הבא: סימן קל"א בענין הקפידא שלא לשנות מועד הנקבע לנישואין <<
אבן העזר סימן ק"ל
כמה הוראות בימים ותאריכים הראויים לקביעת זמן נישואין
לרב אחד.
אבוא בקצרה במענה לשאלותיך לענין הימים שראוי לקבוע בהם זמן הנישואין.
א. תנן (ריש כתובות) דבתולה נשאת ליום הרביעי ובגמ' (דף ג ע"א) מבואר דזהו דוקא כשבתי דינים יושבים רק בשני וחמישי, אולם כשבתי דינים קבועין בכל יום [וברש"י "כלומר שקביעות כל הימים שוה"] "אשה נשאת בכל יום". וכן כתב הטור (סי' סד סעי' ג) "ובזמן הזה שאין זמן קבוע לישיבת בי"ד, יכול לישא בכל יום שרוצה מימות החול". ובר"ן איתא סברא נוספת דהואיל ואין הפסק זמן בין האירוסין לנישואין אין לחוש לטענת בתולים. וכתב בספר נחלת שבעה (סי' יב) "ובאשכנז המנהג עוד היום לעשות נישואי הבתולות ביום רביעי, ואע"פ דלא שייך טעם שישכים לב"ד מכל מקום המנהג במקומו עומד, וכה"ג אשכחן לענין הפטרה אע"ג דהגזירה בטלה המנהג לא בטיל". עוד מבואר בגמ' (שם דף ה ע"א) דברביעי יש בזה גם משום ברכה ד"נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי משום שנאמר בו ברכה לדגים". וכפי הרשום אצלי שאלו למרן רבינו זצוק"ל אם בזה"ז אין נ"מ ואפשר לינשא בכל יום. והשיב רבינו דאכן לכתחילה יש ענין לינשא ברביעי בשבת כדינא דגמרא.
ב. בתשו' הרמ"א כתב דאין הדרך לעשות נישואין ביום ראשון "כדרך האזרחים שעושים נישואיהם ביום חגם". ובפ"ת (סי' סד סק"ד) דייק דמהא דכ' השו"ע (שם סעי' ג) י"א שאין נושאין נשים לא בער"ש ולא בא' בשבת גזירה שמא יבוא לידי חילול שבת בתיקון הסעודה, ויש מתירין, וכן פשט המנהג לישא נשים בערב שבת", ולא כתב המנהג לגבי יום ראשון, דיתכן דסובר ג"כ כהרמ"א. (דברי הרמ"א נד' בחלק מהמהדו' בסי' קכד ובחלקם בסי' קכה, כי נשמט סי' קכד אודות סתם יינם ותשו' זו נד' בסי' קכד).
הנה עצם התשו' נסובה אודות הנידון המפורסם שהרמ"א סידר חו"ק "באישון לילה בליל שבת כשעה ומחצה בלילה וכו'. והנה אשר מלינים עלי אשר באתי להסיר תלונתם מאתי להביא ראי' וטעמי ונימוקי ועל מה סמכתי בזה לומר כזה ראה וקדש". והביא ראיותיו "להתיר הענין בכה"ג שהיה שעת הדחק והיתה הבתולה מתביישת אם תמתין עם החופה אחר טבילתה עד אחר השבת". וכאן הוסיף הרמ"א "גם כי אינו מדרך המקומות לילך בהינומא עד אחר השבת ולעשות הנישואין עד יום ראשון כדרך האזרחים שעושים נישואיהם ביום חגם". וכבר מבואר באחרונים שפשט המנהג לעשות נישואין גם ביום ראשון ולא חששו לסרך ובחוקותיהם לא תלכו (עי' אוצה"פ סי' סד סעי' ג אות ט).
אולם לענין קביעת מועד החתונה ב"יום אידם" ראה מה שכתב בשו"ת אגר"מ (אה"ע ח"ב סי' יג) דביום אידם של נכרים "אם הוא מצד אמונתם" אין לעשות שמחה, ואם קובע השמחה במכוון ליום זה משום שהוא יום אידם הרי זה אסור מדינא, וגם כשאינו במכוון אסור משום מראית העין, ולכן סעודת בר מצוה "טוב לדחות על יום אחר", ואף נישואין "יש לקבוע לכתחילה על יום אחר". והוסיף מרן הגרמ"פ זצוק"ל דאף ביום הראשון למנין השנים שלהם הגם שאין לאסור מדינא "אבל בעלי נפש יש להם להחמיר".
