האכלת בעלי חיים בשאריות מאכל

שאלה:

ברשותינו כמה תרנגולים. האם מותר לנו לתת להם את שאריות המזון הקדוש בקדושת שביעית?

תשובה:

שאריות מאכל שעדיין ראויות לאדם, אין לתיתן לפני הבהמה, שהדבר נחשב כהפסד לפרי. ואף על פי שאין אדם שרוצה לאוכלם. אך לאחר שנפסל המאכל מאכילת אדם, מותר לתיתו לבהמה. להרחבת התשובה לחץ כאן
אפיית עוגה מפירות שביעית

שאלה:

בביתי רגילים לאפות 'עוגת בננות', כמקובל בארץ מוצאנו. אכן בארץ לא מקובל לאפות עוגה מבננות, ולא נתקלתי בארץ בעוגה כזו כי אם אצל חבריי מארץ מוצאי. ברצוני לשאול האם מותר לנו לאפות בשמיטה עוגה מבננות של שביעית, או שהדבר נחשב כשימוש שאינו בדרך הרגילה, שאסור בפירות שביעית?

תשובה:

אין לאכול פירות שביעית אלא בדרך אכילתם הרגילה. פירות וירקות שרגילים לאוכלם חיים, כגון: אבוקדו וצנון, אסור לבשלם. פירות וירקות שרגילים לאוכלם מבושלים או אפויים, כגון: חצילים ותפוחי אדמה, אסור לאוכלם חיים. דרך האכילה הרגילה נקבעת בכל מקום ומקום לפי המנהג הרווח באותו מקום, ואין מתחשבים בכך שבמקום אחר נהוג לאוכלם בצורה אחרת. ולכן בארץ ישראל אסור לאפות עוגה מבננות של שביעית, שהרי בארץ אין רגילים לאכול בננות אלא כשהן חיות. אמנם בישוב שמתגוררים בו הרבה מבני חו"ל שרגילים בכך, מותר לאפותן. ואין צריך שיהיו רוב בני הישוב רגילים, אלא די שיהיה אחוז ניכר (כגון שלושים או ארבעים אחוז) מבני הישוב שרגילים בכך, כדי שנאמר שלא בטלה דעתם ומותר להם לנהוג כמנהגם. להרחבת התשובה לחץ כאן
הוצאת פירות שביעית לחו”ל

שאלה:

אנו מתעתדים לנסוע לחו"ל לכמה ימים. בביתנו מצויים כעת פירות של שביעית שקיבלנו מחלוקת אוצר בית דין. האם מותר לנו לקחתם עמנו לחו"ל?

תשובה:

אסור להוציא פירות שביעית לחו"ל, אולם יש המתירים להוציא פירות שביעית כצידה לדרך. להרחבת התשובה לחץ כאן
הבדלה על יין של שביעית

שאלה:

שמעתי שיש שאומרים שאין להבדיל על יין של שביעית. האם אכן יש להמנע מלקחת יין של שביעית להבדלה?

תשובה:

אכן יש שכתבו שעדיף שלא לקחת יין של שביעית להבדלה, בהרחבה. אולם להלכה מותר להבדיל על יין של שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
האכלת פירות שביעית לעובד זר

שאלה:

בביתנו מועסק עובד זר, ולפי הסכם-העבודה, רשאי העובד לאכול מהמאכלים המצויים בבית. האם מותר להחזיק בבית פירות שביעית, או שעלינו להמנע מלהחזיקם בבית כדי שלא יאכלם הנכרי?

תשובה:

הגם שאסור לתת פירות שביעית לגוי, מכל מקום גוי שמתארח אצל ישראל ואוכל על שלחנו, מותר להאכילו פירות שביעית. וכל שכן בעובד זר שהוא מתגורר בקביעות בביתו של הישראל, והוא כאחד מבני הבית, שמותר להאכילו פירות שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
קניית פירות שביעית מגוי

שאלה:

באזור מגורי ישנה חנות פירות וירקות שהיא בבעלות נכרי. האם אני יכול לקנות שם פירות מיבול נכרי, שיש בהם קדושת שביעית, או שיש בזה חשש של מסירת דמי שביעית לגוי?

תשובה:

נחלקו הפוסקים בדבר, האם כשקונה פירות שביעית מגוי הדמים נתפסים בקדושת שביעית, והאם יש בזה איסור של מסירת דמי שביעית לגוי. אמנם הכרעת החזו"א שמותר לקנות פירות שביעית מגוי. להרחבת התשובה לחץ כאן
השריית דגים במיץ לימון של שביעית

שאלה:

כשמבשלים את הדגים בביתנו רגילים להשרותם תחילה במיץ לימון, כדי להפיג מהם את ריחם. ברצוני לשאול האם מותר להשרותם במיץ לימון של שביעית, או שהדבר נחשב כהפסד למיץ הלימון?

