דין העציצים בשביעית

שאלה:

במרפסת ביתי גדלים עצים ופרחים שונים, בעציצים ובכדים. האם מותר לטפל בעציצים אלו בשנת השמיטה? האם הלכות עבודת הארץ נוגעות גם לצמחים הגדלים בעציצים?

תשובה:

עציצים וכדים שנמצאים במרפסת שאינה מקורה, דינם כקרקע לענין שמיטה. הטיפול בהם ייעשה אך ורק לפי כללי הטיפול בצמחי הגינה, ההשקיה מותרת לצורך קיום הצמחים בלבד, וכן מלאכות דרבנן מותרות רק להצלת הצמחים ממוות, או מנזק חמור. לגבי עציצים וכדים הנמצאים במרפסת מקורה, או בתוך הבית, קרא כאן. להרחבת התשובה לחץ כאן .
השקיית שיחי נוי ופרחים

שאלה:

בגינה שבחצר ביתנו גדלים פרחי נוי. הפרחים אינם חשובים באופן מיוחד, ואינם משמשים לשום דבר. ברצוננו לשאול האם מותר להשקות פרחים אלו בשמיטה כדי שלא ינבלו, או לאו, כי אולי לא התירו להשקות אלא במקום הפסד ממשי, כהפסד עצי פירות ושיחי ירקות.

תשובה:

מותר להשקות בשמיטה גם פרחי נוי ודומיהם, אם יש חשש שינבלו, גם אם אין לאותם פרחים ערך רב. אך נבהיר שלפעמים הפרחים אסורים באיסור ספיחין, כמו שנבאר בהרחבה בהרחבה, ופרחים כאלו אין להשקותם בשום אופן. להרחבת התשובה לחץ כאן
מהו אוצר בית דין?

שאלה:

מהו אוצר בית דין? כיצד מותר לבית הדין למכור פירות של שביעית, הרי הפירות הפקר? מפני מה אין בזה איסור סחורה?

תשובה:

אוצר בית דין מוקם לתועלת הציבור. אנשים רבים אינם יכולים לגשת בעצמם אל המטעים והפרדסים ללקט את פירות השביעית, בפרט אלו הדרים בערים המרוחקות מן המטעים והפרדסים. לפיכך שולח בית הדין פועלים מטעמו ללקט את הפירות לצורך הציבור, לא למכרם, אלא לחלקם בערים. יתרה מזאת, בעלי הפרדסים והמטעים עלולים לזנוח בשביעית את אילנותיהם, ולא לבצע בהם אף את המלאכות המותרות, שהרי אסור להם למכור את הפירות. כתוצאה מכך עלול היבול להיפגע, ולא יימצאו פירות לשומרי שביעית. לפיכך שוכר בית הדין פועלים מטעמו שיטפלו בעצים כפי המותר, ועל ידי כך יימצאו פירות לחלוקה לכל דורש. להרחבת התשובה לחץ כאן
טיפול בעציץ שאינו נקוב המונח בתוך הבית

שאלה:

בסלון ביתי עציץ המונח על גבי צלחת, ובו פרחים. ברצוני לשאול האם מותר לטפל בו כרגיל במהלך שנת השמיטה? ושאלה נוספת, האם מותר גם לשתול בעציץ פרחים חדשים במהלך השמיטה?

תשובה:

על אף שמדובר בעציץ שאינו נקוב, אין לשתול בו פרחים חדשים בשנת השמיטה, ומכל מקום המקיל בזה יש לו על מה לסמוך. ולענין הטיפול בעציץ, כגון השקייה ושאר מלאכות דרבנן, אפשר להקל ולבצען גם כשאין חשש מיתה או נזק גדול במניעתן. אך יש מחמירים שלא לבצע גם מלאכות דרבנן אלא כפי הנצרך לקיום הפרחים. להרחבת התשובה לחץ כאן
נטיעה שניטעה באיסור בשנה השישית

שאלה:

לפני כמה שנים, בחודש אלול שלפני השמיטה הקודמת, נטעתי עץ פרי בגינתי. עתה התברר לי שנטעתי אותו מאוחר מידי, והנטיעה היתה באיסור. האם עלי לעקור את העץ? ומה דין הפירות שכבר גדלו על העץ?

תשובה:

מי שנטע עץ פרי בשישית בזמן האסור לנטיעה, כאשר נודע לו הדבר עליו לעקור את העץ, אף אם הנטיעה היתה בשוגג, ואפילו אם כבר עברה שנת השמיטה. אולם הפירות שגדלו על העץ לפני שעקר אותו, אף שגדלו באיסור, מותרים באכילה. להרחבת התשובה לחץ כאן
ירקות שהתחילו לגדול בשישית ונלקטו בשביעית, האם יש בהם איסור ספיחין?

שאלה:

כמה שבועות לפני תחילת השמיטה זרעתי בגינתי ירקות, והם הספיקו לנבוט ולבצבץ מעל פני הקרקע עוד לפני ראש השנה. אמנם עיקר גידולם יהיה בשביעית. האם ירקות אלו אסורים באיסור ספיחין?

תשובה:

נחלקו הראשונים בדבר, ולהלכה אנו נוקטים כדעת רוב הראשונים, שאם הירקות התחילו לגדול בשנה השישית - אין בהם איסור ספיחין. והחזון איש נוקט שלדעה זו, כל שנבטו הירקות בשישית מעל פני הקרקע, אפילו מעט, אין בהם איסור ספיחין. אמנם, יש בירקות אלו קדושת שביעית לכל דבר, אסור להפסידם ואסור לסחור בהם. להרחבה התשובה לחץ כאן
העמדת עציץ שהתהפך

שאלה:

העציץ שעמד במרפסת ביתי, התהפך ברוח, וחלק מן האדמה שבתוכו נשפך. האם מותר לחזור ולהעמידו על מקומו, ולהחזיר את האדמה לעציץ?

