פירות שביעית שיצאו לחוץ לארץ והגיע זמן ביעורם

שאלה:

אני מתגורר בחו"ל, ושלחו אלי ארגז של יין הקדוש בקדושת שביעית. מה עלי לעשות בזמן הביעור, האם עלי למצוא דרך להחזירו לארץ ישראל, או שאפשר גם לבערו בחוץ לארץ. אם מותר לבערו בחוץ לארץ, מתי הוא זמן ביעורו, האם בערב הפסח של שמינית, כשכלה היין בארץ ישראל, או שעלי לברר מתי כלים הענבים במקומי.

תשובה:

יין שיצא לחוץ לארץ חייב בביעור, ומותר לבערו במקומו, ואין צריך להחזירו לארץ ישראל. זמן הביעור, הוא בזמן שכלה המין בארץ ישראל, ולכן גם בחוץ לארץ יש לבערו בערב הפסח. אמנם, לא טוב עשו ששלחו את הארגז לחוץ לארץ, שכן אסור להוציא פירות הקדושים בקדושת שביעית לחוץ לארץ. וגם לאחר שיצאו, אין להעבירם ממקום למקום בחוץ לארץ. ולהחזירם לארץ ישראל מותר, אלא שאין חובה בדבר, וניתן לבערו במקומו. להרחבת התשובה לחץ כאן
ביעור בפירות נכרי

שאלה:

בביתנו מקפידים לנהוג קדושת שביעית ביבול נכרי. ברצוננו לברר האם לפי מנהגנו, צריך גם לבער יבול נכרי כשמגיע זמן הביעור? וכן, האם מותר לנו לקנות פירות נכרים לאחר זמן ביעורם?

תשובה:

פירות וירקות שגדלו אצל נכרים, לשיטות שנוהגת בהם קדושת שביעית, הרי הם חייבים גם בביעור. אולם יש הסוברים שאף לאותם שיטות הם פטורים מביעור. ואף לסוברים שפירות נכרים חייבים בביעור, אם היו בזמן הביעור ביד הנכרי ולא נתבערו, לא נאסרו באכילה. ולכן מותר לקנות אותם מן הנכרי גם לאחר זמן הביעור. אמנם כשקונים אותם מן הגוי לאחר זמן הביעור - יש לבערם ביום הקניה. להרחבת התשובה לחץ כאן
מלוה שטוען שכתב פרוזבול ואבד

שאלה:

בתקופה האחרונה הלויתי סכומי כסף לכמה מתושבי השכונה. לקראת ראש השנה ערכתי כמובן פרוזבול כדת וכדין, אך למרבה הצער אבד לי הפרוזבול. אחד הלווים ממאן לפרוע את חובו. הוא טוען שאינו מאמין שכתבתי פרוזבול, ומכיון שהוא המוחזק, עלי להוכיח לו שכתבתי פרוזבול. האם הדין עמו?

תשובה:

אין ממש בטענת הלווה. המלוה נאמן לומר שהיה לו פרוזבול ואבד, והלווה חייב לפרוע לו. להרחבת התשובה לחץ כאן
ספיחין בבננות

שאלה:

בחצרי עץ בננות, וברצוני לשאול האם מותר לאכול את הבננות שצמחו בו בשנת השמיטה, או שיש בהן חשש ספיחין?

תשובה:

לדעת פוסקים רבים אין איסור ספיחין בבננות, וזאת מכמה טעמים שנפרט להלן בביאורים. ויש מי שחשש לאיסור ספיחין בבננות, כבשאר הירקות. להרחבה התשובה לחץ כאן
פירות שזמן ביעורם מסופק

שאלה:

ברשותי נותרו די הרבה ראשי שום הקדושים בקדושת שביעית, והם מונחים אצלי לייבוש. בלוח זמני הביעור שקיבלתי כתוב שזמן הביעור של השום, לשנת השמיטה הזו, הוא בין תחילת חודש תמוז לאמצע חודש אב. מתי וכיצד עלי לבער את השום שברשותי?

