דין העציצים בשביעית

שאלה:

במרפסת ביתי גדלים עצים ופרחים שונים, בעציצים ובכדים. האם מותר לטפל בעציצים אלו בשנת השמיטה? האם הלכות עבודת הארץ נוגעות גם לצמחים הגדלים בעציצים?

תשובה:

עציצים וכדים שנמצאים במרפסת שאינה מקורה, דינם כקרקע לענין שמיטה. הטיפול בהם ייעשה אך ורק לפי כללי הטיפול בצמחי הגינה, ההשקיה מותרת לצורך קיום הצמחים בלבד, וכן מלאכות דרבנן מותרות רק להצלת הצמחים ממוות, או מנזק חמור. לגבי עציצים וכדים הנמצאים במרפסת מקורה, או בתוך הבית, קרא כאן. להרחבת התשובה לחץ כאן .
השקיית שיחי נוי ופרחים

שאלה:

בגינה שבחצר ביתנו גדלים פרחי נוי. הפרחים אינם חשובים באופן מיוחד, ואינם משמשים לשום דבר. ברצוננו לשאול האם מותר להשקות פרחים אלו בשמיטה כדי שלא ינבלו, או לאו, כי אולי לא התירו להשקות אלא במקום הפסד ממשי, כהפסד עצי פירות ושיחי ירקות.

תשובה:

מותר להשקות בשמיטה גם פרחי נוי ודומיהם, אם יש חשש שינבלו, גם אם אין לאותם פרחים ערך רב. אך נבהיר שלפעמים הפרחים אסורים באיסור ספיחין, כמו שנבאר בהרחבה בהרחבה, ופרחים כאלו אין להשקותם בשום אופן. להרחבת התשובה לחץ כאן
מהו אוצר בית דין?

שאלה:

מהו אוצר בית דין? כיצד מותר לבית הדין למכור פירות של שביעית, הרי הפירות הפקר? מפני מה אין בזה איסור סחורה?

תשובה:

אוצר בית דין מוקם לתועלת הציבור. אנשים רבים אינם יכולים לגשת בעצמם אל המטעים והפרדסים ללקט את פירות השביעית, בפרט אלו הדרים בערים המרוחקות מן המטעים והפרדסים. לפיכך שולח בית הדין פועלים מטעמו ללקט את הפירות לצורך הציבור, לא למכרם, אלא לחלקם בערים. יתרה מזאת, בעלי הפרדסים והמטעים עלולים לזנוח בשביעית את אילנותיהם, ולא לבצע בהם אף את המלאכות המותרות, שהרי אסור להם למכור את הפירות. כתוצאה מכך עלול היבול להיפגע, ולא יימצאו פירות לשומרי שביעית. לפיכך שוכר בית הדין פועלים מטעמו שיטפלו בעצים כפי המותר, ועל ידי כך יימצאו פירות לחלוקה לכל דורש. להרחבת התשובה לחץ כאן
טיפול בעציץ שאינו נקוב המונח בתוך הבית

שאלה:

בסלון ביתי עציץ המונח על גבי צלחת, ובו פרחים. ברצוני לשאול האם מותר לטפל בו כרגיל במהלך שנת השמיטה? ושאלה נוספת, האם מותר גם לשתול בעציץ פרחים חדשים במהלך השמיטה?

תשובה:

על אף שמדובר בעציץ שאינו נקוב, אין לשתול בו פרחים חדשים בשנת השמיטה, ומכל מקום המקיל בזה יש לו על מה לסמוך. ולענין הטיפול בעציץ, כגון השקייה ושאר מלאכות דרבנן, אפשר להקל ולבצען גם כשאין חשש מיתה או נזק גדול במניעתן. אך יש מחמירים שלא לבצע גם מלאכות דרבנן אלא כפי הנצרך לקיום הפרחים. להרחבת התשובה לחץ כאן
נטיעה שניטעה באיסור בשנה השישית

שאלה:

לפני כמה שנים, בחודש אלול שלפני השמיטה הקודמת, נטעתי עץ פרי בגינתי. עתה התברר לי שנטעתי אותו מאוחר מידי, והנטיעה היתה באיסור. האם עלי לעקור את העץ? ומה דין הפירות שכבר גדלו על העץ?

תשובה:

מי שנטע עץ פרי בשישית בזמן האסור לנטיעה, כאשר נודע לו הדבר עליו לעקור את העץ, אף אם הנטיעה היתה בשוגג, ואפילו אם כבר עברה שנת השמיטה. אולם הפירות שגדלו על העץ לפני שעקר אותו, אף שגדלו באיסור, מותרים באכילה. להרחבת התשובה לחץ כאן
ירקות שהתחילו לגדול בשישית ונלקטו בשביעית, האם יש בהם איסור ספיחין?

שאלה:

כמה שבועות לפני תחילת השמיטה זרעתי בגינתי ירקות, והם הספיקו לנבוט ולבצבץ מעל פני הקרקע עוד לפני ראש השנה. אמנם עיקר גידולם יהיה בשביעית. האם ירקות אלו אסורים באיסור ספיחין?

תשובה:

נחלקו הראשונים בדבר, ולהלכה אנו נוקטים כדעת רוב הראשונים, שאם הירקות התחילו לגדול בשנה השישית - אין בהם איסור ספיחין. והחזון איש נוקט שלדעה זו, כל שנבטו הירקות בשישית מעל פני הקרקע, אפילו מעט, אין בהם איסור ספיחין. אמנם, יש בירקות אלו קדושת שביעית לכל דבר, אסור להפסידם ואסור לסחור בהם. להרחבה התשובה לחץ כאן
העמדת עציץ שהתהפך

שאלה:

העציץ שעמד במרפסת ביתי, התהפך ברוח, וחלק מן האדמה שבתוכו נשפך. האם מותר לחזור ולהעמידו על מקומו, ולהחזיר את האדמה לעציץ?

תשובה:

אם נשפך ממנו הרבה עפר, או שהתרופפה אחיזת השורשים בגוש האדמה באופן שאינו יכול לחיות כלל במצב כזה, אסור להחזירו ולהעמידו על מקומו. אם שורשי הצמח לא התנתקו מן האדמה, ולא נשפך הרבה עפר, והצמח היה יכול להמשיך ולחיות כך כמות שהוא הפוך ושפוך לפחות במשך שבועיים, מותר לחזור ולהעמידו על מקומו. אבל אסור להחזיר את העפר לעציץ. אמנם אם יכול לחיות כך במשך שבועיים, אבל לא יוכל להמשיך לחיות כך לאורך זמן, מותר להחזיר גם את העפר כדי שהצמח לא ימות. ויש שכתבו שאם נחסר מהעפר שמסביבו, קשה לשער אם יכול לחיות במצבו הקיים, ולכן יש להחמיר ולא להחזיר את העפר. להרחבת התשובה לחץ כאן
הפעלת מזגן המטפטף לגינה בשמיטה

שאלה:

בביתי מותקן מזגן שצינור המים שלו נמשך לכיוון הגינה, ומימיו משקים את אחד העצים שבגינתי. האם יש איסור להפעיל את המזגן בשנת השמיטה?  

