גם אתם מוזמנים לשלוח לנו את שאלותיכם בענייני מצוות הארץ, ורבני בית המדרש ישיבו לכם תשובה בהקדם.
מה תרצה לשאול?
שאלות אחרונות
הפרשת חלה על כמה חבילות מצה יחד
שאלה:
כאשר מפרישים חלה מכמה חבילות מצות מכונה שנמצאות בבית, האם צריך לפתוח את כל החבילות או מספיק שהן נוגעות אחת בשנייה?
תשובה:
על הפרשת חלה להיות מן המוקף, ומכיוון שיש שיטות מהו "מוקף" ינהג לכתחילה לפתוח את כל הקופסאות ולעטוף אותן במפה גדולה עד שיכוסו לגמרי וכך יפריש. לקריאת המאמר המורחב בנושא דיני צירוף סל >>הפרשת חלה ביום טוב
שאלה:
מי ששכח להפריש חלה מהמצות, ובליל הסדר נזכר שלא הפריש האם יש עצה?
תשובה:
נפסק להלכה שאסור להפריש חלה ביום טוב. ואם עשה תנאי מערב יום טוב יכול להפריש על סמך התנאי אך אם לא עשה תנאי יבקש משכנים וכדו' מצות שהפרישו עליהם חלה כדין. בשעת הדחק שאין לו ממי לקחת ניתן לסמוך על אותם רבנים שמפרישים חלה בערב פסח עבור כלל הציבור שלא הפרישו. (יש פוסקים שהתירו להקנות מצה אחת לקטן שהגיע לגיל י"ב שנה ויום אחד שהוא מוגדר בהלכה "מופלא הסמוך לאיש", שהוא יפריש על המצה שלו ויכוון לפטור את כל המצות - אך הסכמת הפוסקים שאין לסמוך על זה, ומשום כך אין אפשרות לאכול את המצות. להרחבת התשובה לחץ כאן>>איסור קצירת חדש
שאלה:
האם איסור קצירת חדש נוהג בזמן הזה?
תשובה:
יש אומרים שאין איסור חדש נוהג בזמן הזה כיון שאין קצירת העומר אך דעת כמה מהאחרונים שנוהג אף בימינו ולכן יש להחמיר בזה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>ברכת האילנות על עצים האסורים משום ערלה
שאלה:
האם מותר לברך ברכת האילנות על עץ שהוא עדיין בשנות ערלה?
תשובה:
יש מהפוסקים שחששו לברך על עצי ערלה ברכת האילנות, לכן לכתחילה יש לברך על עצים שאינם ערלה ואם אין לו יכול לברך. להרחבת התשובה לחץ כאן >>מרור שגדל בעציץ שאינו נקוב ומרור שגדל בגידולי מים
שאלה:
האם ראוי לכתחילה לאכול בפסח באכילת מרור (חסה) שגדלה בעציץ שאינו נקוב בחממות? וכן האם יוצאים ידי חובה בחסה שגדלה בגידולי מים?
תשובה:
ניתן לאכול למצות מרור חסה שגדלה בעציץ שאינו נקוב ובחממות לכתחילה. וכמו יוצאים ידי חובה בחסה שגדלה בגידולי מים. ואף לגבי ברכה מן הדין מברכים עליהם בורא פרי האדמה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>שיכרות ביין של שביעית
שאלה:
האם מותר לקיים מצות עד דלא ידע ביין של שביעית ומה הדין לתיתו לאחד שכבר שתוי יין של שביעית שמן הסתם אם ישתהו ישתכר ועלול להקיאו?
תשובה:
יש לאסור לתת יין לשיכור משום כמה סיבות: א. שנחשב כהפסד פירות שביעית בזה שנותן לשיכור שמצוי מאד שישפוך את היין. ב. משום שבגלל כמות היין ששתה אין הוא מרגיש עתה טעם יין והוי הפסד פירות שביעית ודומיא דאכילה גסה. ג. שבדרך כלל שתיה נוספת גורמת להקיא וזה עצמו חשיב הפסד. להרחבת התשובה לחץ כאן >>האם מותר לקיים מצות עד דלא ידע ביין של שביעית ומה הדין לתיתו לאחד שכבר שתוי יין של שביעית שמן הסתם אם ישתהו ישתכר ועלול להקיאו?
שימוש באתרוגים של שביעית
שאלה:
מנהג נפוץ להכין מרקחת מן האתרוגים שקיימו בהם את המצווה, ולאכול ממנה בט"ו בשבט.
השאלה הנשאלת בשנה זו האם מרקחת זו חייבת בביעור, ואם כן – מתי הוא זמן ביעורה? והאם מותר לשמור אותה עד ט"ו בשבט?
תשובה:
מותר לאכול את מרקחת האתרוגים בט"ו בשבט ללא חשש, שכן עדיין לא הגיע זמן ביעורם. בהרחבת התשובה ניתן לקרוא עוד על חובת אתרוגים בביעור וזמן ביעורם >>מנהג נפוץ להכין מרקחת מן האתרוגים שקיימו בהם את המצווה, ולאכול ממנה בט"ו בשבט.
השאלה הנשאלת בשנה זו האם מרקחת זו חייבת בביעור, ואם כן – מתי הוא זמן ביעורה? והאם מותר לשמור אותה עד ט"ו בשבט?
המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט בשנה השמינית
שאלה:
מהי המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט בשנה השמינית?
תשובה:
ט"ו בשבט נקרא ראש השנה לאילנות. מעבר למנהגים ולסגולות, יש ליום זה משמעות הלכתית מקיפה בנוגע לדיני תרומות ומעשרות, ערלה ורבעי. בשנים רגילות ביום זה 'מתחלפת' השנה עבור פירות האילן. פירות האילן שחנטו לפני ט"ו בשבט – נחשבים כפירות השנה שעברה, ואילו פירות שחנטו אחרי ט"ו בשבט – נחשבים כפירות השנה החדשה. משמעות 'התחלפות' השנה נוגעת בשני תחומים עיקריים, תרומות ומעשרות, ואיסור ערלה ורבעי. גם בשנה זו ישנה משמעות הלכתית ליום זה כפי שניתן לקרוא במאמר אודות המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט בשנה השמינית>>ט"ו בשבט נקרא ראש השנה לאילנות. מעבר למנהגים ולסגולות, מהי המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט בשנה השמינית?
הפרשת תרומות ומעשרות ממיץ הנסחט מפירות
שאלה:
היו לי תפוזים של טבל ואת חלקם סחטתי למיץ לפני שהפרשתי תרומות ומעשרות מהתפוזים, כיצד עלי להפריש כעת תרומות ומעשרות?
תשובה:
יש להפריש תרומות ומעשרות מן התפוזים בנפרד, ומהמיץ הסחוט בנפרד. יש לדעת כי לכתחילה ראוי להפריש תרומות ומעשרות מפירות לפני שסוחטים אותם למיץ, הדבר נכון בכל מיני הפירות למעט זיתים וענבים שהרוצה לעשות מהזיתים שמן, ומהענבים יין, לא יפריש עד שיעשה את השמן או היין, שזהו גמר מלאכתם. להרחבת התשובה לחץ כאן >>היו לי תפוזים של טבל ואת חלקם סחטתי למיץ לפני שהפרשתי תרומות ומעשרות מהתפוזים, כיצד עלי להפריש כעת תרומות ומעשרות?