תשובה:

אם בדעתו לבשל את הדגים עם המיץ כדי שיתן בהם טעם, מותר להשרותם בו אף אם כוונתו גם להפיג את הריח. אך אם בדעתו להדיחם ממיץ הלימון קודם הבישול, נחשב הדבר כהפסד למיץ ואסור לעשות כן במיץ של שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
פריעת הלוואת פירות – בפירות שביעית

שאלה:

לפני שבת לויתי משכני מספר תפוזים של אוצר בית דין. ברצוני לדעת האם אוכל להחזיר לו תפוזים של אוצר בית דין, או שעלי להחזיר לו דוקא תפוזים של חולין, מיבול שישית או מיבול חו"ל?

תשובה:

פירעון חוב מדמי שביעית אסור, ועל כן יש להחזיר תפוזים של חו"ל או של שישית, ובאופן שאין חשש ריבית. אולם יש סוברים שמי שלוה פירות שביעית והתנה שיחזיר פירות שביעית, רשאי לפרוע תמורתם פירות שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם יש צורך לצמצם כמויות בהכנת מאכלים כאשר יש חשש שיגיעו לידי הפסד?

שאלה:

במטבח הישיבה מכינים מדי ערב שבת כמות גדולה של אוכל, שתספיק לכל הבחורים השובתים בישיבה. מכיון שקשה לברר מראש כמה בחורים עתידים לשבות בישיבה, נותרת לפעמים כמות רבה של אוכל שלבסוף לא נאכל. האם כאשר מכינים מאכל שיש בו פירות שביעית, צריך להכינו בצמצום, כדי שלא יגיע לידי הפסד, או לחילופין האם צריך לזרז את הבחורים שישתדלו לגמור את כל הכמות שהוכנה, כדי שלא יגיעו השאריות לידי הפסד?

תשובה:

האיסור להפסיד פירות שביעית הוא רק שלא להפסידם בידים, אך כאשר מניחם והם נפסדים מאליהם, אין בכך איסור. ויש מן הפוסקים שהתירו אף לגרום להם הפסד, כל שאינו מפסידם בידים. ואף לדעות הסוברים שאסור לגרום הפסד לפירות שביעית, כל שהוא מכין לצורך אכילה - אינו נחשב אפילו לגרם הפסד. ולכן אין צורך לצמצם בהכנת המאכלים, ומותר להכינם בכמות הרגילה כפי שמכינים בשאר השנים. אכן יש להזהר שלא להשליך את השאריות לפח עד שייפסדו, אלא יניחום בפח של שמיטה. להרחבת התשובה לחץ כאן
תרומות ומעשרות בפירות שביעית

שאלה:

נזדמן לידי פרי הקדוש בקדושת שביעית שבעליו לא הפקיר אותו. האם יש להפריש מפרי זה תרומות ומעשרות? והאם יש הבדל לענין זה, בין פירות שגדלו ביד ישראל שלא הפקירם, לבין פירות שגדלו ביד נכרי ונגמרה מלאכתם ביד ישראל? כמו כן, במידה וצריך להפריש תרומות ומעשרות ברצוני לשאול איזה מעשר עלי להפריש מפירות אלו, מעשר שני או מעשר עני?

תשובה:

פירות שגדלו ביד ישראל שלא הפקירם כדין, לדעת המבי"ט פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות, ולדעת הבית יוסף חייבים. החזו"א הכריע להלכה כדעת המבי"ט, שהם פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות, אך יש שנהגו להפריש מהם בלי ברכה, לצאת ידי שיטת הבית יוסף. פירות נכרים שנגמרה מלאכתם ביד ישראל, צריך להפריש מהם בלא ברכה. ואינם כדין פירות ישראל שאמרנו שיש שמפרישים מהם לחומרא בלבד, אלא יש להקפיד להפריש מהם, משום שלדעת הרבה פוסקים על זה החרימו חכמי צפת, שלא לאכול מפירות אלו בלא הפרשת תרומות ומעשרות. יש לציין עוד כי פירות וירקות שגדלו בעציצים שאינן נקובים בבית שבמקום הצורך אנו מקלים שאין בהם קדושת שביעית חייבים בתרומות ומעשרות מדרבנן אלא אם כן הופקרו לגמרי. וביחס לשאלה איזה מעשר יש להפריש מעשר שני או מעשר עני, מעיקר הדין צריך להפריש מהם מעשר עני. אמנם נהגו להפריש מספק גם מעשר שני, ולומר בנוסח ההפרשה כך: "ומעשר עני בדרומם של הפירות, ואם צריך מעשר שני יהא מעשר שני בדרומם". ויחלל את המעשר שני בלי ברכה. להרחבת התשובה לחץ כאן
קידוש וארבעה כוסות ביין של שביעית

שאלה:

ברשותי בקבוקי יין של אוצר בית דין. האם מותר להשתמש בהם לקידוש, ולמצות ארבע כוסות בליל הסדר?