תשובה:

אם כוונתו בעת הפעלת המזגן היא גם להשקיית העץ, אסור להפעילו. ואם כוונתו רק למיזוג הבית, יש אומרים שמותר להפעילו, שהרי אינו מתכוין להשקיה, ואף ניכר מתוך מעשיו שאינו מתכוין להשקיה, אלא למיזוג הבית. אכן יש שאוסרים להפעילו גם אם אינו מתכוין להשקיה, כיון שבפועל יוצאים המים לגינה שלו וניחא ליה בהשקיית העץ. להרחבת התשובה לחץ כאן
חצר משותפת ויש מן השכנים שרוצים לעבוד בה בשביעית

שאלה:

אני מתגורר בבנין משותף, וסביבו חצר מטופחת. רוב השכנים אינם שומרי תורה ומצוות, ובכוונתם להמשיך לעבוד בחצר גם בשנת השמיטה. הפצרתי בהם להימנע מעשיית מלאכות אסורות בשמיטה, אך לצערי בקשתי לא נתקבלה. מה עלי לעשות? שאלה נוספת, האם מותר לי לשלם בשנת השמיטה את תשלומי ועד-הבית כרגיל, כשחלק מכספי ישמש לביצוע המלאכות האסורות?

תשובה:

אם השכנים לא נעתרו לבקשתו והם אכן מתכוונים לעבוד בחצר המשותפת, עליו להפקיר את חלקו באותה החצר, למשך שנת השמיטה. וצריך לעשות את ההפקר בפני שלשה אנשים. אמנם יש שמקילים שאינו צריך להפקיר חלקו. ולא ישתתף בהוצאות טיפול הגינה כדי שלא יסייע בידי עוברי עבירה. אם אינו יכול להשתמט מן התשלום, כגון ששכניו כופין אותו לשלם על פי החוק, רשאי לשלם, אך יודיע לשכניו שהוא נותן את כספו רק עבור הוצאות ניקיון הבנין והעבודות המותרות בחצר, ולא עבור העבודות האסורות. להרחבת התשובה לחץ כאן
מתי צריך לכתוב את הפרוזבול ?

שאלה:

בערב ראש השנה של תחילת השמיטה התעורר ויכוח בין המתפללים בבית הכנסת, האם צריך כעת לכתוב פרוזבול, או שהזמן הנכון לכתיבתו הוא בערב ראש השנה של מוצאי השמיטה. מה הוא הזמן הנכון לכתיבתו?

תשובה:

נחלקו הראשונים האם צריך לכתוב פרוזבול בערב ראש השנה של תחילת שנת השמיטה. והעיקר להלכה שזמן כתיבת הפרוזבול הוא בערב ראש השנה של מוצאי השמיטה. אכן דעת הרבה פוסקים שראוי להחמיר ולכתוב פרוזבול גם בערב ראש השנה של תחילת השמיטה. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם מותר לי לתכנת בערב שביעית את מערכת ההשקיה להשקיה בשמיטה?

שאלה:

בגינת ביתי מותקנת מערכת השקיה אוטומטית. בכוונתי לתכנת בקרוב את המחשב למשך שנת השמיטה, וברצוני לדעת האם מותר לי לתכנת את מחזורי ההשקיה לתדירות ולכמות הרגילה בכל שנה, או שעלי להפחית את כמות המים ואת תדירות ההשקיה למינימום הנדרש לקיומם של העצים?

תשובה:

דעת כמה פוסקים שאם מתכנת את מערכת ההשקיה לפני השמיטה, והיא ממשיכה ופועלת בשמיטה על ידי שעון, רשאי לכוונה שתשקה את השדה בכמויות ובתדירויות הרגילות בכל שנה, אף על פי שכמויות אלו מועילות גם להרווחת השדה, ולא רק לקיום הצמחים. אך יש אוסרים. ולכל הדעות, אם הושבתה המערכת בשמיטה ובא להפעילה מחדש, או שרוצה לערוך בשמיטה שינויים במערכת, עליו לתכנת את המערכת רק כפי ההשקיה המותרת בשמיטה. כללי ההשקיה בשמיטה: מותר להשקות בשביעית רק כדי שלא ייפסדו הצמחים, אבל לא כדי שיפרחו וישגשגו. שלא התירו חכמים השקיה אלא משום פסידא, אך לא לשם הרווחה. צמחים שאין חשש שיינזקו ממניעת ההשקיה,  אין להשקותם כלל. צמחים הזקוקים להשקיה לשם מניעת הפסדם, דעת כמה פוסקים שצריך לצמצם להשקותם רק כפי השיעור הנדרש לקיומם שלא ייפסדו, ויש אומרים שבשעה שהם זקוקים להשקיה למניעת הפסדם - מותר להשקותם בשפע, ואין צריך לצמצם בכמות המים. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם ישנן הלכות מיוחדות לטיפול בגינה בערב שביעית?

שאלה:

מסביב לביתי גינה מטופחת ובה עצים ושיחים שונים. ברצוני לברר האם ישנם הלכות מיוחדות הנוגעות לטיפול בגינה בשנה השישית, ערב השמיטה, או שמותר לטפל בגינה כרגיל עד תחילת שנת השבע - שנת השמיטה?

תשובה:

ניתן לטפל בגינה כרגיל עד ערב ראש השנה של שנת השמיטה, סמוך לשקיעת החמה, ומותר לבצע בה את כל העבודות, בין העבודות שמטרתן לשימור הגינה, ובין העבודות שמטרתן להוסיף שבח ונוי לגינה. ברם, נטיעת עצי מאכל מותרת בשנה השישית רק באופן ששנות הערלה ימנו מלפני שנת השמיטה. ויש מחמירים גם בנטיעת עצי סרק. עוד יש לדעת שירקות, אפילו אם נזרעו לפני שמיטה, אם לא הוציאו תחילת גבעול מעל לפני האדמה לפני ראש השנה של שנת השמיטה, אף שמותר לזורעם מראש השנה של שנת השמיטה הם אסורים באיסור ספיחין וחובה לעקרם. להרחבת התשובה לחץ כאן
גיזום ענפים שמפריעים למעבר

שאלה:

לאורך שביל הגישה לבנין שלנו, צומחת גדר חיה. במשך הזמן מתארכים ענפיה והם מפריעים לעוברים ושבים. האם מותר לגזום בשנת השמיטה את הענפים שמפריעים למעבר?

