מצוות השמיטה בארץ ישראל

מראש השנה תשפ”ב ועד לסופה של שנה זו בסוף יום כ”ט באלול תשפ”ב תחול שנת השמיטה בכל גבולות ארץ ישראל המקודשים.

מצוות השמיטה בשנה זו נוגעת הן לצרכנים הצורכים פירות וירקות מגידולי הארץ, הן לבעלי עציצים גינות וחצירות והן לחקלאים המגדלים במטעים ושדות ולכל יהודי.

שמיטה

חז"ל למדו מן התורה שישה מצוות המתחייבות בשנה זו:

ושבתה הארץ
לשבות ולהימנע מעבודות הארץ בשנת השמיטה.

כאן תוכלו לקרוא עוד בענין אלו מלאכות השדה אסורות ואלו מותרות בשביעית >>

 תשמטנה ונטשתה – להפקיר את הגידולים המשתייכים לשנת השמיטה וקדושים בקדושת שביעית.

כאן תוכלו לקרוא עוד בענין כיצד לנהוג הפקר בפירות שביעית >>

 את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור – שלא לקצור או לבצור את היבול – כדרך הבעלים.

כאן תוכלו לקרוא עוד בענין כיצד מותר לקצור ולבצור בשביעית וכיצד אסור >>

והיתה שבת הארץ לכם לאכלה – לאכלה ולא לסחורה ולא להפסד, שלא לסחור בפירות שביעית ולא לקלקלם.

כאן תוכלו לקרוא עוד בענין דיני פירת שביעית ואלו גידולי שביעית קדושים >>

ולבהמתך ולחיה אשר בארצך – לאחר שכלה אותו המין מהשדות והמטעים, ואינו מצוי עוד לחיה ולבהמה, נצטווינו להפקיר את הפירות שנותרו בידינו.

כאן תוכלו לקרוא עוד בענין מהו ביעור שביעית וכיצד ומתי הוא נעשה >>

 שמוט כל משה ידו – לשמוט את ההלוואות שזמן פרעונן הגיע לפני סוף שנת השמיטה.

כאן תוכלו לקרוא עוד בענין שמיטת כספים, ותקנת פרוזבול >>

מלבד מצוות אלו ישנם עוד כמה גזירות דרבנן נוגעות לשנת השמיטה והן:

איסור ספיחין – תבואה קטניות וירקות שגדלו בשנת השמיטה אסורים באכילה ושימוש.
כאן תוכלו לקרוא עוד בענין אילו גידולי תבואה קטניות וירקות אסורים באיסור ספיחין >>

מסירת פירות שביעית ודמי שביעית לחשודים שלא לנהוג בהם כדין.

קרא כיצד ואיך ניתן לתת ולסחור עם החשודים שלא לנהוג בפירות ודמי שביעית כדין >>

סיפורי שמיטה

לכל סיפורי השמיטה >>

מדריכים הלכתיים

מאמרים

שאלות ותשובות

מנהגי כבוד בפירות שביעית

שאלה:

האם יש לנהוג כבוד בפירות שביעית, כפי שנוהגים כבוד בכל דבר קדוש? האם מותר להניח לילדים לשחק באגוזים שקדושים בקדושת שביעית? האם צריך ליטול ידים לפני אכילתם? וכן, מי שלפניו פירות שביעית ופירות חולין, האם ראוי להקדים לברכה את פירות השביעית?

תשובה:

במונח 'קדושת-שביעית' השתמשו חכמים כדי לתאר את כלל המצוות והדינים הנוהגים בפירות שביעית, אך אין כוונתם לומר שיש בפירות קדושה ממש כבשאר חפצי קדושה. ומכל מקום יש לנהוג כבוד בפירות שביעית, ואין להכניסם לבית המרחץ. מותר לשחק באגוזים של שביעית, כיון שאינם נפסדים בכך. אמנם יש שחששו שיש בכעין זה משום פגימה בקדושתם, ולכן כתבו שראוי שלא לזרוק אגוזים של שביעית לפני החתן. יש שחידשו שצריך ליטול ידים לפני אכילת פירות שביעית, אולם העיקר להלכה שאין צריך ליטול ידים לפני אכילתם, וכך המנהג. לגבי דיני קדימה בברכות: אם אחד מהפירות שלפניו הוא ממין שבעה, או חביב, או שאר הקדימויות המפורטות בהלכות ברכות (אורח חיים סימן ריא), אזי הוא קודם לברכה גם לפירות שביעית, אמנם אם שני הפירות שוים בחשיבותם, נראה שראוי להקדים לברכה את פירות השביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
שאריות מזון שיש בהם קדושת שביעית