תשובה:

מי שיש ברשותו פירות שביעית שיש ספק לגבי זמן ביעורם המדויק, עליו להפקירם במשך כל תקופת הספק, מידי יום, ומיד לאחר שהפקירם יכול לחזור ולזכות בהם, אך למחרת עליו להפקירם שוב, עד שתעבור תקופת הספק, ואז יכול לזכות בהם ולהשאירם אצלו. וישנה עצה נוספת, שיפקירם ביום הראשון של תקופת הספק, ולאחר מכן יכניסם לרשותו ויכוין שאינו רוצה לזכות בהם, וישאירם מופקרים עד עבור תקופת הספק. וטוב שיאמר לאנשים שהפקיר בפניהם שאינו מתכוון לזכות בפירות, הגם שמכניסם לביתו. ויש שסוברים שבדווקא יעשה כך, שישאירם מופקרים כל תקופת הספק, ולא יזכה בהם במהלכה כלל. להרחבה תשובה לחץ כאן >>
קדושת שביעית לאחר הביעור

שאלה:

בביתי ארגזי מיץ ענבים שקניתי מאוצר בית דין, בערב הפסח ביערתי אותם כדין, וחזרתי וזכיתי בהם. ברצוני לדעת האם עדיין צריך לנהוג במיץ קדושת שביעית, או שלאחר הביעור כבר מותר להשתמש בו כרגיל?

תשובה:

הכרעת ההלכה היא שגם לאחר הביעור, נשארים פירות השביעית בקדושתם, ונוהגים בהם כל הדינים כמו לפני הביעור. להרחבת התשובה לחץ כאן
הלואה שנעשתה לאחר כתיבת הפרוזבול

שאלה:

בערב ראש השנה השמינית, מיד לאחר תפילת שחרית, ערכתי את הפרוזבול כדת וכדין. לקראת הצהרים, ביקש ממני אחד השכנים שאלווה לו סכום כסף, לצורך נסיעה לחג. האם הפרוזבול שערכתי בבוקר מועיל גם להלואה זו שלא תישמט? אם הפרוזבול שכתבתי אינו מועיל, האם אהיה רשאי לסרב ולא להלוות, כדי שלא תישמט ההלואה?

תשובה:

הפרוזבול אינו מועיל להלואה שניתנה אחרי כתיבתו. ומכל מקום, אסור לו להימנע מלהלוות. שכל הנמנע מלהלוות מחשש שהשביעית תשמט את החוב עובר בלא תעשה. אלא ילווה לשכנו ואחרי שמלווה יכתוב פרוזבול נוסף. ואם אינו רוצה לכתוב פרוזבול נוסף, יקבע עם הלווה בפירוש שזמן הפירעון יהיה אחרי מועד השמיטה (כלומר: לאחר ראש השנה של השמינית), והלואה כזו אינה נשמטת. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם חובה לבער גם טעם של פירות שביעית?

שאלה:

כבשנו בצנצנת, בצל, ירקות ופלפלים מתוצרת חו"ל, ביחד עם מעט זיתים של שביעית. לקראת זמן הביעור של הזיתים, הוצאנו אותם מהצנצנת ואכלנו את כולם, אבל עדיין נשארה כמות מרובה של ציר, וכן ירקות רבים. האם מותר להשאיר את הציר והירקות לאחר זמן ביעורם של הזיתים?

תשובה:

כאשר מגיע זמן הביעור של הזיתים, חייבת כל התערובת בביעור. אמנם אם הזיתים מועטים מאד ויש בשאר התערובת שיעור לבטל את טעמם, אין התערובת חייבת בביעור. להרחבת התשובה לחץ כאן
הלואה שזמנה לאחר ראש השנה של שמינית

שאלה:

לפני זמן מה הלויתי כסף לחבר, והלה כתב בשטר שזמן הפירעון יהיה בתאריך לועזי מסוים. בדקתי ומצאתי שתאריך זה חל למחרת ראש השנה השמינית. שאלתי: האם דין חוב זה להישמט בשביעית, ועלי לכתוב פרוזבול כדי שלא ישמט?

תשובה:

חוב זה אינו נשמט בשביעית, משום שהשביעית משמטת רק את החובות שזמן פירעונם הוא לפני זמן שמיטת הכספים – שהוא הרגע האחרון של שנת השמיטה. להרחבת התשובה לחץ כאן
הלואה כנגד שיק

שאלה:

הלויתי סכום כסף לחברי, והלה נתן לי תמורתו שיק דחוי. האם הלואה זו נשמטת בשמיטה?

תשובה:

יש הסוברים שהלואה כנגד שיק אינה נשמטת, אך לדעת הרבה פוסקים גם הלואה זו נשמטת בשביעית. ולכן יש להחמיר ולכתוב פרוזבול. ואם התאריך הכתוב בשיק הוא לאחר ראש השנה של השמינית, אין ההלוואה נשמטת. להרחבת התשובה לחץ כאן
חשש ספיחין בשיחי ירקות שנמצאו ביער

שאלה:

במהלך טיול שערכנו בשנת השמיטה ביער ירושלים, מצאנו לפתע שיח עגבניות שניכר שצמח שם מעצמו. האם עגבניות אלו אסורים באיסור ספיחין?