תשובה:

אם נשפך ממנו הרבה עפר, או שהתרופפה אחיזת השורשים בגוש האדמה באופן שאינו יכול לחיות כלל במצב כזה, אסור להחזירו ולהעמידו על מקומו. אם שורשי הצמח לא התנתקו מן האדמה, ולא נשפך הרבה עפר, והצמח היה יכול להמשיך ולחיות כך כמות שהוא הפוך ושפוך לפחות במשך שבועיים, מותר לחזור ולהעמידו על מקומו. אבל אסור להחזיר את העפר לעציץ. אמנם אם יכול לחיות כך במשך שבועיים, אבל לא יוכל להמשיך לחיות כך לאורך זמן, מותר להחזיר גם את העפר כדי שהצמח לא ימות. ויש שכתבו שאם נחסר מהעפר שמסביבו, קשה לשער אם יכול לחיות במצבו הקיים, ולכן יש להחמיר ולא להחזיר את העפר. להרחבת התשובה לחץ כאן
הפעלת מזגן המטפטף לגינה בשמיטה

שאלה:

בביתי מותקן מזגן שצינור המים שלו נמשך לכיוון הגינה, ומימיו משקים את אחד העצים שבגינתי. האם יש איסור להפעיל את המזגן בשנת השמיטה?  

תשובה:

אם כוונתו בעת הפעלת המזגן היא גם להשקיית העץ, אסור להפעילו. ואם כוונתו רק למיזוג הבית, יש אומרים שמותר להפעילו, שהרי אינו מתכוין להשקיה, ואף ניכר מתוך מעשיו שאינו מתכוין להשקיה, אלא למיזוג הבית. אכן יש שאוסרים להפעילו גם אם אינו מתכוין להשקיה, כיון שבפועל יוצאים המים לגינה שלו וניחא ליה בהשקיית העץ. להרחבת התשובה לחץ כאן
חצר משותפת ויש מן השכנים שרוצים לעבוד בה בשביעית

שאלה:

אני מתגורר בבנין משותף, וסביבו חצר מטופחת. רוב השכנים אינם שומרי תורה ומצוות, ובכוונתם להמשיך לעבוד בחצר גם בשנת השמיטה. הפצרתי בהם להימנע מעשיית מלאכות אסורות בשמיטה, אך לצערי בקשתי לא נתקבלה. מה עלי לעשות? שאלה נוספת, האם מותר לי לשלם בשנת השמיטה את תשלומי ועד-הבית כרגיל, כשחלק מכספי ישמש לביצוע המלאכות האסורות?

תשובה:

אם השכנים לא נעתרו לבקשתו והם אכן מתכוונים לעבוד בחצר המשותפת, עליו להפקיר את חלקו באותה החצר, למשך שנת השמיטה. וצריך לעשות את ההפקר בפני שלשה אנשים. אמנם יש שמקילים שאינו צריך להפקיר חלקו. ולא ישתתף בהוצאות טיפול הגינה כדי שלא יסייע בידי עוברי עבירה. אם אינו יכול להשתמט מן התשלום, כגון ששכניו כופין אותו לשלם על פי החוק, רשאי לשלם, אך יודיע לשכניו שהוא נותן את כספו רק עבור הוצאות ניקיון הבנין והעבודות המותרות בחצר, ולא עבור העבודות האסורות. להרחבת התשובה לחץ כאן
מתי צריך לכתוב את הפרוזבול ?

שאלה:

בערב ראש השנה של תחילת השמיטה התעורר ויכוח בין המתפללים בבית הכנסת, האם צריך כעת לכתוב פרוזבול, או שהזמן הנכון לכתיבתו הוא בערב ראש השנה של מוצאי השמיטה. מה הוא הזמן הנכון לכתיבתו?

תשובה:

נחלקו הראשונים האם צריך לכתוב פרוזבול בערב ראש השנה של תחילת שנת השמיטה. והעיקר להלכה שזמן כתיבת הפרוזבול הוא בערב ראש השנה של מוצאי השמיטה. אכן דעת הרבה פוסקים שראוי להחמיר ולכתוב פרוזבול גם בערב ראש השנה של תחילת השמיטה. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם מותר לי לתכנת בערב שביעית את מערכת ההשקיה להשקיה בשמיטה?

שאלה:

בגינת ביתי מותקנת מערכת השקיה אוטומטית. בכוונתי לתכנת בקרוב את המחשב למשך שנת השמיטה, וברצוני לדעת האם מותר לי לתכנת את מחזורי ההשקיה לתדירות ולכמות הרגילה בכל שנה, או שעלי להפחית את כמות המים ואת תדירות ההשקיה למינימום הנדרש לקיומם של העצים?