תשובה:

מכיון שכוונתו היא רק לסלק את הענפים המפריעים ולא להשבחת האילן, מותר לגזום אותם בשביעית. ורשאי לגזום אותם כדרכו, אבל יגזום רק את הענפים המפריעים למעבר. מותר גם לשכור גנן שיעשה זאת, אבל אם הגוזם הוא גנן מקצועי, עליו לשנות מדרך הקציצה והזמירה הנהוגה בכללי הגיזום המקצועיים. להרחבת התשובה לחץ כאן
ניקיון החצר מפסולת בשנת השמיטה

שאלה:

בימי חופשת הקיץ של הילדים - שוקקת חצר הבנין שלנו חיים, וכרגיל היא מתמלאת בפסולת ובלכלוכים שונים. האם מותר גם בשנת השמיטה לנקות את החצר בתום החופשה?

תשובה:

אם החצר מרוצפת, מותר לנקותה כרגיל. ואף בחצר שאינה מרוצפת יש מתירים לנקותה אם רגילים לנקותה מידי שנה לאחר החופשה, שהרי ניכר לכל שעושים זאת רק לצורך ניקיון ולא לעבודת הקרקע. ויש שסוברים שצריך לבצע את הניקיון באופן שיהיה ניכר שעושים לניקיון ולא לעבודת הקרקע, כגון לנקותה במטאטא ולא במגריפה. ויש מחמירים שאין לנקותה בכל אופן. להרחבת התשובה לחץ כאן
הפרשת תרומות ומעשרות מפירות השנה השביעית

שאלה:

נזדמן לידי פרי הקדוש בקדושת שביעית שבעליו לא הפקיר אותו. האם יש להפריש מפרי זה תרומות ומעשרות? והאם יש הבדל לענין זה, בין פירות שגדלו ביד ישראל שלא הפקירם, לבין פירות שגדלו בידי נכרים ונגמרה מלאכתם ביד ישראל?

תשובה:

פירות שגדלו ביד ישראל שלא הפקירם כדין, לדעת המבי"ט פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות, ולדעת הבית יוסף חייבים. החזון איש הכריע להלכה כדעת המבי"ט, שהם פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות, אך יש שנהגו להפריש מהם בלי ברכה, לצאת ידי שיטת הבית יוסף. פירות נכרים שנגמרה מלאכתם ביד ישראל, צריך להפריש מהם בלא ברכה. ואינם כדין פירות ישראל שאמרנו שיש שמפרישים מהם לחומרא בלבד, אלא יש להקפיד להפריש מהם, משום שלדעת הרבה פוסקים על זה החרימו חכמי צפת, שלא לאכול מפירות אלו בלא הפרשת תרומות ומעשרות. להרחבת התשובה לחץ כאן
איזה מעשר מפרישים בשנת השמיטה?

שאלה:

נתבאר בתשובה הקודמת שפירות שלא הופקרו, או פירות שגדלו ביד נכרים ונגמרה מלאכתם בידי ישראל, יש להפריש מהם תרומות ומעשרות בלא ברכה. ברצוני לשאול איזה מעשר עלי להפריש מפירות אלו, מעשר שני או מעשר עני?

תשובה:

מעיקר הדין צריך להפריש מהם מעשר עני. אמנם נהגו להפריש מספק גם מעשר שני, ולומר בנוסח ההפרשה כך: ומעשר שני בדרומם של הפירות, ואם צריך מעשר עני יהא בדרומם, ויחלל את המעשר שני בלי ברכה. להרחבת התשובה לחץ כאן
ניכוש עשבי בר בשמיטה

שאלה:

בכל שנה לפני בוא הקיץ, שוכרים דיירי הבנין פועל שינכש את עשבי הבר מחצר הבנין, וזאת בכדי למנוע סכנת שריפות בימים החמים, וכן כדי להרחיק נחשים וזוחלים אחרים המוצאים מחסה בין העשבים. האם מותר לעשות כך גם בשנת השמיטה?

תשובה:

יש להבחין בין חצר שגדלים בה גם עצים ושיחי נוי אחרים, אשר הניכוש יכול להועיל לצמיחתם, לבין חצר ריקה שאין בה אלא עשבי בר. אם אין בחצר עצים נוספים, או אפילו יש בה עצים נוספים אבל אינו צריך לנכש בקרבתם, יכול לנכש את עשבי הבר, ובלבד שכוונתו היא רק למניעת שריפות או להרחקת נחשים וזוחלים, וגם אין בדעתו לשתול ולזרוע לאחר השמיטה במקום שמנכש. ובכל מקרה לא ינכש את העשבים עם שורשיהם, אלא יקצץ את גבעולי העשבים בלבד. ואם החצר מרוצפת ועלו עשבים בין המרצפות, מותר לנכשם כרגיל, עם שורשיהם. אבל בקרבת עצים ושיחים אין לנכש כלל, אפילו אם כל כוונתו היא למניעת שריפות ולהרחקת נחשים וזוחלים, משום שהניכוש במקום כזה נחשב עבודת קרקע. ויש מתירים לנכש גם במקום כזה בתנאי שיהיה ניכר שאין כוונתו לתועלת הצמחים, כגון שיחתוך את העשבים גבוה יותר מכפי הנהוג בניכוש רגיל, וגם ימנע מלנכש בסמוך לעצים ולשיחים ממש. ולדברי הכל מותר להשמיד את עשבי הבר בדרכים אחרות, כגון לחנוק אותם ביריעת פלסטיק אטומה. ויש מתירים גם לרסס את הקרקע בחומר שמונע נביטה, לפני שהעשבים נובטים. אמנם לפעמים מותר לנכש ממש, על מנת להועיל לעצים ולשיחי הנוי. וזאת במקרה שעשבי הבר עלולים לגרום נזק משמעותי לעצים ולשיחי הנוי, וקיים חשש שימותו, או שייגרם להם נזק גדול שלא יהיה ניתן לתקנו לאחר השמיטה ללא הוצאה גדולה. במקרה כזה מותר לנכש את עשבי הבר, אף את אלו הסמוכים לצמחייה, ביד או במעדר. להרחבת התשובה לחץ כאן
אלו פירות צריכים להפקיר בשנה השביעית?

שאלה:

בחצרי עץ לימון שנותן פירות כמה פעמים בשנה. בתקופה זו רוב הלימונים שעל העץ גדלו כמעט לגמרי בשנה השישית, אך יש בו גם לימונים שהופיעו בשישית וגדלו בשביעית, ואף לימונים קטנים וחדשים - שהופיעו בשביעית. ברצוני לדעת אלו לימונים עלי להפקיר ואלו לא? וכן מאימתי יש להפקירם, משעה שהופיעו או רק כאשר יגדלו?