שאלה:

לאחר השבת נותרה לנו כמות רבה של מזון, סלטים ותבשילים, המכילים פירות וירקות של שביעית, ובני הבית אינם חפצים לאכלם. כיצד עלינו לנהוג בשאריות אלו?

תשובה:

מזון הקדוש בקדושת שביעית, אסור להשליכו לפח האשפה הרגיל, שכן השלכתו לשם מביאה לקלקולו. ואמנם מעיקר הדין מותר להניחו בפח האשפה כשהוא עטוף בשקית ניילון, אולם נהגו שלא להשליכו לפח האשפה כלל, אלא לייחד פח מיוחד לשאריות שיש בהם קדושת שביעית, וכדלהלן: מייחדים שנים או שלשה פחים קטנים, ובכל יום מניחים את הפירות והשאריות שמאותו היום, באחד הפחים. בפח זה מניחים גם את הקליפות הראויות לאכילה, או קליפות וגרעיני פירות שדבוק בהם מבשר הפרי. ממתינים יומיים או שלשה, עד שנפסד האוכל שבפח ואינו ראוי עוד לאכילה, ואז מותר להשליכו לפח האשפה. אין להניח את פחי השמיטה בשמש, או במקום שיגיעו אליהם זבובים וציפורים ויפסידו את האוכל, אלא יש להניחם במטבח על השיש וכדומה. להרחבת התשובה לחץ כאן
סדר קיום מצוות הביעור

שאלה:

ברוך ה' זכיתי לאחרונה לעלות ולהתיישב בארץ ישראל, וזו לי הפעם הראשונה שאני זוכה לאכול מפירות השמיטה ולנהוג בהם קדושת שביעית. כעת, מתקרבים והולכים זמני הביעור של פירות השמיטה, וברצוני להבין בצורה מסודרת, מה היא מצות הביעור שנאמרה לגבי פירות שביעית, מתי צריך לעשותה, וכיצד?

תשובה:

כאשר נגמרה העונה של מין מסוים, וכלו הפירות שנותרו בשדות, ואינם מצויים עוד לחיות הניזונות מהם, זה הוא הזמן של מצות הביעור. בזמן זה חייב כל אדם שמחזיק בביתו פירות מרובים ממין זה, לבערם מרשותו. אמנם, גם בזמן הביעור רשאי כל אדם להשאיר ברשותו פירות בכמות של מזון שלוש סעודות, עבורו ועבור כל אחד ואחד מבני ביתו. וכן רשאי לחלק לשכניו וקרוביו מזון שלוש סעודות לכל אחד ואחד, להם ולבני ביתם. אך את שאר הפירות - עליו לבער. וכיצד מבערים? לדעת הרמב"ם מצות הביעור היא כפשוטו - לאבד את הפירות בשריפה או בדרך אחרת. אך הכרעת הפוסקים היא לנהוג כדעת הרמב"ן, שמצות הביעור אינה לאבד את הפירות, אלא להוציאם מרשותו ולהפקירם, וכן המנהג למעשה. ועל כן ביום הביעור, יש להוציא את הפירות מן הבית לרשות הרבים, ולומר בפני שלושה אנשים: "פירות אלו הפקר הם". לאחר שהפקירם, יוכל לחזור ולזכות בכולם, גם ביותר ממזון שלוש סעודות. בתוך יום הביעור - אפשר לקיים את המצוה מתי שירצה, עד שקיעת החמה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
תקנת אוצר בית דין

שאלה:

מהו אוצר בית דין? כיצד מותר לבית הדין למכור פירות של שביעית, הרי הפירות הפקר? מפני מה אין בזה איסור סחורה?