תשובה:

אין בעגבניות אלו איסור ספיחין, והן מותרות באכילה, אך יש לנהוג בהן קדושת שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
עריכת פרוזבול על הלוואה שניתנה לבן ישיבה

שאלה:

אני בחור הלומד בישיבה ומתגורר בפנימיה. הלויתי כמה סכומי כסף קטנים, לחברים שלומדים עמי בישיבה. רצוני לשאול האם אוכל לכתוב פרוזבול על החובות הללו, שהרי לחברים שלוו ממני אין קרקע משל עצמם?

תשובה:

יש שסוברים שאפשר לכתוב פרוזבול על חובות אלו. שעל אף שאין לחברים קרקע ממש משל עצמם, הרי יש להם רשות ללון בישיבה, ואף להניח שם את חפציהם, והרי קרקע הישיבה שאולה להם. ויש המחמירים שאין זה נחשב שקרקע הישיבה שאולה להם. וטוב שיבקשו הלווים רשות מאת ראש הישיבה שיהא המקום בישיבה חשוב כשאול להם. להרחבת התשובה לחץ כאן
הפקרת הפירות בפועל בפני שלושה אנשים

שאלה:

בחצרי ישנם כמה עצי פרי. על שער החצר תליתי שלט המודיע שכל הרוצה לקטוף מפירותיהם - רשאי להכנס. האם די בכך, או שעלי להפקיר את הפירות בפני שלושה אנשים?

תשובה:

נחלקו הפוסקים מה היא מצוות 'ונטשתה': האם הכוונה שהבעלים בעצמו צריך להפקיר את פירותיו, או שההפקר חל מאליו, והבעלים מצווה רק לנהוג בהם כהפקר, כלומר להניח לכל מי שרוצה לבוא וליטול מהם. להלכה ראוי לצאת ידי שתי השיטות, ולהפקיר את הפירות בפועל, לפני שלשה אנשים. אמנם הורו הפוסקים שאם תלה שלט על שער החצר שהפירות הינם הפקר וניתן לקחתם - הרי זה כמו שהפקירם בפירוש, ויוצא בזה ידי מצות ההפקר לכל הדעות. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם רשאי אבי המשפחה לשמור בעצמו מזון שלוש סעודות עבור כל בני הבית?

שאלה:

הגיע זמן הביעור וברשותי נותרה כמות לא מעטה של פירות, יותר משיעור של מזון שלוש סעודות עבורי, אלא שמשפחתי היא משפחה גדולה מרובת נפשות בלי עין רעה, ואין בכמות שנשארה כדי שלוש סעודות לכל בני ביתי. האם עלי לבער את הפירות הללו? האם אני רשאי להשאיר את כולם בבעלותי או שעלי להקנות לכל אחד מבני הבית את חלקו?

תשובה:

יכול אדם להשאיר ברשותו כמות של מזון שלוש סעודות עבור כל אחד מבני הבית, ואינו צריך להקנות להם את חלקם קודם הביעור. הנחשבים כבני ביתו לענין זה, הם אלו המצויים בביתו וסמוכים על שלחנו, או אפילו אורחים שנמצאים בימים אלו בביתו ואוכלים משלחנו. אבל בנים שנמצאים בישיבה ואוכלים בישיבה, אינם נחשבים כבני ביתו לענין זה. להרחבת התשובה לחץ כאן
פרוזבול בעל פה

שאלה:

כשהגעתי לבית הכנסת ממש לפני התקדש החג של ראש השנה השמינית, נזכרתי לפתע ששכחתי לכתוב פרוזבול. נותרו עדיין כמה דקות עד השקיעה, אך לא היה ניתן למצוא דפים וכלי כתיבה. האם במקרה כזה ניתן לערוך את הפרוזבול בעל פה?

תשובה:

בשעת הדחק שאין לו אפשרות לכתוב פרוזבול, יכול לומר את נוסח הפרוזבול בעל פה בפני שלשה אנשים ודי בכך. להרחבה התשובה לחץ כאן.
הקפה במכולת

שאלה:

בבעלותי חנות מכולת. לקוחות רבים נוהגים לקנות אצלי בהקפה, אני רושם את החוב בחשבונם, ומידי כמה שבועות הם מסלקים את חובותיהם. האם יש לכתוב פרוזבול על חובות אלו כדי שהשביעית לא תשמטם?

