בפני כמה אנשים יש להפקיר?

שאלה:

ידוע לי שאת הביעור יש לעשות בפני שלושה אנשים, אבל כפי הנראה יקשה עלי למצוא ביום הביעור שלושה אנשים שאינם מבני משפחתי, להפקיר בפניהם את הפירות הקדושים. ברצוני לדעת האם ניתן בדיעבד להפקיר בפני איש אחד, או לחילופין, לצרף אל השלושה גם מבני משפחתי?

תשובה:

מעשה ההפקר צריך להיות בפני שלושה אנשים דווקא, ועל כן אינו יכול להפקיר בפני אדם אחד. וכן, מעשה ההפקר צריך להיות בפני אנשים שיכולים לזכות בפירות לעצמם, ועל כן לא ניתן להפקיר בפני אנשים מבני משפחתו, שכשהם זוכים – הם זוכים בשבילו. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
סדר קיום מצוות הביעור

שאלה:

ברוך ה' זכיתי לאחרונה לעלות ולהתיישב בארץ ישראל, וזו לי הפעם הראשונה שאני זוכה לאכול מפירות השמיטה ולנהוג בהם קדושת שביעית. כעת, מתקרבים והולכים זמני הביעור של פירות השמיטה, וברצוני להבין בצורה מסודרת, מה היא מצות הביעור שנאמרה לגבי פירות שביעית, מתי צריך לעשותה, וכיצד?

תשובה:

כאשר נגמרה העונה של מין מסוים, וכלו הפירות שנותרו בשדות, ואינם מצויים עוד לחיות הניזונות מהם, זה הוא הזמן של מצות הביעור. בזמן זה חייב כל אדם שמחזיק בביתו פירות מרובים ממין זה, לבערם מרשותו. אמנם, גם בזמן הביעור רשאי כל אדם להשאיר ברשותו פירות בכמות של מזון שלוש סעודות, עבורו ועבור כל אחד ואחד מבני ביתו. וכן רשאי לחלק לשכניו וקרוביו מזון שלוש סעודות לכל אחד ואחד, להם ולבני ביתם. אך את שאר הפירות - עליו לבער. וכיצד מבערים? לדעת הרמב"ם מצות הביעור היא כפשוטו - לאבד את הפירות בשריפה או בדרך אחרת. אך הכרעת הפוסקים היא לנהוג כדעת הרמב"ן, שמצות הביעור אינה לאבד את הפירות, אלא להוציאם מרשותו ולהפקירם, וכן המנהג למעשה. ועל כן ביום הביעור, יש להוציא את הפירות מן הבית לרשות הרבים, ולומר בפני שלושה אנשים: "פירות אלו הפקר הם". לאחר שהפקירם, יוכל לחזור ולזכות בכולם, גם ביותר ממזון שלוש סעודות. בתוך יום הביעור - אפשר לקיים את המצוה מתי שירצה, עד שקיעת החמה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
קישוט הבית בענפים ופרחים

שאלה:

האם מותר בשנת השמיטה לקטוף ענפים ופרחים לקישוט הבית? וכיצד עלינו לנהוג בענפים והפרחים לאחר החג?

תשובה:

מותר לקטוף ענפי אילן או פרחים בשנת השמיטה ולקשט בהם את הבית כנהוג, ובתנאי שקוטפם בצורה שלא מועילה לגידול העצים שנשארו. אם קוטף ממקום הפקר או פרחי בר אין צריך לדקדק בזה. ואחרי החג אם הם ענפים ופרחים שאין בהם ריח אין בהם קדושת שביעית ומותר לזורקם. אך אם יש בפרחים ריח יש אומרים שיש בהם קדושת שביעית, ולכן אין לזורקם אלא להמתין עד שיתייבשו ואז לזורקם לפח ויש מקילים לעוטפם בשקית ולהניחם בפח האשפה.   להרחבת התשובה לחץ כאן>>
הכמות שניתן להשאיר עבור בני המשפחה

שאלה:

הגיע זמן הביעור וברשותי נותרה כמות לא מעטה של פירות, יותר משיעור של מזון שלוש סעודות עבורי, אלא שמשפחתי היא משפחה גדולה מרובת נפשות בלי עין רעה, ואין בכמות שנשארה כדי שלוש סעודות לכל בני ביתי. האם עלי לבער את הפירות הללו? האם אני רשאי להשאיר את כולם בבעלותי או שעלי להקנות לכל אחד מבני הבית את חלקו?

תשובה:

יכול אדם להשאיר ברשותו כמות של מזון שלוש סעודות עבור כל אחד מבני הבית, ואינו צריך להקנות להם את חלקם קודם הביעור. הנחשבים כבני ביתו לענין זה, הם אלו המצויים בביתו וסמוכים על שלחנו, או אפילו אורחים שנמצאים בימים אלו בביתו ואוכלים משלחנו. אבל בנים שנמצאים בישיבה ואוכלים בישיבה, אינם נחשבים כבני ביתו לענין זה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
מנהגי כבוד בפירות שביעית

שאלה:

האם יש לנהוג כבוד בפירות שביעית, כפי שנוהגים כבוד בכל דבר קדוש? האם מותר להניח לילדים לשחק באגוזים שקדושים בקדושת שביעית? האם צריך ליטול ידים לפני אכילתם? וכן, מי שלפניו פירות שביעית ופירות חולין, האם ראוי להקדים לברכה את פירות השביעית?