תשובה:

לימונים שהחלו לצמוח בשביעית, יש להחמיר ולנהוג בהם קדושת שביעית החל מתחילת צמיחתם, וכן להפקירם משעה זו. לימונים שהתחילו לצמוח בשישית, אך הגיעו לשליש גידולם בשביעית, יש לנהוג בהם קדושת שביעית, ויש להפקירם מאז שהגיעו לשליש גידולם. אבל לימונים שהגיעו לשליש גידולם בשישית, אינם שייכים לשנת השביעית ואין חובה להפקירם. והגם שאתרוגים שהגיעו לשליש גידולם בשישית ונלקטו בשביעית יש להחמיר ולנהוג בהם קדושת שביעית, מפני שנלקטו בשביעית, אין הלימונים בכלל זה אלא דינם כשאר הפירות, שאין מתחשבים כלל בשעת הלקיטה. להרחבת התשובה לחץ כאן
דין כלים שבשלו בהם פירות שביעית

שאלה:

במשך שנת השמיטה אנו מבשלים מרקים ותבשילים שונים מירקות ופירות הקדושים בקדושת שביעית. ברצוני לשאול, האם בהמשך השנה, כאשר יגיעו זמני הביעור של הירקות והפירות, יהיה עלי להגעיל את הסירים מכיון שבלוע בהם טעם הפירות שעבר זמן ביעורם?

תשובה:

אין צורך להגעיל את הכלים לאחר זמן הביעור. ואף על פי שגם טעם של פירות שביעית חייב בביעור (כמו שנתבאר בתשובה הקודמת), היינו דווקא כאשר הטעם הזה בלוע במאכלים או בפירות אחרים, והינו ראוי לאכילה. אבל טעם שבלוע בכלים, אנו נוקטים שאינו טעון ביעור, ולכן גם אינו נאסר לאחר זמן הביעור. ולכן אין צורך להגעיל את הכלים לאחר זמני הביעור של הירקות והפירות הבלועים בהם. להרחבת התשובה לחץ כאן
פירות נכרי שהיו בזמן הביעור ברשות ישראל שאינו נוהג בהם קדושת שביעית

שאלה:

התארחתי אצל ידידי, והלה הציג בפני בקבוק של יין משובח מיבול שביעית. לשאלתי, האם ביער את היין, השיב ידידי שהיין נעשה מענבים של יבול נכרי, והוא אינו נוהג קדושת שביעית ביבול נכרי. הסתפקתי, האם עבורי, שאני נוהג קדושת שביעית ביבול נכרי, יין זה מותר בשתיה או לא?

תשובה:

כפי שביארנו כאן, הנוהגים קדושת שביעית בפירות של נכרים, אכן חייבים גם לבערם. אך אם בזמן הביעור היו הפירות ברשות הנכרי, לא נאסרו הפירות, והקונה יבערם ביום הקניה. אולם פירות נכרים, שהיו בזמן הביעור ברשות ישראל, ולא נתבערו, אסורים הם לאחר הביעור, ואפילו אם היו אצל ישראל שאינו נוהג בהם קדושת שביעית. ויש אומרים שגם במקרה זה, כשבאו לידי מי שנוהג בהם קדושת שביעית, יבערם מיד ויוכל להשתמש בהם. להרחבת התשובה לחץ כאן
מה היא הכמות שמותר לקחת מאוצר בית דין?

שאלה:

ראיתי בבית הכנסת מודעה מטעם אוצר בית דין שהם מחלקים ארגזי מיץ ענבים משובח במחיר זול במיוחד. ברצוני לגשת ולקחת כמות של חמשה ארגזים, שתספיק לי למשך כל השנה. האם ישנה הגבלה על הכמות שמותר לקחת מאוצר בית דין?

תשובה:

אסור לקחת פירות שביעית מן ההפקר, או מאוצר בית דין, אלא בשיעור שאדם מכין לאכילת ביתו לימים מועטים. ובזמנינו שדרך אדם לקנות ארגז יין, אפשר להקל לקחת ארגז גם מאוצר בית דין. אמנם יש מפוסקי זמננו שכתבו שהרשות ביד בית הדין לחלק גם כמות גדולה יותר, כשהדבר נחוץ לתועלת הענין ולטובת הציבור. ואכן לשיטה זו, אם ביד בית הדין מצויה כמות גדולה של יין, ובית הדין החליט לטובת הציבור לאפשר חלוקה בכמות רבה יותר, מותר לקחת כפי הכמות שמאפשר בית הדין. להרחבת התשובה לחץ כאן
גיזום גדר חיה לנוי

שאלה:

מסביב לגינת ביתי צומחת גדר חיה, צפופה ומלאה, השומרת על הפרטיות בגינה. בכל שנה אני נוהג לגזום את הגדר כדי לשוות לה מראה יפה ומסודר. האם מותר לגזום את הגדר בשמיטה, כדי להמשיך ולשמור על יופיה?

תשובה:

גיזום גדר חיה היא מלאכה האסורה בשנת השמיטה. אמנם יש פוסקים המקילים, ומתירים לגזום אותה על מנת לשוות לה מראה נאה ומסודר, בתנאי שהיא כבר צפופה ומלאה ואין לה עוד צורך בעידוד הצמיחה, ובלבד שישנה מדרך הגיזום הרגילה. וכל זאת בגדר שהיא כבר צפופה ומלאה, אבל אם הענפים עדיין דלילים כפי המצוי בגדר חיה צעירה, אסור לכל הדעות לגזמה, משום שגיזום המועיל לצמיחת ענפים חדשים אסור בשביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם מותר לחלק פירות אוצר בית דין בתוך חנות רגילה של פירות וירקות?

שאלה:

בחנות הירקות שלי אני מוכר בשביעית יבול חו"ל, אולם נתבקשתי על ידי לקוחותיי, להקצות בתוך חנות הירקות שלי גם מדפים למכירת ירקות יבול נכרי ולמכרם על ידי שליחות, וגם מדפים לחלוקת פירות אוצר ב"ד. האם יש בכך בעיה שפירות שביעית נמסרים לציבור בתוך חנות ירקות?

תשובה:

פירות שביעית אסור למכרם כדרך שמוכרים אותם בשאר השנים, אולם פירות שהם מחולקים לציבור ואינם נמכרים כלל, מותר לחלקם בחנות רגילה כאשר ניכר שפירות אלו הינם מאוצר בית דין, ויש מחמירים שאין לחלקם בחנות שמוכרים שם שאר פירות וירקות. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם צריך להשאיר את שער החצר פתוח?

שאלה:

בחצרי כמה עצי פרי. הפקרתי את הפירות כדין וכל הרוצה רשאי לבוא ולקטוף. האם עלי להשאיר את שער החצר פתוח כל הזמן? וכן גינה שמאחורי הבית, והכניסה אליה היא דרך הבית, האם צריך להשאיר את הבית פתוח כל הזמן כדי שיוכלו להכנס ולקטוף מן הפירות?

