האם יש דינים מיוחדים בהפרשה בשעת האפייה או לאחריה?
הכנתי עיסה לתנור. באמצע האפייה, כשחלק מהחלות כבר נאפו, חלקן עדיין באמצע האפייה, וחלקן עדיין לא נאפו כלל, נזכרתי ששכחתי להפריש חלה מן העיסה. האם יש דינים מיוחדים בהפרשה כאשר מפרישים בשעת האפייה או לאחריה?
בביתנו מכינים בייגל אמריקאי באופן זה: מכינים עיסה עבה, בדומה לעיסה של לחמניות, מבשלים אותה דקות ספורות בתוך מים רותחים, ואחר כך אופים בתנור. האם בייגל כזה חייב בחלה?
אחד מבני משפחתנו אובחן כסובל מצליאק [דגנת] ורגיש מאד לגלוטן, לפיכך אנו אופים עבורו לחם מקמח חיטה נטול גלוטן. (קמח חיטה שהוציאו ממנו את הגלוטן בתהליך כימי). האם לחם זה חייב בהפרשת חלה, האם יש לברך על ההפרשה, וכן האם
בדרך כלל אני אופה חלות בנפרד, מחיטה ומשיפון. בערב שבת האחרון התערבו לי בטעות קמח שיפון וקמח חיטה, ומאחר שלא היה ניתן להפריד ביניהם, אפיתי חלות מן התערובת. האם הם מצטרפים לשיעור הפרשת חלה?
בביתנו יש המעדיפים לאכול לחם כוסמין, ויש המעדיפים לחם חיטה. לפיכך אנו מכינים שתי עיסות נפרדות, אחת מקמח חיטה ואחת מקמח כוסמין, כשבכל אחת מהן בפני עצמה אין שיעור להפרשת חלה. האם ניתן לצרף את שתיהן יחד להפרשת חלה?
ישנו קמח המשווק בשם 'קמח מלא', אך אינו קמח שנטחן מגרעין החיטה בשלמותו, כי אם קמח לבן מנופה שהוסיפו לו סובין טחונים. האם שיעור הפרשת חלה מקמח זה הוא כמו מקמח לבן או כמו מקמח מלא.
בביתנו אופים לחם מקמח חיטה מלא, ולעיתים גם מקמחים אחרים, כגון קמח שיפון, כוסמין או שעורים. מה השיעור להפרשת חלה מקמחים אלו, האם הוא זהה לשיעור של קמח לבן?
בביתנו נוהגים להפריש בברכה רק מ-2250 גרם, כשיעור החזון איש, אך לאחרונה שמעתי שיש שטוענים שלפי החזון איש מפרישים בברכה רק מ-3 ק"ג קמח ומעלה. מה המקור למנהגים אלו, וכיצד יש לנהוג למעשה?
הנני משתדל בלא נדר להפריש לחומרא תרומות ומעשרות, וכן חלה, גם מדברים שיש עליהם הכשר. ברצוני לשאול אם עלי להפריש חלה מחטיפים כגון ביגל'ה [מקלות מלוחים], אובלטים, ביסלי, שקדי מרק או בוטנים אמריקאים [קבוקים]?
במהלך הקידוש שנערך בבית הכנסת התעורר ויכוח בנוגע להפרשת חלה מקוגל אטריות. ברצוני לשאול האם באמת צריך להפריש חלה מקוגל אטריות? ומפני מה דינו שונה מן האטריות, שלרוב הדעות הן פטורות מחלה?