תשובה:

במונח 'קדושת-שביעית' השתמשו חכמים כדי לתאר את כלל המצוות והדינים הנוהגים בפירות שביעית, אך אין כוונתם לומר שיש בפירות קדושה ממש כבשאר חפצי קדושה. ומכל מקום יש לנהוג כבוד בפירות שביעית, ואין להכניסם לבית המרחץ. מותר לשחק באגוזים של שביעית, כיון שאינם נפסדים בכך. אמנם יש שחששו שיש בכעין זה משום פגימה בקדושתם, ולכן כתבו שראוי שלא לזרוק אגוזים של שביעית לפני החתן. יש שחידשו שצריך ליטול ידים לפני אכילת פירות שביעית, אולם העיקר להלכה שאין צריך ליטול ידים לפני אכילתם, וכך המנהג. לגבי דיני קדימה בברכות: אם אחד מהפירות שלפניו הוא ממין שבעה, או חביב, או שאר הקדימויות המפורטות בהלכות ברכות (אורח חיים סימן ריא), אזי הוא קודם לברכה גם לפירות שביעית, אמנם אם שני הפירות שוים בחשיבותם, נראה שראוי להקדים לברכה את פירות השביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
שאריות מזון שיש בהם קדושת שביעית

שאלה:

לאחר השבת נותרה לנו כמות רבה של מזון, סלטים ותבשילים, המכילים פירות וירקות של שביעית, ובני הבית אינם חפצים לאכלם. כיצד עלינו לנהוג בשאריות אלו?

תשובה:

מזון הקדוש בקדושת שביעית, אסור להשליכו לפח האשפה הרגיל, שכן השלכתו לשם מביאה לקלקולו. ואמנם מעיקר הדין מותר להניחו בפח האשפה כשהוא עטוף בשקית ניילון, אולם נהגו שלא להשליכו לפח האשפה כלל, אלא לייחד פח מיוחד לשאריות שיש בהם קדושת שביעית, וכדלהלן: מייחדים שנים או שלשה פחים קטנים, ובכל יום מניחים את הפירות והשאריות שמאותו היום, באחד הפחים. בפח זה מניחים גם את הקליפות הראויות לאכילה, או קליפות וגרעיני פירות שדבוק בהם מבשר הפרי. ממתינים יומיים או שלשה, עד שנפסד האוכל שבפח ואינו ראוי עוד לאכילה, ואז מותר להשליכו לפח האשפה. אין להניח את פחי השמיטה בשמש, או במקום שיגיעו אליהם זבובים וציפורים ויפסידו את האוכל, אלא יש להניחם במטבח על השיש וכדומה. להרחבת התשובה לחץ כאן
תקנת אוצר בית דין

שאלה:

מהו אוצר בית דין? כיצד מותר לבית הדין למכור פירות של שביעית, הרי הפירות הפקר? מפני מה אין בזה איסור סחורה?

תשובה:

אוצר בית דין מוקם לתועלת הציבור. אנשים רבים אינם יכולים לגשת בעצמם אל המטעים והפרדסים ללקט את פירות השביעית, בפרט אלו הדרים בערים המרוחקות מן המטעים והפרדסים. לפיכך שולח בית הדין פועלים מטעמו ללקט את הפירות לצורך הציבור, לא למכרם, אלא לחלקם בערים. יתרה מזאת, בעלי הפרדסים והמטעים עלולים לזנוח בשביעית את אילנותיהם, ולא לבצע בהם אף את המלאכות המותרות, שהרי אסור להם למכור את הפירות. כתוצאה מכך עלול היבול להיפגע, ולא יימצאו פירות לשומרי שביעית. לפיכך שוכר בית הדין פועלים מטעמו שיטפלו בעצים כפי המותר, ועל ידי כך יימצאו פירות לחלוקה לכל דורש. להרחבת התשובה לחץ כאן
חלוקת פירות אוצר בית דין בתוך חנות רגילה של פירות וירקות

שאלה:

בחנות הירקות שלי אני מוכר בשביעית יבול חו"ל, אולם נתבקשתי על ידי לקוחותיי, להקצות בתוך חנות הירקות שלי גם מדפים למכירת ירקות יבול נכרי ולמכרם על ידי שליחות, וגם מדפים לחלוקת פירות אוצר ב"ד. האם יש בכך בעיה שפירות שביעית נמסרים לציבור בתוך חנות ירקות?

תשובה:

פירות שביעית אסור למכרם כדרך שמוכרים אותם בשאר השנים, אולם פירות שהם מחולקים לציבור ואינם נמכרים כלל, מותר לחלקם בחנות רגילה כאשר ניכר שפירות אלו הינם מאוצר בית דין, ויש מחמירים שאין לחלקם בחנות שמוכרים שם שאר פירות וירקות. להרחבת התשובה לחץ כאן
ניקיון החצר מפסולת בשנת השמיטה

שאלה:

בימי חופשת הקיץ של הילדים - שוקקת חצר הבנין שלנו חיים, וכרגיל היא מתמלאת בפסולת ובלכלוכים שונים. האם מותר גם בשנת השמיטה לנקות את החצר בתום החופשה?

תשובה:

אם החצר מרוצפת, מותר לנקותה כרגיל. ואף בחצר שאינה מרוצפת יש מתירים לנקותה אם רגילים לנקותה מידי שנה לאחר החופשה, שהרי ניכר לכל שעושים זאת רק לצורך ניקיון ולא לעבודת הקרקע. ויש שסוברים שצריך לבצע את הניקיון באופן שיהיה ניכר שעושים לניקיון ולא לעבודת הקרקע, כגון לנקותה במטאטא ולא במגריפה. ויש מחמירים שאין לנקותה בכל אופן. להרחבת התשובה לחץ כאן
ניכוש עשבי בר בשמיטה

שאלה:

בכל שנה לפני בוא הקיץ, שוכרים דיירי הבנין פועל שינכש את עשבי הבר מחצר הבנין, וזאת בכדי למנוע סכנת שריפות בימים החמים, וכן כדי להרחיק נחשים וזוחלים אחרים המוצאים מחסה בין העשבים. האם מותר לעשות כך גם בשנת השמיטה?