ושמעתי ממרן רבינו זצוק"ל שאפשר שכן הוא באמריקה דיום הראשון לשנה שלהם הינו מפורסם כיום אידם, אבל כאן באה"ק אין לחוש לזה.
ג. בהא דכתבו השו"ע (יו"ד סי' קעט) והרמ"א (סי' סד סעי' ג) "דנהגו שלא לישא נשים אלא בתחילת החודש בעוד שהלבנה במלואה", היה משיב רבינו דנהגו בירושלים עיה"ק לקבוע זמן לנישואין אף בסוף החודש. ועפ"י הרשום אצלי (אדר תש"ס) "שאין נוהגים באר"י שלא לעשות חתונות בחצי השני של החודש". וענין השינוי בארץ ישראל יעויין בשו"ת עזרת כהן (סי' ז) דא"י מופקעת משליטת המזלות "ונראה שמטעם זה אין נוהגים כאן להזהר מש"כ מפורש בשו"ע (יור"ד סי' קעט) שאין נושאין נשים אלא במילוי הלבנה".
אלא שאף בחו"ל התיר רבינו בשעת הצורך, כגון שיש בעיה בהשגת אולם, וכן במקרה של בחורה מבוגרת – וביקשו להקדים החתונה, התיר לעשות במחצית החודש השני. ואף שאלו פעם לגבי חתונה בחצי החודש השני של ניסן (בחו"ל כי באר"י ס"ל למרן רבינו שהכל נוהגין מנהגי ספירה בחודש ניסן), והשיב שתלוי במנהגי הספירה, ולאותם שנוהגים מנהגי הספירה רק מר"ח אייר – אפשר לקיים החתונה במחצית השני של ניסן.
ובהסבר הדבר צ"ל כפי שהעירו כבר גדולי האחרונים על דברי הרמ"א דהרי בשו"ע או"ח (סי' תקנא) כתב הרמ"א דנוהגים להחמיר שאין נושאים נשים מי"ז בתמוז עד אחר ת"ב, הרי דבחודשים אחרים מותר לישא אשה גם בימי חסרון הלבנה. וראה בזה בשו"ת יהודה יעלה (ח"ב סי' כד), ובכתר ראש (אות קיח) כתב רבינו הגר"ח מוואלז'ין "רבינו ז"ל (הגר"א) עשה חתונת בנו בסוף החודש ואמר שאין להקפיד על הזמנים ובזה פי' הפסוק בידך עתותי". (ויל"ע ממש"כ בשד"ח (מערכת חתן וכלה סי' כא) בשם הגר"א עה"פ בקהלת "עת לרחוק מחבק" שזהו ה"עת" הנמנה שם ובא לרמז שאחר מילוי הלבנה לא נושאים נשים). ובערוך השולחן (סי' סד סעי' יג) כתב "דיותר טוב שלא להקפיד כלל בזה שנא' תמים תהיה עם ד' אלוקיך". וכך גם ראיתי מביאים בשם מרן החזו"א. ונראה דעיקר דברי רבינו מבוססים על דברי רבותינו האחרונים דלא הקפידו בדבר.
ד. בחודש אדר ודאי שאין לחוש לקבוע זמן הנישואין בסוף החודש (עי' שד"ח שם אות כ).
ה. אם יש צורך ניתן לעשות חתונה בחודש מרחשון, ואמר רבינו שא"א לומר שהמנהג שלא להתחתן בחודש חשון הינו טעות, שהרי מנהג זה הובא בכמה ספרים, ובשד"ח (אסיפת דינים מערכת חתן וכלה סוף אות כג) מובא המנהג בשם יש מדקדקים, אע"פ שגם הוא לא מצא כ"כ טעם למנהג זה. (ור"ח שהוא אור לא' חשיב חשון).
ו. בדבר נישואין בז' באלול, ז' בשבט וז' בתמוז עי' מש"כ בישא יוסף (ח"ד סי' קלח) בשם מרן רבינו זצוק"ל שאין שום מניעה לקבוע לכתחילה מועד החתונה לימים אלו.