הוצאת פירות שביעית לחו”ל

שאלה:

אנו מתעתדים לנסוע לחו"ל לכמה ימים. בביתנו מצויים כעת פירות של שביעית שקיבלנו מחלוקת אוצר בית דין. האם מותר לנו לקחתם עמנו לחו"ל?

תשובה:

אסור להוציא פירות שביעית לחו"ל, אולם יש המתירים להוציא פירות שביעית כצידה לדרך. להרחבת התשובה לחץ כאן
הבדלה על יין של שביעית

שאלה:

שמעתי שיש שאומרים שאין להבדיל על יין של שביעית. האם אכן יש להמנע מלקחת יין של שביעית להבדלה?

תשובה:

אכן יש שכתבו שעדיף שלא לקחת יין של שביעית להבדלה, בהרחבה. אולם להלכה מותר להבדיל על יין של שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
האכלת פירות שביעית לעובד זר

שאלה:

בביתנו מועסק עובד זר, ולפי הסכם-העבודה, רשאי העובד לאכול מהמאכלים המצויים בבית. האם מותר להחזיק בבית פירות שביעית, או שעלינו להמנע מלהחזיקם בבית כדי שלא יאכלם הנכרי?

תשובה:

הגם שאסור לתת פירות שביעית לגוי, מכל מקום גוי שמתארח אצל ישראל ואוכל על שלחנו, מותר להאכילו פירות שביעית. וכל שכן בעובד זר שהוא מתגורר בקביעות בביתו של הישראל, והוא כאחד מבני הבית, שמותר להאכילו פירות שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
קניית פירות שביעית מגוי

שאלה:

באזור מגורי ישנה חנות פירות וירקות שהיא בבעלות נכרי. האם אני יכול לקנות שם פירות מיבול נכרי, שיש בהם קדושת שביעית, או שיש בזה חשש של מסירת דמי שביעית לגוי?

תשובה:

נחלקו הפוסקים בדבר, האם כשקונה פירות שביעית מגוי הדמים נתפסים בקדושת שביעית, והאם יש בזה איסור של מסירת דמי שביעית לגוי. אמנם הכרעת החזו"א שמותר לקנות פירות שביעית מגוי. להרחבת התשובה לחץ כאן
השריית דגים במיץ לימון של שביעית

שאלה:

כשמבשלים את הדגים בביתנו רגילים להשרותם תחילה במיץ לימון, כדי להפיג מהם את ריחם. ברצוני לשאול האם מותר להשרותם במיץ לימון של שביעית, או שהדבר נחשב כהפסד למיץ הלימון?

תשובה:

אם בדעתו לבשל את הדגים עם המיץ כדי שיתן בהם טעם, מותר להשרותם בו אף אם כוונתו גם להפיג את הריח. אך אם בדעתו להדיחם ממיץ הלימון קודם הבישול, נחשב הדבר כהפסד למיץ ואסור לעשות כן במיץ של שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
פריעת הלוואת פירות – בפירות שביעית

שאלה:

לפני שבת לויתי משכני מספר תפוזים של אוצר בית דין. ברצוני לדעת האם אוכל להחזיר לו תפוזים של אוצר בית דין, או שעלי להחזיר לו דוקא תפוזים של חולין, מיבול שישית או מיבול חו"ל?

תשובה:

פירעון חוב מדמי שביעית אסור, ועל כן יש להחזיר תפוזים של חו"ל או של שישית, ובאופן שאין חשש ריבית. אולם יש סוברים שמי שלוה פירות שביעית והתנה שיחזיר פירות שביעית, רשאי לפרוע תמורתם פירות שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם יש צורך לצמצם כמויות בהכנת מאכלים כאשר יש חשש שיגיעו לידי הפסד?

שאלה:

במטבח הישיבה מכינים מדי ערב שבת כמות גדולה של אוכל, שתספיק לכל הבחורים השובתים בישיבה. מכיון שקשה לברר מראש כמה בחורים עתידים לשבות בישיבה, נותרת לפעמים כמות רבה של אוכל שלבסוף לא נאכל. האם כאשר מכינים מאכל שיש בו פירות שביעית, צריך להכינו בצמצום, כדי שלא יגיע לידי הפסד, או לחילופין האם צריך לזרז את הבחורים שישתדלו לגמור את כל הכמות שהוכנה, כדי שלא יגיעו השאריות לידי הפסד?

תשובה:

האיסור להפסיד פירות שביעית הוא רק שלא להפסידם בידים, אך כאשר מניחם והם נפסדים מאליהם, אין בכך איסור. ויש מן הפוסקים שהתירו אף לגרום להם הפסד, כל שאינו מפסידם בידים. ואף לדעות הסוברים שאסור לגרום הפסד לפירות שביעית, כל שהוא מכין לצורך אכילה - אינו נחשב אפילו לגרם הפסד. ולכן אין צורך לצמצם בהכנת המאכלים, ומותר להכינם בכמות הרגילה כפי שמכינים בשאר השנים. אכן יש להזהר שלא להשליך את השאריות לפח עד שייפסדו, אלא יניחום בפח של שמיטה. להרחבת התשובה לחץ כאן
תרומות ומעשרות בפירות שביעית

שאלה:

נזדמן לידי פרי הקדוש בקדושת שביעית שבעליו לא הפקיר אותו. האם יש להפריש מפרי זה תרומות ומעשרות? והאם יש הבדל לענין זה, בין פירות שגדלו ביד ישראל שלא הפקירם, לבין פירות שגדלו ביד נכרי ונגמרה מלאכתם ביד ישראל? כמו כן, במידה וצריך להפריש תרומות ומעשרות ברצוני לשאול איזה מעשר עלי להפריש מפירות אלו, מעשר שני או מעשר עני?

