תשובה:

כיון שמדובר בשתית משקה סחוט מפרי, נחשב כאכילת קבע וחייבים לעשר.

באכילת פרי כמות שהוא בלי סחיטה, גם אין הבדל בין אם הנך עושה זאת תחת העץ או במקום אחר, אלא תלוי אם המקום הוא חצר של בית, או אם הנך משלם על הלימונים, אם מדובר במטע שאיננו בחצר בית ואינך משלם על הלימונים הפירות מפטורים מתרומות ומעשרות, אלא אם מדובר באכילת קבע כשתית משקה סחוט מפרי, או אכילת מבושל. רמב''ם הל' מעשר פ"ג ושם בהלכה יט.

אני נמצא בטיול  בצפון, ולקטתי לימונים במקום שאינם הפקר, אני רוצה לסחוט לימון לתוך כוס ולשתות ממנו לימונדה, אני עושה את זה תחת העץ.

תשובה:

אין לאכול וליהנות מאוכמניות הנמכרות בשווקים. משום ששיח האוכמניות נחשב עץ הרי הוא חייב בערלה, והיות ובצמח זה יוצאים כל הזמן יחורים חדשים מהקרקע הסמוכה לגזע ומוציאים פירות, פירות אלו הם ערלה ואסורים באכילה, על כן כל פרי הוא ספק ערלה דאורייתא ואסור. ואף שבחלק מזני האוכמניות רוב הפירות גדלים על הגזע שהוא כבר בן שלוש שנים, מכל מקום כיון שבכל שיח ובכל מטע יש גם פירות ערלה נחשב הדבר כקבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ואסור לאכול מהפירות.

כמו כן מכיוון שפירות ערלה אינם אסורים רק באכילה אלא גם בהנאה אסור לתת אותם לאחרים, כי ניתנת מתנה נחשבת גם היא כהנאה אסורה.

קיבלתי אוכמניות שכתוב עליהם שהם מגידולי הארץ, האם מותר לי לאכול מהם, ובמידה ואסור האם אני יכולה לתת אותם לכאלו הנוהגים לאכלם, או לגוי?

תשובה:

יש להפריש תרומות ומעשרות בברכה, אף שלא צירף שני פירות,  וזאת משני טעמים: האחד, שסחיטת לימון היא כבור קטן שמבואר במשנה שהסוחט אשכול ענבים נקבע למעשר. והשני יש להסתפק האם לימון נקרא פרי גדול ובו לא נאמר ההיתר של פרי אחד שלא נקבע למעשר בחצר, משום שאין רגילות לאוכלו באכילה אחת. ואף שבביאור ההלכה כתב שאין לברך על פרי אחד שנכנס לבית לבד כיון שנחשב כנכנס במוץ שפרי אחד לא נחשב 'גמור', כאן יש לצרף את השיטות בראשונים שכלפי אכילת קבע מכניס במוץ לא נפטר מתרומות ומעשרות, ואת שיטות הראשונים שרק חיטה במוץ נפטרת כשנכנסת כך לבית, כי היא לא "רואה" את פני הבית אבל שאר פירות שאינם גמורים כל כך חייבים גם כשנכסים כשלא נגמרה מלאכתם עדיין, ואת הספק שמא הלימון נחשב פרי גדול שדינו כצירוף שתים.

האם מותר לקחת לימון אחד מעץ שבחצר ולסחוט אותו לתוך בקבוק או תבשיל. ללא הפרשת תרומות ומעשרות?

תשובה:

אכן הגיעו לידינו נתונים היכולים לשנות את קביעת אחוזי הערלה ובימים אלו אנו שוקדים לבררם היטב ולקבוע את מסד הנתונים בצורה נכונה על פי המציאות בשטח. אנו תקוה כי בקרוב נוכל לברך על המוגמר ולתת מידע סדור ומדויק. בינתיים כל עוד אין מדויק מה הם אחוזי הערלה בכל מין, מכיוון שרוב הפירות מכלל המינים (למעט אוכמניות, פטל ופסיפלורה) אינם ערלה, אזי לדעת החזון איש ניתן לסמוך על הרוב שאינם ערלה ומותר לקנות פירות בשווקים גם כשאין פיקוח. אמנם דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל הינה שכאשר ישנם הרבה נטיעות ערלה אף שרוב הנטיעות אינם ערלה יש לחוש ל'כל קבוע כמחצה על מחצה דמי' ואי אפשר לסמוך על כך שרוב הפירות אינם ערלה. בחלק מן הפירות זהו אכן המצב שמצויים נטיעות ערלה באזורים רבים לכן לדעת מרן הרב אלישיב זצוק"ל יש להחמיר בהם. כאשר לא ידוע האם במין זה אכן מצויים הרבה נטיעות של ערלה, יתכן שלדעת מרן הגרי"ש אלישיב זו סיבה להקל במקום הצורך. אמנם כמובן שגם לדעת החזון איש 'מהיות טוב' מי שיכול לצרוך פירות רק ממקומות מפוקחים ראוי שכך יעשה. וגם החזון איש שהתיר לקנות פירות בשווקים הקפיד לקנות לעצמו רק בפירות שהיה עליהם פיקוח. וכמו כן בזמן החזון איש קושי להשיג פירות תחת פיקוח בכל עיר, וברוך ה' היום בכל עיר מצויות רשתות שפירותיהם תחת פיקוח כשרותי הלכתי שבו לא מצויים פירות ערלה. ויתכן שבמצב זה לא היה החזון איש מקל בכך. על כן מי שיכול לקנות במקומות מפקוחים על ידי ועדות כשרות למהדרין ראוי שכך יעשה. בשעת הדחק ובמקום צורך יש מקום להקל – בהעדר מידע. כאשר יהיה מידע באלו מינים ישנם הרבה נטיעות ערלה: לדעת החזון איש עדין יש מקום להקל ולסמוך על הרוב אמנם לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל חובה לברר באלו מינים מצויים הרבה נטיעות ערלה ומהם אסור לקנות ללא פיקוח מהדרין.