תשובה:

דעת כמה פוסקים שאם מתכנת את מערכת ההשקיה לפני השמיטה, והיא ממשיכה ופועלת בשמיטה על ידי שעון, רשאי לכוונה שתשקה את השדה בכמויות ובתדירויות הרגילות בכל שנה, אף על פי שכמויות אלו מועילות גם להרווחת השדה, ולא רק לקיום הצמחים. אך יש אוסרים. ולכל הדעות, אם הושבתה המערכת בשמיטה ובא להפעילה מחדש, או שרוצה לערוך בשמיטה שינויים במערכת, עליו לתכנת את המערכת רק כפי ההשקיה המותרת בשמיטה. כללי ההשקיה בשמיטה: מותר להשקות בשביעית רק כדי שלא ייפסדו הצמחים, אבל לא כדי שיפרחו וישגשגו. שלא התירו חכמים השקיה אלא משום פסידא, אך לא לשם הרווחה. צמחים שאין חשש שיינזקו ממניעת ההשקיה,  אין להשקותם כלל. צמחים הזקוקים להשקיה לשם מניעת הפסדם, דעת כמה פוסקים שצריך לצמצם להשקותם רק כפי השיעור הנדרש לקיומם שלא ייפסדו, ויש אומרים שבשעה שהם זקוקים להשקיה למניעת הפסדם - מותר להשקותם בשפע, ואין צריך לצמצם בכמות המים. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם ישנן הלכות מיוחדות לטיפול בגינה בערב שביעית?

שאלה:

מסביב לביתי גינה מטופחת ובה עצים ושיחים שונים. ברצוני לברר האם ישנם הלכות מיוחדות הנוגעות לטיפול בגינה בשנה השישית, ערב השמיטה, או שמותר לטפל בגינה כרגיל עד תחילת שנת השבע - שנת השמיטה?

תשובה:

ניתן לטפל בגינה כרגיל עד ערב ראש השנה של שנת השמיטה, סמוך לשקיעת החמה, ומותר לבצע בה את כל העבודות, בין העבודות שמטרתן לשימור הגינה, ובין העבודות שמטרתן להוסיף שבח ונוי לגינה. ברם, נטיעת עצי מאכל מותרת בשנה השישית רק באופן ששנות הערלה ימנו מלפני שנת השמיטה. ויש מחמירים גם בנטיעת עצי סרק. עוד יש לדעת שירקות, אפילו אם נזרעו לפני שמיטה, אם לא הוציאו תחילת גבעול מעל לפני האדמה לפני ראש השנה של שנת השמיטה, אף שמותר לזורעם מראש השנה של שנת השמיטה הם אסורים באיסור ספיחין וחובה לעקרם. להרחבת התשובה לחץ כאן
גיזום ענפים שמפריעים למעבר

שאלה:

לאורך שביל הגישה לבנין שלנו, צומחת גדר חיה. במשך הזמן מתארכים ענפיה והם מפריעים לעוברים ושבים. האם מותר לגזום בשנת השמיטה את הענפים שמפריעים למעבר?

תשובה:

מכיון שכוונתו היא רק לסלק את הענפים המפריעים ולא להשבחת האילן, מותר לגזום אותם בשביעית. ורשאי לגזום אותם כדרכו, אבל יגזום רק את הענפים המפריעים למעבר. מותר גם לשכור גנן שיעשה זאת, אבל אם הגוזם הוא גנן מקצועי, עליו לשנות מדרך הקציצה והזמירה הנהוגה בכללי הגיזום המקצועיים. להרחבת התשובה לחץ כאן
ניקיון החצר מפסולת בשנת השמיטה

שאלה:

בימי חופשת הקיץ של הילדים - שוקקת חצר הבנין שלנו חיים, וכרגיל היא מתמלאת בפסולת ובלכלוכים שונים. האם מותר גם בשנת השמיטה לנקות את החצר בתום החופשה?

תשובה:

אם החצר מרוצפת, מותר לנקותה כרגיל. ואף בחצר שאינה מרוצפת יש מתירים לנקותה אם רגילים לנקותה מידי שנה לאחר החופשה, שהרי ניכר לכל שעושים זאת רק לצורך ניקיון ולא לעבודת הקרקע. ויש שסוברים שצריך לבצע את הניקיון באופן שיהיה ניכר שעושים לניקיון ולא לעבודת הקרקע, כגון לנקותה במטאטא ולא במגריפה. ויש מחמירים שאין לנקותה בכל אופן. להרחבת התשובה לחץ כאן
הפרשת תרומות ומעשרות מפירות השנה השביעית

שאלה:

נזדמן לידי פרי הקדוש בקדושת שביעית שבעליו לא הפקיר אותו. האם יש להפריש מפרי זה תרומות ומעשרות? והאם יש הבדל לענין זה, בין פירות שגדלו ביד ישראל שלא הפקירם, לבין פירות שגדלו בידי נכרים ונגמרה מלאכתם ביד ישראל?

תשובה:

פירות שגדלו ביד ישראל שלא הפקירם כדין, לדעת המבי"ט פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות, ולדעת הבית יוסף חייבים. החזון איש הכריע להלכה כדעת המבי"ט, שהם פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות, אך יש שנהגו להפריש מהם בלי ברכה, לצאת ידי שיטת הבית יוסף. פירות נכרים שנגמרה מלאכתם ביד ישראל, צריך להפריש מהם בלא ברכה. ואינם כדין פירות ישראל שאמרנו שיש שמפרישים מהם לחומרא בלבד, אלא יש להקפיד להפריש מהם, משום שלדעת הרבה פוסקים על זה החרימו חכמי צפת, שלא לאכול מפירות אלו בלא הפרשת תרומות ומעשרות. להרחבת התשובה לחץ כאן
איזה מעשר מפרישים בשנת השמיטה?

שאלה:

נתבאר בתשובה הקודמת שפירות שלא הופקרו, או פירות שגדלו ביד נכרים ונגמרה מלאכתם בידי ישראל, יש להפריש מהם תרומות ומעשרות בלא ברכה. ברצוני לשאול איזה מעשר עלי להפריש מפירות אלו, מעשר שני או מעשר עני?

