מצוות השמיטה בארץ ישראל

מראש השנה תשפ”ב ועד לסופה של שנה זו בסוף יום כ”ט באלול תשפ”ב תחול שנת השמיטה בכל גבולות ארץ ישראל המקודשים.

מצוות השמיטה בשנה זו נוגעת הן לצרכנים הצורכים פירות וירקות מגידולי הארץ, הן לבעלי עציצים גינות וחצירות והן לחקלאים המגדלים במטעים ושדות ולכל יהודי.

שמיטה

חז"ל למדו מן התורה שישה מצוות המתחייבות בשנה זו:

ושבתה הארץ
לשבות ולהימנע מעבודות הארץ בשנת השמיטה.

כאן תוכלו לקרוא עוד בענין אלו מלאכות השדה אסורות ואלו מותרות בשביעית >>

 תשמטנה ונטשתה – להפקיר את הגידולים המשתייכים לשנת השמיטה וקדושים בקדושת שביעית.

כאן תוכלו לקרוא עוד בענין כיצד לנהוג הפקר בפירות שביעית >>

 את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור – שלא לקצור או לבצור את היבול – כדרך הבעלים.

כאן תוכלו לקרוא עוד בענין כיצד מותר לקצור ולבצור בשביעית וכיצד אסור >>

והיתה שבת הארץ לכם לאכלה – לאכלה ולא לסחורה ולא להפסד, שלא לסחור בפירות שביעית ולא לקלקלם.

כאן תוכלו לקרוא עוד בענין דיני פירת שביעית ואלו גידולי שביעית קדושים >>

ולבהמתך ולחיה אשר בארצך – לאחר שכלה אותו המין מהשדות והמטעים, ואינו מצוי עוד לחיה ולבהמה, נצטווינו להפקיר את הפירות שנותרו בידינו.

כאן תוכלו לקרוא עוד בענין מהו ביעור שביעית וכיצד ומתי הוא נעשה >>

 שמוט כל משה ידו – לשמוט את ההלוואות שזמן פרעונן הגיע לפני סוף שנת השמיטה.

כאן תוכלו לקרוא עוד בענין שמיטת כספים, ותקנת פרוזבול >>

מלבד מצוות אלו ישנם עוד כמה גזירות דרבנן נוגעות לשנת השמיטה והן:

איסור ספיחין – תבואה קטניות וירקות שגדלו בשנת השמיטה אסורים באכילה ושימוש.
כאן תוכלו לקרוא עוד בענין אילו גידולי תבואה קטניות וירקות אסורים באיסור ספיחין >>

מסירת פירות שביעית ודמי שביעית לחשודים שלא לנהוג בהם כדין.

קרא כיצד ואיך ניתן לתת ולסחור עם החשודים שלא לנהוג בפירות ודמי שביעית כדין >>

סיפורי שמיטה

לכל סיפורי השמיטה >>

מדריכים הלכתיים

מאמרים

שאלות ותשובות

מלוה שתובע את חובו על אף שלא כתב פרוזבול

שאלה:

לוויתי סכום כסף מאדם שאינו שומר תורה מצוות, ומסיבות שונות התעכבתי מלפרוע את החוב עד שיצאה שנת השמיטה. כעת ברצוני לפרוע את החוב, אלא שברור לי שהמלוה לא כתב פרוזבול. האם מותר לי לשלם לו את חובי, או שיש בזה איסור?

תשובה:

אם המלוה אינו רוצה לקיים את מצוותו והוא תובע את חובו, ואין הלווה יכול להשמט ממנו, מותר לו לשלם את חובו, ואינו עובר בזה אפילו משום לפני עיור. אמנם יש שכתבו שאם יודע הלווה במלוה שיבוא לתבעו, ראוי שיקדים ויפרע לו את החוב לפני סוף שנת השמיטה, ובכך יציל את המלוה מלבטל את מצות השמיטה ומלעבור בלא יגוש. ואף אם כבר יצאה השמיטה, ראוי שיקדים הלווה אצל המלוה לפני שיתבענו הלה, ויתן לו את הכסף, ויאמר לו שהוא נותנו בתורת מתנה ולא בתורת פירעון החוב. להרחבת התשובה לחץ כאן
פריעת חוב שלא כתבו עליו פרוזבול

שאלה:

לויתי סכום כסף מבן משפחתי, וכשבאתי לפרוע את חובי לאחר השמיטה, הודיע לי המלוה שהוא לא כתב פרוזבול, ולפיכך פטור אני מלשלם. מה הדרך הישרה במקרה כזה, האם בכל זאת עלי לפרוע את החוב, או שאדרבא, אסור לפרעו?