שלום וברכה, מזה תקופה שאין עדכון בקו בית המדרש אודות אחוזי הערלה, בהעדר מידע מה הדין? האם מותר לקנות פירות בשווקים?

תשובה:

ראשית זכות גדולה היא לעזור לאחינו בדרום, אשריך! לגופם של דברים אכן מכיוון שב'קרן המעשרות' מקפידים למנות את המנויים לחלל על המטבע (שנשארת בבעלות הקרן), בכל בוקר ממנים את המנויים חדשים במינוי בכתב. ומכיוון שכרגע (בזמן הגעת השאלה) אין אפשרות להשיג את הממונה על הקרן על מנת שימנה אותך שליח באופן פרטני, אין באפשרות לחלל את המעשר שני שבידך על המטבע של הקרן מאחר שעדיין לא נתמנית שליח. אמנם ניתן להפריש ולקבוע את המעשר שני על פירות מסוימים ומהם לא לאכול עד החילול שייעשה מחר, ואת שאר הפירות יהיה מותר לאכול מיד לאחר ההפרשה. אך מאחר ובנוסח ההפרשה הרגיל פירות המעשר שני נקבעים בדרומם של הפירות וקשה לדעת היכן הם בדיוק ואסור לאכול מהם עד אחרי חילול המעשר שני יש לקבוע את המעשר שני במקום מסוים. לצורך כך מלבד היותר ממאית אותו אתה מפריש על מנת לקבוע בו את התרומה הגדולה עליך להוציא לכל הפחות תשיעית מן הפירות ולהניחם בערימה נפרדת, לומר את נוסח ההפרשה שלפניך עד אחרי קביעת תרומת המעשר - ולשנות בנוסח הפרשת מעשר שני, במקום לומר "ומעשר שני בדרומם של הפירות" עליך לומר ומעשר שני יהיה בערימה זו – ולהצביע על ערימה התשיעית אותה הכנת. כעת ערימת היותר ממאית אסורה שהרי היא תרומה ותרומת מעשר, ערימת התשיעית אסורה לעת עתה (עד החילול מחר) משום שהיא קדושה בקדושת מעשר שני, ושאר הפירות מותרים כבר עכשיו באכילה. למחרת כאשר המנוי יכנס לתוקף ותיעשה שליח לחילול המעשר שני על המטבע תוכל לחלל את המעשר שני בברכה: בא"ה אקבמ"ו על פדיון מעשר שני, ואז לומר: הַמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי שעשיתי אתמול יְהֵא מְחֻלָּל עַל פְּרוּטָה בַּמַּטְבֵּעַ הַמְיֻחֶדֶת לְחִלּוּל זֶה, בַּקֶּרֶן לְחִלּוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לְפִי תְּנָאֵי הַקֶּרֶן.

חקלאי מעוטף עזה "נתקע" עם כמות גדולה של גידולי אננס שהוא לא הצליח לשווק אותם עקב הלחימה בדרום, לצורך כך גייסתי סכום מסוים מכמה חברים וקנינו מהחקלאי את כל התוצרת אותה נחלק למפונים בעזרת ה', היות והשנה שנת מעשר שני עשיתי היום מנוי לקרן המעשרות על מנת שאוכל לחלל את המעשר שני על המטבע בקרן, אך הסבירו לי שהמנוי מתחיל רק מחר. האם יש לי דרך לעשר היום את הפירות ולאכול מהם בלי לחלל על המטבע היום?

תשובה:

עץ הרימון הוא עץ בעייתי כי אם הוא לא מטופל בצורה נכונה יוצאים סביבו מהאדמה ענפים חדשים שעליהם גדלים פירות. הכלל הוא שאילן העולה מן השורשים מונים לו שנות ערלה מחדש ולכן מכיוון שמהענפים האלו יוצאים פירות בתוך שלושת השנים ליציאתם מהאדמה הרי הם ערלה, לכן כל עוד לא ידוע שבעץ הזה ניקו את כל ה'סורים' שיצאו מהאדמה צריך לחוש שהפירות ערלה. (משפטי ארץ ערלה פרק ו סעיף ד) קישור למאמר אילן היוצא מן השורשים >>

קיבלתי מידיד רימון לראש השנה, ונאמר לי שהעץ כבר בן למעלה מחמש שנים, האם הרימון מותר באכילה או שצריך לחוש לערלה?

תשובה:

נחלקו בזה האחרונים, דעת החתם סופר (שו"ת יו"ד קלב) שאפשר לחלל על שטרות של כסף אמנם דעת החזו''א (דמאי סי' ג סק' יב) שצריך לחלל דווקא על מטבע ואין להקל לחלל על שטר, וכן נהגו. (משפטי ארץ טו ח)  

האם צריך לחלל דווקא על מטבע, או גם שטרות של כסף.