תשובה:

פירות שגדלו ביד ישראל שלא הפקירם כדין, לדעת המבי"ט פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות, ולדעת הבית יוסף חייבים. החזו"א הכריע להלכה כדעת המבי"ט, שהם פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות, אך יש שנהגו להפריש מהם בלי ברכה, לצאת ידי שיטת הבית יוסף. פירות נכרים שנגמרה מלאכתם ביד ישראל, צריך להפריש מהם בלא ברכה. ואינם כדין פירות ישראל שאמרנו שיש שמפרישים מהם לחומרא בלבד, אלא יש להקפיד להפריש מהם, משום שלדעת הרבה פוסקים על זה החרימו חכמי צפת, שלא לאכול מפירות אלו בלא הפרשת תרומות ומעשרות. יש לציין עוד כי פירות וירקות שגדלו בעציצים שאינן נקובים בבית שבמקום הצורך אנו מקלים שאין בהם קדושת שביעית חייבים בתרומות ומעשרות מדרבנן אלא אם כן הופקרו לגמרי. וביחס לשאלה איזה מעשר יש להפריש מעשר שני או מעשר עני, מעיקר הדין צריך להפריש מהם מעשר עני. אמנם נהגו להפריש מספק גם מעשר שני, ולומר בנוסח ההפרשה כך: "ומעשר עני בדרומם של הפירות, ואם צריך מעשר שני יהא מעשר שני בדרומם". ויחלל את המעשר שני בלי ברכה. להרחבת התשובה לחץ כאן
קידוש וארבעה כוסות ביין של שביעית

שאלה:

ברשותי בקבוקי יין של אוצר בית דין. האם מותר להשתמש בהם לקידוש, ולמצות ארבע כוסות בליל הסדר?

תשובה:

מותר לקדש על יין של שביעית, וכן מותר לקחתו לצאת בו ידי מצות ארבע כוסות בליל הסדר. (לענין לקחתו לכוס שני, עיין להלן תשובה ט). אך יש לזכור שזמן הביעור של הענבים הוא בערב פסח, ולכן יש להזהר להפקיר את היין קודם הפסח, ואם לא זכו אחרים ביין יוכל להכניסו לביתו ולהשתמש בו למצות ארבע כוסות. ואם אין ברשותו מן היין אלא כמות של מזון שלוש סעודות לכל אחד מבני ביתו, אינו צריך כלל לבער. ויכול לחשב בכלל זה גם את הכמות הנצרכת עבור בני הבית למצות ארבע כוסות בליל הסדר. (גם הנוהגים כשיטת הרמב"ם, שהביעור הוא כילוי הפירות כפשוטו, רשאים להשאיר לעצמם מן היין כשיעור מזון שלוש סעודות לכל אחד מבני הבית, ויכולים לחשב גם את כמות היין הנצרך לליל הסדר, ואת השאר יבערו). להרחבת התשובה לחץ כאן
דין אדניות הקבועות בבנין

שאלה:

בלובי בנין המשרדים בו אני עובד יש אדניות גדולות הקבועות בבנין. האם מותר לשתול באדניות פרחים בשנת השמיטה, וכן האם מותר לטפל בפרחים שבאדניות אלו בשנת השמיטה כדרך שרגילים לטפל בהם בשאר השנים?

תשובה:

אדניות אלו, על אף שאינן נקובות, הן חמורות יותר מסתם עציץ שאינו נקוב העומד בבית. וכבר נתבאר כאן שלכתחילה אין לשתול פרחים אפילו בעציץ שאינו נקוב העומד הבית, אלא שאין למחות ביד המקילים. אך באדניות הקבועות ברצפה או בקירות הבנין, אין לזרוע גם לשיטת המתירים לזרוע בעציץ שאינו נקוב בתוך הבית. שאדניות אלו דינם כמחוברות לקרקע, ואסור לשתול בהם. וכן אין לטפל באדניות בשאר מלאכות כרגיל בכל שנה. אבל מותר להשקותן כפי הצורך לקיום הצמחים, וכן מותר לבצע בהן מלאכות דרבנן, כאשר הן נצרכות לקיום הצמחים, כדי שלא ימותו או כדי שלא ינזקו נזק מרובה שלא יהיה ניתן לתקנו בקלות לאחר השמיטה. כמו כן, אדניות גדולות המחזיקות ארבעים סאה ויותר, נחשבות גם הן כקרקע ואין לזרוע ולשתול בהן אף בתוך הבית. ועיין בביאורים כמה הוא נפח של ארבעים סאה לענין זה. להרחבת התשובה לחץ כאן
דין הערבה הצפונית לעניין שמיטה

שאלה:

קיבלתי ארגז עם ירקות מעין יהב, הנמצאת בערבה הצפונית. האם יש בירקות אלו איסור ספיחין וקדושת שביעית?

תשובה:

דין הישוב עין יהב, וכל איזור הערבה הצפונית, שנוי במחלוקת. יש אומרים שהוא נחשב כחוץ לארץ ואין שם קדושת שביעית ולא איסור ספיחין, ויש אומרים שיש לחשוש שמא הוא מארץ ישראל, וכן היתה דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ולפי זה יש לנהוג קדושת שביעית בפירות שגדלו שם, ויש לנהוג איסור ספיחין בירקות שנזרעו שם. איזור הערבה הדרומית, מן המעלה ה-30 ולדרום, נחשב בוודאות כחוץ לארץ. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם יש מצוה לאכול פירות שביעית?

שאלה:

האם יש מצוה להשתדל לאכול פירות שביעית, כפי שמשתמע לכאורה מן הפסוק (ויקרא כה, ו): "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה"?

תשובה:

לדעת רוב הפוסקים, וכך נקט החזו"א, אין מצוה לאכול פירות שביעית, והמצוה היא רק שלא להפסידם. אך יש הסוברים שיש מצוה באכילת פירות שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
דין העציצים בשביעית

שאלה:

במרפסת ביתי גדלים עצים ופרחים שונים, בעציצים ובכדים. האם מותר לטפל בעציצים אלו בשנת השמיטה? האם הלכות עבודת הארץ נוגעות גם לצמחים הגדלים בעציצים?