תשובה:

מעיקר הדין יש להשאיר את שער החצר פתוח, אמנם בשעת הצורך כגון שחושש פן ייגנבו חפצים הנמצאים בחצר, רשאי לנעול את השער, ויתלה במקום בולט שלט  המודיע היכן ניתן לקבל את המפתח. וכך גם הדין לגבי גינה שמאחורי הבית, אין צורך להשאיר את הבית פתוח, אלא יתלה שלט המודיע שהכניסה לגינה תתאפשר בתיאום עם בעלי הבית. להרחבת התשובה לחץ כאן
תמיכת ענף שבור בשמיטה

שאלה:

בעקבות השלג, נסדק ענף באחד העצים שבגינתי, והחל להישבר. האם מותר לקשרו או לתומכו, כדי שלא יתרחב הסדק?

תשובה:

מותר לתמוך הענף שהחל להישבר, כדי שלא יתרחב הסדק עוד ולא ימשיך להישבר. אבל אסור לקשרו ולהדקו בחזרה למקומו על מנת שיתאחה מחדש. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם 'אוצר בית דין' רשאי לגבות בעד הפירות כפי מחירם בשוק?

שאלה:

נגשתי לתחנת חלוקה של פירות אוצר בי"ד, ולהפתעתי גיליתי שמחיר הפירות שם לא היה זול במיוחד יחסית למחירם בחנות הסמוכה. התפלאתי מאד, שהרי כפי הידוע לי פירות האוצר הינם הפקר, ובית הדין רשאי לגבות תשלום אך ורק לכיסוי ההוצאות?

תשובה:

על אף שבית הדין אינו גובה תשלום בעד הפירות עצמם, אלא לכיסוי ההוצאות בלבד, קורה לפעמים שמחיר הפירות אינו נופל בהרבה ממחיר הפירות בשוק. וזאת משום שלפעמים הוצאות בית הדין הן מרובות מאד. ומכל מקום על בית הדין לחלק את הפירות במחיר זול ממחיר השוק, כדי שיהיה ניכר שהפירות הינם הפקר. להרחבת התשובה לחץ כאן
הלואה על משכון

שאלה:

מנהגי שכאשר אני מלוה סכום כסף משמעותי, הנני לוקח מן הלווה משכון על חלק מסכום ההלואה. האם ההלואות הללו נשמטות?

תשובה:

אם המשכון שוה ככל סכום ההלואה, אין השביעית משמטתה. אך אם המשכון שוה פחות מסכום ההלואה, השביעית משמטת את הסכום העודף על שווי המשכון. ויש אומרים שגם הסכום העודף על שווי המשכון אינו נשמט. ולהלכה על המלוה לכתוב פרוזבול על חובות אלו. להרחבת התשובה לחץ כאן
כיצד הוא קיום מצות הביעור?

שאלה:

ברוך ה' זכיתי לאחרונה לעלות ולהתיישב בארץ ישראל, וזו לי הפעם הראשונה שאני זוכה לאכול מפירות השמיטה ולנהוג בהם קדושת שביעית. כעת, מתקרבים והולכים זמני הביעור של פירות השמיטה, וברצוני להבין בצורה מסודרת, מה היא מצות הביעור שנאמרה לגבי פירות שביעית, מתי צריך לעשותה, וכיצד?

תשובה:

כאשר נגמרה העונה של מין מסוים, וכלו הפירות שנותרו בשדות, ואינם מצויים עוד לחיות הניזונות מהם, זה הוא הזמן של מצות הביעור. בזמן זה חייב כל אדם שמחזיק בביתו פירות מרובים ממין זה, לבערם מרשותו. אמנם, גם בזמן הביעור רשאי כל אדם להשאיר ברשותו פירות בכמות של מזון שלוש סעודות, עבורו ועבור כל אחד ואחד מבני ביתו. וכן רשאי לחלק לשכניו וקרוביו מזון שלוש סעודות לכל אחד ואחד, להם ולבני ביתם. אך את שאר הפירות - עליו לבער. וכיצד מבערים? לדעת הרמב"ם מצות הביעור היא כפשוטו - לאבד את הפירות בשריפה או בדרך אחרת. אך הכרעת הפוסקים היא לנהוג כדעת הרמב"ן, שמצות הביעור אינה לאבד את הפירות, אלא להוציאם מרשותו ולהפקירם, וכן המנהג למעשה. ועל כן ביום הביעור, יש להוציא את הפירות מן הבית לרשות הרבים, ולומר בפני שלושה אנשים: "פירות אלו הפקר הם". לאחר שהפקירם, יוכל לחזור ולזכות בכולם, גם ביותר ממזון שלוש סעודות. בתוך יום הביעור - אפשר לקיים את המצוה מתי שירצה, עד שקיעת החמה. להרחבת התשובה לחץ כאן
ביעור בדמי שביעית

שאלה:

בחצרי גדל עץ רימונים, וכמובן הפקרתי את פירותיו כדין. לקראת ראש השנה קטפתי רימונים בכמות המותרת - עבור בני ביתי, ושלחתי מתוכם שני רימונים לשכן. שכני התעקש לשלם לי כמה מטבעות בעד הרימונים, ועתה מצויים בידי מטבעות שהן "דמי שביעית". ברצוני לדעת, האם חלה חובת ביעור גם על "דמי שביעית"? ואם כן, מתי הוא זמן הביעור שלהם?

תשובה:

כסף, או דברי מאכל שנתקבלו בעד פירות שביעית, חלה עליהם קדושת שביעית, והם חייבים גם בביעור. זמן ביעורם, הוא בזמן הביעור של אותם הפירות שניתנו בעדם. (אך יש אומרים שזמן הביעור של דמי שביעית, דהיינו כסף או דברי מאכל שנתקבלו בעד פירות שביעית, הוא תמיד בראש השנה של השמינית). להרחבת התשובה לחץ כאן
האם אוצר בית דין רשאי לחלק פירות כדרך מכירה רגילה, בשקילה ולפי מידה?

שאלה:

האם מותר לאוצר בית דין לחלק פירות שביעית כדרך מכירת פירות הרגילה, בשקילה ובמדידה או שעליהם לחלק באומדן בלבד?

תשובה:

אוצר בית הדין רשאי לחלק את הפירות גם במידה ובמשקל. אך יש שהחמירו שגם אוצר בית דין לא יחלק אלא באומדן, ולא במידה ובמשקל. להרחבת התשובה לחץ כאן
הלואת מאכל

שאלה:

באחד הימים שלאחר ראש השנה, נזכרה שכנתי שלפני כמה שבועות לוותה מאיתנו מספר ביצים, ומיד באה להחזירם. התעוררה לנו שאלה האם השמיטה משמטת את החוב הזה או לא.

