדול באותו כיוון נחשב שההברכה יונקת עדיין "מהזקנה" כלומר מהנטיעה הישנה ולא צריך למנות שנות ערלה מחדש, אבל ברגע שישתנה כיוון הגדילה של העלים נחשבת שנפסקה יניקת ההברכה "מהזקנה" ויש לספור שנות ערלה מאותו הזמן.

אבל מכיון שלא תמיד ברור מה נחשב שהשתנה כיוון העלים, ולא תמיד ניתן לדעת מתי בדיוק זה קורה, עדיף מלכתחילה לחתוך ולנתק את ההברכה מהנטיעה ה"זקנה" ולמנות שנות ערלה מאותו החיתוך. שו"ע יור"ד סימן רצד סעי טז רמב"ם מעשר שני פ"ע הל' ד משפטי ארץ ערלה ה א,ב.

עשיתי הברכה מהגפן האם אני מונה את שנות הערלה מחדש?

תשובה:

יש בזה מחלוקת הפוסקים בהר צבי זרעים ח”ב סי’ ל”א מחייב במעשרות, ובאז נדברו ח”ד סי’ נ”א חולק ופוטר. ובדרך כלל הם גדלים בתוך בית ויפריש בלי ברכה.

האם צריך לעשר גידול  הידרופני?

תשובה:

הם אינם חייבים בחלה.

הבוטנים אמריקאיים והקבוקים המצופים קמח אינם חייבים בחלה אף לדעת ר"ת, ואף לסוברים שלרבינו תם אטריות חייבות בחלה, מ"מ תהליך עשיית הבוטנים הוא על ידי שמכניסים בוטנים לתוך מערבל ששופכים לתוכו סירופ כדי ערבול כך נדבק הקמח לבוטנים. ולכן כיון שבתהליך זה לא עושים תחילה את הבצק ואחר כל מצפים את הבוטנים אלא הבצק נעשה תוך כדי ציפוי הבוטנים אין זה נחשב לעיסת לחם מתחילה ואינו בכלל עריסותיכם שחייבה תורה ואינו חיייב בחלה לכולי עלמא. משפטי ארץ פרק א הערה 15.

האם בוטנים אמריקאיים וקבוקים חייבים בהפרשת חלה?

תשובה:

אסור לך לחלק פירות אלו לשאר השכנים עד שתפריש תרומות ומעשרות, כיון שאסור למכור ולחלק פירות טבל, וכן אסור ליתנם במתנה. רמב"ם פרק ו ממעשר הלכה ו וטעם הדבר שמא יבוא הלוקח לידי מכשול.

לפעמים השכן קוטף מעץ השסק שבחצר שלו ומביא לי לחלק לאנשים, רציתי לשאול איך עלי לנהוג?

תשובה:

אם השכן לא הפקיר את הפירות לגמרי, אלא רק נותן רשות לקחת הפירות חייבים בתרומות ומעשרות, רק במפקיר לגמרי הפירות פטורים מתרומות ומעשרות. כך מבואר בחזון איש המובא בתורת זרעים דמאי פ"ג מ"ב שצריך שיפקיר בפירוש.

שכני נותן רשות לכולם לקטוף מעץ השסק שלו האם אני חייב בתרומות ומעשרות?

תשובה:

לא, שהנאכל לרפואה אינו מאכל אדם רמב"ם פ"א מכלאים ה"ד כתב כן לגבי כלאים. ואם הוא צמח שדרך לאכול ממנו לחיזוק בריאות גם לבריאים, אך איננו נאכל לטעם או לשובע, יש להסתפק אם נחשב לרפואה. משפטי ארץ פרק א הלכה ח.

האם צריך להפריש תרו''מ על צמחים שמשתמשים רק לצורך רפואה?

תשובה:

כיון שמדובר בשתית משקה סחוט מפרי, נחשב כאכילת קבע וחייבים לעשר.

באכילת פרי כמות שהוא בלי סחיטה, גם אין הבדל בין אם הנך עושה זאת תחת העץ או במקום אחר, אלא תלוי אם המקום הוא חצר של בית, או אם הנך משלם על הלימונים, אם מדובר במטע שאיננו בחצר בית ואינך משלם על הלימונים הפירות מפטורים מתרומות ומעשרות, אלא אם מדובר באכילת קבע כשתית משקה סחוט מפרי, או אכילת מבושל. רמב''ם הל' מעשר פ"ג ושם בהלכה יט.

אני נמצא בטיול  בצפון, ולקטתי לימונים במקום שאינם הפקר, אני רוצה לסחוט לימון לתוך כוס ולשתות ממנו לימונדה, אני עושה את זה תחת העץ.

תשובה:

הפקר פטור מתרומות ומעשרות, ולכן עץ הנמצא במקום ציבורי שאין בעלי המקום מקפידים כלל על הפירות, הרי הם פטורים מן המעשר. משפטי ארץ תרומות ומעשרות פרק ה הל' ב.