תשובה:

עציצים וכדים שנמצאים במרפסת שאינה מקורה, דינם כקרקע לענין שמיטה. הטיפול בהם ייעשה אך ורק לפי כללי הטיפול בצמחי הגינה, ההשקיה מותרת לצורך קיום הצמחים בלבד, וכן מלאכות דרבנן מותרות רק להצלת הצמחים ממוות, או מנזק חמור. לגבי עציצים וכדים הנמצאים במרפסת מקורה, או בתוך הבית, קרא כאן. להרחבת התשובה לחץ כאן .
העברת עציץ מן המשתלה הביתה

שאלה:

ברצוני לקנות במשתלה עציץ נקוב, ובו שתיל שנזרע לפני השמיטה. האם יש דרך להעביר בשמיטה את העציץ מהמשתלה לביתי, באופן המותר?

תשובה:

יש אומרים שמותר להעביר את השתיל כרגיל מהמשתלה הביתה, ויש אומרים שמכיון שמצוי מאד שתוך כדי ההעברה מתנתק העציץ מיניקתו, על ידי שיעבירנו דרך מקום מרוצף וכיוצא בזה, ואחר כך ישוב ויעבור מעל הקרקע ויתחבר מחדש, על כן צריך לעטפו בניילון, או להניחו במהלך כל ההעברה על גבי דבר המפסיק, כך שיהיה הפסק בין העציץ ובין הקרקע במשך כל זמן ההעברה. וכאשר מביאו הביתה, לכל הדעות יש להניח אותו על גבי דבר המפסיק, באופן שישאר עציץ שאינו נקוב. להרחבת התשובה לחץ כאן
עציץ נקוב המונח על הרצפה בקומה גבוהה

שאלה:

בביתי עציצים נקובים המונחים על גבי הרצפה ממש. דירתי היא בקומה הראשונה, אבל מתחת דירתי ישנו חניון, שתקרתו היא רצפת ביתי. ברצוני לשאול האם דין העציצים שבביתי כדין עציץ נקוב, או שרצפת הבית והאויר שתחתיה חוצצים בינם לקרקע, ודינם כעציצים שאינם נקובים?

תשובה:

יש הסוברים שהמרצפות הרגילות (בלטות) אינן חוצצות, והמונח על גבן כמונח על גבי הקרקע. ויש מחמירים בזה גם בקומות עליונות, כדוגמת המקרה שבשאלה, משום שהבית כולו נחשב מחובר לקרקע. אך אם הריצוף בבית עשוי משיש או מקרמיקה, נחשב העציץ כאינו נקוב. וכן אם שטחו מתחת לעציץ יריעת פי. וי. סי. נחשב העציץ כאינו נקוב. ויש שכתבו שלפי המחמירים שרצפה בקומה העליונה אינה חוצצת, אזי גם אם העציץ עצמו מונח על גבי דבר המפסיק כגון יריעת פי. וי. סי. אלא שנופו נוטה חוץ מן היריעה ומאהיל על הרצפה, נחשב גם כן כעציץ שאינו נקוב. אמנם יש אומרים שבכל אופן הריצוף הוי הפסק, ודינו כעציץ שאינו נקוב. להרחבת התשובה לחץ כאן
עציץ שבמרפסת, שמעליו יריעת הצללה

שאלה:

במרפסת ביתי מצויים עציצים שונים, והם אינם נקובים. מעל המרפסת פרוסה יריעת הצללה. ברצוני לשאול האם דין המרפסת כדין בית מקורה, ומותר לטפל בצמחים הגדלים שם כדין עציץ שאינו נקוב שבתוך הבית?

תשובה:

אם יריעת ההצללה אינה מונעת את חדירת הגשם או קרני השמש, אין להחשיבה כבית, ואין להקל בעציצים אלו כבעציצים שבתוך הבית. אך אם יריעת ההצללה מונעת את חדירת הגשם והשמש, והיא מפריעה לגידול הצמחים, דינם כעציצים שבתוך הבית. להרחבת התשובה לחץ כאן
טיפול בעציץ שאינו נקוב המונח בתוך הבית

שאלה:

בסלון ביתי עציץ המונח על גבי צלחת, ובו פרחים. ברצוני לשאול האם מותר לטפל בו כרגיל במהלך שנת השמיטה? ושאלה נוספת, האם מותר גם לשתול בעציץ פרחים חדשים במהלך השמיטה?

תשובה:

על אף שמדובר בעציץ שאינו נקוב, אין לשתול בו פרחים חדשים בשנת השמיטה, ומכל מקום המקיל בזה יש לו על מה לסמוך. ולענין הטיפול בעציץ, כגון השקייה ושאר מלאכות דרבנן, אפשר להקל ולבצען גם כשאין חשש מיתה או נזק גדול במניעתן. אך יש מחמירים שלא לבצע גם מלאכות דרבנן אלא כפי הנצרך לקיום הפרחים. להרחבת התשובה לחץ כאן
ירקות שהתחילו לגדול בשישית ונלקטו בשביעית

שאלה:

כמה שבועות לפני תחילת השמיטה זרעתי בגינתי ירקות, והם הספיקו לנבוט ולבצבץ מעל פני הקרקע עוד לפני ראש השנה. אמנם עיקר גידולם יהיה בשביעית. האם ירקות אלו אסורים באיסור ספיחין?

תשובה:

נחלקו הראשונים בדבר, ולהלכה אנו נוקטים כדעת רוב הראשונים, שאם הירקות התחילו לגדול בשנה השישית - אין בהם איסור ספיחין. והחזון איש נוקט שלדעה זו, כל שנבטו הירקות בשישית מעל פני הקרקע, אפילו מעט, אין בהם איסור ספיחין. אמנם, יש בירקות אלו קדושת שביעית לכל דבר, אסור להפסידם ואסור לסחור בהם. להרחבה התשובה לחץ כאן
פירות השייכים לשנת השמיטה ומצוה להפקירם

שאלה:

בחצרי עץ לימון שנותן פירות כמה פעמים בשנה. בתקופה זו רוב הלימונים שעל העץ גדלו כמעט לגמרי בשנה השישית, אך יש בו גם לימונים שהופיעו בשישית וגדלו בשביעית, ואף לימונים קטנים וחדשים - שהופיעו בשביעית. ברצוני לדעת אלו לימונים עלי להפקיר ואלו לא? וכן מאימתי יש להפקירם, משעה שהופיעו או רק כאשר יגדלו?