תשובה:

אכן, גם חוב זה נשמט בשביעית (אם לא נכתב עליו פרוזבול), ועל המלוה לומר 'משמט אני'. והלווה רשאי להחזיר את הביצים בתנאים שנתבארו לעיל . להרחבת התשובה לחץ כאן
ביעור על ידי שליח

שאלה:

בביתי כמה ארגזי יין של שביעית, שתכננתי לבערם בזמנם, בערב הפסח הבא עלינו לטובה. אלא שממש בהפתעה, קרובינו שבחו"ל הזמינו אותנו להתארח אצלם בחג הפסח, ואנו מתעתדים לטוס ממש בימים הקרובים. ברצוני לדעת, האם אוכל לבקש מאחד השכנים שיבער בשליחותי את היין בערב הפסח?

תשובה:

אי אפשר להפקיר על ידי שליח, ולפיכך לא יכול השכן לבער את הפירות בשליחות הבעלים. אבל ישנה עצה אחרת, לבקש מן השכן שיוציא בערב הפסח את הפירות לרשות הרבים, ויודיע לו על כך בטלפון, ואז יפקירם הוא בעצמו בפני שלושה, במקום שהוא נמצא. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם ראוי לפרוע חוב למלוה שלא כתב פרוזבול?

שאלה:

לויתי סכום כסף מבן משפחתי, וכשבאתי לפרוע את חובי לאחר השמיטה, הודיע לי המלוה שהוא לא כתב פרוזבול, ולפיכך פטור אני מלשלם. מה הדרך הישרה במקרה כזה, האם בכל זאת עלי לפרוע את החוב, או שאדרבא, אסור לפרעו?

תשובה:

אם המלוה לא כתב פרוזבול, עליו לשמט את החוב. ויאמר ללוה: 'משמט אני'. ואם בכל זאת רוצה הלווה לפרוע, רשאי לפרוע, וכשנותן את המעות למלוה יאמר לו: אף על פי שאתה משמט, הנני נותן לך את המעות במתנה. המחזיר חוב שנשמט בשביעית - רוח חכמים נוחה הימנו. ולכן ראוי שיפרע את חובו ויאמר למלוה שנותן לו את המעות במתנה. אך יש הסוברים שאף לכתחלה אינו צריך להחזיר. ובאופן שהלווה יודע שהמלוה רוצה באמת לקיים מצות השמטת כספים, לדברי הכל אינו צריך לפרוע. להרחבת התשובה לחץ כאן
מלוה שתובע את חובו על אף שלא כתב פרוזבול

שאלה:

לוויתי סכום כסף מאדם שאינו שומר תורה מצוות, ומסיבות שונות התעכבתי מלפרוע את החוב עד שיצאה שנת השמיטה. כעת ברצוני לפרוע את החוב, אלא שברור לי שהמלוה לא כתב פרוזבול. האם מותר לי לשלם לו את חובי, או שיש בזה איסור?

תשובה:

אם המלוה אינו רוצה לקיים את מצוותו והוא תובע את חובו, ואין הלווה יכול להשמט ממנו, מותר לו לשלם את חובו, ואינו עובר בזה אפילו משום לפני עיור. אמנם יש שכתבו שאם יודע הלווה במלוה שיבוא לתבעו, ראוי שיקדים ויפרע לו את החוב לפני סוף שנת השמיטה, ובכך יציל את המלוה מלבטל את מצות השמיטה ומלעבור בלא יגוש. ואף אם כבר יצאה השמיטה, ראוי שיקדים הלווה אצל המלוה לפני שיתבענו הלה, ויתן לו את הכסף, ויאמר לו שהוא נותנו בתורת מתנה ולא בתורת פירעון החוב. להרחבת התשובה לחץ כאן
טעות בכתיבת התאריך שבפרוזבול

שאלה:

באחד הימים האחרונים של חודש אלול, ערכתי שטר פרוזבול. כשחזרתי הביתה עיינתי בשטר הפרוזבול שבידי, ונתברר לי שטעיתי בכתיבת התאריך. רשמתי בו בטעות את התאריך של יום האתמול. ברצוני לדעת האם הפרוזבול הזה כשר או שעלי לחזור ולכתוב פרוזבול חדש?

תשובה:

הפרוזבול כשר, וניתן לגבות על ידו הלואות שניתנו לפני הזמן הנקוב בו. אך אם ניתנו הלואות נוספות לאחר הזמן הנקוב, יש לחזור ולכתוב פרוזבול נוסף. אך אם אירע להיפך, שטעה וכתב בו תאריך מאוחר יותר, אזי הפרוזבול פסול. להרחבת התשובה לחץ כאן
פירות שנשמרו בשביעית ודין שמור לזמן

שאלה:

באמצע שנת השבע זכיתי להתקרב ליהדות והתחלתי לשמור את מצוות השמיטה. כשחזרתי בתשובה - הפקרתי לאלתר את הפירות הגדלים בחצרי, אך בחודשים הראשונים של השמיטה היו הפירות שמורים. נודע לי שיש מחלוקת בין הפוסקים לגבי פירות שביעית שנשמרו באיסור, האם הם מותרים באכילה. ברצוני לשאול מה דין הפירות שבחצרי? האם לדעת האוסרים, פירות אלו אסורים באכילה?

תשובה:

נחלקו הראשונים האם פירות שביעית שלא הופקרו כדין נאסרו באכילה או לא. והעיקר לדינא ש'שמור' מותר באכילה, אבל יש רבים שנמנעים ואינם אוכלים מן ה'שמור', לחוש לדעת הראשונים המחמירים. בשיטת האוסרים 'שמור' באכילה, מצאנו דיון בין הפוסקים מה הדין ב'שמור לזמן', כלומר: פירות שלא היו מופקרים במשך כל שנת השמיטה, אלא במקצתה נשתמרו ובמקצתה הופקרו, האם נחשבים הם ל'שמור' או לא. והעיקר לדינא, שאם היו הפירות מופקרים בזמן הבצירה והקטיף - מותר להקל ולאוכלם. להרחבת התשובה לחץ כאן
מה המשמעות של ירקות 'עולי מצרים'?

שאלה:

לאחרונה נכנסתי לחנות ירקות באחת הערים, וראיתי שעל אחד הדוכנים תלוי שלט מעניין: "אוצר בית דין - עולי מצרים". כשהבחין המוכר בפליאתי, הסביר לי שבירקות אלו אין איסור ספיחין. רציתי להבין מה הכוונה "אוצר בית דין – עולי מצרים", והאם באמת אין בהם איסור ספיחין?