תשובה:

המוכר בהקפה, ולא קבע לקונה זמן מתי עליו לשלם, אין השביעית משמטת את חובו. אך אם קבע לקונה זמן לפירעון, נעשה החוב כמלוה, והשביעית משמטתו. חנות מכולת שמנהגה למכור בהקפה, והלקוחות פורעים את חובותיהם לאחר זמן, אין החובות הרשומים בה נשמטים. אך אם תבע המוכר את הלוקח שיפרע את החובות שהצטברו בחשבונו, נעשה חובו כחוב רגיל והשביעית משמטתו. ויש אומרים שאפילו לא תבעו שישלם, רק ערך סיכום של כל החובות הקיימים בחשבונו נעשה החוב כמלוה והשביעית משמטתו. אך יש שכתבו שזה רק כשסיכם את החובות על מנת לתבוע את הלוקח, אבל מה שמצוי בזמננו שהמחשב מסכם מאליו בכל קניה את כל החובות שבחשבון - זה אינו נחשב כסיכום החובות. ויש אומרים שאם התחיל הקונה לשלם ופרע חלק מן החוב, נעשה שאר החוב כמלוה והשביעית משמטתו. להרחבת התשובה לחץ כאן
פירות שלא נתבערו בזמן הביעור

שאלה:

באחד ממשלוחי המנות שקיבלתי, מצאתי קופסת שימורים של יבול הקדוש בקדושת שביעית, וכבר עבר זמן הביעור. מבירור שערכתי אצל השולח התברר שהוא קנה את השימורים בחנות ששייכת לאדם שאינו מודע כלל למצות הביעור, וברור הדבר שבעל החנות לא הפקיר את קופסת השימורים בזמן הביעור. ברצוני לדעת האם מותר להשתמש בקופסת שימורים הזו?

תשובה:

פירות שביעית שלא התבערו בזמנם, נאסרו באכילה, ואפילו אם לא התבערו מפני אונס או שגגה. אך יש אומרים שבאופן זה לא נאסרו, ולדעתם עליו להפקירם מיד, ורשאי לשוב ולזכות בהם ולאכלם. אמנם פירות שהיו בזמן הביעור בידי מי שאינו שומר מצוות, ולא נתבערו, דינם כפירות שלא נתבערו במזיד, והם אסורים באכילה לכל הדעות. פירות שזמן ביעורם אינו ברור, ויש ספק האם חלף זמן הביעור, ולא נתבערו מחמת אונס או שגגה, יש להתיר לבערם עתה ולהשתמש בהם. להרחבת התשובה לחץ כאן
גיזום שיח לשמירת עיצוב מיוחד

שאלה:

בחצר ביתי גדל שיח בעל מראה מיוחד, ולטענת הגנן אם לא יבצע גיזום בשמיטה, יאבד השיח את המראה הייחודי שלו. האם כדי למנוע נזק כזה מותר לבצע גיזום של השיח בשמיטה?

תשובה:

רק במקרה שהשיח יאבד את המראה הייחודי שלו ולא יהיה ניתן להשיבו למראהו הרגיל לאחר השמיטה, או שיצטרכו להוציא לאחר השמיטה הוצאה גדולה כדי להשיבו למצבו המקורי, מותר לבצע גיזום אף כדי שלא יתקלקל מראהו של השיח. ויש מקילים במקרה של צורך גדול לגזום גם כדי למנוע את הפסד הנוי במשך שנת השמיטה עצמה, אם כעת הקלקול גדול וניכר, אפילו שהפסד הנוי הוא רק זמני ואחר שנת השמיטה יהיה ניתן להשיב את הצמח לקדמותו. ומכל מקום המחמיר בדבר תבוא עליו ברכה. להרחבת התשובה לחץ כאן
עבודות הכנה לזריעה בשמינית

שאלה:

במהלך שנת השמיטה לא טיפלתי כלל בגינה, אך עתה לקראת סוף שנת השמיטה חשבתי לבצע בגינה עבודות הכנה לצורך השנה השמינית, כך שמיד לאחר ראש השנה אוכל להתחיל לזרוע ולנטוע בגינה, האם יש אופן שמותר לעשות זאת?