תשובה:

לימונים שהחלו לצמוח בשביעית, יש להחמיר ולנהוג בהם קדושת שביעית החל מתחילת צמיחתם, וכן להפקירם משעה זו. לימונים שהתחילו לצמוח בשישית, אך הגיעו לשליש גידולם בשביעית, יש לנהוג בהם קדושת שביעית, ויש להפקירם מאז שהגיעו לשליש גידולם. אבל לימונים שהגיעו לשליש גידולם בשישית, אינם שייכים לשנת השביעית ואין חובה להפקירם. והגם שאתרוגים שהגיעו לשליש גידולם בשישית ונלקטו בשביעית יש להחמיר ולנהוג בהם קדושת שביעית, מפני שנלקטו בשביעית, אין הלימונים בכלל זה אלא דינם כשאר הפירות, שאין מתחשבים כלל בשעת הלקיטה. להרחבת התשובה לחץ כאן
נטיעה שניטעה באיסור בשנה השישית

שאלה:

לפני כמה שנים, בחודש אלול שלפני השמיטה הקודמת, נטעתי עץ פרי בגינתי. עתה התברר לי שנטעתי אותו מאוחר מידי, והנטיעה היתה באיסור. האם עלי לעקור את העץ? ומה דין הפירות שכבר גדלו על העץ?

תשובה:

מי שנטע עץ פרי בשישית בזמן האסור לנטיעה, כאשר נודע לו הדבר עליו לעקור את העץ, אף אם הנטיעה היתה בשוגג, ואפילו אם כבר עברה שנת השמיטה. אולם הפירות שגדלו על העץ לפני שעקר אותו, אף שגדלו באיסור, מותרים באכילה. להרחבת התשובה לחץ כאן
העמדת עציץ שהתהפך

שאלה:

העציץ שעמד במרפסת ביתי, התהפך ברוח, וחלק מן האדמה שבתוכו נשפך. האם מותר לחזור ולהעמידו על מקומו, ולהחזיר את האדמה לעציץ?

תשובה:

אם נשפך ממנו הרבה עפר, או שהתרופפה אחיזת השורשים בגוש האדמה באופן שאינו יכול לחיות כלל במצב כזה, אסור להחזירו ולהעמידו על מקומו. אם שורשי הצמח לא התנתקו מן האדמה, ולא נשפך הרבה עפר, והצמח היה יכול להמשיך ולחיות כך כמות שהוא הפוך ושפוך לפחות במשך שבועיים, מותר לחזור ולהעמידו על מקומו. אבל אסור להחזיר את העפר לעציץ. אמנם אם יכול לחיות כך במשך שבועיים, אבל לא יוכל להמשיך לחיות כך לאורך זמן, מותר להחזיר גם את העפר כדי שהצמח לא ימות. ויש שכתבו שאם נחסר מהעפר שמסביבו, קשה לשער אם יכול לחיות במצבו הקיים, ולכן יש להחמיר ולא להחזיר את העפר. להרחבת התשובה לחץ כאן
מתי צריך לכתוב את הפרוזבול ?

שאלה:

בערב ראש השנה של תחילת השמיטה התעורר ויכוח בין המתפללים בבית הכנסת, האם צריך כעת לכתוב פרוזבול, או שהזמן הנכון לכתיבתו הוא בערב ראש השנה של מוצאי השמיטה. מה הוא הזמן הנכון לכתיבתו?

תשובה:

נחלקו הראשונים האם צריך לכתוב פרוזבול בערב ראש השנה של תחילת שנת השמיטה. והעיקר להלכה שזמן כתיבת הפרוזבול הוא בערב ראש השנה של מוצאי השמיטה. אכן דעת הרבה פוסקים שראוי להחמיר ולכתוב פרוזבול גם בערב ראש השנה של תחילת השמיטה. להרחבת התשובה לחץ כאן
תיכנות מערכת ההשקיה בערב שביעית להשקיה בשמיטה

שאלה:

בגינת ביתי מותקנת מערכת השקיה אוטומטית. בכוונתי לתכנת בקרוב את המחשב למשך שנת השמיטה, וברצוני לדעת האם מותר לי לתכנת את מחזורי ההשקיה לתדירות ולכמות הרגילה בכל שנה, או שעלי להפחית את כמות המים ואת תדירות ההשקיה למינימום הנדרש לקיומם של העצים?

תשובה:

דעת כמה פוסקים שאם מתכנת את מערכת ההשקיה לפני השמיטה, והיא ממשיכה ופועלת בשמיטה על ידי שעון, רשאי לכוונה שתשקה את השדה בכמויות ובתדירויות הרגילות בכל שנה, אף על פי שכמויות אלו מועילות גם להרווחת השדה, ולא רק לקיום הצמחים. אך יש אוסרים. ולכל הדעות, אם הושבתה המערכת בשמיטה ובא להפעילה מחדש, או שרוצה לערוך בשמיטה שינויים במערכת, עליו לתכנת את המערכת רק כפי ההשקיה המותרת בשמיטה. כללי ההשקיה בשמיטה: מותר להשקות בשביעית רק כדי שלא ייפסדו הצמחים, אבל לא כדי שיפרחו וישגשגו. שלא התירו חכמים השקיה אלא משום פסידא, אך לא לשם הרווחה. צמחים שאין חשש שיינזקו ממניעת ההשקיה,  אין להשקותם כלל. צמחים הזקוקים להשקיה לשם מניעת הפסדם, דעת כמה פוסקים שצריך לצמצם להשקותם רק כפי השיעור הנדרש לקיומם שלא ייפסדו, ויש אומרים שבשעה שהם זקוקים להשקיה למניעת הפסדם - מותר להשקותם בשפע, ואין צריך לצמצם בכמות המים. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם ישנן הלכות מיוחדות לטיפול בגינה בערב שביעית?