תשובה:

כשכבשו ישראל את הארץ בימי יהושע, נתקדשה ארץ ישראל בקדושה ראשונה, וכשגלו ישראל בימי בית ראשון בטלה קדושתה. כשחזרו עולי בבל בימי עזרא, קידשו את הארץ קדושה שניה, וקדושה זו לא בטלה. אמנם, עולי בבל לא התיישבו בכל הארץ שנתקדשה בקדושה הראשונה, ויש מקומות שכבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל. המקומות שקידשום עולי בבל, נוהגים בהם כל דיני שביעית. אולם המקומות שקידשום עולי מצרים ולא קידשום עולי בבל, נוהגת שם קדושת שביעית, אך לא גזרו חכמים שם איסור ספיחין. ולכן, אם זרעו שם ירקות לפני השמיטה, אף אם לא הספיקו לנבוט מעל הקרקע לפני השמיטה, מותרים הירקות באכילה, לפי שבאותם מקומות לא נוהג איסור ספיחין. אמנם יש בהם קדושת שביעית, והם אסורים בסחורה, ולכן עושים אוצר בית דין על ירקות אלו. וזהו פשר השלט "אוצר בית דין – עולי מצרים". אמנם, הוראת רבותינו זצוק"ל שלמעשה אין לסמוך על זה להלכה, מכיון שמקומות אלו שכבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל אינם ברורים כיום די הצורך, ולכן אין להתיר איסור ספיחין גם באיזורים שנחשבים כמקומות שלא כבשום עולי בבל. להרחבת התשובה לחץ כאן
הפקיר את פירותיו ואיש לא בא לקחתם. האם מותר לו לאספם ולחלקם בעצמו?

שאלה:

אנו מתגוררים במושב מרוחק, בצפון הארץ, ובבעלותנו מטע של עצי פרי. את פירות המטע הפקרנו כדין, אך מחמת המרחק אף אחד לא מגיע לאספם. ענפי העצים כורעים תחת משא הפירות המשובחים, הקדושים בקדושת שביעית, אשר אם לא ייקטפו תוך יום או יומיים – ינשרו על הארץ או תקלקלו על העץ. אנו שואלים: האם גם במקרה כזה, שאף אחד אינו מתעניין בפירות, חובה להפקיר את הפירות? ואם יש להפקירם, האם מותר לנו לקטפם בעצמנו על מנת להביאם לחלוקה במרכז הארץ?

תשובה:

א] החובה להפקיר את הפירות היא גם באופן שאף אחד לא יבוא לקחתם. לבעל השדה אסור לאספם לעצמו אפילו במקרה שאם יפקירם ילכו לאיבוד. ב] בעל השדה אינו רשאי לשמור את פירותיו גם לא כדי לחלקם לעניים. אבל כשבעל השדה מפקיר את פירותיו, ורק משום שאיש לא בא לקחתם הוא רוצה לאספם ולחלקם, ועדיין אינו מונע מאף אחד לקחת, יש מהפוסקים שהורו להיתר. להרחבת התשובה לחץ כאן
הפקרת עצי ערלה ורבעי בשנת השמיטה

שאלה:

קרבה שנת השמיטה. כרגיל אני מפקיר את פירותי, פותח את שער החצר וכל הרוצה ליטול בא ונוטל. אך הפעם איני יודע מה לעשות, שכן לעצי הפרי שבחצרי נוספו כמה עצים צעירים, חלקם עדיין בשנות הערלה וחלקם בשנת נטע רבעי. אני חושש שמא יכשלו המלקטים באיסור ערלה או באכילת פירות רבעי בלא פדיון. האם בהפקרת החצר איני גורם ח"ו מכשול לאחרים?

תשובה:

א. אם יש בחצירו גם עצי ערלה או רבעי, יפקיר את הפירות המותרים, ויציב שלט המפרט אלו הם הפירות המותרים ואלו האסורים. או שיציב שלט ברור על כל עץ מעצי הערלה שהפירות הם ערלה ואסורים באכילה, ועל עצי הרבעי שהפירות אסורים באכילה בלא פדיון. ב. בזמננו, רוב עצי הרבעי אינם 'ודאי רבעי' אלא 'ספק רבעי', כמבואר בביאורים, ולכן יש לציין בשלט שיפדו את הפירות בלא ברכה. ג. נחלקו האחרונים האם צריך להוסיף חומש בפדיון רבעי של שנת השמיטה, ומספק יש להוסיף חומש בין כשפודה פירות שגדלו בחצרו ובין כשפודה פירות שלקט מן ההפקר. אך כשפודה פירות רבעי שליקט אחר ונתן לו, לכו"ע אינו צריך להוסיף חומש. ד. בשנת השמיטה, יש המהדרים המחללים בכל יום את פירות הרבעי שנקטפו מחצרם, כדי להציל את הלוקטים מאיסור אכילת רבעי בלא פדיון. ויש להם לומר את החילול בנוסח מיוחד, כמבואר בביאורים. ומכל מקום יתלו גם הם שלט המודיע ללוקטים שהפירות של רבעי, שגם הלוקטים יחללו את הפירות בלא ברכה, כמבואר הטעם בביאורים. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם יש איסור ספיחין בפרחים?

שאלה:

מידי יום שישי, בשובי הביתה, עוצר אני ליד אחד הדוכנים שבצד הכביש וקונה פרחים לכבוד שבת קודש. ברצוני לשאול, האם בשנת השמיטה אוכל להמשיך לקנות פרחים באותם הדוכנים, או שעלי לחפש חנות שיש בה השגחה מוסמכת? וכן, ברצוני לדעת האם נוהג איסור ספיחין בפרחים העומדים לנוי?

תשובה:

לגבי איסור ספיחין: פרחים רב-שנתיים אין בהם איסור ספיחין כלל. וכן פרחים חד-שנתיים שאין בהם ריח, אין בהם איסור ספיחין. אולם בפרחים חד-שנתיים שיש בהם ריח, נחלקו הפוסקים אם יש בהם איסור ספיחין. ולגבי קניית פרחים בשנת השמיטה: פרחים שיש בהם חשש ספיחין, כאמור, בוודאי אין לקנותם אלא בחנות העומדת תחת השגחה מוסמכת. גם פרחים רב-שנתיים שאין בהם חשש ספיחין, אם יש בהם ריח, יש דעות שיש בהם קדושת שביעית. ולכן אין לקנותם באופן הרגיל, משום איסור סחורה ומשום איסור מסירת דמי שביעית לחשוד, אלא יש לקנותם בחנות שעומדת תחת השגחה מוסמכת - כפי שקונים פירות שביעית. וגם פרחים שאין בהם ריח, ואין בהם קדושת שביעית, אין לקנותם ממי שאינו שומר את מצוות השמיטה, שהרי יתכן שהם נעבדו באיסור בשביעית. ואף המקילים להשתמש בפירות של 'שמור ונעבד' לא יקנו פרחים כאלו, כמו שנבאר בהרחבה. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם פירות המחוברים באילן חייבים בביעור?

