תשובה:

עץ הרימון הוא עץ בעייתי כי אם הוא לא מטופל בצורה נכונה יוצאים סביבו מהאדמה ענפים חדשים שעליהם גדלים פירות. הכלל הוא שאילן העולה מן השורשים מונים לו שנות ערלה מחדש ולכן מכיוון שמהענפים האלו יוצאים פירות בתוך שלושת השנים ליציאתם מהאדמה הרי הם ערלה, לכן כל עוד לא ידוע שבעץ הזה ניקו את כל ה'סורים' שיצאו מהאדמה צריך לחוש שהפירות ערלה. (משפטי ארץ ערלה פרק ו סעיף ד) קישור למאמר אילן היוצא מן השורשים >>

קיבלתי מידיד רימון לראש השנה, ונאמר לי שהעץ כבר בן למעלה מחמש שנים, האם הרימון מותר באכילה או שצריך לחוש לערלה?

תשובה:

נחלקו בזה האחרונים, דעת החתם סופר (שו"ת יו"ד קלב) שאפשר לחלל על שטרות של כסף אמנם דעת החזו''א (דמאי סי' ג סק' יב) שצריך לחלל דווקא על מטבע ואין להקל לחלל על שטר, וכן נהגו. (משפטי ארץ טו ח)  

האם צריך לחלל דווקא על מטבע, או גם שטרות של כסף.

תשובה:

אין כלאי זרעים נוהגים בחו"ל כלל אפילו מדרבנן ולכן הכל מותר. (שו"ע יו"ד סימן רצו סעיף ב)

אמנם בארץ ישראל צריך לדעת שכיון שהתירס הוא קטניות לא מספיק טפח וחצי בינו לבין העגבניות אלא ששה טפחים כדין ההרחקה בין קטניות לירקות.

לטבלת ההרחקות לחץ כאן >>

אנו גרים בחו"ל וזרענו תירס ליד עגבניות ומישהו העיר לנו שזה כלאים האם כך?

תשובה:

יש לעשר ואין לחוש לחרם כיון שכל החרם היה רק בפירות שהם ודאי של גוי, אבל אם יש ספק אין על זה חרם. (וכן מביא בדרך אמונה פרק א מתרומות ציון הלכה רכט). ומכיוון שהמציאות היום בדוכנים בצידי הדרכים יש הרבה פירות שמגיעים ממטעים יהודים, הרי זה ספק אולי קנה הערבי מישראל לכן יש לעשר בלא ברכה, ובמקרה שקונה ליד מטע של גוי שמן הסתם הוא קטף ממטעו ופטור מתרומות ומעשרות.

קניתי מדוכן של ערבים דובדבנים האם צריך לעשר מספק או מכיוון שיש חרם שלא להפריש תרומות ומעשרות מפירות גוי שלא לעשר אין לעשר?

תשובה:

אכן דיני ההרחקות בין ירקות וקטניות שונים זה מזה ושינם שלושה חלוקות: בין שני מיני ירק, בין ירק לקטנית, בין שני מיני קטנית. בין שני מיני ירק צריך להרחיק 15 בין נקודות היציאה של הגבעול. בין ירק לקטנית צריך להרחיק 60 ס"מ בין נקודות היציאה של הגבעול. בין שני מיני קטניות או תבואה צריך להרחיק 6 מטר ו 12 ס"מ בין נקודות היציאה של הגבעול. ההגדרה של ירק היא כשאר החלק הנאכל הוא או העלים עצמם, כחסה סלרי וכדומה, או פרי הירק כמלפפון, עגבנייה פלפל וכדומה. כאשר החלק הנאכל הוא הזרע, כבחומוס תירס שעועית וכדומה הרי הם נחשבים קטניות. ולכן בין עגבנייה לחסה – לדוגמא, צריך להרחיק 15 ס"מ, בין עגבנייה לתירס יש להרחיק 60 ס"מ ובין תירס לחומוס יש להרחיק 6 מטר ו 12 ס"מ. ישנם מינים כשעועית פול וכדומה הגדרתם כירק או קטנית תלויה לשם מה זורעים אותם, אם זורעים אותם לאכילת התרמיל – דינם כירק, ואם זורעים אותם לאכילת הזרע בפני עצמו דינם כקטנית, שיעורי ההרחקה תלויים בכוונת הזורע. ברשימה זו תוכלו לראות רשימה חלקית של צמחים לפי חלוקה בין זרע לירק. יש להדגיש ששיעורים אלו רלוונטיים רק בזריעה של 'יחידי' כלומר זרעים בודדים שטח הזריעה שלהם הוא פחות מ 60 ס"מ ברצף, במידה ומדובר בשטח זריעה העולה על רוחב זה השיעורים משתנים וכפי שניתן לראות בפירוט בעמוד זה. למאמר אודות הרחקות שונות לחץ כאן>>  

אני רוצה לזרוע בגינה כמה מיני ירק וקטנית, והבנתי שדיני ההרחקה בין ירקות לקטניות שונים זה מזה, מה ההבדלים בין דיני הרחקות הכלאים שלהם? וכיצד אדע מה נחשב ירק ומה נחשב קטנית מבחינה הלכתית?

