שאל את הרב

גם אתם מוזמנים לשלוח לנו את שאלותיכם בענייני מצוות הארץ, ורבני בית המדרש ישיבו לכם תשובה בהקדם.

מה תרצה לשאול?

שאלות אחרונות

שיעור חזון אי"ש בהפרשת חלה

שאלה:

בביתנו נוהגים להפריש בברכה רק מ-2250 גרם, כשיעור חזון איש. אך לאחרונה שמעתי שיש שטוענים שלפי החזון איש מפרישים בברכה רק מ-3 ק"ג קמח ומעלה. ברצוני להבין מה המקור למנהגים אלו, וכיצד יש לנהוג למעשה?

תשובה:

כפי המקובל, משקל הקמח להפרשת חלה בברכה לפי שיעור החזון איש הוא 2250 גרם. וכך כתב מרן בעל הקהילות יעקב בספרו שיעורין של תורה, וכך יש לנהוג להלכה ולמעשה. ומ-1200 גרם ומעלה יש להפריש חלה בלי ברכה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
שיעור הפרשת חלה בברכה

שאלה:

ברצוני להפריש חלה בברכה, ואבקש לדעת מהו שיעור הקמח שממנו יש להפריש חלה בברכה, כפי מנהג ירושלים?

תשובה:

ישנם שני מנהגים בארץ ישראל בנוגע לשיעור הפרשת חלה. בירושלים נהגו כשיטת הגר"ח נאה, להפריש בברכה מ-1666 גרם ומעלה, (ויש אומרים מ-1550 גרם ומעלה, ויש אומרים מ-1450 גרם ומעלה). והנוהגים כשיטת החזון איש מפרישים בברכה רק מ-2250 גרם ומעלה. לשתי השיטות, יש להפריש בלי ברכה החל מ-1200 או 1250 גרם ומעלה. בביאורים לתשובה זו נבאר את את שיטת הגר"ח נאה ומקורותיה, ובתשובה הבאה נרחיב בע"ה בשיטת החזון איש. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
קניית שתילים במשתלה אחרי שנת שמיטה

שאלה:

לאחר ששנת השמיטה הסתיימה ברצוני לשתול בגינתי שתילי ירק ונוי, האם מותר לי ללכת למשתלה ולקנות שתילים או שאסור עדיין לקנות כי יש לחשוש שהשתילים נזרעו והוכנו בשמיטה? אם אכן אסור לקנות שתילים שהוכנו בשביעית יש איזשהו לוח המעדכן ממתי השתילים במשתלות הינם מזריעה של שמינית?

תשובה:

שתילים שהוכנו באיסור בשמיטה אסור להשתמש בהם לאחר השמיטה, פעמים משום שיש עליהם חובת עקירה, פעמים משום שנעבדו באיסור, פעמים משום איסור ספיחין ופעמים משום מסייע ידי עוברי עבירה, ועל כן יש לחוש שהשתילים הוכנו באיסור, אמנם במקום צורך גדול יתכן שיש להקל בחלק מהמקרים וכמבואר להלן. להרחבת התשובה לחץ כאן >> להנחיות לקניית שתילים ועציצים בשנה השמינית לחץ כאן >>
הכמות שמותר לקחת מאוצר בי"ד

שאלה:

ראיתי בבית הכנסת מודעה מטעם אוצר בית דין שהם מחלקים ארגזי מיץ ענבים משובח במחיר זול במיוחד. ברצוני לגשת ולקחת כמות של חמשה ארגזים, שתספיק לי למשך כל השנה. האם ישנה הגבלה על הכמות שמותר לקחת מאוצר בית דין?

תשובה:

אסור לקחת פירות שביעית מן ההפקר, או מאוצר בית דין, אלא בשיעור שאדם מכין לאכילת ביתו לימים מועטים. ובזמנינו שדרך אדם לקנות ארגז יין, אפשר להקל לקחת ארגז גם מאוצר בית דין. אמנם יש מפוסקי זמננו שכתבו שהרשות ביד בית הדין לחלק גם כמות גדולה יותר, כשהדבר נחוץ לתועלת הענין ולטובת הציבור. ואכן לשיטה זו, אם ביד בית הדין מצויה כמות גדולה של יין, ובית הדין החליט לטובת הציבור לאפשר חלוקה בכמות רבה יותר, מותר לקחת כפי הכמות שמאפשר בית הדין. להרחבת התשובה לחץ כאן
ביעור באוצר בי”ד

שאלה:

בביתי ארגז של בקבוקי יין שקניתי מאוצר ב”ד. ברצוני לדעת האם יש חובת ביעור על יבול של אוצר בי”ד?

תשובה:

גם פירות או יין שנקנו מאוצר ב”ד חייבים בביעור, כשאר פירות שביעית שיש לו בביתו. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
לקטוף פירות מפרדס שמטופל על ידי אוצר בי"ד

שאלה:

בשלהי שנת השמיטה יצאתי לאחד מפרדסי האתרוגים, כדי לקטוף לעצמי אתרוג של הפקר. כשהגעתי אל הפרדס, ראיתי פועלים של אוצר בית דין שקוטפים את האתרוגים עבור האוצר. האם מותר לי לקחת מן האתרוגים הללו?

תשובה:

גם הפירות המוחזקים והמטופלים על ידי אוצר בית דין הינם הפקר, ורשאי כל אדם ללקט מהם כפי השיעור שמותר ללקט בשאר שדות הפקר. אך לאחר שכבר נלקטו הפירות ונאספו על ידי בית הדין, אין לקחת מהם ללא רשות. ואדם הלוקח פירות מהאוצר או ממקום החלוקה בלא לשלם - יתכן שנחשב כגזלן. להרחבת התשובה לחץ כאן
קדושת שביעית לאחר הביעור

שאלה:

בביתי ארגזי מיץ ענבים שקניתי מאוצר בית דין, בערב הפסח ביערתי אותם כדין, וחזרתי וזכיתי בהם. ברצוני לדעת האם עדיין צריך לנהוג במיץ קדושת שביעית, או שלאחר הביעור כבר מותר להשתמש בו כרגיל?

תשובה:

הכרעת ההלכה היא שגם לאחר הביעור, נשארים פירות השביעית בקדושתם, ונוהגים בהם כל הדינים כמו לפני הביעור. להרחבת התשובה לחץ כאן
ארבעת המינים לאחר סוכות

שאלה:

מה לעשות עם האתרוג הקדוש בקדושת שביעית אחרי סוכות? האם ניתן להכין ממנו ריבת אתרוגים? ומה לגבי הלולב, ההדסים והערבות?

תשובה:

אתרוג אתרוגים מגידולי הארץ קדושים בקדושת שביעית, ומותר להכין מהם ריבות ולאכלם כדין פירות שביעית ואסור להפסידם. זמן הביעור באתרוגים הוא כפי הנראה בחודש שבט, ובע"ה נעדכן לאחר בדיקה בשטח בבוא העת, יש לעקוב אחר הפרסומים בנושא. הדס לולב וערבה בהדסים לולבים וערבות אין קדושת שביעית משום שהם לא עומדים לשימוש של מאכל או ריח ומותר לנהוג בהם בכשאר שנים.