שאלה:

מסביב לביתי גינה מטופחת ובה עצים ושיחים שונים. ברצוני לברר האם ישנם הלכות מיוחדות הנוגעות לטיפול בגינה בשנה השישית, ערב השמיטה, או שמותר לטפל בגינה כרגיל עד תחילת שנת השבע - שנת השמיטה?

תשובה:

ניתן לטפל בגינה כרגיל עד ערב ראש השנה של שנת השמיטה, סמוך לשקיעת החמה, ומותר לבצע בה את כל העבודות, בין העבודות שמטרתן לשימור הגינה, ובין העבודות שמטרתן להוסיף שבח ונוי לגינה. ברם, נטיעת עצי מאכל מותרת בשנה השישית רק באופן ששנות הערלה ימנו מלפני שנת השמיטה. ויש מחמירים גם בנטיעת עצי סרק. עוד יש לדעת שירקות, אפילו אם נזרעו לפני שמיטה, אם לא הוציאו תחילת גבעול מעל לפני האדמה לפני ראש השנה של שנת השמיטה, אף שמותר לזורעם מראש השנה של שנת השמיטה הם אסורים באיסור ספיחין וחובה לעקרם. להרחבת התשובה לחץ כאן
גיזום ענפים שמפריעים למעבר

שאלה:

לאורך שביל הגישה לבנין שלנו, צומחת גדר חיה. במשך הזמן מתארכים ענפיה והם מפריעים לעוברים ושבים. האם מותר לגזום בשנת השמיטה את הענפים שמפריעים למעבר?

תשובה:

מכיון שכוונתו היא רק לסלק את הענפים המפריעים ולא להשבחת האילן, מותר לגזום אותם בשביעית. ורשאי לגזום אותם כדרכו, אבל יגזום רק את הענפים המפריעים למעבר. מותר גם לשכור גנן שיעשה זאת, אבל אם הגוזם הוא גנן מקצועי, עליו לשנות מדרך הקציצה והזמירה הנהוגה בכללי הגיזום המקצועיים. להרחבת התשובה לחץ כאן
חלוקת פירות אוצר בית דין כדרך מכירה רגילה, בשקילה ומדידה

שאלה:

האם מותר לאוצר בית דין לחלק פירות שביעית כדרך מכירת פירות הרגילה, בשקילה ובמדידה או שעליהם לחלק באומדן בלבד?

תשובה:

אוצר בית הדין רשאי לחלק את הפירות גם במידה ובמשקל. אך יש שהחמירו שגם אוצר בית דין לא יחלק אלא באומדן, ולא במידה ובמשקל. להרחבת התשובה לחץ כאן
פירות נכרי שהיו בזמן הביעור ברשות ישראל שאינו נוהג בהם קדושת שביעית

שאלה:

התארחתי אצל ידידי, והלה הציג בפני בקבוק של יין משובח מיבול שביעית. לשאלתי, האם ביער את היין, השיב ידידי שהיין נעשה מענבים של יבול נכרי, והוא אינו נוהג קדושת שביעית ביבול נכרי. הסתפקתי, האם עבורי, שאני נוהג קדושת שביעית ביבול נכרי, יין זה מותר בשתיה או לא?

תשובה:

כפי שביארנו כאן, הנוהגים קדושת שביעית בפירות של נכרים, אכן חייבים גם לבערם. אך אם בזמן הביעור היו הפירות ברשות הנכרי, לא נאסרו הפירות, והקונה יבערם ביום הקניה. אולם פירות נכרים, שהיו בזמן הביעור ברשות ישראל, ולא נתבערו, אסורים הם לאחר הביעור, ואפילו אם היו אצל ישראל שאינו נוהג בהם קדושת שביעית. ויש אומרים שגם במקרה זה, כשבאו לידי מי שנוהג בהם קדושת שביעית, יבערם מיד ויוכל להשתמש בהם. להרחבת התשובה לחץ כאן
תשלום על פירות אוצר בית דין

שאלה:

נגשתי לתחנת חלוקה של פירות אוצר בי"ד, ולהפתעתי גיליתי שמחיר הפירות שם לא היה זול במיוחד יחסית למחירם בחנות הסמוכה. התפלאתי מאד, שהרי כפי הידוע לי פירות האוצר הינם הפקר, ובית הדין רשאי לגבות תשלום אך ורק לכיסוי ההוצאות?

תשובה:

על אף שבית הדין אינו גובה תשלום בעד הפירות עצמם, אלא לכיסוי ההוצאות בלבד, קורה לפעמים שמחיר הפירות אינו נופל בהרבה ממחיר הפירות בשוק. וזאת משום שלפעמים הוצאות בית הדין הן מרובות מאד. ומכל מקום על בית הדין לחלק את הפירות במחיר זול ממחיר השוק, כדי שיהיה ניכר שהפירות הינם הפקר. להרחבת התשובה לחץ כאן
הכמות שמותר לקחת מאוצר בית דין

שאלה:

ראיתי בבית הכנסת מודעה מטעם אוצר בית דין שהם מחלקים ארגזי מיץ ענבים משובח במחיר זול במיוחד. ברצוני לגשת ולקחת כמות של חמשה ארגזים, שתספיק לי למשך כל השנה. האם ישנה הגבלה על הכמות שמותר לקחת מאוצר בית דין?

