שאל את הרב

גם אתה ואת מוזמנים לשלוח לנו את שאלותיכם בענייני מצוות הארץ, ורבני בית המדרש ישיבו לכם תשובה בהקדם.

מה תרצה לשאול?

שאלות אחרונות

הכמות שניתן להשאיר עבור בני המשפחה

שאלה:

הגיע זמן הביעור וברשותי נותרה כמות לא מעטה של פירות, יותר משיעור של מזון שלוש סעודות עבורי, אלא שמשפחתי היא משפחה גדולה מרובת נפשות בלי עין רעה, ואין בכמות שנשארה כדי שלוש סעודות לכל בני ביתי. האם עלי לבער את הפירות הללו? האם אני רשאי להשאיר את כולם בבעלותי או שעלי להקנות לכל אחד מבני הבית את חלקו?

תשובה:

יכול אדם להשאיר ברשותו כמות של מזון שלוש סעודות עבור כל אחד מבני הבית, ואינו צריך להקנות להם את חלקם קודם הביעור. הנחשבים כבני ביתו לענין זה, הם אלו המצויים בביתו וסמוכים על שלחנו, או אפילו אורחים שנמצאים בימים אלו בביתו ואוכלים משלחנו. אבל בנים שנמצאים בישיבה ואוכלים בישיבה, אינם נחשבים כבני ביתו לענין זה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
סדר קיום מצוות הביעור

שאלה:

ברוך ה' זכיתי לאחרונה לעלות ולהתיישב בארץ ישראל, וזו לי הפעם הראשונה שאני זוכה לאכול מפירות השמיטה ולנהוג בהם קדושת שביעית. כעת, מתקרבים והולכים זמני הביעור של פירות השמיטה, וברצוני להבין בצורה מסודרת, מה היא מצות הביעור שנאמרה לגבי פירות שביעית, מתי צריך לעשותה, וכיצד?

תשובה:

כאשר נגמרה העונה של מין מסוים, וכלו הפירות שנותרו בשדות, ואינם מצויים עוד לחיות הניזונות מהם, זה הוא הזמן של מצות הביעור. בזמן זה חייב כל אדם שמחזיק בביתו פירות מרובים ממין זה, לבערם מרשותו. אמנם, גם בזמן הביעור רשאי כל אדם להשאיר ברשותו פירות בכמות של מזון שלוש סעודות, עבורו ועבור כל אחד ואחד מבני ביתו. וכן רשאי לחלק לשכניו וקרוביו מזון שלוש סעודות לכל אחד ואחד, להם ולבני ביתם. אך את שאר הפירות - עליו לבער. וכיצד מבערים? לדעת הרמב"ם מצות הביעור היא כפשוטו - לאבד את הפירות בשריפה או בדרך אחרת. אך הכרעת הפוסקים היא לנהוג כדעת הרמב"ן, שמצות הביעור אינה לאבד את הפירות, אלא להוציאם מרשותו ולהפקירם, וכן המנהג למעשה. ועל כן ביום הביעור, יש להוציא את הפירות מן הבית לרשות הרבים, ולומר בפני שלושה אנשים: "פירות אלו הפקר הם". לאחר שהפקירם, יוכל לחזור ולזכות בכולם, גם ביותר ממזון שלוש סעודות. בתוך יום הביעור - אפשר לקיים את המצוה מתי שירצה, עד שקיעת החמה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
קישוט הבית בענפים ופרחים

שאלה:

האם מותר בשנת השמיטה לקטוף ענפים ופרחים לקישוט הבית? וכיצד עלינו לנהוג בענפים והפרחים לאחר החג?

תשובה:

מותר לקטוף ענפי אילן או פרחים בשנת השמיטה ולקשט בהם את הבית כנהוג, ובתנאי שקוטפם בצורה שלא מועילה לגידול העצים שנשארו. אם קוטף ממקום הפקר או פרחי בר אין צריך לדקדק בזה. ואחרי החג אם הם ענפים ופרחים שאין בהם ריח אין בהם קדושת שביעית ומותר לזורקם. אך אם יש בפרחים ריח יש אומרים שיש בהם קדושת שביעית, ולכן אין לזורקם אלא להמתין עד שיתייבשו ואז לזורקם לפח ויש מקילים לעוטפם בשקית ולהניחם בפח האשפה.   להרחבת התשובה לחץ כאן>>
מנהגי כבוד בפירות שביעית

שאלה:

האם יש לנהוג כבוד בפירות שביעית, כפי שנוהגים כבוד בכל דבר קדוש? האם מותר להניח לילדים לשחק באגוזים שקדושים בקדושת שביעית? האם צריך ליטול ידים לפני אכילתם? וכן, מי שלפניו פירות שביעית ופירות חולין, האם ראוי להקדים לברכה את פירות השביעית?

