הרב מיכאל גלעדי שליט"א

על מצות הפרשת חלה נאמר: "והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'.  ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן

מדאורייתא אין שיעור לחלה כדי לצאת ידי חובת הפרשת חלה, ודי בכל שהוא, כמבואר ברמב"ם (הל' בכורים פ"ה הלכה א),

במאמר הקודם עסקנו בנידון האם יש חיוב הפרשת חלה באטריות ובפסטות שאין להן תואר לחם. והזכרנו שאפילו לשיטת רבינו תם

האם עיסה מבושלת, כגון עיסת אטריות, ספגטי, פתיתים, קוסקוס חייבת בהפרשת חלה? במאמר הקודם הבאנו את שיטת רבינו תם שעיסה

שאלה: מי שעשתה עיסה מקמח בשיעור החייב בהפרשת חלה כדי לבשלה האם צריך להפריש חלה מעיסה זו, או שכיון שהיא

שאלה: עוגות טורט או עוגות גבינה וכיו"ב, שעושים אותן בבלילה רכה, יש להפריש מהן חלה, כמו שביארנו במאמר חודש ניסן,

שאלה: עוגות טורט או עוגות גבינה הנעשית מבלילה רכה האם מחויבים להפריש ממנה חלה? ומה הדין של בלינצ'ס או פנקייק

במאמר זה נדון, לגבי פירות המשמשים למצוה, ואינם מיועדים לאכילה האם יש בהם חובת ערלה.בספק זה הסתפק הירושלמי במסכת ערלה

מפרשים רבים מזהים את קנה הסוכר, הצמח ממנו מופק הסוכר כצמח המוזכר בנביא: "וְיוֹנָתָן לֹא שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת הָעָם

המאמר הנוכחי עוסק בבעיית הערלה בפרי האוכמניות, המשליכה גם על כל סוגי העצים שמוציאים יחורים חדשים (סוריים).

הצלף הוא שיח עצי רב שנתי שגובהו נע בין 50 ל-100 ס"מ. בחודשי החורף הצלף מתייבש, ונשאר רק גזע קטן

במאמר זה נדון לגבי התות שדה האם יש להחשיבו כירק או כפרי. התות שדה הינו צמח נמוך שמוציא גבעולים דקים

האננס הוא צמח שעיקרו שושנת עלים קקטוסיים ובמרכזו קנה. העלים החיצונים יוצאים מתוך הקרקע והעלים הפנימיים יוצאים מפרק בקנה המרכזי

אנחנו רוצים לקטוף רק לימון אחד מהעץ שבחצר, האם הכנסה לבית קובעת גם בפרי אחד ואסור לאוכלו בלי לעשר? ומה

לאחרונה החלו בכמה מטחנות קמח להפריד את הסובין והמורסן בשעת הניפוי לטחינה חוזרת ושבים ומחזירים אותם, יש לדון האם הם

פרי הפאפיה הוא צמח טרופי שמתקיים כמה שנים, ומשום כך יש לדון האם דינו כאילן שנוהג בו ערלה או שמכיוון

מאמר זה עוסק בזן הפלפל המצוי בגידול פרטי בחצרות הבתים וכן בזן הפלפל החריף שיש לבני עדת תימן וכן בזני

ישנם אזורים בתחומי מדינת ישראל שנחשבים מכיבוש עולי מצרים ולא מכיבוש עולי בבל, מה דינם של אזורים אלו, ואלו מקומות

מאמר זה יעסוק בפטל האדום, אשר מצויים בו שני זנים: הזן הוותיק – 'פלוריקיין'. והזן החדש – 'פריימוקיין'. ההבדלים ביניהם

מאמר מתוך דיוור חודש חשוון תשפ"ד סוגי הרחקות בכלאי זרעים הננו ממשיכים לעסוק בהלכות כלאי זרעים. במאמרים האחרונים למדנו שישנם

רבי מיכאל גלעדי שליט"א מרבני בית ההוראה ע"ש הרב ש. א רוזנברגוראש כולל "זכרון משה" שעל ידי בית המדרש בעניין

מאמר מתוך דיוור חודש תשרי תשפ"ד כלאי זרעים -המשך הפסקה בין המינים על ידי 'צורת הפתח' בעדכונים האחרונים הננו עוסקים

הגדרת אילן וירק באופן כללי בנוגע למצות ערלה, כלאי זרעים, ספיחין בשמיטה וברכות הנהנין והתמקדות בפרי הבננה.

מאמר מתוך דיוור חודש אלול תשפ"ג כלאי זרעים – הפרדות נוספות במאמרים האחרונים אנו עוסקים בהלכות כלאי זרעים. עסקנו במרחקים

המאמר הנוכחי עוסק בבעיית הערלה בפרי האוכמניות, המשליכה גם על כל סוגי העצים שמוציאים יחורים חדשים (סוריים).

מאמר מתוך דיוור חודש תמוז תשפ"ג במאמר הקודם עסקנו באיסור כלאי הכרם, ובמרחקים שצריך להרחיק בין גפן לירק, לתבואה ולקטניות.

הגדרת אילן וירק באופן כללי בנוגע למצות ערלה, כלאי זרעים, ספיחין בשמיטה וברכות הנהנין והתמקדות בצמח החציל.

מאמר מתוך דיוור חודש סיון תשפ"ג נאמר בתורה (דברים כב, ט) "לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה אשר תזרע

הגאון רבי מיכאל גלעדי שליט"א – מרבני בית ההוראה וראש כולל בבית המדרש. שיעור הנמסר ביום עיון שנערך בירושלים בחודש

הגאון רבי מיכאל גלעדי שליט"א – מרבני בית המדרש וראש כולל בבית המדרש, שיעור הנמסר ביום עיון שנערך בבני ברק