תשובה:

אם המלוה לא כתב פרוזבול, עליו לשמט את החוב. ויאמר ללוה: 'משמט אני'. ואם בכל זאת רוצה הלווה לפרוע, רשאי לפרוע, וכשנותן את המעות למלוה יאמר לו: אף על פי שאתה משמט, הנני נותן לך את המעות במתנה. המחזיר חוב שנשמט בשביעית - רוח חכמים נוחה הימנו. ולכן ראוי שיפרע את חובו ויאמר למלוה שנותן לו את המעות במתנה. אך יש הסוברים שאף לכתחלה אינו צריך להחזיר. ובאופן שהלווה יודע שהמלוה רוצה באמת לקיים מצות השמטת כספים, לדברי הכל אינו צריך לפרוע. להרחבת התשובה לחץ כאן
הלואה שנעשתה לאחר כתיבת הפרוזבול

שאלה:

בערב ראש השנה השמינית, מיד לאחר תפילת שחרית, ערכתי את הפרוזבול כדת וכדין. לקראת הצהרים, ביקש ממני אחד השכנים שאלווה לו סכום כסף, לצורך נסיעה לחג. האם הפרוזבול שערכתי בבוקר מועיל גם להלואה זו שלא תישמט? אם הפרוזבול שכתבתי אינו מועיל, האם אהיה רשאי לסרב ולא להלוות, כדי שלא תישמט ההלואה?

תשובה:

הפרוזבול אינו מועיל להלואה שניתנה אחרי כתיבתו. ומכל מקום, אסור לו להימנע מלהלוות. שכל הנמנע מלהלוות מחשש שהשביעית תשמט את החוב עובר בלא תעשה. אלא ילווה לשכנו ואחרי שמלווה יכתוב פרוזבול נוסף. ואם אינו רוצה לכתוב פרוזבול נוסף, יקבע עם הלווה בפירוש שזמן הפירעון יהיה אחרי מועד השמיטה (כלומר: לאחר ראש השנה של השמינית), והלואה כזו אינה נשמטת. להרחבת התשובה לחץ כאן
הלואה שזמנה לאחר ראש השנה של שמינית

שאלה:

לפני זמן מה הלויתי כסף לחבר, והלה כתב בשטר שזמן הפירעון יהיה בתאריך לועזי מסוים. בדקתי ומצאתי שתאריך זה חל למחרת ראש השנה השמינית. שאלתי: האם דין חוב זה להישמט בשביעית, ועלי לכתוב פרוזבול כדי שלא ישמט?

תשובה:

חוב זה אינו נשמט בשביעית, משום שהשביעית משמטת רק את החובות שזמן פירעונם הוא לפני זמן שמיטת הכספים – שהוא הרגע האחרון של שנת השמיטה. להרחבת התשובה לחץ כאן
טעות בכתיבת התאריך שבפרוזבול

שאלה:

באחד הימים האחרונים של חודש אלול, ערכתי שטר פרוזבול. כשחזרתי הביתה עיינתי בשטר הפרוזבול שבידי, ונתברר לי שטעיתי בכתיבת התאריך. רשמתי בו בטעות את התאריך של יום האתמול. ברצוני לדעת האם הפרוזבול הזה כשר או שעלי לחזור ולכתוב פרוזבול חדש?

תשובה:

הפרוזבול כשר, וניתן לגבות על ידו הלואות שניתנו לפני הזמן הנקוב בו. אך אם ניתנו הלואות נוספות לאחר הזמן הנקוב, יש לחזור ולכתוב פרוזבול נוסף. אך אם אירע להיפך, שטעה וכתב בו תאריך מאוחר יותר, אזי הפרוזבול פסול. להרחבת התשובה לחץ כאן
פרוזבול בעל פה

שאלה:

כשהגעתי לבית הכנסת ממש לפני התקדש החג של ראש השנה השמינית, נזכרתי לפתע ששכחתי לכתוב פרוזבול. נותרו עדיין כמה דקות עד השקיעה, אך לא היה ניתן למצוא דפים וכלי כתיבה. האם במקרה כזה ניתן לערוך את הפרוזבול בעל פה?

תשובה:

בשעת הדחק שאין לו אפשרות לכתוב פרוזבול, יכול לומר את נוסח הפרוזבול בעל פה בפני שלשה אנשים ודי בכך. להרחבה התשובה לחץ כאן.
עריכת פרוזבול על הלוואה שניתנה לבן ישיבה

שאלה:

אני בחור הלומד בישיבה ומתגורר בפנימיה. הלויתי כמה סכומי כסף קטנים, לחברים שלומדים עמי בישיבה. רצוני לשאול האם אוכל לכתוב פרוזבול על החובות הללו, שהרי לחברים שלוו ממני אין קרקע משל עצמם?