תשובה:

יש להבחין בין חצר שגדלים בה גם עצים ושיחי נוי אחרים, אשר הניכוש יכול להועיל לצמיחתם, לבין חצר ריקה שאין בה אלא עשבי בר. אם אין בחצר עצים נוספים, או אפילו יש בה עצים נוספים אבל אינו צריך לנכש בקרבתם, יכול לנכש את עשבי הבר, ובלבד שכוונתו היא רק למניעת שריפות או להרחקת נחשים וזוחלים, וגם אין בדעתו לשתול ולזרוע לאחר השמיטה במקום שמנכש. ובכל מקרה לא ינכש את העשבים עם שורשיהם, אלא יקצץ את גבעולי העשבים בלבד. ואם החצר מרוצפת ועלו עשבים בין המרצפות, מותר לנכשם כרגיל, עם שורשיהם. אבל בקרבת עצים ושיחים אין לנכש כלל, אפילו אם כל כוונתו היא למניעת שריפות ולהרחקת נחשים וזוחלים, משום שהניכוש במקום כזה נחשב עבודת קרקע. ויש מתירים לנכש גם במקום כזה בתנאי שיהיה ניכר שאין כוונתו לתועלת הצמחים, כגון שיחתוך את העשבים גבוה יותר מכפי הנהוג בניכוש רגיל, וגם ימנע מלנכש בסמוך לעצים ולשיחים ממש. ולדברי הכל מותר להשמיד את עשבי הבר בדרכים אחרות, כגון לחנוק אותם ביריעת פלסטיק אטומה. ויש מתירים גם לרסס את הקרקע בחומר שמונע נביטה, לפני שהעשבים נובטים. אמנם לפעמים מותר לנכש ממש, על מנת להועיל לעצים ולשיחי הנוי. וזאת במקרה שעשבי הבר עלולים לגרום נזק משמעותי לעצים ולשיחי הנוי, וקיים חשש שימותו, או שייגרם להם נזק גדול שלא יהיה ניתן לתקנו לאחר השמיטה ללא הוצאה גדולה. במקרה כזה מותר לנכש את עשבי הבר, אף את אלו הסמוכים לצמחייה, ביד או במעדר. להרחבת התשובה לחץ כאן
קניית פירות נכרי ממי שאינו נוהג בהם קדושה

שאלה:

בחנות הירקות הסמוכה לביתי מוכרים יבול נכרי כרגיל, בלא שטר שליחות, משום שבעל החנות סומך על השיטות שאין קדושת שביעית ביבול נכרי. האם מותר לי לקנות יבול נכרי בחנות זו, או שמא עבורי נחשב הדבר כסחורה, שכן אני כן נוהג קדושת שביעית ביבול נכרי?

תשובה:

מי שנוהג קדושת שביעית בפירות נכרי מחמת שרבותיו מורים כך מעיקר הדין, לא יקנה פירות נכרי בחנות שבעליה אינו נוהג בהם קדושה. ואם נוהג בהם קדושה רק בתורת חומרא, אף אם קיבל זאת על עצמו כהנהגה קבועה, יש מקום להקל לו לקנות שם. אולם מי שנוהג קדושת שביעית בפירות נכרי רק במידת האפשר ובגדר הידור בעלמא, יכול לקנות פירות בחנות כזו. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
משלוח מנות מפירות שביעית

שאלה:

האם מותר לשלוח משלוחי מפירות שביעית? אם אכן מותר לשלוח משלוחי מנות מפירות שביעית, האם ישנה מגבלה או הוראה מסוימת כיצד לשלוח?

תשובה:

א. דעת רוב הפוסקים שמותר לשלוח פירות שביעית למשלוח מנות. אך יש אוסרים. ב. גם לפוסקים האוסרים אם יש במשלוח יותר משני מאכלים אין בזה איסור כיון שעיקר המצוה מתקיימת בדברים האחרים. ג. כמו כן אם כבר שלח משלוח מנות אחד ויצא ידי חובתו מותר לשלוח משלוחי מנות נוספים מפירות שביעית אף לפוסקים האוסרים. ד. צריך להודיע למקבל שהם פירות שביעית כדי שידע המקבל לנהוג בהם קדושה. ה. אין לשלוח פירות שביעית לאדם שאינו שומר על קדושתם, אמנם מותר לשלוח דברים שאינם מתקיימים לזמן ארוך מותר. ובדברים המתקיימים, אם שולח כמות קטנה שהיא מזון ג' סעודות מותר. ו. נחלקו הפוסקים האם מותר למי שנוהג קדושת שביעית בפירות נכרים לשלוח פירות נכרים של שביעית למי שאינו נוהג בהם קדושה, ולהלכה, אם קיבל על עצמו לשמור קדושת שביעית בפירות נכרים כעיקר הדין יש לו להחמיר שלא לשלוח, אמנם אם קיבל על עצמו בתורת זהירות וחומרא מותר לשלוח. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
דין רמת הגולן לעניין שמיטה

שאלה:

יצאנו לחופשה משפחתית ברמת הגולן, ובחצר הדירה ששכרנו מצאנו עץ פרי. ברצוננו לשאול האם פירותיו קדושים בקדושת שביעית, והם מופקרים, או שמא רמת הגולן נחשבת כחוץ לארץ?

תשובה:

רמת הגולן נכללה בכלל הארץ שהובטחה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים בפרשת לך לך, אך אינה כלולה בגבולות הארץ המפורשים בתורה בפרשת מסעי. ומכל מקום חלקים גדולים מרמת הגולן, נכבשו על ידי משה רבינו וניתנו לחצי שבט המנשה, והם ארץ סיחון ועוג. דעת הרמב"ם והראב"ד שעולי בבל לא החזיקו בארץ סיחון ועוג, והשביעית נוהגת שם מדרבנן, ואין נוהג שם איסור ספיחין. אכן יש מקומות בארץ סיחון ועוג שהחזיקו בהם עולי בבל, ומכיון שלא נתברר היטב מה הם המקומות הפטורים, הוראת רבותינו להחמיר ולנהוג בכל רמת הגולן גם בקדושת שביעית וגם באיסור ספיחין. להרחבת התשובה לחץ כאן
הורדת עציץ מן הצלחת לזמן קצר

שאלה:

בחדרי עציץ נקוב שמונח על גבי צלחת. לצורך ניקוי הצלחת, מבקש אני להורידו מן הצלחת ולהניחו לזמן קצר על הרצפה, ולהחזירו אליה אחרי הנקוי. האם הדבר מותר בשמיטה?