תשובה:

מעיקר הדין צריך להפריש מהם מעשר עני. אמנם נהגו להפריש מספק גם מעשר שני, ולומר בנוסח ההפרשה כך: ומעשר שני בדרומם של הפירות, ואם צריך מעשר עני יהא בדרומם, ויחלל את המעשר שני בלי ברכה. להרחבת התשובה לחץ כאן
ניכוש עשבי בר בשמיטה

שאלה:

בכל שנה לפני בוא הקיץ, שוכרים דיירי הבנין פועל שינכש את עשבי הבר מחצר הבנין, וזאת בכדי למנוע סכנת שריפות בימים החמים, וכן כדי להרחיק נחשים וזוחלים אחרים המוצאים מחסה בין העשבים. האם מותר לעשות כך גם בשנת השמיטה?

תשובה:

יש להבחין בין חצר שגדלים בה גם עצים ושיחי נוי אחרים, אשר הניכוש יכול להועיל לצמיחתם, לבין חצר ריקה שאין בה אלא עשבי בר. אם אין בחצר עצים נוספים, או אפילו יש בה עצים נוספים אבל אינו צריך לנכש בקרבתם, יכול לנכש את עשבי הבר, ובלבד שכוונתו היא רק למניעת שריפות או להרחקת נחשים וזוחלים, וגם אין בדעתו לשתול ולזרוע לאחר השמיטה במקום שמנכש. ובכל מקרה לא ינכש את העשבים עם שורשיהם, אלא יקצץ את גבעולי העשבים בלבד. ואם החצר מרוצפת ועלו עשבים בין המרצפות, מותר לנכשם כרגיל, עם שורשיהם. אבל בקרבת עצים ושיחים אין לנכש כלל, אפילו אם כל כוונתו היא למניעת שריפות ולהרחקת נחשים וזוחלים, משום שהניכוש במקום כזה נחשב עבודת קרקע. ויש מתירים לנכש גם במקום כזה בתנאי שיהיה ניכר שאין כוונתו לתועלת הצמחים, כגון שיחתוך את העשבים גבוה יותר מכפי הנהוג בניכוש רגיל, וגם ימנע מלנכש בסמוך לעצים ולשיחים ממש. ולדברי הכל מותר להשמיד את עשבי הבר בדרכים אחרות, כגון לחנוק אותם ביריעת פלסטיק אטומה. ויש מתירים גם לרסס את הקרקע בחומר שמונע נביטה, לפני שהעשבים נובטים. אמנם לפעמים מותר לנכש ממש, על מנת להועיל לעצים ולשיחי הנוי. וזאת במקרה שעשבי הבר עלולים לגרום נזק משמעותי לעצים ולשיחי הנוי, וקיים חשש שימותו, או שייגרם להם נזק גדול שלא יהיה ניתן לתקנו לאחר השמיטה ללא הוצאה גדולה. במקרה כזה מותר לנכש את עשבי הבר, אף את אלו הסמוכים לצמחייה, ביד או במעדר. להרחבת התשובה לחץ כאן
אלו פירות צריכים להפקיר בשנה השביעית?

שאלה:

בחצרי עץ לימון שנותן פירות כמה פעמים בשנה. בתקופה זו רוב הלימונים שעל העץ גדלו כמעט לגמרי בשנה השישית, אך יש בו גם לימונים שהופיעו בשישית וגדלו בשביעית, ואף לימונים קטנים וחדשים - שהופיעו בשביעית. ברצוני לדעת אלו לימונים עלי להפקיר ואלו לא? וכן מאימתי יש להפקירם, משעה שהופיעו או רק כאשר יגדלו?

תשובה:

לימונים שהחלו לצמוח בשביעית, יש להחמיר ולנהוג בהם קדושת שביעית החל מתחילת צמיחתם, וכן להפקירם משעה זו. לימונים שהתחילו לצמוח בשישית, אך הגיעו לשליש גידולם בשביעית, יש לנהוג בהם קדושת שביעית, ויש להפקירם מאז שהגיעו לשליש גידולם. אבל לימונים שהגיעו לשליש גידולם בשישית, אינם שייכים לשנת השביעית ואין חובה להפקירם. והגם שאתרוגים שהגיעו לשליש גידולם בשישית ונלקטו בשביעית יש להחמיר ולנהוג בהם קדושת שביעית, מפני שנלקטו בשביעית, אין הלימונים בכלל זה אלא דינם כשאר הפירות, שאין מתחשבים כלל בשעת הלקיטה. להרחבת התשובה לחץ כאן
דין כלים שבשלו בהם פירות שביעית

שאלה:

במשך שנת השמיטה אנו מבשלים מרקים ותבשילים שונים מירקות ופירות הקדושים בקדושת שביעית. ברצוני לשאול, האם בהמשך השנה, כאשר יגיעו זמני הביעור של הירקות והפירות, יהיה עלי להגעיל את הסירים מכיון שבלוע בהם טעם הפירות שעבר זמן ביעורם?

