מאמרים מדיוור במייל

על מצות הפרשת חלה נאמר: "והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'.  ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן

שנת מעשר שני לירקות, לתבואה ולקטניות א. שנת תשפ"ו הינה שנת מעשר שני. א' בתשרי הוא ראש השנה לירקות, לתבואה ולקטניות.

כאשר מת עץ גפן בתוך כרם מלא גפנים, נוצר צורך למלא את החסר על ידי נטיעת עץ גפן חדש. אולם

האם עיסה מבושלת, כגון עיסת אטריות, ספגטי, פתיתים, קוסקוס חייבת בהפרשת חלה? במאמר הקודם הבאנו את שיטת רבינו תם שעיסה

בימים אלו נערך בגינת בית המדרש פרויקט מחקר העוסק בצמח הבוטנים. הצמח השייך למשפחת הקטניות, מציג תופעה בוטנית ייחודית: לאחר

שאלה: מי שעשתה עיסה מקמח בשיעור החייב בהפרשת חלה כדי לבשלה האם צריך להפריש חלה מעיסה זו, או שכיון שהיא

שאלה: בעונת הקיץ אנו מרבים לצאת לטייל בטבע, ברצוננו לברר את דין הסברס, שאת עציו אנו פוגשים לעתים בצדי הדרכים

שאלה: עוגות טורט או עוגות גבינה וכיו"ב, שעושים אותן בבלילה רכה, יש להפריש מהן חלה, כמו שביארנו במאמר חודש ניסן,

במאמר זה נדון האם יש איסור ערלה בעליהם של אילנות הנאכלים. היות שאין כל סוגי העלים שווים נחלק את המאמר

מפרשים רבים מזהים את קנה הסוכר, הצמח ממנו מופק הסוכר כצמח המוזכר בנביא: "וְיוֹנָתָן לֹא שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת הָעָם

המאמר הנוכחי עוסק בבעיית הערלה בפרי האוכמניות, המשליכה גם על כל סוגי העצים שמוציאים יחורים חדשים (סוריים).

הצלף הוא שיח עצי רב שנתי שגובהו נע בין 50 ל-100 ס"מ. בחודשי החורף הצלף מתייבש, ונשאר רק גזע קטן

במאמר זה נדון לגבי התות שדה האם יש להחשיבו כירק או כפרי. התות שדה הינו צמח נמוך שמוציא גבעולים דקים

האננס הוא צמח שעיקרו שושנת עלים קקטוסיים ובמרכזו קנה. העלים החיצונים יוצאים מתוך הקרקע והעלים הפנימיים יוצאים מפרק בקנה המרכזי

פרי הפאפיה הוא צמח טרופי שמתקיים כמה שנים, ומשום כך יש לדון האם דינו כאילן שנוהג בו ערלה או שמכיוון

מאמר זה עוסק בזן הפלפל המצוי בגידול פרטי בחצרות הבתים וכן בזן הפלפל החריף שיש לבני עדת תימן וכן בזני

מאמר זה יעסוק בפטל האדום, אשר מצויים בו שני זנים: הזן הוותיק – 'פלוריקיין'. והזן החדש – 'פריימוקיין'. ההבדלים ביניהם

מאמר מתוך דיוור חודש חשוון תשפ"ד סוגי הרחקות בכלאי זרעים הננו ממשיכים לעסוק בהלכות כלאי זרעים. במאמרים האחרונים למדנו שישנם

מאמר מתוך דיוור חודש תשרי תשפ"ד כלאי זרעים -המשך הפסקה בין המינים על ידי 'צורת הפתח' בעדכונים האחרונים הננו עוסקים

הגדרת אילן וירק באופן כללי בנוגע למצות ערלה, כלאי זרעים, ספיחין בשמיטה וברכות הנהנין והתמקדות בפרי הבננה.

מאמר מתוך דיוור חודש אלול תשפ"ג כלאי זרעים – הפרדות נוספות במאמרים האחרונים אנו עוסקים בהלכות כלאי זרעים. עסקנו במרחקים

המאמר הנוכחי עוסק בבעיית הערלה בפרי האוכמניות, המשליכה גם על כל סוגי העצים שמוציאים יחורים חדשים (סוריים).

מאמר מתוך דיוור חודש תמוז תשפ"ג במאמר הקודם עסקנו באיסור כלאי הכרם, ובמרחקים שצריך להרחיק בין גפן לירק, לתבואה ולקטניות.

הגדרת אילן וירק באופן כללי בנוגע למצות ערלה, כלאי זרעים, ספיחין בשמיטה וברכות הנהנין והתמקדות בצמח החציל.

מאמר מתוך דיוור חודש סיון תשפ"ג נאמר בתורה (דברים כב, ט) "לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה אשר תזרע

לקראת הקיץ שלאחר שנת השמיטה רבים רוצים לרענן ולחדש את גינתם בנטיעת שתילים עצי נוי ועצי פרי. בנטיעת עצים בין

מאמר מתוך דיוור חודש אב תשפ"ג בתקופה זו יוצאים רבים לנפוש בצפון, או במקומות אחרים, ויש שקונים פירות מדוכנים של

במאמר זה נעסוק בשאלות הבאות: א. ברכת האילנות על עצים שנעבדו או נשמרו בשביעית נחלקו הפוסקים אם מותר לברך ברכת

לקראת ימי הפורים הבאים עלינו לטובה, נדון בשאלה אקטואלית: האם מותר לשלוח פירות שביעית כמשלוח מנות? שאלה זו מתחלקת לשני

מרקחת אתרוגים של שביעית, האם מותר לאכול ממנה בט"ו בשבט?האם יש ביעור לאתרוגים של שביעית? ומתי הוא זמן ביעורם? מאמר