תשובה:

כאן נתבאר שרצפת שיש או קרמיקה חוצצת בפני היניקה, ועל כן מותר להוריד את העציץ אל הרצפה אם היא עשויה מחומרים אלו. אך לגבי מרצפות רגילות (בלטות) הבאנו שם שיש שסוברים שאינם חוצצות, ויש מחמירים בזה גם בקומות גבוהות. אך יש סוברים שגם למחמירים שמרצפות רגילות אינן חוצצות, מותר להניח את העציץ עליהן לזמן קצר, כגון לצורך ניקוי הצלחת. ויש מחמירים גם בזה. להרחבת התשובה לחץ כאן
סחיטת פירות וירקות בשמיטה

שאלה:

בני משפחתנו רגילים לסחוט ולשתות מיץ סחוט טבעי ממיני פירות רבים. האם מותר גם בשמיטה לסחוט את כל מיני הפירות?

תשובה:

פירות וירקות שהדרך לסחטם, מותר לסחטם גם בשביעית, ולכן מותר לסחוט ענבים ליין וזיתים לשמן. לדעת רוב הפוסקים, מותר לסחוט גם תפוזים, אשכוליות ולימונים, ובלבד שלא יסחטם לתוך מסננת דקה באופן שכל בשר הפרי ייפרד מהמיץ. ויש אוסרים בכל אופן. גזר, תפוחים וכן שאר הפירות שיש שסוחטים מהם מיץ, לדעת רוב הפוסקים אסור לסחטם. אך יש שמתירים גם בפירות אלו שהמנהג כיום לסחטם, ויש שמתירים גם לסחוט רימונים. להרחבת התשובה לחץ כאן
ביעור באוצר בי”ד

שאלה:

בביתי ארגז של בקבוקי יין שקניתי מאוצר ב”ד. ברצוני לדעת האם יש חובת ביעור על יבול של אוצר בי”ד?

תשובה:

גם פירות או יין שנקנו מאוצר ב”ד חייבים בביעור, כשאר פירות שביעית שיש לו בביתו. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
ביעור בכלים שבישלו בהם פירות שביעית

שאלה:

במשך שנת השמיטה אנו מבשלים מרקים ותבשילים שונים מירקות ופירות הקדושים בקדושת שביעית. ברצוני לשאול, האם בהמשך השנה, כאשר יגיעו זמני הביעור של הירקות והפירות, יהיה עלי להגעיל את הסירים מכיוון שבלוע בהם טעם הפירות שעבר זמן ביעורם?

תשובה:

אין צורך להגעיל את הכלים לאחר זמן הביעור. ואף על פי שגם טעם של פירות שביעית חייב בביעור (כמו שנתבאר בתשובה הקודמת), היינו דווקא כאשר הטעם הזה בלוע במאכלים או בפירות אחרים, והינו ראוי לאכילה. אבל טעם שבלוע בכלים, אנו נוקטים שאינו טעון ביעור, ולכן גם אינו נאסר לאחר זמן הביעור. ולכן אין צורך להגעיל את הכלים לאחר זמני הביעור של הירקות והפירות הבלועים בהם. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
ביעור בטעם של פירות שביעית

שאלה:

כבשנו בצנצנת, בצל, ירקות ופלפלים מתוצרת חו”ל, ביחד עם מעט זיתים של שביעית. לקראת זמן הביעור של הזיתים, הוצאנו אותם מהצנצנת ואכלנו את כולם, אבל עדיין נשארה כמות מרובה של ציר, וכן ירקות רבים. האם מותר להשאיר את הציר והירקות לאחר זמן ביעורם של הזיתים?

תשובה:

כאשר מגיע זמן הביעור של הזיתים, חייבת כל התערובת בביעור. אמנם אם הזיתים מועטים מאד ויש בשאר התערובת שיעור לבטל את טעמם, אין התערובת חייבת בביעור. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
ביעור בקליפות של פירות שביעית

שאלה:

בביתנו רגילים לנצל את קליפות הפירות המצטברות, ולייצר מהם זבל אורגני, לשימוש בגינה. ברשותנו כעת כמות של קליפות מפירות הקדושים בקדושת שביעית, וברצוננו לברר האם מותר להשאירם לאחר זמן הביעור של הפירות, או שעלינו לבערם בזמן הביעור של הפירות?

תשובה:

באותם הקליפות שיש בהם קדושת שביעית משום שהן ראויות לאדם, או שהן עומדות למאכל בהמה, יש גם חובת ביעור (זולת קליפות שאינן כלות בשדה, או שהן קדושות משום שעומדות לצביעה אבל אינן ראויות למאכל חיה). אך אם אין הקליפות ראויות לאדם ואינן עומדות למאכל בהמה, אפילו לאותם המחמירים לנהוג בהן קדושת שביעית אינן חייבות בביעור. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
פירות המחוברים לאילן בזמן הביעור

שאלה:

על עצי הפרי שבחצרי נותרו עוד פירות, פה ושם, וכבר הגיע זמן הביעור. ברצוני לשאול האם עלי לבער גם את הפירות המחוברים? האם עלי לקטוף אותם ולחלקם מיד?

תשובה:

גם הפירות המחוברים שנשארו חייבים בביעור, אלא שהפירות המחוברים נחשבים ממילא כמבוערים, שהרי בעל החצר הפקירם כבר כדי לקיים מצות "והשביעית תשמטנה ונטשתה", ובכך מקיים גם את מצות הביעור לפי דעת הרמב"ן (שההלכה כדבריו) שמצות הביעור היא להפקיר את הפירות. אבל אם בעל החצר משמר את פירותיו ולא הפקירם, אפשר שאינם כמבוערים מאליהם, ובהגיע זמן הביעור הרי הוא חייב לבערם, (ואם לא ביערם יש לעיין אם נאסרו). להרחבת התשובה לחץ כאן >>
הכמות הנחשבת ל’מזון שלוש סעודות’

שאלה:

בידי נותרו כמה פירות מכמה מינים, (כגון רימונים ואפרסקים), אשר זמן הביעור של כולם הוא היום. האם מותר להשאיר כשיעור מזון שלוש סעודות מכל מין ומין, או שאסור להשאיר יותר משיעור מזון שלוש סעודות בסך הכל, מכולם יחד, ואת כל היתר עלי לבער? ושאלה נוספת, כמה פירות נחשבים ל'מזון שלוש סעודות'? האם הכוונה לכמות שהייתי אוכל אילו הייתי אוכל בכל הסעודה רק פירות, או לכמות הנאכלת במהלך סעודה שיש בה גם לחם ומזונות אחרים?