תשובה:

עבודות הכנת הקרקע הן בכלל מלאכת החרישה האסורה בשביעית, ולכן אסור לעשות מלאכות הכנה בקרקע אפילו לצורך מוצאי השביעית. ויש אופנים שאף קנסו חז"ל את מי שעשאן, אף שעשאן לצורך מוצאי שביעית, וכפי שיבואר בביאורים. ומכל מקום מותר לבצע בשמיטה עבודות שאינן מכשירות את הקרקע לזריעה, כגון להביא לגינה אדמה, או זבל לדישון, מבלי לפזרן בגינה, אלא רק להכינם כך שיוכל להשתמש בהם מיד במוצאי שביעית. ויש לעשותם באופן שניכר שמכין לצורך מוצאי שביעית, ולא לשביעית עצמה, וזאת על ידי שיצברם בערימות גדולות כפי שיפורט בביאורים, שעל ידי זה נראה שאינו עושה כן לצורך השביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
מה היא הכמות הנחשבת ל’מזון שלוש סעודות’?

שאלה:

בידי נותרו כמה פירות מכמה מינים, (כגון רימונים ואפרסקים), אשר זמן הביעור של כולם הוא היום. האם מותר להשאיר כשיעור מזון שלוש סעודות מכל מין ומין, או שאסור להשאיר יותר משיעור מזון שלוש סעודות בסך הכל, מכולם יחד, ואת כל היתר עלי לבער? ושאלה נוספת, כמה פירות נחשבים ל'מזון שלוש סעודות'? האם הכוונה לכמות שהייתי אוכל אילו הייתי אוכל בכל הסעודה רק פירות, או לכמות הנאכלת במהלך סעודה שיש בה גם לחם ומזונות אחרים?

תשובה:

אינו רשאי להשאיר בידו אלא כשיעור מזון שלוש סעודות מכל המינים הללו ביחד, או שישאיר מזון שלוש סעודות ממין אחד ואת השני יבער לגמרי. ושיעור מזון שלוש סעודות י"א שהוא השיעור שהדרך לאכול ממין זה בתוך שלוש סעודות רגילות שאוכל בהם גם פת ושאר תבשילים, ויש אומרים שרשאי להשאיר אף כמות של שלוש סעודות של פירות בלבד. להרחבת התשובה לחץ כאן
בפני אילו דיינים יש לכתוב את הפרוזבול?

שאלה:

ראיתי שיש אנשים שכותבים את הפרוזבול בפני שלשה אנשים מזדמנים, כפי הנהוג לגבי התרת נדרים. ומאידך, ראיתי אחרים שאינם מסתפקים בזה, אלא פונים לבית הדין שבעיר כדי לכתוב את הפרוזבול. עם מי הצדק?

תשובה:

לדעת השולחן ערוך, צריך למסור את החובות לבית דין חשוב, שהם שלשה בקיאים בדין ובענין פרוזבול, ויודעים ענין שמיטה, וקיבלו אותם רבים עליהם באותה העיר. אך לדעת הרמ"א ניתן למסור את החובות לכל בית דין. ויש שכתבו שלפי הרמ"א אין צריך לכתוב את הפרוזבול בפני דיינים מומחים כלל, אלא ניתן לכתבו גם בפני שלשה הדיוטות. והורו הפוסקים שמכל מקום יהיו השלשה אנשים כשרים ובני תורה. ולמעשה, פוסקים רבים הורו להחמיר לכתחילה, ולמסור החובות לבית דין חשוב. וכך נהג החזון איש, וכן דעת הגרי"ש אלישיב. והרמ"א פסק שניתן למסור את החובות לבית הדין גם בלי להתייצב בפני הדיינים, על ידי שיאמר בפני שני עדים שהוא מוסר את חובותיו לבית הדין. ולפי זה יכול כל אחד למסור את חובותיו לבית דין חשוב, על ידי שיאמר בפני שני עדים שהוא מוסר את חובותיו לבית הדין החשוב, והעדים יחתמו על השטר. ובביאורים נביא את מנהגו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל בענין זה. להרחבה התשובה לחץ כאן
נדרים ונדבות לבית הכנסת

שאלה:

אני משמש כגבאי בבית כנסת. מאחר ואנשים רבים נדבו בעת עלייתם לתורה והתחייבו לתרום לבית הכנסת ועדיין לא שלמו את נדריהם, ברצוני לשאול האם עלי לכתוב פרוזבול עבור בית הכנסת?

תשובה:

נדרים ונדבות שאנשים נודרים ונודבים לבית הכנסת, אינם נשמטים, ואין צורך לכתוב עליהם פרוזבול. להרחבת התשובה לחץ כאן

אולי יעניין אותך גם...