אנו נמצאים כעת בטיול ויש שם עץ פירות במקום ציבורי האם צריך להפריש תרומות ומעשרות?

תשובה:

אף שלכתחילה עדיף להשתמש במטבע שבו ניתן לקנות במקום בו אתה נמצא (מטבע היוצא), בשעת הדחק, וכמו באופן המדובר שאין לך פרוטה חמורה ממטבע הנסחרת בחו"ל במקום בו הנך נמצא, ניתן לחלל על המטבע שנמצא וקונים בו בארץ ישראל שיש בו פרוטה חמורה. וזאת משום שאפשר לסמוך על דעת הראב''ד (הל' מעשר שני פרק ד הי"ד) ורוב הפוסקים (כמבואר בדרך אמונה הל' מעשר שני פרק ד, צה"ל אות קמו) שעיקר הקובע על מה ניתן לחלל הוא שהמטבע נמצא במקום שניתן לקנות בו. לדעת החזון איש (מעשרות סימן ז סק כג) כך היא גם כן דעת הרמב''ם. ולכן אף שאנו חוששים גם לשיטות שצריך שהאדם יהיה במקום בו ניתן לקנות במטבע, במקום הצורך ניתן להקל ולסמוך על שיטות אלו.

אני מנוי לקרן המעשרות ונמצא כעת בחו''ל, ישנם מוצרים שאני רוצה לעשר כי הם מתוצרת הארץ, אך יש בהם רכיבים שאין בהם שווה פרוטה, אין לי פרוטה חמורה ממטבע של חו''ל, כיצד אוכל לחלל את המעשר שני?

תשובה:

ענבים שהגיעו לשליש גידול וראויים לאכול על ידי הדחק חייבים במעשר. במשנה (מעשרות פ"א מ"ב) "הענבים משהבאישו משעה שחרצניהם נראים בחוץ מרוב מימיהם וזכותם הם מתחייבים במעשרות".

האם צריך לעשר ענבי בוסר או שניתן לאכול גם בלי מעשר?

תשובה:

בזמן שהחלה הייתה ניתנת לכהנים היה שיעור מדרבנן להפרשת החלה אולם בזמן הזה שאין נתינת חלה לכהנים המנהג שלא להפריש כשיעור וכתב הרמ"א שנהגו להפריש כזית, וע"כ צריך להפריש כזית לחלה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

אני רגילה להוציא חתיכה קטנה להפרשת חלה, אולם בשיעור ששמעתי בסמינר המורה אמרה שהמנהג להוציא כזית. האם אני צריכה לשנות את הרגלי?

תשובה:

כן, שני הקמחים מצטרפים יחד, ואם ביחד יש שיעור חלה, העיסה מתחייבת בחלה, ויש להפריש חלה בברכה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

אני רגילה לאפות חלות מקמח שיפון ומקמח חיטה, ולא לערב ביניהם בכדי שכל אחד מבני הבית יקבל את החלה שהוא אוהב.
בטעות שפכתי קמח שיפון על קמח חיטין ואין באפשרותי עכשיו להפרידם האם מצטרפים הקמחים לשיעור הפרשת חלה?

תשובה:

על הפרשת חלה להיות מן המוקף, ומכיוון שיש שיטות מהו "מוקף" ינהג  לכתחילה לפתוח את כל הקופסאות ולעטוף אותן במפה גדולה עד שיכוסו לגמרי וכך יפריש. לקריאת המאמר המורחב בנושא דיני צירוף סל >>

כאשר מפרישים חלה מכמה חבילות מצות מכונה שנמצאות בבית, האם צריך לפתוח את כל החבילות או מספיק שהן נוגעות אחת בשנייה?

תשובה:

נפסק להלכה שאסור להפריש חלה ביום טוב. ואם עשה תנאי מערב יום טוב יכול להפריש על סמך התנאי אך אם לא עשה תנאי יבקש משכנים וכדו' מצות שהפרישו עליהם חלה כדין. בשעת הדחק שאין לו ממי לקחת ניתן לסמוך על אותם רבנים שמפרישים חלה בערב פסח עבור כלל הציבור שלא הפרישו. (יש פוסקים שהתירו להקנות מצה אחת לקטן שהגיע לגיל י"ב שנה ויום אחד שהוא מוגדר בהלכה "מופלא הסמוך לאיש", שהוא יפריש על המצה שלו ויכוון לפטור את  כל המצות - אך הסכמת הפוסקים שאין לסמוך על זה, ומשום כך אין אפשרות לאכול את המצות. להרחבת התשובה לחץ כאן>>

מי ששכח להפריש חלה מהמצות, ובליל הסדר נזכר שלא הפריש האם יש עצה?

