מצוות השמיטה בארץ ישראל

מראש השנה תשפ"ב ועד לסופה של שנה זו בסוף יום כ"ט באלול תשפ"ב תחול שנת השמיטה בכל גבולות ארץ ישראל המקודשים.

מצוות השמיטה בשנה זו נוגעת הן לצרכנים הצורכים פירות וירקות מגידולי הארץ, הן לבעלי עציצים גינות וחצירות והן לחקלאים המגדלים במטעים ושדות ולכל יהודי.

שמיטה

חז"ל למדו מן התורה שישה מצוות המתחייבות בשנה זו:

ושבתה הארץ
לשבות ולהימנע מעבודות הארץ בשנת השמיטה.

כאן תוכלו לקרוא עוד בענין אלו מלאכות השדה אסורות ואלו מותרות בשביעית >>

 תשמטנה ונטשתה – להפקיר את הגידולים המשתייכים לשנת השמיטה וקדושים בקדושת שביעית.

כאן תוכלו לקרוא עוד בענין כיצד לנהוג הפקר בפירות שביעית >>

 את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור – שלא לקצור או לבצור את היבול – כדרך הבעלים.

כאן תוכלו לקרוא עוד בענין כיצד מותר לקצור ולבצור בשביעית וכיצד אסור >>

והיתה שבת הארץ לכם לאכלה – לאכלה ולא לסחורה ולא להפסד, שלא לסחור בפירות שביעית ולא לקלקלם.

כאן תוכלו לקרוא עוד בענין דיני פירת שביעית ואלו גידולי שביעית קדושים >>

ולבהמתך ולחיה אשר בארצך – לאחר שכלה אותו המין מהשדות והמטעים, ואינו מצוי עוד לחיה ולבהמה, נצטווינו להפקיר את הפירות שנותרו בידינו.

כאן תוכלו לקרוא עוד בענין מהו ביעור שביעית וכיצד ומתי הוא נעשה >>

 שמוט כל משה ידו – לשמוט את ההלוואות שזמן פרעונן הגיע לפני סוף שנת השמיטה.

כאן תוכלו לקרוא עוד בענין שמיטת כספים, ותקנת פרוזבול >>

מלבד מצוות אלו ישנם עוד כמה גזירות דרבנן נוגעות לשנת השמיטה והן:

איסור ספיחין – תבואה קטניות וירקות שגדלו בשנת השמיטה אסורים באכילה ושימוש.
כאן תוכלו לקרוא עוד בענין אילו גידולי תבואה קטניות וירקות אסורים באיסור ספיחין >>

מסירת פירות שביעית ודמי שביעית לחשודים שלא לנהוג בהם כדין.

קרא כיצד ואיך ניתן לתת ולסחור עם החשודים שלא לנהוג בפירות ודמי שביעית כדין >>

סיפורי שמיטה

לכל סיפורי השמיטה >>

מדריכים הלכתיים

מאמרים

שאלות ותשובות

קניית שתילים במשתלה אחרי שנת שמיטה

שאלה:

לאחר ששנת השמיטה הסתיימה ברצוני לשתול בגינתי שתילי ירק ונוי, האם מותר לי ללכת למשתלה ולקנות שתילים או שאסור עדיין לקנות כי יש לחשוש שהשתילים נזרעו והוכנו בשמיטה? אם אכן אסור לקנות שתילים שהוכנו בשביעית יש איזשהו לוח המעדכן ממתי השתילים במשתלות הינם מזריעה של שמינית?

