כאשר מת עץ גפן בתוך כרם מלא גפנים, נוצר צורך למלא את החסר על ידי נטיעת עץ גפן חדש. אולם תהליך צמיחתו עומד בפני קשיים משתי סיבות:
א. עקב התחרות על אספקת מים וחומרי ההזנה (דשנים) מול עצי הגפן הוותיקים ששורשיהם השתרגו היטב באדמה.
ב. בגלל הצל שמוטל עליו מעצי הגפן שכבר גדלו, ומונע ממנו את אור השמש הנדרש לגידולו.
אולם יש לכך פתרון אחר: היות שזמורות הגפן ארוכות וגמישות, ניתן להשתמש בהן להברכה.
מהי הברכה?
מכופפים זמורה מעץ הגפן הסמוך ומטמינים אותה בתוך האדמה במקום הפנוי כשראשה מגולה. הזמורה מקבלת את חיותה וצרכיה מהמקור – מצמח האם שלה, עד שמפתחת שורשים עצמיים מתחת לאדמה, גדלה ונעשית גפן עצמאית שניתן לנתק מהגפן הוותיקה.
בתהליך ההברכה קיימים שלושה מרכיבים:
1. העץ הוותיק
2. הזמורה בעודה מחוברת לשורשים הוותיקים ולשורשים החדשים
3. הזמורה לאחר ניתוקה מצמח האם – שנעשית עץ חדש.
כתוב בעניין ערלה: "ונטעתם כל עץ מאכל" (ויקרא יט, כג).
תנו בספרי: "ונטעתם, פרט למרכיב ומבריך", זאת אומרת שאין צורך לספור שנות ערלה מחדש לשתיל מוברך.
לעומת זאת נאמר בגמרא (ר"ה ט, ב): "תנו רבנן אחד הנוטע אחד המבריך ואחד המרכיב ערב שביעית שלושים יום לפני ראש השנה עלתה לו שנה, ומותר לקיימן בשביעית. פחות משלושים יום לפני ראש השנה לא עלתה לו שנה… ופירות נטיעה זו אסורין עד ט"ו בשבט אם לערלה ערלה ואם לרבעי רבעי". כלומר, צריך לספור שנות ערלה מחדש לשתיל מוברך.
וכבר עמדו על כך הראשונים, וכן פסק הרמב"ם שהמבריך לא צריך לספור שנות ערלה מחדש, אבל אם פסק, דהיינו שניתק את הזמורה המוברכת משורשי צמח האם – יש לספור שנות ערלה מזמן הפיסוק.
אמנם לא רק כאשר חתכו את ענף ההברכה מהגפן הוותיקה צריך לספור מחדש, אלא גם כאשר ההברכה הפסיקה לינק מהזקנה או אף כשאת עיקר היניקה ההברכה מקבלת משורשי עצמה, אך למעשה קשה לדעת מתי זה קורה. בגפן בריאה זה לא קורה בשנים הראשונות. לאחר כמה שנים אפשר לראות שהזמורה שהבריכו בחלק שמהגפן ולקרקע היא רזה ואילו מה שצמח מהאדמה הוא עבה, כאן כבר יש לחשוש שעיקר היניקה היא מהקרקע ולא מהגפן הוותיקה. בירושלמי וכן בשו"ע (סימן רצד סעיף טו) מבואר שיש אפשרות לזהות את מקור היניקה של הזמורה לפי תופעת היפוך העלים. דהיינו שדרכם של עלי העץ שהם תמיד עולים כלפי מעלה, וכפי שכתוב בירושלמי שהם מתביישים להסתכל בפני מי שנותן להם את הכוח לחיות, ואכן כשהיניקה מהגפן הישנה פוסקת, והזמורה יונקת רק מהשורשים החדשים, העלים מתהפכים ועולים כלפי מעלה, אך למעשה קשה בימינו להבחין בזה.