הבא: סימן קכ"ו בענין שבע ברכות לבעולה, ובעולת עצמו <<
אבן העזר סימן קכ"ה
עריכת נישואי ב' ילדים בסמיכות זמן
שאלו לרבינו אם יש לחוש משום עין הרע כאשר מחתנים בסמיכות שני ילדים (תוך חודשיים), והגיב רבינו "ואנחנו לא נדע", ומשמעות הדברים היתה שאינו רואה חסרון בזה.
ויש לבאר דברי מרן רבינו זצוק"ל – אמאי ס"ל שבכה"ג אין ענין של עין הרע.
ברמ"א (סי' סב סעי' ב) הביא מהגהות הסמ"ק בשם ספר חסידים ש"אין לעשות חופת ב' אחיות יחד", אלא שלא כתב הטעם, בניגוד למה שכתב בסעיף שאח"ז מהג' מיימוני "וי"א דאין לברך ב' חתנים ביחד משום עין הרע". ואכן בראבי"ה (מו"ק סי' תתיח) כתב בתחילה דדין זה הוא משום דאין מערבין שמחה בשמחה ושלמד הירושלמי דין זה ממה שכתוב אצל לבן ויעקב שאמר לו מלא שבוע זאת, והוסיף "כמדומה לי שמשם נהגו הראשונים שלא לעשות נישואין שני [שתי] בנות או שני אחים או אח ואחות ביחד, ואפי' נכריות, היו הראשונים נזהרים מפני עין הרע, והאידנא דשו בהו עלמא מפני ההוצאה ושומר פתאים ה'". הרי מפורש בדבריו כלפי נישואי ב' נכריות יחד דהטעם משום עין הרע, ואם כן ודאי שאין כדאי לעשות נישואי שני בנים ביחד משני טעמים, הן משום מה שנאמר אצל יעקב ולבן, והן משום עין הרע. ואכן הט"ז בהלכות חול המועד (ריש סי' תקמו) הביא מהגהות הסמ"ק שיש נזהרין שלא לעשות שתי חופות ביום אחד – אפילו שני אנשים לשתי נשים, וביקשו ללמוד זאת מדין דאין מערבין שמחה בשמחה, והקשה הסמ"ק היאך לומדים כן, הלא שם לחתן יש עירוב שמחה בשמחה, מה שאין כן בנידון דידן, ולכן "מורי הר"ר יחיאל היה עושה חופת יתום עם חופת אחד מבניו ביום א'". אולם הסמ"ק מסיים שבספר חסידים כתוב שאין לעשות ביום אחד נישואי שתי אחיות, "ובמקצת ספרים כתוב דאפילו בשבוע אחד אין לעשות ואין לשנות המנהג". הרי דלמסקנת דברי הגהות הסמ"ק כפי שהוא מובא בט"ז יש להמנע מנשואי ב' אחים ביחד, או באותו יום או אפילו בשבוע אחד. וציין כמקור לדבריו בספר חסידים (ראה ספר חסידים תעז, ובצוואת ר"י החסיד בחלק מהמהדורות אות ב ובחלק לו), "שני חתנים בביהכנ"ס אחת לא יצליחו, חופת ב' אחיות בשבת אחת אחד מהם יעני או ילך בגולה", והרבה קולמסין נכתבו בביאור דברי הספר חסידים ואכמ"ל. אולם גם בהגהות סמ"ק לא נתבאר טעמו, ואחרי שהוא דוחה את נישואי רחל ולאה כמקור לכך שלא לעשות שתי חתונות בשבוע אחד, על כרחך שצריך לומר שיש לו טעם אחר – ובפשוטו צריך לומר כדברי הראבי"ה שיש בזה משום עין הרע, (גם בנישואי אחים). ואכן באגרות משה (אה"ע ח"ד סי' פט) כתב מעצמו דנראה דטעם הספר חסידים הוא "מענין עין הרע", אבל הוסיף האגר"מ וכתב "שאיכא טעמים אחרים סתומים כמו בהרבה דברים מצוואת רבי יהודה החסיד שלא ידוע לנו הטעמים".
מכל מקום, גם אם יש להימנע מנישואי ב' אחים או אח ואחות או ב' אחיות ביחד משום עין הרע, היינו דווקא באותו יום וכמש"כ במ"ב (סי' תקמו ס"ק א), או באותו שבוע כמובא לעיל וכמש"כ הט"ז (שם) ובשעה"צ (ס"ק ג) פליג ע"ז. אבל השאלה שנשאל רבינו היתה אודות עריכת נישואי ב' בנים בתוך חודשיים ועל זה השיב "ואנחנו לא נדע", דבזה לא מצאנו מקור לחוש לעין הרע.