תשובה:

שתילים שהוכנו באיסור בשמיטה אסור להשתמש בהם לאחר השמיטה, פעמים משום שיש עליהם חובת עקירה, פעמים משום שנעבדו באיסור, פעמים משום איסור ספיחין ופעמים משום מסייע ידי עוברי עבירה, ועל כן יש לחוש שהשתילים הוכנו באיסור, אמנם במקום צורך גדול יתכן שיש להקל בחלק מהמקרים וכמבואר להלן. להרחבת התשובה לחץ כאן >> להנחיות לקניית שתילים ועציצים בשנה השמינית לחץ כאן >>
הכמות שמותר לקחת מאוצר בי"ד

שאלה:

ראיתי בבית הכנסת מודעה מטעם אוצר בית דין שהם מחלקים ארגזי מיץ ענבים משובח במחיר זול במיוחד. ברצוני לגשת ולקחת כמות של חמשה ארגזים, שתספיק לי למשך כל השנה. האם ישנה הגבלה על הכמות שמותר לקחת מאוצר בית דין?

תשובה:

אסור לקחת פירות שביעית מן ההפקר, או מאוצר בית דין, אלא בשיעור שאדם מכין לאכילת ביתו לימים מועטים. ובזמנינו שדרך אדם לקנות ארגז יין, אפשר להקל לקחת ארגז גם מאוצר בית דין. אמנם יש מפוסקי זמננו שכתבו שהרשות ביד בית הדין לחלק גם כמות גדולה יותר, כשהדבר נחוץ לתועלת הענין ולטובת הציבור. ואכן לשיטה זו, אם ביד בית הדין מצויה כמות גדולה של יין, ובית הדין החליט לטובת הציבור לאפשר חלוקה בכמות רבה יותר, מותר לקחת כפי הכמות שמאפשר בית הדין. להרחבת התשובה לחץ כאן
ביעור באוצר בי”ד

שאלה:

בביתי ארגז של בקבוקי יין שקניתי מאוצר ב”ד. ברצוני לדעת האם יש חובת ביעור על יבול של אוצר בי”ד?

תשובה:

גם פירות או יין שנקנו מאוצר ב”ד חייבים בביעור, כשאר פירות שביעית שיש לו בביתו. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
לקטוף פירות מפרדס שמטופל על ידי אוצר בי"ד

שאלה:

בשלהי שנת השמיטה יצאתי לאחד מפרדסי האתרוגים, כדי לקטוף לעצמי אתרוג של הפקר. כשהגעתי אל הפרדס, ראיתי פועלים של אוצר בית דין שקוטפים את האתרוגים עבור האוצר. האם מותר לי לקחת מן האתרוגים הללו?

תשובה:

גם הפירות המוחזקים והמטופלים על ידי אוצר בית דין הינם הפקר, ורשאי כל אדם ללקט מהם כפי השיעור שמותר ללקט בשאר שדות הפקר. אך לאחר שכבר נלקטו הפירות ונאספו על ידי בית הדין, אין לקחת מהם ללא רשות. ואדם הלוקח פירות מהאוצר או ממקום החלוקה בלא לשלם - יתכן שנחשב כגזלן. להרחבת התשובה לחץ כאן
קדושת שביעית לאחר הביעור

שאלה:

בביתי ארגזי מיץ ענבים שקניתי מאוצר בית דין, בערב הפסח ביערתי אותם כדין, וחזרתי וזכיתי בהם. ברצוני לדעת האם עדיין צריך לנהוג במיץ קדושת שביעית, או שלאחר הביעור כבר מותר להשתמש בו כרגיל?

תשובה:

הכרעת ההלכה היא שגם לאחר הביעור, נשארים פירות השביעית בקדושתם, ונוהגים בהם כל הדינים כמו לפני הביעור. להרחבת התשובה לחץ כאן
ארבעת המינים לאחר סוכות

שאלה:

מה לעשות עם האתרוג הקדוש בקדושת שביעית אחרי סוכות? האם ניתן להכין ממנו ריבת אתרוגים? ומה לגבי הלולב, ההדסים והערבות?