תשובה:

אוצר בית דין מוקם לתועלת הציבור. אנשים רבים אינם יכולים לגשת בעצמם אל המטעים והפרדסים ללקט את פירות השביעית, בפרט אלו הדרים בערים המרוחקות מן המטעים והפרדסים. לפיכך שולח בית הדין פועלים מטעמו ללקט את הפירות לצורך הציבור, לא למכרם, אלא לחלקם בערים. יתרה מזאת, בעלי הפרדסים והמטעים עלולים לזנוח בשביעית את אילנותיהם, ולא לבצע בהם אף את המלאכות המותרות, שהרי אסור להם למכור את הפירות. כתוצאה מכך עלול היבול להיפגע, ולא יימצאו פירות לשומרי שביעית. לפיכך שוכר בית הדין פועלים מטעמו שיטפלו בעצים כפי המותר, ועל ידי כך יימצאו פירות לחלוקה לכל דורש. להרחבת התשובה לחץ כאן
חלוקת פירות אוצר בית דין בתוך חנות רגילה של פירות וירקות

שאלה:

בחנות הירקות שלי אני מוכר בשביעית יבול חו"ל, אולם נתבקשתי על ידי לקוחותיי, להקצות בתוך חנות הירקות שלי גם מדפים למכירת ירקות יבול נכרי ולמכרם על ידי שליחות, וגם מדפים לחלוקת פירות אוצר ב"ד. האם יש בכך בעיה שפירות שביעית נמסרים לציבור בתוך חנות ירקות?

תשובה:

פירות שביעית אסור למכרם כדרך שמוכרים אותם בשאר השנים, אולם פירות שהם מחולקים לציבור ואינם נמכרים כלל, מותר לחלקם בחנות רגילה כאשר ניכר שפירות אלו הינם מאוצר בית דין, ויש מחמירים שאין לחלקם בחנות שמוכרים שם שאר פירות וירקות. להרחבת התשובה לחץ כאן
ניקיון החצר מפסולת בשנת השמיטה

שאלה:

בימי חופשת הקיץ של הילדים - שוקקת חצר הבנין שלנו חיים, וכרגיל היא מתמלאת בפסולת ובלכלוכים שונים. האם מותר גם בשנת השמיטה לנקות את החצר בתום החופשה?

תשובה:

אם החצר מרוצפת, מותר לנקותה כרגיל. ואף בחצר שאינה מרוצפת יש מתירים לנקותה אם רגילים לנקותה מידי שנה לאחר החופשה, שהרי ניכר לכל שעושים זאת רק לצורך ניקיון ולא לעבודת הקרקע. ויש שסוברים שצריך לבצע את הניקיון באופן שיהיה ניכר שעושים לניקיון ולא לעבודת הקרקע, כגון לנקותה במטאטא ולא במגריפה. ויש מחמירים שאין לנקותה בכל אופן. להרחבת התשובה לחץ כאן
ניכוש עשבי בר בשמיטה

שאלה:

בכל שנה לפני בוא הקיץ, שוכרים דיירי הבנין פועל שינכש את עשבי הבר מחצר הבנין, וזאת בכדי למנוע סכנת שריפות בימים החמים, וכן כדי להרחיק נחשים וזוחלים אחרים המוצאים מחסה בין העשבים. האם מותר לעשות כך גם בשנת השמיטה?

תשובה:

יש להבחין בין חצר שגדלים בה גם עצים ושיחי נוי אחרים, אשר הניכוש יכול להועיל לצמיחתם, לבין חצר ריקה שאין בה אלא עשבי בר. אם אין בחצר עצים נוספים, או אפילו יש בה עצים נוספים אבל אינו צריך לנכש בקרבתם, יכול לנכש את עשבי הבר, ובלבד שכוונתו היא רק למניעת שריפות או להרחקת נחשים וזוחלים, וגם אין בדעתו לשתול ולזרוע לאחר השמיטה במקום שמנכש. ובכל מקרה לא ינכש את העשבים עם שורשיהם, אלא יקצץ את גבעולי העשבים בלבד. ואם החצר מרוצפת ועלו עשבים בין המרצפות, מותר לנכשם כרגיל, עם שורשיהם. אבל בקרבת עצים ושיחים אין לנכש כלל, אפילו אם כל כוונתו היא למניעת שריפות ולהרחקת נחשים וזוחלים, משום שהניכוש במקום כזה נחשב עבודת קרקע. ויש מתירים לנכש גם במקום כזה בתנאי שיהיה ניכר שאין כוונתו לתועלת הצמחים, כגון שיחתוך את העשבים גבוה יותר מכפי הנהוג בניכוש רגיל, וגם ימנע מלנכש בסמוך לעצים ולשיחים ממש. ולדברי הכל מותר להשמיד את עשבי הבר בדרכים אחרות, כגון לחנוק אותם ביריעת פלסטיק אטומה. ויש מתירים גם לרסס את הקרקע בחומר שמונע נביטה, לפני שהעשבים נובטים. אמנם לפעמים מותר לנכש ממש, על מנת להועיל לעצים ולשיחי הנוי. וזאת במקרה שעשבי הבר עלולים לגרום נזק משמעותי לעצים ולשיחי הנוי, וקיים חשש שימותו, או שייגרם להם נזק גדול שלא יהיה ניתן לתקנו לאחר השמיטה ללא הוצאה גדולה. במקרה כזה מותר לנכש את עשבי הבר, אף את אלו הסמוכים לצמחייה, ביד או במעדר. להרחבת התשובה לחץ כאן
קניית פירות נכרי ממי שאינו נוהג בהם קדושה

שאלה:

בחנות הירקות הסמוכה לביתי מוכרים יבול נכרי כרגיל, בלא שטר שליחות, משום שבעל החנות סומך על השיטות שאין קדושת שביעית ביבול נכרי. האם מותר לי לקנות יבול נכרי בחנות זו, או שמא עבורי נחשב הדבר כסחורה, שכן אני כן נוהג קדושת שביעית ביבול נכרי?

תשובה:

מי שנוהג קדושת שביעית בפירות נכרי מחמת שרבותיו מורים כך מעיקר הדין, לא יקנה פירות נכרי בחנות שבעליה אינו נוהג בהם קדושה. ואם נוהג בהם קדושה רק בתורת חומרא, אף אם קיבל זאת על עצמו כהנהגה קבועה, יש מקום להקל לו לקנות שם. אולם מי שנוהג קדושת שביעית בפירות נכרי רק במידת האפשר ובגדר הידור בעלמא, יכול לקנות פירות בחנות כזו. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
משלוח מנות מפירות שביעית

שאלה:

האם מותר לשלוח משלוחי מפירות שביעית? אם אכן מותר לשלוח משלוחי מנות מפירות שביעית, האם ישנה מגבלה או הוראה מסוימת כיצד לשלוח?

תשובה:

א. דעת רוב הפוסקים שמותר לשלוח פירות שביעית למשלוח מנות. אך יש אוסרים. ב. גם לפוסקים האוסרים אם יש במשלוח יותר משני מאכלים אין בזה איסור כיון שעיקר המצוה מתקיימת בדברים האחרים. ג. כמו כן אם כבר שלח משלוח מנות אחד ויצא ידי חובתו מותר לשלוח משלוחי מנות נוספים מפירות שביעית אף לפוסקים האוסרים. ד. צריך להודיע למקבל שהם פירות שביעית כדי שידע המקבל לנהוג בהם קדושה. ה. אין לשלוח פירות שביעית לאדם שאינו שומר על קדושתם, אמנם מותר לשלוח דברים שאינם מתקיימים לזמן ארוך מותר. ובדברים המתקיימים, אם שולח כמות קטנה שהיא מזון ג' סעודות מותר. ו. נחלקו הפוסקים האם מותר למי שנוהג קדושת שביעית בפירות נכרים לשלוח פירות נכרים של שביעית למי שאינו נוהג בהם קדושה, ולהלכה, אם קיבל על עצמו לשמור קדושת שביעית בפירות נכרים כעיקר הדין יש לו להחמיר שלא לשלוח, אמנם אם קיבל על עצמו בתורת זהירות וחומרא מותר לשלוח. להרחבת התשובה לחץ כאן >>