שאלה:

על עצי הפרי שבחצרי נותרו עוד פירות, פה ושם, וכבר הגיע זמן הביעור. ברצוני לשאול האם עלי לבער גם את הפירות המחוברים? האם עלי לקטוף אותם ולחלקם מיד?

תשובה:

גם הפירות המחוברים שנשארו חייבים בביעור, אלא שהפירות המחוברים נחשבים ממילא כמבוערים, שהרי בעל החצר הפקירם כבר כדי לקיים מצות "והשביעית תשמטנה ונטשתה", ובכך מקיים גם את מצות הביעור לפי דעת הרמב"ן (שההלכה כדבריו) שמצות הביעור היא להפקיר את הפירות. אבל אם בעל החצר משמר את פירותיו ולא הפקירם, אפשר שאינם כמבוערים מאליהם, ובהגיע זמן הביעור הרי הוא חייב לבערם, (ואם לא ביערם יש לעיין אם נאסרו). להרחבת התשובה לחץ כאן
טיפול בגינה בערב שביעית

שאלה:

מסביב לביתי גינה מטופחת ובה עצים ושיחים שונים. ברצוני לברר האם ישנם הלכות מיוחדות הנוגעות לטיפול בגינה בשנה השישית, ערב השמיטה, או שמותר לטפל בגינה כרגיל עד תחילת שנת השבע - שנת השמיטה?

תשובה:

ניתן לטפל בגינה כרגיל עד ערב ראש השנה של שנת השמיטה, סמוך לשקיעת החמה, ומותר לבצע בה את כל העבודות, בין העבודות שמטרתן לשימור הגינה, ובין העבודות שמטרתן להוסיף שבח ונוי לגינה. ברם, נטיעת עצי מאכל מותרת בשנה השישית רק באופן ששנות הערלה ימנו מלפני שנת השמיטה. ויש מחמירים גם בנטיעת עצי סרק, להקדים את נטיעתם כך שיקלטו לפני השמיטה. עוד יש לדעת שירקות, אפילו אם נזרעו לפני שמיטה, אם לא הוציאו תחילת גבעול מעל לפני האדמה לפני ראש השנה של שנת השמיטה, אף שמותר לזורעם מראש השנה של שנת השמיטה הם אסורים באיסור ספיחין וחובה לעקרם.   להרחבת השאלה לחץ כאן
האם קליפות של פירות שביעית חייבות בביעור?

שאלה:

בביתנו רגילים לנצל את קליפות הפירות המצטברות, ולייצר מהם זבל אורגני, לשימוש בגינה. ברשותנו כעת כמות של קליפות מפירות הקדושים בקדושת שביעית, וברצוננו לברר האם מותר להשאירם לאחר זמן הביעור של הפירות, או שעלינו לבערם בזמן הביעור של הפירות?

תשובה:

באותם הקליפות שיש בהם קדושת שביעית משום שהן ראויות לאדם, או שהן עומדות למאכל בהמה, יש גם חובת ביעור (זולת קליפות שאינן כלות בשדה, או שהן קדושות משום שעומדות לצביעה אבל אינן ראויות למאכל חיה). אך אם אין הקליפות ראויות לאדם ואינן עומדות למאכל בהמה, אפילו לאותם המחמירים לנהוג בהן קדושת שביעית אינן חייבות בביעור. להרחבת התשובה לחץ כאן
פירות שביעית שיצאו לחוץ לארץ והגיע זמן ביעורם

שאלה:

אני מתגורר בחו"ל, ושלחו אלי ארגז של יין הקדוש בקדושת שביעית. מה עלי לעשות בזמן הביעור, האם עלי למצוא דרך להחזירו לארץ ישראל, או שאפשר גם לבערו בחוץ לארץ. אם מותר לבערו בחוץ לארץ, מתי הוא זמן ביעורו, האם בערב הפסח של שמינית, כשכלה היין בארץ ישראל, או שעלי לברר מתי כלים הענבים במקומי.

תשובה:

יין שיצא לחוץ לארץ חייב בביעור, ומותר לבערו במקומו, ואין צריך להחזירו לארץ ישראל. זמן הביעור, הוא בזמן שכלה המין בארץ ישראל, ולכן גם בחוץ לארץ יש לבערו בערב הפסח. אמנם, לא טוב עשו ששלחו את הארגז לחוץ לארץ, שכן אסור להוציא פירות הקדושים בקדושת שביעית לחוץ לארץ. וגם לאחר שיצאו, אין להעבירם ממקום למקום בחוץ לארץ. ולהחזירם לארץ ישראל מותר, אלא שאין חובה בדבר, וניתן לבערו במקומו. להרחבת התשובה לחץ כאן
ביעור בפירות נכרי

שאלה:

בביתנו מקפידים לנהוג קדושת שביעית ביבול נכרי. ברצוננו לברר האם לפי מנהגנו, צריך גם לבער יבול נכרי כשמגיע זמן הביעור? וכן, האם מותר לנו לקנות פירות נכרים לאחר זמן ביעורם?

תשובה:

פירות וירקות שגדלו אצל נכרים, לשיטות שנוהגת בהם קדושת שביעית, הרי הם חייבים גם בביעור. אולם יש הסוברים שאף לאותם שיטות הם פטורים מביעור. ואף לסוברים שפירות נכרים חייבים בביעור, אם היו בזמן הביעור ביד הנכרי ולא נתבערו, לא נאסרו באכילה. ולכן מותר לקנות אותם מן הנכרי גם לאחר זמן הביעור. אמנם כשקונים אותם מן הגוי לאחר זמן הביעור - יש לבערם ביום הקניה. להרחבת התשובה לחץ כאן
מלוה שטוען שכתב פרוזבול ואבד

שאלה:

בתקופה האחרונה הלויתי סכומי כסף לכמה מתושבי השכונה. לקראת ראש השנה ערכתי כמובן פרוזבול כדת וכדין, אך למרבה הצער אבד לי הפרוזבול. אחד הלווים ממאן לפרוע את חובו. הוא טוען שאינו מאמין שכתבתי פרוזבול, ומכיון שהוא המוחזק, עלי להוכיח לו שכתבתי פרוזבול. האם הדין עמו?

תשובה:

אין ממש בטענת הלווה. המלוה נאמן לומר שהיה לו פרוזבול ואבד, והלווה חייב לפרוע לו. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם יש איסור ספיחין בבננות?

שאלה:

בחצרי עץ בננות, וברצוני לשאול האם מותר לאכול את הבננות שצמחו בו בשנת השמיטה, או שיש בהן חשש ספיחין.

תשובה:

לדעת פוסקים רבים אין איסור ספיחין בבננות, וזאת מכמה טעמים שנפרט להלן בביאורים. ויש מי שחשש לאיסור ספיחין בבננות, כבשאר הירקות. להרחבה התשובה לחץ כאן

אולי יעניין אותך גם...