על מצות הפרשת חלה נאמר: "והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'. ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה" (במדבר, טו פסוקים יט – כ).
מפסוקים אלו למדו חז"ל שיש שתי אפשרויות לחיוב להפרשת חלה:
הראשונה – בהכנת עיסה, שכן כתוב "ראשית עריסותיכם", כלומר: כל שעשה עיסה שיש בה שיעור הפרשת חלה ורוצה לאפותה צריך להפריש חלה.
והשניה היא לאחר האפיה, שכן כתוב "והיה באכלכם מלחם הארץ". ולמדו מזה שאף אם בשעה שעשה את העיסה לא חל עדיין חיוב ההפרשה, מכל מקום אם לאחר האפיה צירף את הלחמים בכלי חייב להפריש מהם בחלה.
וז"ל הרמב"ם (הלכות בכורים פרק ו הלכה טז): "עשה עיסה פחותה מכשיעור ואפאה ונתן הפת לסל, וחזר ואפה פת אחרת ונתן לסל, אם נתקבץ בסל שיעור חלה הסל מצרפן לחלה ומפריש החלה מן הפת, שנאמר 'והיה באכלכם מלחם הארץ' מלמד שהוא מפריש מן האפוי", עכ"ל.
ודעת רבינו תם בספר הישר (סימן עו אות ה) שדין צירוף סל הוא הלכה למשה מסיני.
בצירוף הסל אין הבדל אם מצרף לסל כמה עיסות או שמצרף כמה מאפים שאין בכל אחד מהם שיעור הפרשה, בכל אופן הסל מצרף אותם לשיעור אחד ומפרישים עם ברכה. ואפילו כשמצרף לאחר זמן רב מהאפיה נחשב צירוף, ומברכים על הפרשת חלה.
כאשר מצרף את הלחמים או את העיסות בתוך כלי אחד נחלקו האחרונים האם צריך שייגעו אחד בשני, וכתב המשנה ברורה (סימן תנז ס"ק ז ובשעה"צ ס"ק ט) שלכתחילה ודאי שראוי לנהוג כדעות שיש לקרבם שייגעו זה בזה.
אין שיעור לזמן הצירוף, ואף אם היו מונחים רגע אחד בלבד התחייבו בהפרשה, כמבואר בפרי מגדים (או"ח סימן תנז א"א ס"ק ב).
הכלי המצרף
כדי שהלחמים או העיסה יתחייבו בצירוף סל צריך לשימם בתוך סל או כלי בעל דפנות, וגם שקית ניילון או שקית נייר מצרפת להפרשת חלה [דרך אמונה פ"ו מבכורים ס"ק קלד בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל].
הגמ' בפסחים (מח, ב) הסתפקה האם הנחה על שולחן שאין לו שפה מסביב נחשבת צירוף כלי, וצדדי הספק הם, האם בצירוף סל 'תוך הכלי' מצרף, ושולחן אין לו 'תוך', ועל כן אין כאן צירוף כלי, או שבצירוף סל 'אויר הכלי' הוא המצרף, ולפי זה גם בשולחן שאין לו דפנות, מכל מקום האויר שמעל הכלי נחשב 'אויר כלי' ומצרף. והגמ' נשארת בספק זה.
ולהלכה כתב הרמב"ם (פרק ו מהלכות בכורים הלכה יז) שבחלה שחייבים בה מדרבנן [כגון בזמן הזה שהחיוב הוא רק מדרבנן] אין חייבים להפריש, עד שיהיה לכלי תוך. וכן פסק השו"ע (יו"ד סימן שכה סעיף א) שאם נתנם על טבלא שאין לה לבזבז [דפנות] אינן מצטרפים.
גם בכלי שיש לו דפנות יש להקפיד לכתחילה שכל המאפים בשלמותם יהיו בתוך הכלי, ולא יצאו אפילו במעט מעל הדפנות, כמו שכתב המשנה ברורה (סימן תנז סעיף א בבה"ל ד"ה שיתן) על פי המבואר ביו"ד סימן שכה סעיף א בהגה.
צירוף על ידי מפה
אפשר לצרף את המאפים על ידי הנחתם על גבי מפה או סדין והרמת קצות המפה על המאפים באופן שהמפה תכסה אותם גם מלמעלה, כמבואר במשנה ברורה (סימן תנז סעיף א בביאור הלכה ד"ה והסל) בשם הפרי מגדים.
והביאור הלכה דן האם כיסוי המפה רק מלמעלה, ללא הנחתה גם מתחת למאפים מועיל לצירוף. וכתב שבמקרה ששם מצות בכלי והן יוצאות מחוץ לכלי אפשר להקל לפרוס מפה מלמעלה, שבזה מצרפים לשיטות הסוברות שאם מונח בכלי אין חיסרון שאין הדפנות מגיעות לכל המאפים.
פרטי דינים נוספים בדין צירוף סל בעז"ה במאמר החודש הבא.