תשובה:

אינו רשאי להשאיר בידו אלא כשיעור מזון שלוש סעודות מכל המינים הללו ביחד, או שישאיר מזון שלוש סעודות ממין אחד ואת השני יבער לגמרי. ושיעור מזון שלוש סעודות י"א שהוא השיעור שהדרך לאכול ממין זה בתוך שלוש סעודות רגילות שאוכל בהם גם פת ושאר תבשילים, ויש אומרים שרשאי להשאיר אף כמות של שלוש סעודות של פירות בלבד. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
רפואות טבעיות בפירות שביעית

שאלה:

בביתנו רגילים להשתמש בתרופות טבעיות, כגון: לשתות מי בישול של סלק להורדת לחץ דם, לתת בעיניים חליטת צמחים להקלה בעת דלקות עיניים, וכן תרופות טבעיות רבות נוספות. האם מותר לעשות כך בפירות של שביעית? כמו כן, ברצוננו לשאול בנוגע למשקה הידוע של הרבנית קניבסקי ע"ה, העשוי ממיצי גזר, סלק ותפוחים. רבים מעידים שמשקה זה הוא ממש תרופת פלא, ומסייע במקרים רבים. האם מותר להכין משקה זה מירקות שיש בהם קדושת שביעית?

תשובה:

מותר לשתות מי בישול של סלק לצרכי רפואה, כיון ששותה אותם כדרך שתייתם הרגילה. וכן כל מיני מאכל ומשקה של שביעית, אם אוכלם או שותה אותם כדרכם מותר, גם אם כוונתו לרפואה. אך לתת בעיניים מי צמחים (שיש בהם קדושת שביעית) אסור, שהרי אין זו דרך אכילתם ושתייתם. וכן כל תרופה שאינה כדרך אכילה, אסור לעשותה מפירות שביעית. בנוגע להכנת משקה מירקות מרוסקים או סחוטים, אם הם ירקות שהדרך לרסקם, מותר לרסקם. ואם הדרך לסחטם, מותר אף לסחטם. ועיין בפרק ט תשובה ה בנוגע לסחיטת פירות וירקות). אך ירקות שאין דרכם בכך, אסור לרסקם ולסחטם. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
גיזום גדר חיה לנוי

שאלה:

מסביב לגינת ביתי צומחת גדר חיה, צפופה ומלאה, השומרת על הפרטיות בגינה. בכל שנה אני נוהג לגזום את הגדר כדי לשוות לה מראה יפה ומסודר. האם מותר לגזום את הגדר בשמיטה, כדי להמשיך ולשמור על יופיה?

תשובה:

גיזום גדר חיה היא מלאכה האסורה בשנת השמיטה. אמנם יש פוסקים המקילים, ומתירים לגזום אותה על מנת לשוות לה מראה נאה ומסודר, בתנאי שהיא כבר צפופה ומלאה ואין לה עוד צורך בעידוד הצמיחה, ובלבד שישנה מדרך הגיזום הרגילה. וכל זאת בגדר שהיא כבר צפופה ומלאה, אבל אם הענפים עדיין דלילים כפי המצוי בגדר חיה צעירה, אסור לכל הדעות לגזמה, משום שגיזום המועיל לצמיחת ענפים חדשים אסור בשביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
ממתי צריך לחשוש לאיסור ספיחין

שאלה:

בלוחות זמני השביעית היוצאים לאור על ידי בית המדרש להלכה בהתישבות מצוינים שני זמנים שבהם יש לחוש לאיסור ספיחין, האחד הזמן בו עלול להיות מאותו ירק מסוים ספיחין בשוק, והשני הזמן בו יש ממנו רוב ספיחין בשוק. לדוגמא: גזר, מתחיל להיות בשוק מאיסור ספיחין מט"ז טבת השתא, ומג' שבט  כבר יש לחוש שרוב הגזר המצוי בשוק הכללי (שאינו מהדרין) אסור בספיחין. ולא התברר לי ע"פ שורת הדין מאימתי צריך לחוש לאיסור ספיחין האם כבר מעת שמצויים ספיחין בשוק מאותו המין, או שרק כאשר הרוב בשוק הוא ספיחין אז אסור.

תשובה:

כאשר קונה בשוק ויש שם חנות שבודאי מוכרת ספיחין נחשב קבוע וכל מה שקנה אסור. כאשר לא ידוע על חנות שמוכרת ספיחין אבל יש רגלים לדבר שיש חנות כזו, צ"ע האם נאסר. כאשר באותו מקום אין רגלים לדבר שיש חנות שמוכרת איסור ספיחין, מותר לכו"ע. מקובל שהלוחות שהתפרסמו בחיי חזו"א ציינו רק לזמנים שהיה רוב ספיחין בשוק, ומשמיה דמרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל מטו להחמיר כאשר יש רגלים לדבר שיש ספיחין בכל מקום ומקום. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
ריסוק פירות שביעית לתינוקות

שאלה:

אני מטפלת במעון לפעוטות. כחלק מתפקידי, עלי לרסק פירות לשם הכנת מחית פירות לתינוקות. האם מותר לרסק גם פירות שיש בהם קדושת שביעית?

תשובה:

פירות וירקות שהדרך לרסקם, מותר לרסקם. וכן מותר להכין מהם ריבות וממרחים. אך אין לרסק מיני פירות שאין הדרך לרסקם. פירות שהדרך לרסקם לתינוקות ולא לגדולים, מותר לרסקם לצורך התינוקות בלבד. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
עודף בחנות שמוכרים בה פירות שביעית

שאלה:

בחנות המכולת שליד ביתי מוכרים גם פירות נכרים, שאני נוהג בהם קדושת שביעית. בשנת השמיטה אני קונה במכולת רק מוצרים אחרים, כגון לחם וחלב. לפעמים אני משלם בשטר של סכום גדול, ומקבל מן המוכר מטבעות עודף. האם עלי לחשוש שהעודף שקיבלתי הוא קדוש בקדושת שביעית?