תשובה:

אסור לקחת פירות שביעית מן ההפקר, או מאוצר בית דין, אלא בשיעור שאדם מכין לאכילת ביתו לימים מועטים. ובזמנינו שדרך אדם לקנות ארגז יין, אפשר להקל לקחת ארגז גם מאוצר בית דין. אמנם יש מפוסקי זמננו שכתבו שהרשות ביד בית הדין לחלק גם כמות גדולה יותר, כשהדבר נחוץ לתועלת הענין ולטובת הציבור. ואכן לשיטה זו, אם ביד בית הדין מצויה כמות גדולה של יין, ובית הדין החליט לטובת הציבור לאפשר חלוקה בכמות רבה יותר, מותר לקחת כפי הכמות שמאפשר בית הדין. להרחבת התשובה לחץ כאן
פתיחת שער החצר

שאלה:

בחצרי כמה עצי פרי. הפקרתי את הפירות כדין וכל הרוצה רשאי לבוא ולקטוף. האם עלי להשאיר את שער החצר פתוח כל הזמן? וכן גינה שמאחורי הבית, והכניסה אליה היא דרך הבית, האם צריך להשאיר את הבית פתוח כל הזמן כדי שיוכלו להכנס ולקטוף מן הפירות?

תשובה:

מעיקר הדין יש להשאיר את שער החצר פתוח, אמנם בשעת הצורך כגון שחושש פן ייגנבו חפצים הנמצאים בחצר, רשאי לנעול את השער, ויתלה במקום בולט שלט  המודיע היכן ניתן לקבל את המפתח. וכך גם הדין לגבי גינה שמאחורי הבית, אין צורך להשאיר את הבית פתוח, אלא יתלה שלט המודיע שהכניסה לגינה תתאפשר בתיאום עם בעלי הבית. להרחבת התשובה לחץ כאן
תמיכת ענף שבור בשמיטה

שאלה:

בעקבות השלג, נסדק ענף באחד העצים שבגינתי, והחל להישבר. האם מותר לקשרו או לתומכו, כדי שלא יתרחב הסדק?

תשובה:

מותר לתמוך הענף שהחל להישבר, כדי שלא יתרחב הסדק עוד ולא ימשיך להישבר. אבל אסור לקשרו ולהדקו בחזרה למקומו על מנת שיתאחה מחדש. להרחבת התשובה לחץ כאן
הלואה על משכון

שאלה:

מנהגי שכאשר אני מלוה סכום כסף משמעותי, הנני לוקח מן הלווה משכון על חלק מסכום ההלואה. האם ההלואות הללו נשמטות?

תשובה:

אם המשכון שוה ככל סכום ההלואה, אין השביעית משמטתה. אך אם המשכון שוה פחות מסכום ההלואה, השביעית משמטת את הסכום העודף על שווי המשכון. ויש אומרים שגם הסכום העודף על שווי המשכון אינו נשמט. ולהלכה על המלוה לכתוב פרוזבול על חובות אלו. להרחבת התשובה לחץ כאן
ביעור בדמי שביעית

שאלה:

בחצרי גדל עץ רימונים, וכמובן הפקרתי את פירותיו כדין. לקראת ראש השנה קטפתי רימונים בכמות המותרת - עבור בני ביתי, ושלחתי מתוכם שני רימונים לשכן. שכני התעקש לשלם לי כמה מטבעות בעד הרימונים, ועתה מצויים בידי מטבעות שהן "דמי שביעית". ברצוני לדעת, האם חלה חובת ביעור גם על "דמי שביעית"? ואם כן, מתי הוא זמן הביעור שלהם?

תשובה:

כסף, או דברי מאכל שנתקבלו בעד פירות שביעית, חלה עליהם קדושת שביעית, והם חייבים גם בביעור. זמן ביעורם, הוא בזמן הביעור של אותם הפירות שניתנו בעדם. (אך יש אומרים שזמן הביעור של דמי שביעית, דהיינו כסף או דברי מאכל שנתקבלו בעד פירות שביעית, הוא תמיד בראש השנה של השמינית). להרחבת התשובה לחץ כאן
לקטוף פירות מפרדס שמטופל על ידי אוצר בית דין

שאלה:

בשלהי שנת השמיטה יצאתי לאחד מפרדסי האתרוגים, כדי לקטוף לעצמי אתרוג של הפקר. כשהגעתי אל הפרדס, ראיתי פועלים של אוצר בית דין שקוטפים את האתרוגים עבור האוצר. האם מותר לי לקחת מן האתרוגים הללו?

תשובה:

גם הפירות המוחזקים והמטופלים על ידי אוצר בית דין הינם הפקר, ורשאי כל אדם ללקט מהם כפי השיעור שמותר ללקט בשאר שדות הפקר. אך לאחר שכבר נלקטו הפירות ונאספו על ידי בית הדין, אין לקחת מהם ללא רשות. ואדם הלוקח פירות מהאוצר או ממקום החלוקה בלא לשלם - יתכן שנחשב כגזלן. להרחבת התשובה לחץ כאן
הלואת מאכל

שאלה:

באחד הימים שלאחר ראש השנה, נזכרה שכנתי שלפני כמה שבועות לוותה מאיתנו מספר ביצים, ומיד באה להחזירם. התעוררה לנו שאלה האם השמיטה משמטת את החוב הזה או לא.

תשובה:

אכן, גם חוב זה נשמט בשביעית (אם לא נכתב עליו פרוזבול), ועל המלוה לומר 'משמט אני'. והלווה רשאי להחזיר את הביצים בתנאים שנתבארו לעיל . להרחבת התשובה לחץ כאן
ביעור על ידי שליח

שאלה:

בביתי כמה ארגזי יין של שביעית, שתכננתי לבערם בזמנם, בערב הפסח הבא עלינו לטובה. אלא שממש בהפתעה, קרובינו שבחו"ל הזמינו אותנו להתארח אצלם בחג הפסח, ואנו מתעתדים לטוס ממש בימים הקרובים. ברצוני לדעת, האם אוכל לבקש מאחד השכנים שיבער בשליחותי את היין בערב הפסח?

תשובה:

אי אפשר להפקיר על ידי שליח, ולפיכך לא יכול השכן לבער את הפירות בשליחות הבעלים. אבל ישנה עצה אחרת, לבקש מן השכן שיוציא בערב הפסח את הפירות לרשות הרבים, ויודיע לו על כך בטלפון, ואז יפקירם הוא בעצמו בפני שלושה, במקום שהוא נמצא. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם ראוי לפרוע חוב למלוה שלא כתב פרוזבול?