תשובה:

מחללים הכל על אותה הפרוטה, (כך מבואר בחזון איש דמאי ג סקט ז). וכן הוא בנוסח של חזו''א. ומ''מ במקום שיש ספק אם צריך חומש, טוב לומר על שיתחלל המעשר שני וחומשו אם צריך על פרוטה ורביע, כדי שאם פטור מחומש, לא ייווצר מצב שהמעשר שני התחלל על פחות משוה פרוטה. (משפטי ארץ פרק טו ג).

האם חילול החומש הוא על אותה פרוטה יחד עם המעשר שני כך שאת המשער שני וחומשו מחללים על פרוטה אחת מהמטבע, או שמחללים את המעשר שני והחומש על פרוטה וחומש.

תשובה:

כן, הפירות חייבים במעשר, אף גוי שעשה גמר מלאכה בפירות של ישראל מכל מקום מדרבנן חייבים במעשר. (משפטי ארץ פרק ד ו). אמנם לגבי ברכה על ההפרשה כיון שדעת המביט (ח"ב סימן קצו) שבזמן הזה שעיקר חיוב פירות בזמן הזה לא גזרו חיוב תרומות ומעשרות בפירות שנגמרה מלאכתם ביד גוי, אף שלהלכה לא מקלים בזה מכל מקום יפריש תרומות ומעשרות בלי ברכה.

גוי קטף פירות משדה ישראל, והביא לי הפירות, האם צריך לעשר. והאם לברך על ההפרשה.

תשובה:

בין עצים לעצים ובין ירקות לעצים לא נוהג איסור כלאים, אלא בין הירקות עצמם או בין גפן לירקות קטניות ותבואה. לכן אם הירקות בינם לבין עצמם רחוקים מספיק אין חשש כלאים. למאמר אודות הרחקות שונות לחץ כאן>>

בגינה שבחצרי ישנם כמה וכמה עצי פרי וביניהם שתלתי ירקות, כעת עלה בדעתי שמא מכיוון שהירקות קרובים מאוד לעצים אני עובר חלילה באיסור כלאים, כמו כן אולי גם בין העצים לא הרחקתי מספיק?

תשובה:

גם התרומה הגדולה לא חלה, משום שלא היה לפניה 'יותר מאחד ממאה', וכשאמרה בנוסח ההפרשה שהתרומה גדולה תחול ביותר מאחד ממאה נמצא שלא היה לתרומה גדולה מקום לחול עליו.

ולגבי תרומת המעשר ושאר המעשרות נסתפקו הפוסקים האם הן חלים באופן חלקי, או לא חלו כלל. ובחזון איש דמאי סימן ב סק ו נשאר בצ"ע. ובמעדני ארץ תרומות פ"ג הכ"ג מצדד שלא חלו כלל.

ולפי הסוברים ששאר המעשרות לא חלו כלל תוקנו הפירות ע''י ההפרשה השנייה, אבל אם ההפרשה חלה באופן חלקי ויחסי יש כאן ספק שמא הפרישו מפטור על חיוב.

ובמצב כזה מה העצה כדי לתקן הפירות מכל חשש?

אם לא אכלו מהפירות יש לעשות 'שאלה' בפני שלושה על ההפרשות הראשונות, ולחזור ולהפריש כדין.

במקרה שכבר אכלו מהפירות אסור להישאל על ההפרשה הראשונה, ולכן יש לשעות שאלת חכם ולקבל הדרכה פרטנית מה ניתן לעשות במצב כזה ואיך ניתן לתקן את הפירות.

אחותי הביאה לי 5 ק''ג דובדבנים שקטפה בקטיף חוויתי, ואמרה לי שהפרישה תרו''מ, אבל הפרישה רק דובדבן אחד לתרו''ג ותרו''מ, ולכן חזרתי והפרשתי שוב התרו''מ, האם כעת ההפרשה הוא בסדר.