תשובה:

אין צורך להגעיל את הכלים לאחר זמן הביעור. ואף על פי שגם טעם של פירות שביעית חייב בביעור (כמו שנתבאר בתשובה הקודמת), היינו דווקא כאשר הטעם הזה בלוע במאכלים או בפירות אחרים, והינו ראוי לאכילה. אבל טעם שבלוע בכלים, אנו נוקטים שאינו טעון ביעור, ולכן גם אינו נאסר לאחר זמן הביעור. ולכן אין צורך להגעיל את הכלים לאחר זמני הביעור של הירקות והפירות הבלועים בהם. להרחבת התשובה לחץ כאן
פירות נכרי שהיו בזמן הביעור ברשות ישראל שאינו נוהג בהם קדושת שביעית

שאלה:

התארחתי אצל ידידי, והלה הציג בפני בקבוק של יין משובח מיבול שביעית. לשאלתי, האם ביער את היין, השיב ידידי שהיין נעשה מענבים של יבול נכרי, והוא אינו נוהג קדושת שביעית ביבול נכרי. הסתפקתי, האם עבורי, שאני נוהג קדושת שביעית ביבול נכרי, יין זה מותר בשתיה או לא?

תשובה:

כפי שביארנו כאן, הנוהגים קדושת שביעית בפירות של נכרים, אכן חייבים גם לבערם. אך אם בזמן הביעור היו הפירות ברשות הנכרי, לא נאסרו הפירות, והקונה יבערם ביום הקניה. אולם פירות נכרים, שהיו בזמן הביעור ברשות ישראל, ולא נתבערו, אסורים הם לאחר הביעור, ואפילו אם היו אצל ישראל שאינו נוהג בהם קדושת שביעית. ויש אומרים שגם במקרה זה, כשבאו לידי מי שנוהג בהם קדושת שביעית, יבערם מיד ויוכל להשתמש בהם. להרחבת התשובה לחץ כאן
מה היא הכמות שמותר לקחת מאוצר בית דין?

שאלה:

ראיתי בבית הכנסת מודעה מטעם אוצר בית דין שהם מחלקים ארגזי מיץ ענבים משובח במחיר זול במיוחד. ברצוני לגשת ולקחת כמות של חמשה ארגזים, שתספיק לי למשך כל השנה. האם ישנה הגבלה על הכמות שמותר לקחת מאוצר בית דין?

תשובה:

אסור לקחת פירות שביעית מן ההפקר, או מאוצר בית דין, אלא בשיעור שאדם מכין לאכילת ביתו לימים מועטים. ובזמנינו שדרך אדם לקנות ארגז יין, אפשר להקל לקחת ארגז גם מאוצר בית דין. אמנם יש מפוסקי זמננו שכתבו שהרשות ביד בית הדין לחלק גם כמות גדולה יותר, כשהדבר נחוץ לתועלת הענין ולטובת הציבור. ואכן לשיטה זו, אם ביד בית הדין מצויה כמות גדולה של יין, ובית הדין החליט לטובת הציבור לאפשר חלוקה בכמות רבה יותר, מותר לקחת כפי הכמות שמאפשר בית הדין. להרחבת התשובה לחץ כאן
גיזום גדר חיה לנוי

שאלה:

מסביב לגינת ביתי צומחת גדר חיה, צפופה ומלאה, השומרת על הפרטיות בגינה. בכל שנה אני נוהג לגזום את הגדר כדי לשוות לה מראה יפה ומסודר. האם מותר לגזום את הגדר בשמיטה, כדי להמשיך ולשמור על יופיה?

תשובה:

גיזום גדר חיה היא מלאכה האסורה בשנת השמיטה. אמנם יש פוסקים המקילים, ומתירים לגזום אותה על מנת לשוות לה מראה נאה ומסודר, בתנאי שהיא כבר צפופה ומלאה ואין לה עוד צורך בעידוד הצמיחה, ובלבד שישנה מדרך הגיזום הרגילה. וכל זאת בגדר שהיא כבר צפופה ומלאה, אבל אם הענפים עדיין דלילים כפי המצוי בגדר חיה צעירה, אסור לכל הדעות לגזמה, משום שגיזום המועיל לצמיחת ענפים חדשים אסור בשביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
'עני' לעניין מעשר עני

שאלה:

מי הוא הנקרא כיום 'עני', שאפשר לתת לו מעשר עני?

תשובה:

בזמננו, מי שאין לו פרנסה מסודרת לכדי מחייתו, הוא ובני ביתו הסמוכים על שולחנו, נחשב כעני. ואף אם מסודר בפרנסתו לצורך מחייתו, אלא שיש לו הוצאות נוספות, כגון לצרכי נישואי ילדיו או לצרכי רפואה וכיוצא בזה, נחשב גם כן לעני, ואפשר לתת לו מעשר עני.
הפרשת חלה בשבת

שאלה:

בשבת נזכרתי ששכחתי להפריש חלה בערב שבת. האם מותר להפריש חלה בשבת? ומה הדין ביום טוב?

תשובה:

אין להפריש חלה בשבת ויום טוב. (אלא אם כן עשו תנאי על ההפרשה מערב שבת ויום טוב). ואם שכחו להפריש חלה, אין אפשרות לאכול מהחלות או העוגות. יש להעיר שיש רבנים שמפרישים חלה בכל ערב שבת ויום טוב, ומכוונים לפטור את כל המאפים ששכחו בני העיר להפריש מהם חלה. ויש לברר אצל רב המקום.
האם מותר לחלק פירות אוצר בית דין בתוך חנות רגילה של פירות וירקות?

שאלה:

בחנות הירקות שלי אני מוכר בשביעית יבול חו"ל, אולם נתבקשתי על ידי לקוחותיי, להקצות בתוך חנות הירקות שלי גם מדפים למכירת ירקות יבול נכרי ולמכרם על ידי שליחות, וגם מדפים לחלוקת פירות אוצר ב"ד. האם יש בכך בעיה שפירות שביעית נמסרים לציבור בתוך חנות ירקות?

