
מראש השנה תשפ"ב ועד לסופה של שנה זו בסוף יום כ"ט באלול תשפ"ב תחול שנת השמיטה בכל גבולות ארץ ישראל המקודשים.
מצוות השמיטה בשנה זו נוגעת הן לצרכנים הצורכים פירות וירקות מגידולי הארץ, הן לבעלי עציצים גינות וחצירות והן לחקלאים המגדלים במטעים ושדות ולכל יהודי.
ושבתה הארץ –
לשבות ולהימנע מעבודות הארץ בשנת השמיטה.
כאן תוכלו לקרוא עוד בענין אלו מלאכות השדה אסורות ואלו מותרות בשביעית >>
תשמטנה ונטשתה – להפקיר את הגידולים המשתייכים לשנת השמיטה וקדושים בקדושת שביעית.
את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור – שלא לקצור או לבצור את היבול – כדרך הבעלים.
כאן תוכלו לקרוא עוד בענין כיצד מותר לקצור ולבצור בשביעית וכיצד אסור >>
והיתה שבת הארץ לכם לאכלה – לאכלה ולא לסחורה ולא להפסד, שלא לסחור בפירות שביעית ולא לקלקלם.
כאן תוכלו לקרוא עוד בענין דיני פירת שביעית ואלו גידולי שביעית קדושים >>
ולבהמתך ולחיה אשר בארצך – לאחר שכלה אותו המין מהשדות והמטעים, ואינו מצוי עוד לחיה ולבהמה, נצטווינו להפקיר את הפירות שנותרו בידינו.
כאן תוכלו לקרוא עוד בענין מהו ביעור שביעית וכיצד ומתי הוא נעשה >>
שמוט כל משה ידו – לשמוט את ההלוואות שזמן פרעונן הגיע לפני סוף שנת השמיטה.
כאן תוכלו לקרוא עוד בענין שמיטת כספים, ותקנת פרוזבול >>
איסור ספיחין – תבואה קטניות וירקות שגדלו בשנת השמיטה אסורים באכילה ושימוש.
כאן תוכלו לקרוא עוד בענין אילו גידולי תבואה קטניות וירקות אסורים באיסור ספיחין >>
מסירת פירות שביעית ודמי שביעית לחשודים שלא לנהוג בהם כדין.
קרא כיצד ואיך ניתן לתת ולסחור עם החשודים שלא לנהוג בפירות ודמי שביעית כדין >>
האם מותר לקיים מצות עד דלא ידע ביין של שביעית ומה הדין לתיתו לאחד שכבר שתוי יין של שביעית שמן הסתם אם ישתהו ישתכר ועלול להקיאו?
מנהג נפוץ להכין מרקחת מן האתרוגים שקיימו בהם את המצווה, ולאכול ממנה בט"ו בשבט.
השאלה הנשאלת בשנה זו האם מרקחת זו חייבת בביעור, ואם כן – מתי הוא זמן ביעורה? והאם מותר לשמור אותה עד ט"ו בשבט?