תשובה:

יש שסוברים שאפשר לכתוב פרוזבול על חובות אלו. שעל אף שאין לחברים קרקע ממש משל עצמם, הרי יש להם רשות ללון בישיבה, ואף להניח שם את חפציהם, והרי קרקע הישיבה שאולה להם. ויש המחמירים שאין זה נחשב שקרקע הישיבה שאולה להם. וטוב שיבקשו הלווים רשות מאת ראש הישיבה שיהא המקום בישיבה חשוב כשאול להם. להרחבת התשובה לחץ כאן
הדיינים הראויים לכתיבת הפרוזבול

שאלה:

ראיתי שיש אנשים שכותבים את הפרוזבול בפני שלשה אנשים מזדמנים, כפי הנהוג לגבי התרת נדרים. ומאידך, ראיתי אחרים שאינם מסתפקים בזה, אלא פונים לבית הדין שבעיר כדי לכתוב את הפרוזבול. עם מי הצדק?

תשובה:

לדעת השולחן ערוך, צריך למסור את החובות לבית דין חשוב, שהם שלשה בקיאים בדין ובענין פרוזבול, ויודעים ענין שמיטה, וקיבלו אותם רבים עליהם באותה העיר. אך לדעת הרמ"א ניתן למסור את החובות לכל בית דין. ויש שכתבו שלפי הרמ"א אין צריך לכתוב את הפרוזבול בפני דיינים מומחים כלל, אלא ניתן לכתבו גם בפני שלשה הדיוטות. והורו הפוסקים שמכל מקום יהיו השלשה אנשים כשרים ובני תורה. ולמעשה, פוסקים רבים הורו להחמיר לכתחילה, ולמסור החובות לבית דין חשוב. וכך נהג החזון איש, וכן דעת הגרי"ש אלישיב. והרמ"א פסק שניתן למסור את החובות לבית הדין גם בלי להתייצב בפני הדיינים, על ידי שיאמר בפני שני עדים שהוא מוסר את חובותיו לבית הדין. ולפי זה יכול כל אחד למסור את חובותיו לבית דין חשוב, על ידי שיאמר בפני שני עדים שהוא מוסר את חובותיו לבית הדין החשוב, והעדים יחתמו על השטר. ובביאורים נביא את מנהגו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל בענין זה. להרחבה התשובה לחץ כאן
הזמן הראוי לכתיבת הפרוזבול

שאלה:

בערב ראש השנה של תחילת השמיטה התעורר ויכוח בין המתפללים בבית הכנסת, האם צריך כעת לכתוב פרוזבול, או שהזמן הנכון לכתיבתו הוא בערב ראש השנה של מוצאי השמיטה. מה הוא הזמן הנכון לכתיבתו?

תשובה:

נחלקו הראשונים האם צריך לכתוב פרוזבול בערב ראש השנה של תחילת שנת השמיטה. והעיקר להלכה שזמן כתיבת הפרוזבול הוא בערב ראש השנה של מוצאי השמיטה. אכן דעת הרבה פוסקים שראוי להחמיר ולכתוב פרוזבול גם בערב ראש השנה של תחילת השמיטה. להרחבת התשובה לחץ כאן
הכמות הנחשבת ל’מזון שלוש סעודות’

שאלה:

בידי נותרו כמה פירות מכמה מינים, (כגון רימונים ואפרסקים), אשר זמן הביעור של כולם הוא היום. האם מותר להשאיר כשיעור מזון שלוש סעודות מכל מין ומין, או שאסור להשאיר יותר משיעור מזון שלוש סעודות בסך הכל, מכולם יחד, ואת כל היתר עלי לבער? ושאלה נוספת, כמה פירות נחשבים ל'מזון שלוש סעודות'? האם הכוונה לכמות שהייתי אוכל אילו הייתי אוכל בכל הסעודה רק פירות, או לכמות הנאכלת במהלך סעודה שיש בה גם לחם ומזונות אחרים?

תשובה:

אינו רשאי להשאיר בידו אלא כשיעור מזון שלוש סעודות מכל המינים הללו ביחד, או שישאיר מזון שלוש סעודות ממין אחד ואת השני יבער לגמרי. ושיעור מזון שלוש סעודות י"א שהוא השיעור שהדרך לאכול ממין זה בתוך שלוש סעודות רגילות שאוכל בהם גם פת ושאר תבשילים, ויש אומרים שרשאי להשאיר אף כמות של שלוש סעודות של פירות בלבד. להרחבת התשובה לחץ כאן >>