תשובה:

אתרוג אתרוגים מגידולי הארץ קדושים בקדושת שביעית, ומותר להכין מהם ריבות ולאכלם כדין פירות שביעית ואסור להפסידם. זמן הביעור באתרוגים הוא כפי הנראה בחודש שבט, ובע"ה נעדכן לאחר בדיקה בשטח בבוא העת, יש לעקוב אחר הפרסומים בנושא. הדס לולב וערבה בהדסים לולבים וערבות אין קדושת שביעית משום שהם לא עומדים לשימוש של מאכל או ריח ומותר לנהוג בהם בכשאר שנים.
מלוה שתובע את חובו על אף שלא כתב פרוזבול

שאלה:

לוויתי סכום כסף מאדם שאינו שומר תורה מצוות, ומסיבות שונות התעכבתי מלפרוע את החוב עד שיצאה שנת השמיטה. כעת ברצוני לפרוע את החוב, אלא שברור לי שהמלוה לא כתב פרוזבול. האם מותר לי לשלם לו את חובי, או שיש בזה איסור?

תשובה:

אם המלוה אינו רוצה לקיים את מצוותו והוא תובע את חובו, ואין הלווה יכול להשמט ממנו, מותר לו לשלם את חובו, ואינו עובר בזה אפילו משום לפני עיור. אמנם יש שכתבו שאם יודע הלווה במלוה שיבוא לתבעו, ראוי שיקדים ויפרע לו את החוב לפני סוף שנת השמיטה, ובכך יציל את המלוה מלבטל את מצות השמיטה ומלעבור בלא יגוש. ואף אם כבר יצאה השמיטה, ראוי שיקדים הלווה אצל המלוה לפני שיתבענו הלה, ויתן לו את הכסף, ויאמר לו שהוא נותנו בתורת מתנה ולא בתורת פירעון החוב. להרחבת התשובה לחץ כאן
פריעת חוב שלא כתבו עליו פרוזבול

שאלה:

לויתי סכום כסף מבן משפחתי, וכשבאתי לפרוע את חובי לאחר השמיטה, הודיע לי המלוה שהוא לא כתב פרוזבול, ולפיכך פטור אני מלשלם. מה הדרך הישרה במקרה כזה, האם בכל זאת עלי לפרוע את החוב, או שאדרבא, אסור לפרעו?

תשובה:

אם המלוה לא כתב פרוזבול, עליו לשמט את החוב. ויאמר ללוה: 'משמט אני'. ואם בכל זאת רוצה הלווה לפרוע, רשאי לפרוע, וכשנותן את המעות למלוה יאמר לו: אף על פי שאתה משמט, הנני נותן לך את המעות במתנה. המחזיר חוב שנשמט בשביעית - רוח חכמים נוחה הימנו. ולכן ראוי שיפרע את חובו ויאמר למלוה שנותן לו את המעות במתנה. אך יש הסוברים שאף לכתחלה אינו צריך להחזיר. ובאופן שהלווה יודע שהמלוה רוצה באמת לקיים מצות השמטת כספים, לדברי הכל אינו צריך לפרוע. להרחבת התשובה לחץ כאן
הלואה שנעשתה לאחר כתיבת הפרוזבול

שאלה:

בערב ראש השנה השמינית, מיד לאחר תפילת שחרית, ערכתי את הפרוזבול כדת וכדין. לקראת הצהרים, ביקש ממני אחד השכנים שאלווה לו סכום כסף, לצורך נסיעה לחג. האם הפרוזבול שערכתי בבוקר מועיל גם להלואה זו שלא תישמט? אם הפרוזבול שכתבתי אינו מועיל, האם אהיה רשאי לסרב ולא להלוות, כדי שלא תישמט ההלואה?

תשובה:

הפרוזבול אינו מועיל להלואה שניתנה אחרי כתיבתו. ומכל מקום, אסור לו להימנע מלהלוות. שכל הנמנע מלהלוות מחשש שהשביעית תשמט את החוב עובר בלא תעשה. אלא ילווה לשכנו ואחרי שמלווה יכתוב פרוזבול נוסף. ואם אינו רוצה לכתוב פרוזבול נוסף, יקבע עם הלווה בפירוש שזמן הפירעון יהיה אחרי מועד השמיטה (כלומר: לאחר ראש השנה של השמינית), והלואה כזו אינה נשמטת. להרחבת התשובה לחץ כאן