שאלה:

לויתי סכום כסף מבן משפחתי, וכשבאתי לפרוע את חובי לאחר השמיטה, הודיע לי המלוה שהוא לא כתב פרוזבול, ולפיכך פטור אני מלשלם. מה הדרך הישרה במקרה כזה, האם בכל זאת עלי לפרוע את החוב, או שאדרבא, אסור לפרעו?

תשובה:

אם המלוה לא כתב פרוזבול, עליו לשמט את החוב. ויאמר ללוה: 'משמט אני'. ואם בכל זאת רוצה הלווה לפרוע, רשאי לפרוע, וכשנותן את המעות למלוה יאמר לו: אף על פי שאתה משמט, הנני נותן לך את המעות במתנה. המחזיר חוב שנשמט בשביעית - רוח חכמים נוחה הימנו. ולכן ראוי שיפרע את חובו ויאמר למלוה שנותן לו את המעות במתנה. אך יש הסוברים שאף לכתחלה אינו צריך להחזיר. ובאופן שהלווה יודע שהמלוה רוצה באמת לקיים מצות השמטת כספים, לדברי הכל אינו צריך לפרוע. להרחבת התשובה לחץ כאן
מלוה שתובע את חובו על אף שלא כתב פרוזבול

שאלה:

לוויתי סכום כסף מאדם שאינו שומר תורה מצוות, ומסיבות שונות התעכבתי מלפרוע את החוב עד שיצאה שנת השמיטה. כעת ברצוני לפרוע את החוב, אלא שברור לי שהמלוה לא כתב פרוזבול. האם מותר לי לשלם לו את חובי, או שיש בזה איסור?

תשובה:

אם המלוה אינו רוצה לקיים את מצוותו והוא תובע את חובו, ואין הלווה יכול להשמט ממנו, מותר לו לשלם את חובו, ואינו עובר בזה אפילו משום לפני עיור. אמנם יש שכתבו שאם יודע הלווה במלוה שיבוא לתבעו, ראוי שיקדים ויפרע לו את החוב לפני סוף שנת השמיטה, ובכך יציל את המלוה מלבטל את מצות השמיטה ומלעבור בלא יגוש. ואף אם כבר יצאה השמיטה, ראוי שיקדים הלווה אצל המלוה לפני שיתבענו הלה, ויתן לו את הכסף, ויאמר לו שהוא נותנו בתורת מתנה ולא בתורת פירעון החוב. להרחבת התשובה לחץ כאן
טעות בכתיבת התאריך שבפרוזבול

שאלה:

באחד הימים האחרונים של חודש אלול, ערכתי שטר פרוזבול. כשחזרתי הביתה עיינתי בשטר הפרוזבול שבידי, ונתברר לי שטעיתי בכתיבת התאריך. רשמתי בו בטעות את התאריך של יום האתמול. ברצוני לדעת האם הפרוזבול הזה כשר או שעלי לחזור ולכתוב פרוזבול חדש?

תשובה:

הפרוזבול כשר, וניתן לגבות על ידו הלואות שניתנו לפני הזמן הנקוב בו. אך אם ניתנו הלואות נוספות לאחר הזמן הנקוב, יש לחזור ולכתוב פרוזבול נוסף. אך אם אירע להיפך, שטעה וכתב בו תאריך מאוחר יותר, אזי הפרוזבול פסול. להרחבת התשובה לחץ כאן
פירות שנשמרו זמן מה במהלך השמיטה

שאלה:

באמצע שנת השבע זכיתי להתקרב ליהדות והתחלתי לשמור את מצוות השמיטה. כשחזרתי בתשובה - הפקרתי לאלתר את הפירות הגדלים בחצרי, אך בחודשים הראשונים של השמיטה היו הפירות שמורים. נודע לי שיש מחלוקת בין הפוסקים לגבי פירות שביעית שנשמרו באיסור, האם הם מותרים באכילה. ברצוני לשאול מה דין הפירות שבחצרי? האם לדעת האוסרים, פירות אלו אסורים באכילה?

תשובה:

נחלקו הראשונים האם פירות שביעית שלא הופקרו כדין נאסרו באכילה או לא. והעיקר לדינא ש'שמור' מותר באכילה, אבל יש רבים שנמנעים ואינם אוכלים מן ה'שמור', לחוש לדעת הראשונים המחמירים. בשיטת האוסרים 'שמור' באכילה, מצאנו דיון בין הפוסקים מה הדין ב'שמור לזמן', כלומר: פירות שלא היו מופקרים במשך כל שנת השמיטה, אלא במקצתה נשתמרו ובמקצתה הופקרו, האם נחשבים הם ל'שמור' או לא. והעיקר לדינא, שאם היו הפירות מופקרים בזמן הבצירה והקטיף - מותר להקל ולאוכלם. להרחבת התשובה לחץ כאן
ירקות ‘עולי מצרים’

שאלה:

לאחרונה נכנסתי לחנות ירקות באחת הערים, וראיתי שעל אחד הדוכנים תלוי שלט מעניין: "אוצר בית דין - עולי מצרים". כשהבחין המוכר בפליאתי, הסביר לי שבירקות אלו אין איסור ספיחין. רציתי להבין מה הכוונה "אוצר בית דין – עולי מצרים", והאם באמת אין בהם איסור ספיחין?