תשובה:

במונח 'קדושת-שביעית' השתמשו חכמים כדי לתאר את כלל המצוות והדינים הנוהגים בפירות שביעית, אך אין כוונתם לומר שיש בפירות קדושה ממש כבשאר חפצי קדושה. ומכל מקום יש לנהוג כבוד בפירות שביעית, ואין להכניסם לבית המרחץ. מותר לשחק באגוזים של שביעית, כיון שאינם נפסדים בכך. אמנם יש שחששו שיש בכעין זה משום פגימה בקדושתם, ולכן כתבו שראוי שלא לזרוק אגוזים של שביעית לפני החתן. יש שחידשו שצריך ליטול ידים לפני אכילת פירות שביעית, אולם העיקר להלכה שאין צריך ליטול ידים לפני אכילתם, וכך המנהג. לגבי דיני קדימה בברכות: אם אחד מהפירות שלפניו הוא ממין שבעה, או חביב, או שאר הקדימויות המפורטות בהלכות ברכות (אורח חיים סימן ריא), אזי הוא קודם לברכה גם לפירות שביעית, אמנם אם שני הפירות שוים בחשיבותם, נראה שראוי להקדים לברכה את פירות השביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
שאריות מזון שיש בהם קדושת שביעית

שאלה:

לאחר השבת נותרה לנו כמות רבה של מזון, סלטים ותבשילים, המכילים פירות וירקות של שביעית, ובני הבית אינם חפצים לאכלם. כיצד עלינו לנהוג בשאריות אלו?

תשובה:

מזון הקדוש בקדושת שביעית, אסור להשליכו לפח האשפה הרגיל, שכן השלכתו לשם מביאה לקלקולו. ואמנם מעיקר הדין מותר להניחו בפח האשפה כשהוא עטוף בשקית ניילון, אולם נהגו שלא להשליכו לפח האשפה כלל, אלא לייחד פח מיוחד לשאריות שיש בהם קדושת שביעית, וכדלהלן: מייחדים שנים או שלשה פחים קטנים, ובכל יום מניחים את הפירות והשאריות שמאותו היום, באחד הפחים. בפח זה מניחים גם את הקליפות הראויות לאכילה, או קליפות וגרעיני פירות שדבוק בהם מבשר הפרי. ממתינים יומיים או שלשה, עד שנפסד האוכל שבפח ואינו ראוי עוד לאכילה, ואז מותר להשליכו לפח האשפה. אין להניח את פחי השמיטה בשמש, או במקום שיגיעו אליהם זבובים וציפורים ויפסידו את האוכל, אלא יש להניחם במטבח על השיש וכדומה. להרחבת התשובה לחץ כאן
תקנת אוצר בית דין

שאלה:

מהו אוצר בית דין? כיצד מותר לבית הדין למכור פירות של שביעית, הרי הפירות הפקר? מפני מה אין בזה איסור סחורה?

תשובה:

אוצר בית דין מוקם לתועלת הציבור. אנשים רבים אינם יכולים לגשת בעצמם אל המטעים והפרדסים ללקט את פירות השביעית, בפרט אלו הדרים בערים המרוחקות מן המטעים והפרדסים. לפיכך שולח בית הדין פועלים מטעמו ללקט את הפירות לצורך הציבור, לא למכרם, אלא לחלקם בערים. יתרה מזאת, בעלי הפרדסים והמטעים עלולים לזנוח בשביעית את אילנותיהם, ולא לבצע בהם אף את המלאכות המותרות, שהרי אסור להם למכור את הפירות. כתוצאה מכך עלול היבול להיפגע, ולא יימצאו פירות לשומרי שביעית. לפיכך שוכר בית הדין פועלים מטעמו שיטפלו בעצים כפי המותר, ועל ידי כך יימצאו פירות לחלוקה לכל דורש. להרחבת התשובה לחץ כאן