תשובה:

מכיון שידוע שיש בקופה גם מעות שביעית, צריך הלוקח להתנהג במעות שקיבל כבדמי שביעית. וזאת על אף שידוע שרוב המעות שבקופה אין בהם קדושה. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
הוספת מיץ תפוזים לעוגה

שאלה:

במתכון של העוגה שברצוני לאפות, כתוב שיש לערב בתערובת כמות קטנה של מיץ תפוזים. בביתי מיץ תפוזים של שביעית, וברצוני לשאול האם מותר להשתמש במיץ זה להכנת העוגה?

תשובה:

מותר לערב יין או מיץ תפוזים של שביעית כדי שיתנו טעם בעוגה. אמנם יש שהורו שאין לערב בעיסה כמות קטנה של יין או מיץ, באופן שטעמם לא יורגש לבסוף בעוגה. ועיין בהרחבה בביאורים, שם מתבאר דין נוסף: שאסור לערב פירות שביעית בכמות מרובה של פירות חולין כדי לבטלם ברוב ולהפקיע את קדושתם, כדי שיוכלו לסחור בהם או כדי להשתמש בהם שימושים האסורים בפירות שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
קניית פירות שביעית ממי שאינו שומר תורה ומצוות

שאלה:

במושב המרוחק בו התארחנו בימי הנופש, פועלת חנות של פירות וירקות, ובעל החנות אינו שומר תורה ומצוות. ברצוננו לשאול האם היה מותר לנו לקנות שם מפירות האילן, שאין בהם חשש ספיחין, ולשמור עליהם בקדושת שביעית?

תשובה:

אין להתיר לקנות פירות שביעית בחנות שמוכרים אותם כרגיל, משום שהמוכר עובר בכך על איסור סחורה, והלוקח עובר באיסור של לפני עיור לא תתן מכשול. ויש אומרים שהלוקח עצמו עובר גם הוא על איסור סחורה, בכך שהוא קונה את הסחורה האסורה. ומלבד זאת, חכמים קנסו את מי שאינו שומר את מצוות השמיטה, ואסרו לקנות ממנו כל דבר שיש בו 'זיקת שביעית', אפילו אם לא נעשה בו איסור. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
חצר משותפת ויש שכנים שרוצים לעבוד בה בשביעית

שאלה:

אני מתגורר בבנין משותף, וסביבו חצר מטופחת. רוב השכנים אינם שומרי תורה ומצוות, ובכוונתם להמשיך לעבוד בחצר גם בשנת השמיטה. הפצרתי בהם להימנע מעשיית מלאכות אסורות בשמיטה, אך לצערי בקשתי לא נתקבלה. מה עלי לעשות? שאלה נוספת, האם מותר לי לשלם בשנת השמיטה את תשלומי ועד-הבית כרגיל, כשחלק מכספי ישמש לביצוע המלאכות האסורות?

תשובה:

אם השכנים לא נעתרו לבקשתו והם אכן מתכוונים לעבוד בחצר המשותפת, עליו להפקיר את חלקו באותה החצר, למשך שנת השמיטה. וצריך לעשות את ההפקר בפני שלשה אנשים. אמנם יש שמקילים שאינו צריך להפקיר חלקו. ולא ישתתף בהוצאות טיפול הגינה כדי שלא יסייע בידי עוברי עבירה. אם אינו יכול להשתמט מן התשלום, כגון ששכניו כופין אותו לשלם על פי החוק, רשאי לשלם, אך יודיע לשכניו שהוא נותן את כספו רק עבור הוצאות ניקיון הבנין והעבודות המותרות בחצר, ולא עבור העבודות האסורות. להרחבת התשובה לחץ כאן
נתינת פירות שביעית כמתנה

שאלה:

בארגון החסד שבהנהלתי מתארגנים לקראת מבצע התרמה ארצי, שייערך כמה ימים אחרי טו בשבט. עלה בדעתי לשלוח בערב טו בשבט מגשי פירות נאים, אל התורמים הקבועים של הארגון, הן כהכרת הטוב על תרומותיהם הקודמות והן כדי לחמם את הלבבות לקראת מבצע ההתרמה המתקרב. ברצוני לדעת האם אין חשש איסור סחורה בכך שאני מעניק להם פירות שביעית כגמול על תרומתם הקודמת, או כדי שימשיכו לתרום למוסדנו?

תשובה:

מותר לשלוח פירות שביעית במתנה אל התורמים, הן כהכרת הטוב והן כדי לחמם את ליבם לקראת המגבית. ועל אף שהדבר נראה כנתינת שכר בעד העזרה - אין בזה איסור סחורה. אכן, יש לוודא שהמקבלים יהיו מודעים לכך שמדובר בפירות שביעית, ושהם ינהגו בהם קדושה כדין. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
דין בית שאן לעניין שמיטה

שאלה:

אני מתגורר בבית שאן, כידוע, בית שאן היא מהמקומות שלא נתקדשו על ידי עולי בבל. האם מותר לי לזרוע ולשתול בחצרי בשמיטה?

תשובה:

אכן, בית שאן היא מהמקומות שלא נתקדשו על ידי עולי בבל כדי שיסמכו עליהם עניים בשמיטה. אך גם במקומות אלו אסור לזרוע ולעבוד, ככל שאר ארץ ישראל, וגם ישנה קדושת שביעית בגידולים שגדלים שם. הקולא היחידה שנוהגת להלכה במקומות שלא כבשום עולי בבל, שאין נוהג שם איסור ספיחין. אמנם גם בנוגע לאיסור ספיחין למעשה אין אפשרות להתיר, מכיון שאין לנו ידיעה ודאית היכן הם גבולות בית שאן שנמנעו מלקדשה כדי שיסמכו עליה העניים בשביעית, ולכן בכל אזור בקעת בית שאן והסביבה, אסור לעבוד את האדמה, כל הנזרע שם אסור באיסור ספיחין, ומה שגדל שם בהיתר קדוש בקדושת שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
דין כלים שבשלו בהם פירות שביעית

שאלה:

במשך שנת השמיטה אנו מבשלים מרקים ותבשילים שונים מירקות ופירות הקדושים בקדושת שביעית. ברצוני לשאול, האם בהמשך השנה, כאשר יגיעו זמני הביעור של הירקות והפירות, יהיה עלי להגעיל את הסירים מכיון שבלוע בהם טעם הפירות שעבר זמן ביעורם?