תשובה:

כשכבשו ישראל את הארץ בימי יהושע, נתקדשה ארץ ישראל בקדושה ראשונה, וכשגלו ישראל בימי בית ראשון בטלה קדושתה. כשחזרו עולי בבל בימי עזרא, קידשו את הארץ קדושה שניה, וקדושה זו לא בטלה. אמנם, עולי בבל לא התיישבו בכל הארץ שנתקדשה בקדושה הראשונה, ויש מקומות שכבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל. המקומות שקידשום עולי בבל, נוהגים בהם כל דיני שביעית. אולם המקומות שקידשום עולי מצרים ולא קידשום עולי בבל, נוהגת שם קדושת שביעית, אך לא גזרו חכמים שם איסור ספיחין. ולכן, אם זרעו שם ירקות לפני השמיטה, אף אם לא הספיקו לנבוט מעל הקרקע לפני השמיטה, מותרים הירקות באכילה, לפי שבאותם מקומות לא נוהג איסור ספיחין. אמנם יש בהם קדושת שביעית, והם אסורים בסחורה, ולכן עושים אוצר בית דין על ירקות אלו. וזהו פשר השלט 'אוצר בית דין – עולי מצרים'. אמנם, הוראת רבותינו זצוק"ל שלמעשה אין לסמוך על זה להלכה, מכיון שמקומות אלו שכבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל אינם ברורים כיום די הצורך, ולכן אין להתיר איסור ספיחין גם באיזורים שנחשבים כמקומות שלא כבשום עולי בבל. להרחבת התשובה לחץ כאן
אסיפת הפירות כדי לחלקם לציבור

שאלה:

אנו מתגוררים במושב מרוחק, בצפון הארץ, ובבעלותנו מטע של עצי פרי. את פירות המטע הפקרנו כדין, אך מחמת המרחק אף אחד לא מגיע לאספם. ענפי העצים כורעים תחת משא הפירות המשובחים, הקדושים בקדושת שביעית, אשר אם לא ייקטפו תוך יום או יומיים – ינשרו על הארץ או תקלקלו על העץ. אנו שואלים: האם גם במקרה כזה, שאף אחד אינו מתעניין בפירות, חובה להפקיר את הפירות? ואם יש להפקירם, האם מותר לנו לקטפם בעצמנו על מנת להביאם לחלוקה במרכז הארץ?

תשובה:

א] החובה להפקיר את הפירות היא גם באופן שאף אחד לא יבוא לקחתם. לבעל השדה אסור לאספם לעצמו אפילו במקרה שאם יפקירם ילכו לאיבוד. ב] בעל השדה אינו רשאי לשמור את פירותיו גם לא כדי לחלקם לעניים. אבל כשבעל השדה מפקיר את פירותיו, ורק משום שאיש לא בא לקחתם הוא רוצה לאספם ולחלקם, ועדיין אינו מונע מאף אחד לקחת, יש מהפוסקים שהורו להיתר. להרחבת התשובה לחץ כאן
הפקרת עצי ערלה ורבעי בשנת השמיטה

שאלה:

קרבה שנת השמיטה. כרגיל אני מפקיר את פירותי, פותח את שער החצר וכל הרוצה ליטול בא ונוטל. אך הפעם איני יודע מה לעשות, שכן לעצי הפרי שבחצרי נוספו כמה עצים צעירים, חלקם עדיין בשנות הערלה וחלקם בשנת נטע רבעי. אני חושש שמא יכשלו המלקטים באיסור ערלה או באכילת פירות רבעי בלא פדיון. האם בהפקרת החצר איני גורם ח"ו מכשול לאחרים?

תשובה:

א. אם יש בחצירו גם עצי ערלה או רבעי, יפקיר את הפירות המותרים, ויציב שלט המפרט אלו הם הפירות המותרים ואלו האסורים. או שיציב שלט ברור על כל עץ מעצי הערלה שהפירות הם ערלה ואסורים באכילה, ועל עצי הרבעי שהפירות אסורים באכילה בלא פדיון. ב. בזמננו, רוב עצי הרבעי אינם 'ודאי רבעי' אלא 'ספק רבעי', כמבואר בביאורים, ולכן יש לציין בשלט שיפדו את הפירות בלא ברכה. ג. נחלקו האחרונים האם צריך להוסיף חומש בפדיון רבעי של שנת השמיטה, ומספק יש להוסיף חומש בין כשפודה פירות שגדלו בחצרו ובין כשפודה פירות שלקט מן ההפקר. אך כשפודה פירות רבעי שליקט אחר ונתן לו, לכו"ע אינו צריך להוסיף חומש. ד. בשנת השמיטה, יש המהדרים המחללים בכל יום את פירות הרבעי שנקטפו מחצרם, כדי להציל את הלוקטים מאיסור אכילת רבעי בלא פדיון. ויש להם לומר את החילול בנוסח מיוחד, כמבואר בביאורים. ומכל מקום יתלו גם הם שלט המודיע ללוקטים שהפירות של רבעי, שגם הלוקטים יחללו את הפירות בלא ברכה, כמבואר הטעם בביאורים. להרחבת התשובה לחץ כאן
טיפול בגינה בערב שביעית

שאלה:

מסביב לביתי גינה מטופחת ובה עצים ושיחים שונים. ברצוני לברר האם ישנם הלכות מיוחדות הנוגעות לטיפול בגינה בשנה השישית, ערב השמיטה, או שמותר לטפל בגינה כרגיל עד תחילת שנת השבע - שנת השמיטה?

תשובה:

ניתן לטפל בגינה כרגיל עד ערב ראש השנה של שנת השמיטה, סמוך לשקיעת החמה, ומותר לבצע בה את כל העבודות, בין העבודות שמטרתן לשימור הגינה, ובין העבודות שמטרתן להוסיף שבח ונוי לגינה. ברם, נטיעת עצי מאכל מותרת בשנה השישית רק באופן ששנות הערלה ימנו מלפני שנת השמיטה. ויש מחמירים גם בנטיעת עצי סרק, להקדים את נטיעתם כך שיקלטו לפני השמיטה. עוד יש לדעת שירקות, אפילו אם נזרעו לפני שמיטה, אם לא הוציאו תחילת גבעול מעל לפני האדמה לפני ראש השנה של שנת השמיטה, אף שמותר לזורעם מראש השנה של שנת השמיטה הם אסורים באיסור ספיחין וחובה לעקרם.   להרחבת השאלה לחץ כאן

אולי יעניין אותך גם...