תשובה:

יש אומרים שאין איסור חדש נוהג בזמן הזה כיון שאין קצירת העומר אך דעת כמה מהאחרונים שנוהג אף בימינו ולכן יש להחמיר בזה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

האם איסור קצירת חדש נוהג בזמן הזה?

תשובה:

יש מהפוסקים שחששו לברך על עצי ערלה ברכת האילנות, לכן לכתחילה יש לברך על עצים שאינם ערלה ואם אין לו יכול לברך. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

האם מותר לברך ברכת האילנות על עץ שהוא עדיין בשנות ערלה?

תשובה:

ניתן לאכול למצות מרור חסה שגדלה בעציץ שאינו נקוב ובחממות לכתחילה. וכמו יוצאים ידי חובה בחסה שגדלה בגידולי מים. ואף לגבי ברכה מן הדין מברכים עליהם בורא פרי האדמה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

האם  ראוי לכתחילה לאכול בפסח באכילת מרור (חסה) שגדלה בעציץ שאינו נקוב בחממות? וכן האם יוצאים ידי חובה בחסה שגדלה בגידולי מים?

תשובה:

יש לאסור לתת יין  לשיכור משום כמה סיבות: א. שנחשב כהפסד פירות שביעית בזה שנותן לשיכור שמצוי מאד שישפוך את היין. ב. משום שבגלל כמות היין ששתה אין הוא מרגיש עתה טעם יין והוי הפסד פירות שביעית ודומיא דאכילה גסה. ג. שבדרך כלל שתיה נוספת גורמת להקיא וזה עצמו חשיב הפסד. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

האם מותר לקיים מצות עד דלא ידע ביין של שביעית ומה הדין לתיתו לאחד שכבר שתוי יין של שביעית שמן הסתם אם ישתהו ישתכר ועלול להקיאו?

תשובה:

מותר לאכול את מרקחת האתרוגים בט"ו בשבט ללא חשש, שכן עדיין לא הגיע זמן ביעורם. בהרחבת התשובה ניתן לקרוא עוד על חובת אתרוגים בביעור וזמן ביעורם >>

מנהג נפוץ להכין מרקחת מן האתרוגים שקיימו בהם את המצווה, ולאכול ממנה בט"ו בשבט.
השאלה הנשאלת בשנה זו האם מרקחת זו חייבת בביעור, ואם כן – מתי הוא זמן ביעורה? והאם מותר לשמור אותה עד ט"ו בשבט?

תשובה:

ט"ו בשבט נקרא ראש השנה לאילנות. מעבר למנהגים ולסגולות, יש ליום זה משמעות הלכתית מקיפה בנוגע לדיני תרומות ומעשרות, ערלה ורבעי. בשנים רגילות ביום זה 'מתחלפת' השנה עבור פירות האילן. פירות האילן שחנטו לפני ט"ו בשבט – נחשבים כפירות השנה שעברה, ואילו פירות שחנטו אחרי ט"ו בשבט – נחשבים כפירות השנה החדשה. משמעות 'התחלפות' השנה נוגעת בשני תחומים עיקריים, תרומות ומעשרות, ואיסור ערלה ורבעי. גם בשנה זו ישנה משמעות הלכתית ליום זה כפי שניתן לקרוא במאמר אודות המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט בשנה השמינית>>

ט"ו בשבט נקרא ראש השנה לאילנות. מעבר למנהגים ולסגולות, מהי המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט בשנה השמינית?

תשובה:

יש להפריש תרומות ומעשרות מן התפוזים בנפרד, ומהמיץ הסחוט בנפרד. יש לדעת כי לכתחילה ראוי להפריש תרומות ומעשרות מפירות לפני שסוחטים אותם למיץ, הדבר נכון בכל מיני הפירות למעט זיתים וענבים שהרוצה לעשות מהזיתים שמן, ומהענבים יין, לא יפריש עד שיעשה את השמן או היין, שזהו גמר מלאכתם. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

היו לי תפוזים של טבל ואת חלקם סחטתי למיץ לפני שהפרשתי תרומות ומעשרות מהתפוזים, כיצד עלי להפריש כעת תרומות ומעשרות?

תשובה:

הוראת מרן הגרי"ש אליישיב זצ"ל לרבני בית המדרש הייתה להפריד את הבצק שמייעדים להפרשת החלה, קודם הברכה, במחשבה שלא תחול החלה בהפרדה זו, ורק אחר כך לברך, ועל כן, יש להפריד את חתיכת הבצק מיועדת להפרשת החלה, ולהקיפה לשאר הבצק כדי שההפרשה תהיה מן המוקף ואחר כך לברך על ההפרשה, ולהפריש את החלה. (ולגבי זמן אמירת הרי זו חלה ראה עוד בהרחבה) להרחבת התשובה לחץ כאן >>

השתתפתי בערב להפרשת חלה והרבנית שהפרישה חלה לא נטלה חלה לפני הברכה אלא בירכה ואחר כך נטלה חלה. לעומת זאת בביתנו אנו נוהגים ליטול חתיכה ואחר כך לברך. ורציתי לברר מה הסדר הנכון בהפרשת חלה האם קודם מברכים ואחר כך נוטלים את החלה או שנוטלים את החלה ואחר כך מברכים?