תשובה:

פירות שביעית אסור למכרם כדרך שמוכרים אותם בשאר השנים, אולם פירות שהם מחולקים לציבור ואינם נמכרים כלל, מותר לחלקם בחנות רגילה כאשר ניכר שפירות אלו הינם מאוצר בית דין, ויש מחמירים שאין לחלקם בחנות שמוכרים שם שאר פירות וירקות. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם צריך להשאיר את שער החצר פתוח?

שאלה:

בחצרי כמה עצי פרי. הפקרתי את הפירות כדין וכל הרוצה רשאי לבוא ולקטוף. האם עלי להשאיר את שער החצר פתוח כל הזמן? וכן גינה שמאחורי הבית, והכניסה אליה היא דרך הבית, האם צריך להשאיר את הבית פתוח כל הזמן כדי שיוכלו להכנס ולקטוף מן הפירות?

תשובה:

מעיקר הדין יש להשאיר את שער החצר פתוח, אמנם בשעת הצורך כגון שחושש פן ייגנבו חפצים הנמצאים בחצר, רשאי לנעול את השער, ויתלה במקום בולט שלט  המודיע היכן ניתן לקבל את המפתח. וכך גם הדין לגבי גינה שמאחורי הבית, אין צורך להשאיר את הבית פתוח, אלא יתלה שלט המודיע שהכניסה לגינה תתאפשר בתיאום עם בעלי הבית. להרחבת התשובה לחץ כאן
תמיכת ענף שבור בשמיטה

שאלה:

בעקבות השלג, נסדק ענף באחד העצים שבגינתי, והחל להישבר. האם מותר לקשרו או לתומכו, כדי שלא יתרחב הסדק?

תשובה:

מותר לתמוך הענף שהחל להישבר, כדי שלא יתרחב הסדק עוד ולא ימשיך להישבר. אבל אסור לקשרו ולהדקו בחזרה למקומו על מנת שיתאחה מחדש. להרחבת התשובה לחץ כאן
הפרשת תרומות ומעשרות בירקות הגדלים בבית

שאלה:

פירות וירקות שגדלים בתוך הבית, האם חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות?

תשובה:

יש מחלוקת בין הפוסקים אם פירות וירקות שגדלו בתוך הבית חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות, ולדינא יש להפריש מהם תרומות ומעשרות בלא ברכה.
טלטול תרומות ומעשרות בשבת

שאלה:

המפריש תרומות ומעשרות בשבת על ידי תנאי, האם מותר לו לטלטל את ה'אחוז ועוד' שהפריש, או שהיא מוקצה?

תשובה:

אכן, ה'אחוז ועוד' שהפריש לתרומה ותרומת מעשר, נעשה מוקצה ואסור לטלטלו. אך אם החזיקו בידו בשעת ההפרשה והוא עדיין בידו, יכול לטלטלו ולהניחו במקום המוצנע. ואם הפירות מחנות שיש בה השגחה מהודרת והרפיש מהם רק לחומרא ולהידור, אין ה'אחוז ועוד' מוקצה.
לקט שכחה ופאה כיום

שאלה:

מפני מה אין נוהגים כים לתת לקט, שכחה ופאה לעניים?

תשובה:

מכיון שלפי המציאות בזמננו ברור שגם אם יניחו את הלקט, השכחה והפאה בשדה, לא יטריחו העניים את עצמם לבוא וליטול אותו. ובאופן כזה אין חובה להניחם, כמבואר בגמרא (חולין דף קלד ע"ב): "לעני ולגר תעזוב אותם - ולא לעורבים ולא לעטלפים". וכתבו הפוסקים שבמקום שידוע שלא יבואו העניים ללקטם, הרי זה כמפריש לעורבים ולעטלפים. ואכן במקום שידוע שהעניים יבואו לקחתם מצוה להניח לקט שכחה ופאה. ובדרך אמונה (מתנות עניים פרק א ציון ההלכה ס"ק צה) מצדד שמי שהניח לקט כחה ופאה וביקש מעניים שיבואו ליטלם, אכן קיים את המצוה. אך יש חולקים וסוברים שבאופן שאינם באים מעצמם רק צריך לקרוא להם, אינו בכלל 'תעזוב אותם'. והגם שבתרומות ומעשרות על בעל הפירות לטרוח בעצמו להביאם לידי הכהן הלוי והעני, היינו משום שבתרומות ומעשרות נאמרה מצות 'נתינה', אך בלקט שכחה ופאה לא נאמרה אלא מצות 'עזיבה', ולכן אין מוטל עליו אלא להניחם בשדה, ועל העניים בעצמם לבוא וליטול.
ברכת שהחינו על אבוקדו

שאלה:

האם מברכים שהחיינו על האבוקדו שהופיע עתה בשוק?

תשובה:

אם האבוקדו לא היה מצוי בשוק לכל הפחות שלושים יום, נחשב כפרי חדש שניכר חידושו ויש לברך עליו שהחיינו.
ברכת האננס

שאלה:

מה הברכה שיש לברך על האננס? והאם מברכים עליו שהחיינו?

תשובה:

ברכת האננס היא בורא פרי האדמה. ובמקומות שהוא מצוי כל השנה, כפי שמצוי בארץ ישראל בשנים האחרונות, אין לברך עליו שהחיינו כיון שלא ניכר חידושו.
ענף רימון הצומח צמוד לגזע

שאלה:

בחצרי עץ רימון וותיק. בשנה שעברה יצא ענף נוסף מן האדמה, בצמוד לגזע, ובשנה זו יצאו בו רימונים. האם הרימונים בענף החדש נחשבים לערלה?  