תשובה:

אין צורך להגעיל את הכלים לאחר זמן הביעור. ואף על פי שגם טעם של פירות שביעית חייב בביעור (כמו שנתבאר בתשובה הקודמת), היינו דווקא כאשר הטעם הזה בלוע במאכלים או בפירות אחרים, והינו ראוי לאכילה. אבל טעם שבלוע בכלים, אנו נוקטים שאינו טעון ביעור, ולכן גם אינו נאסר לאחר זמן הביעור. ולכן אין צורך להגעיל את הכלים לאחר זמני הביעור של הירקות והפירות הבלועים בהם. להרחבת התשובה לחץ כאן
קדושת שביעית בקליפות

שאלה:

סבתי שתחי' רגילה להכין מרקחת (ריבה) מקליפות תפוזים. שאלתי, אם הכינו מרקחת כזו מקליפות תפוזים של שביעית, האם יש במרקחת קדושת שביעית? וכן מה דינם של קליפות תפוזים שלא עשו מהם מרקחת, האם יש בהן קדושת שביעית?

תשובה:

קליפות שאינן ראויים כלל למאכל, כקליפות אגוזים, שקדים, חמניות וכדומה, אין בהן קדושת שביעית. קליפות הראויות למאכל, כקליפות תפוחים, אגסים ועגבניות, יש בהן קדושת שביעית, ואם לא מתכוונים לאוכלן יש להניחן בפח של שביעית עד שיתקלקלו. קליפות שאין הדרך לאוכלן, אך הדרך להאכילן לבהמות, כקליפות תפוזים וכדומה, יש בהן קדושת שביעית. ואם הוא גר בעיר שאין בה בהמות, ואין הדרך לעשות מהן מרקחת - מותר לזרקן. אמנם רבו הדעות המחמירות לנהוג קדושת שביעית בקליפות הדרים, מטעמים שונים שיתבארו בביאורים, ועל כן אין להקל בזה בפרט כשעשו מהן מרקחת אלא ישליך אותן לפח השמיטה, או לכל הפחות יעטוף אותן בשקית ניילון וכך ישליך לפח האשפה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
הפעלת מזגן המטפטף לגינה בשמיטה

שאלה:

בביתי מותקן מזגן שצינור המים שלו נמשך לכיוון הגינה, ומימיו משקים את אחד העצים שבגינתי. האם יש איסור להפעיל את המזגן בשנת השמיטה?  

תשובה:

אם כוונתו בעת הפעלת המזגן היא גם להשקיית העץ, אסור להפעילו. ואם כוונתו רק למיזוג הבית, יש אומרים שמותר להפעילו, שהרי אינו מתכוין להשקיה, ואף ניכר מתוך מעשיו שאינו מתכוין להשקיה, אלא למיזוג הבית. אכן יש שאוסרים להפעילו גם אם אינו מתכוין להשקיה, כיון שבפועל יוצאים המים לגינה שלו וניחא ליה בהשקיית העץ. להרחבת התשובה לחץ כאן
טיפוח העור בשמן של שביעית

שאלה:

בביתנו נוהגים להשתמש בשמן זית כתחליף טבעי לקרם ידיים, לטיפול ביובש. האם מותר להשתמש לצורך זה בשמן זית של שביעית? כמו כן, יש נשים שנוהגות לרסק פירות וירקות שונים, ולמרוח אותם על עור הפנים לטיפוח העור, האם מותר לעשות כן בפירות שביעית?

תשובה:

שמן זית עומד מטבעו לסיכה, ולכן גם בזמן הזה, על אף שאין הדרך לסוך בשמן זית, מותר לסוך בו לטיפול ביובש. אך יש אומרים שרק מי שרגיל לסוך בשמן לתענוג מותר לסוך בו לטיפול ביובש, אבל מי שאינו רגיל בכך, אסור. לענין מריחת רסק פירות לטיפוח עור הפנים, אם הרבה אנשים נוהגים להשתמש בפירות אלו לכך, הדבר מותר. אך אין לערב בפירות חומרים נוספים הפוגמים אותם מאכילה, אלא מותר למרוח אותם כפי שהם בלבד. צמחים שאינם עומדים לאכילה, מותר להכין מהם סבון ושמפו. ונחלקו הראשונים אם יש בהם קדושת שביעית. ומותר להכניסם לבית המרחץ ואין בזה משום בזיון פירות שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
מכירת יבול חו”ל

שאלה:

במרכול שבבעלותי מוכרים בשנת השמיטה פירות וירקות מיבול חו"ל. ברצוני לשאול האם מותר למכור פירות אלו כרגיל בשנת השמיטה?

תשובה:

פירות חו"ל, אין בהם איסור סחורה. אולם חכמים גזרו שלא למוכרם במידה ובמשקל, שלא יטעו להחליף בינם לבין פירות ארץ ישראל הקדושים בקדושת שביעית. אמנם אם הבקיאים בטיב פירות וירקות יכולים להבחין בהם שהם מחו"ל, וכן אם רוב הפירות המצויים ממין זה הם מחו"ל, מותר למוכרם כרגיל. וכן אם הם מונחים בחנות באריזות מיוחדות, שרשום עליהן ארץ המוצא של הפירות, מותר למוכרם כרגיל. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
השקיית שיחי נוי ופרחים

שאלה:

בגינה שבחצר ביתנו גדלים פרחי נוי. הפרחים אינם חשובים באופן מיוחד, ואינם משמשים לשום דבר. ברצוננו לשאול האם מותר להשקות פרחים אלו בשמיטה כדי שלא ינבלו, או לאו, כי אולי לא התירו להשקות אלא במקום הפסד ממשי, כהפסד עצי פירות ושיחי ירקות.