תשובה:

ישנם שני מנהגים בארץ ישראל בנוגע לשיעור הפרשת חלה. בירושלים נהגו כשיטת הגר"ח נאה, להפריש בברכה מ-1666 גרם ומעלה, (ויש אומרים מ-1550 גרם ומעלה, ויש אומרים מ-1450 גרם ומעלה). והנוהגים כשיטת החזון איש מפרישים בברכה רק מ-2250 גרם ומעלה. לשתי השיטות, יש להפריש בלי ברכה החל מ-1200 או 1250 גרם ומעלה. בביאורים לתשובה זו נבאר את את שיטת הגר"ח נאה ומקורותיה, ובתשובה הבאה נרחיב בע"ה בשיטת החזון איש. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

ברצוני להפריש חלה בברכה, ואבקש לדעת מהו שיעור הקמח שממנו יש להפריש חלה בברכה, כפי מנהג ירושלים?

תשובה:

עוגת טורט חייבת בחלה בתנאי שיש בבלילה שיעור קמח החייב בהפרשת חלה, ובדרך כלל אין זה מצוי אלא במוסדות שמכינים עוגה גדולה. או כשעושים שמחה ומצרפים כמה עוגות בכלי אחד. לכן בדרך כלל בבית אין מציאות של הפרשת חלה בעוגת טורט לעומת זאת כשקונים ממאפיות או בעוגות שאופים במוסדות צריך להפריש חלה. החיוב בהפרשת חלה בעוגת טורט הוא לאחר אפיה, ולכן צריך להקפיד שתהיה העוגה בתבנית אחת או בכמה תבניות ולצרף אותם בכלי או בשקית אחת. מכיוון שהחיוב לאחר אפיה יש לזכור להפריש מיד לאחר האפייה ולכוון לפטור את הבלוע בתנור ובתבניות, ואם שכחו להפריש לאחר 24 שעות יש לעשות שאילת חכם על התנור והתבניות. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

במשפחתנו נהגו מאז ומעולם שלא להפריש חלה מעוגת טורט, לאחרונה שמעתי שיש חובת הפרשת חלה מעוגת טורט. כיצד נכון לנהוג?

תשובה:

שתילים שהוכנו באיסור בשמיטה אסור להשתמש בהם לאחר השמיטה, פעמים משום שיש עליהם חובת עקירה, פעמים משום שנעבדו באיסור, פעמים משום איסור ספיחין ופעמים משום מסייע ידי עוברי עבירה, ועל כן יש לחוש שהשתילים הוכנו באיסור, אמנם במקום צורך גדול יתכן שיש להקל בחלק מהמקרים וכמבואר להלן. להרחבת התשובה לחץ כאן >> להנחיות לקניית שתילים ועציצים בשנה השמינית לחץ כאן >>

לאחר ששנת השמיטה הסתיימה ברצוני לשתול בגינתי שתילי ירק ונוי, האם מותר לי ללכת למשתלה ולקנות שתילים או שאסור עדיין לקנות כי יש לחשוש שהשתילים נזרעו והוכנו בשמיטה?

אם אכן אסור לקנות שתילים שהוכנו בשביעית יש איזשהו לוח המעדכן ממתי השתילים במשתלות הינם מזריעה של שמינית?

תשובה:

אסור לקחת פירות שביעית מן ההפקר, או מאוצר בית דין, אלא בשיעור שאדם מכין לאכילת ביתו לימים מועטים. ובזמנינו שדרך אדם לקנות ארגז יין, אפשר להקל לקחת ארגז גם מאוצר בית דין. אמנם יש מפוסקי זמננו שכתבו שהרשות ביד בית הדין לחלק גם כמות גדולה יותר, כשהדבר נחוץ לתועלת הענין ולטובת הציבור. ואכן לשיטה זו, אם ביד בית הדין מצויה כמות גדולה של יין, ובית הדין החליט לטובת הציבור לאפשר חלוקה בכמות רבה יותר, מותר לקחת כפי הכמות שמאפשר בית הדין. להרחבת התשובה לחץ כאן

ראיתי בבית הכנסת מודעה מטעם אוצר בית דין שהם מחלקים ארגזי מיץ ענבים משובח במחיר זול במיוחד. ברצוני לגשת ולקחת כמות של חמשה ארגזים, שתספיק לי למשך כל השנה. האם ישנה הגבלה על הכמות שמותר לקחת מאוצר בית דין?