תשובה:

אם הענף החדש יצא מתוך גזע העץ, במקום שהוא מעל פני הקרקע, דינו כדין העץ הוותיק ואין צריך למנות לו מחדש שלוש שנות ערלה. אבל אם הענף החדש יצא מן הקרקע, או מתוך הגזע במקום שהוא מכוסה באדמה, דינו כנטיעה חדשה, ויש למנות לו שנות ערלה מחדש. ובמקרה כזה רצוי לקוצצו, או לסמן אותו בצורה ברורה, כדי שלא יתערבו פירותיו עם פירות שאר הענפים, ויאסרו כל הפירות מחמת ספק ערלה.
הפרשת תרומות ומעשרות מעשבי תיבול ומעשבים לחליטת תה

שאלה:

האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מעשבי תיבול, כרוזמרין, פטרוזיליה, כוסברה, נענע ודומיהם? וכן האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מעשבים המיועדים לחליטת תה, כנענע, גרניום לימוני ודומיהם?

תשובה:

עשבי תיבול שאין הדרך לאוכלם אלא מוציאים אותם לאחר הבישול, וכן עשבים המיועדים לחליטה שמשליכים אותם לאחר החליטה, כנענע, גרניום ודומיהם, פטורים מתרומות ומעשרות. עשבי תיבול שהדרך לאוכלם, כפטרוזליה וכוסברה, חייבים בתרומות ומעשרות. עשבי תיבול שספק אם הדרך לאוכלם, יש להפריש מהם תרומות ומעשרות מספק, בלא ברכה.  
הפרשת חלה מקמח מלא

שאלה:

שמעתי שיש שטוענים שהשיעור להפרשת חלה מקמח מלא גבוה במעט מהשיעור להפרשת חלה מקמח רגיל, משום שהוא מכיל רכיבים מקליפת החיטה שמופרדים במהלך הניפוי ומוחזרים שוב לקמח. האם הדבר נכון?

תשובה:

קמח מלא מחיטים שנטחנו בשלמותם, עם הסובין והקליפה, מצטרף כולו, עם הסובין והקליפות, לשיעור הפרשת חלה. ובקמח כזה, השיעור להפרשת חלה (במשקל) אף נמוך במעט מן השיעור של קמח לבן. (מכיון שהשיעור להפרשת חלה נקבע לפי הנפח, וקמח זה נטחן בטחינה גסה יותר, ונפחו רב משל קמח לבן הטחון דק). אמנם יש טחנות שמפרידים את הסובין והקליפות לפני הטחינה, וטוחנים אותן בנפרד, ומוסיפים אותם לקמח אחר הטחינה. בקמח כזה יש לחוש שהסובין והקליפות אינן מצטרפות לשיעור חלה, ולכן יש להוסיף מעט בשיעור הקמח, תוספת של כ-12% עד 18%, ורק אז ניתן להפריש בברכה.
הפשרת חלה מקמח ללא גלוטן

שאלה:

האם השיעור להפרשת חלה מ'קמח שבולת שועל ללא גלוטן', שווה לשיעור להפרשת חלה מקמח שבולת שועל המכיל גלוטן?

תשובה:

כן, אין שינוי בשיעור הקמח להפרשת חלה בין קמח המכיל גלוטן - לבין קמח נטול גלוטן. (אמנם יש הבדל בין השיעור להפרשת חלה מקמח חיטה - לשיעור להפרשת חלה מקמחים אחרים).
תנאי על תרומות ומעשרות מערב שבת לשבת

שאלה:

מי שמאושפז בשבת בבית החולים, ורוצה לעשר את המזון שיתנו לו בשבת, האם יכול להתנות עליהם מערב שבת?

תשובה:

אם המזון המוגש בבית החולים עומד תחת השגחה מוסמכת, אלא שרוצה להחמיר ולהפריש בעצמו, יכול להתנות מערב שבת ולעשר את מה שיגישו לו בשבת. מזון זה יש לדמותו לפירות דמאי, שניתן להתנות עליהם מערב שבת אף אם עדיין לא באו לרשותו. אולם אם אין השגחה מוסמכת בבית החולים, יש לדון את הפירות והירקות המוגשים בו כספק טבל. ופירות טבל וכן ספק טבל, אי אפשר להתנות עליהם אלא אם באו כבר לרשותו. ומעתה יש לדון, האם בעת שהפירות והירקות מצויים במטבח בית החולים נחשב הדבר שכבר באו לרשותו, מכיון שבית החולים מחוייב לספק לו מזון, או שמא אין הפירות והירקות נחשבים ברשותו עד שיקבלם בפועל. להלכה, הורה הגרי''ש אלישיב זצ"ל שיבקש מהאחראי על הכשרות בבית החולים, שימנה אותו כשליח להפריש תרומות ומעשרות מהפירות והירקות של בית החולים, ואז יוכל להתנות מערב שבת ולעשר בשבת.
חלוקת עיסה החיבת בחלה למספר אנשים

שאלה:

הכנתי בצק כדי להכין חלות עם תלמידותי. כמקובל, כל תלמידה מקבלת חתיכת בצק, קולעת ממנה חלה לעצמה, ואופה אותה אחר כך בביתה. האם יש להפריש חלה מעיסה זו?