תשובה:

מותר להשקות בשמיטה גם פרחי נוי ודומיהם, אם יש חשש שינבלו, גם אם אין לאותם פרחים ערך רב. אך נבהיר שלפעמים הפרחים אסורים באיסור ספיחין, כמו שנבאר בהרחבה בהרחבה, ופרחים כאלו אין להשקותם בשום אופן. להרחבת התשובה לחץ כאן
ירקן שאינו מבין את מהות ענין השליחות

שאלה:

לאחרונה עברנו להתגורר בעיר מרוחקת, בה נוסדה קהילת אברכים צעירה ומתפתחת. לקראת שנת השמיטה באו האברכים בדברים עם הירקן השכונתי, וסיכמו עמו שהפירות שבחנותו ימכרו בהסדר "שטר שליחות". אכן, הירקן אינו מבין את ענין השליחות לאשורו, והוא מתייחס לנושא כאל "טקס דתי" ותו לא. האם הסדר השליחות הזה תקף, ומאפשר לנו לרכוש פירות נכרים בחנותו?

תשובה:

אם המוכר אינו מבין את ענין השליחות כלל, והוא מתייחס אליה כאל טקס דתי בלבד, אכן יש מקום לחשוש שחתימתו אינה מועילה והשליחות בטלה. אכן אם יכתבו את שטר השליחות כחוזה משפטי שיהיה קביל גם בערכאות, יבין המוכר שהחוזה אכן מחייב, וחתימתו על השטר תהיה תקפה. הדרך הנכונה היא לפנות לאחת מוועדות הכשרות המנוסות והמקובלות, שתקבל על עצמה את הסדרת השליחות מול הירקן ואת הפיקוח על התוצרת. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
אכילת ירקות שביעית שלא בצורה הרגילה

שאלה:

אני מנהל אורח חיים טבעוני, ורגיל לאכול ירקות שונים בצורת בישול שאינה מקובלת אצל שאר הציבור שאינו טבעוני. כמו כן, ישנם ירקות שהטבעוניים רגילים לאכלם כשהם מבושלים 'בישול נא'. האם מותר לנו לעשות כך גם בשמיטה?

תשובה:

דרך אכילה שנהוגה אצל צמחונים וטבעונים ואינה נהוגה בשאר הציבור, אינה נחשבת כדרך אכילה אלא כדרך רפואה, ואין לעשות כך בפירות שביעית. אך אם הרבה אנשים נוהגים כך, גם אם הם נוהגים כך לשם הבריאות, הרי זה נחשב כדרך אכילה ומותר לנהוג כך גם בפירות שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
קניית יבול נכרי בהבלעה

שאלה:

בעל חנות הירקות הסמוכה לביתי נוהג כהסוברים שאין קדושת שביעית ביבול נכרי, ולכן הוא מוכר בחנותו פירות נכרים כרגיל, ללא שליחות. אני נוהג קדושת שביעית בפירות נכרים, ורבותי מורים כך מעיקר הדין, אך אני מחפש דרך לקנות פירות נכרים באותה חנות, בלי להכשיל את המוכר באיסור סחורה. ברצוני לשאול האם אוכל לקנות פירות אלו בהבלעה, כלומר: אסכם עם בעל החנות שאקנה דבר נוסף ואשלם עליו ביוקר, ואקבל את הפירות בחינם?

תשובה:

לדעת החזו"א אין ההבלעה מועילה להתיר איסור סחורה, ולדעתו אין היתר לקנות פירות אלו על ידי הבלעה. רק במקום שהמכירה מותרת, כגון שליקט לאכילה ומוכר מעט, מועילה ההבלעה שלא יתפסו הדמים בקדושת שביעית. אך יש חולקים וסוברים שההבלעה מועילה גם להתיר את הסחורה בפירות שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
מי בישול הירקות

שאלה:

בישלתי תפוחי אדמה במים. האם מותר לשפוך את המים לכיור לאחר הבישול, או שיש בהם קדושת שביעית? ומה הדין במי הבישול של ירקות אחרים, שנותנים מעט טעם במי הבישול, כגון סלק וכדומה?

תשובה:

מים שבישלו בהם תפוחי אדמה, מותר לשפכם לכיור. ויש מחמירים שאם היו תפוחי האדמה נקיים ומקולפים, ונתנו טעם במים, שימתין עד שיתקלקלו ואז ישפכם. המים שבקופסאות השימורים של אפונה וגזר וכדומה, יש לשמרם בקדושת שביעית מכיון שיש בהם טעם חזק ויש שמשתמשים בהם. וכן מי בישול הסלק יש לשמרם בקדושת שביעית, שהרי יש בהם טעם חזק והם ראויים לשתיה. מי כבישת מלפפונים, מותר לשפכם לפי שאין הדרך להשתמש בהם. ויש שהחמירו בזה כיון שיש מיעוט שמטבלים בהם את פיתם. להרחבת התשובה לחץ כאן
הכנסת עציצים מן המרפסת הביתה

שאלה:

במרפסת הבית הפתוחה אני מגדל צמחים שונים בתוך עציצים. בהנחיות שקיבלתי מהמשתלה לגבי אחד מן הצמחים נכתב, שבימי שרב יש להכניסו למקום מקורה. האם מותר לעשות כך בשמיטה?

תשובה:

מותר להכניס את העציצים לבית, אבל אסור יהיה להוציאם אחר כך החוצה. להרחבת התשובה לחץ כאן
דמי שביעית במכירת פירות שביעית

שאלה:

ליקטתי שני אתרוגים מפרדס מופקר, בחרתי לעצמי אחד מהם, ואת השני, שהיה גם הוא אתרוג מהודר, מכרתי לשכני בסכום נאה. ברצוני לדעת האם הכסף שקיבלתי בעד האתרוג נתפס בקדושת שביעית.

תשובה:

כסף שמתקבל בעד פירות שביעית נתפס בקדושת שביעית. ובאופן זה שקיבל בעד האתרוג סכום גבוה, מחמת הידורו, יש הסוברים שכל הסכום ששולם עבורו נתפס בקדושת שביעית. ויש הסוברים שאין הקדושה נתפסת אלא כפי שווי אתרוג אחר שכשר למצוה. להרחבת התשובה לחץ כאן>>

אולי יעניין אותך גם...