תשובה:

אם המורה משאירה לעצמה עיסה כשיעור חלה, ואת השאר מחלקת לבנות, כל העיסה חייבת בהפרשת חלה בברכה. אבל אם לשה את העיסה רק כדי לחלקה לתלמידות, וכל תלמידה מקבלת פחות משיעור חלה, העיסה פטורה מן החלה.
האם 'אוצר בית דין' רשאי לגבות בעד הפירות כפי מחירם בשוק?

שאלה:

נגשתי לתחנת חלוקה של פירות אוצר בי"ד, ולהפתעתי גיליתי שמחיר הפירות שם לא היה זול במיוחד יחסית למחירם בחנות הסמוכה. התפלאתי מאד, שהרי כפי הידוע לי פירות האוצר הינם הפקר, ובית הדין רשאי לגבות תשלום אך ורק לכיסוי ההוצאות?

תשובה:

על אף שבית הדין אינו גובה תשלום בעד הפירות עצמם, אלא לכיסוי ההוצאות בלבד, קורה לפעמים שמחיר הפירות אינו נופל בהרבה ממחיר הפירות בשוק. וזאת משום שלפעמים הוצאות בית הדין הן מרובות מאד. ומכל מקום על בית הדין לחלק את הפירות במחיר זול ממחיר השוק, כדי שיהיה ניכר שהפירות הינם הפקר. להרחבת התשובה לחץ כאן
הלואה על משכון

שאלה:

מנהגי שכאשר אני מלוה סכום כסף משמעותי, הנני לוקח מן הלווה משכון על חלק מסכום ההלואה. האם ההלואות הללו נשמטות?

תשובה:

אם המשכון שוה ככל סכום ההלואה, אין השביעית משמטתה. אך אם המשכון שוה פחות מסכום ההלואה, השביעית משמטת את הסכום העודף על שווי המשכון. ויש אומרים שגם הסכום העודף על שווי המשכון אינו נשמט. ולהלכה על המלוה לכתוב פרוזבול על חובות אלו. להרחבת התשובה לחץ כאן
דין החלה המופרשת

שאלה:

האם חובה לשרוף את חתיכת הבצק שהפרשנו לחלה, או שמספיק לעטוף אותה בניילון ולהשליכה לאשפה?

תשובה:

מצוה לשרוף את החלה, כשם שמצוה לשרוף תרומה טמאה. ויש להזהר שלא לשורפה בתנור האפיה, שלא יבלע התנור מטעמה של החלה האסורה באכילה. ואם מניחה בתחתית התנור, כשהיא עטופה כמה פעמים בנייר כסף, אפשר להקל. אם קשה לו לשורפה, אפשר לקוברה, או לעטוף אותה בנילון ולהניחה בפח האשפה.
מעשר עני מאתרוגים

שאלה:

המפרישים מעשר עני מאתרוגים, האם הם רשאים להפריש לשם כך אתרוגים הפסולים למצוה אך ראויים לאכילה?

תשובה:

כן. והגם שמצוה לתת למעשר עני מן הפירות המובחרים, מכל מקום די שיהיו מן המובחרים לאכילה, ואין צריך שיהיו מן הכשרים למצווה. שהרי חיובו של האתרוג בתרומות ומעשרות הוא מחמת היותו פרי שראוי לאכילה, לא מחמת שהוא עומד למצוה.
הפרשת תרומות ומעשרות בחו"ל

שאלה:

כשקונים פירות בחוץ לארץ, האם יש לחשוש שמא הם פירות מארץ ישראל החייבים בתרומות ומעשרות?

תשובה:

לא, אין צריך לחשוש לכך. שרוב רובם של הפירות הנמצאים בשווקים בחו"ל - הם מחו''ל, ופירות ארץ ישראל אינם מצויים שם כי אם באחוז אפסי. אכן אם יש יסוד לחשוב שהפירות הם מארץ ישראל, כגון שכתוב על גבי הקופסה שמקורם בארץ ישראל, צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות.
תרומות ומעשרות מחלב סויה

שאלה:

האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מחלב סויה?

תשובה:

אין צריך להפריש ממנו תרומות ומעשרות, משום שהחלב נעשה מפולי סויה שגדלו בחוץ לארץ, וגמר מלאכתן היה בחוץ לארץ, ונמצא שהחלב מיוצר מפולים שנפטרו מתרומות ומעשרות.
האם מותר לשתול בעציץ אחד לואיזה ונענע?

שאלה:

האם מותר לשתול בעציץ אחד לואיזה ונענע? (האם הם נחשבים ירק מאכל מפני שמכינים מהם תה?)

   

תשובה:

מותר, ואף על פי שהנענע נחשבת כירק - מותר לשותלם זה בצד זה, היות והלואיזה נחשבת כעץ, ואין צורך להרחיק בין ירק לעץ (מלבד מעץ הגפן).
בביתי שני זנים של 'לואיזה', בשני עציצים נפרדים. האם מותר לי להעביר את שניהם לעציץ אחד?

שאלה:

בביתי שני זנים של 'לואיזה', בשני עציצים נפרדים. האם מותר לי להעביר את שניהם לעציץ אחד?

תשובה:

כן, מותר להעביר שניהם לעציץ אחד. שגם אם היתה הלואיזה נחשבת כירק, (ואסור לזרוע שני מיני ירק זה בצד זה), במקרה זה מותר, שכן אינם מינים נפרדים אלא שני זנים של אותו המין. ומה גם שהלואיזה אינה נחשבת כירק אלא כעץ, ואין צורך להרחיק בין שני מיני עצים.

אולי יעניין אותך גם...