תשובה:

מותר לקדש על יין של שביעית, וכן מותר לקחתו לצאת בו ידי מצות ארבע כוסות בליל הסדר. (לענין לקחתו לכוס שני, עיין להלן תשובה ט). אך יש לזכור שזמן הביעור של הענבים הוא בערב פסח, ולכן יש להזהר להפקיר את היין קודם הפסח, ואם לא זכו אחרים ביין יוכל להכניסו לביתו ולהשתמש בו למצות ארבע כוסות. ואם אין ברשותו מן היין אלא כמות של מזון שלוש סעודות לכל אחד מבני ביתו, אינו צריך כלל לבער. ויכול לחשב בכלל זה גם את הכמות הנצרכת עבור בני הבית למצות ארבע כוסות בליל הסדר. (גם הנוהגים כשיטת הרמב"ם, שהביעור הוא כילוי הפירות כפשוטו, רשאים להשאיר לעצמם מן היין כשיעור מזון שלוש סעודות לכל אחד מבני הבית, ויכולים לחשב גם את כמות היין הנצרך לליל הסדר, ואת השאר יבערו). להרחבת התשובה לחץ כאן
דין אדניות הקבועות בבנין

שאלה:

בלובי בנין המשרדים בו אני עובד יש אדניות גדולות הקבועות בבנין. האם מותר לשתול באדניות פרחים בשנת השמיטה, וכן האם מותר לטפל בפרחים שבאדניות אלו בשנת השמיטה כדרך שרגילים לטפל בהם בשאר השנים?

תשובה:

אדניות אלו, על אף שאינן נקובות, הן חמורות יותר מסתם עציץ שאינו נקוב העומד בבית. וכבר נתבאר כאן שלכתחילה אין לשתול פרחים אפילו בעציץ שאינו נקוב העומד הבית, אלא שאין למחות ביד המקילים. אך באדניות הקבועות ברצפה או בקירות הבנין, אין לזרוע גם לשיטת המתירים לזרוע בעציץ שאינו נקוב בתוך הבית. שאדניות אלו דינם כמחוברות לקרקע, ואסור לשתול בהם. וכן אין לטפל באדניות בשאר מלאכות כרגיל בכל שנה. אבל מותר להשקותן כפי הצורך לקיום הצמחים, וכן מותר לבצע בהן מלאכות דרבנן, כאשר הן נצרכות לקיום הצמחים, כדי שלא ימותו או כדי שלא ינזקו נזק מרובה שלא יהיה ניתן לתקנו בקלות לאחר השמיטה. כמו כן, אדניות גדולות המחזיקות ארבעים סאה ויותר, נחשבות גם הן כקרקע ואין לזרוע ולשתול בהן אף בתוך הבית. ועיין בביאורים כמה הוא נפח של ארבעים סאה לענין זה. להרחבת התשובה לחץ כאן
דין הערבה הצפונית לעניין שמיטה

שאלה:

קיבלתי ארגז עם ירקות מעין יהב, הנמצאת בערבה הצפונית. האם יש בירקות אלו איסור ספיחין וקדושת שביעית?

תשובה:

דין הישוב עין יהב, וכל איזור הערבה הצפונית, שנוי במחלוקת. יש אומרים שהוא נחשב כחוץ לארץ ואין שם קדושת שביעית ולא איסור ספיחין, ויש אומרים שיש לחשוש שמא הוא מארץ ישראל, וכן היתה דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ולפי זה יש לנהוג קדושת שביעית בפירות שגדלו שם, ויש לנהוג איסור ספיחין בירקות שנזרעו שם. איזור הערבה הדרומית, מן המעלה ה-30 ולדרום, נחשב בוודאות כחוץ לארץ. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם יש מצוה לאכול פירות שביעית?

שאלה:

האם יש מצוה להשתדל לאכול פירות שביעית, כפי שמשתמע לכאורה מן הפסוק (ויקרא כה, ו): "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה"?

תשובה:

לדעת רוב הפוסקים, וכך נקט החזו"א, אין מצוה לאכול פירות שביעית, והמצוה היא רק שלא להפסידם. אך יש הסוברים שיש מצוה באכילת פירות שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
דין העציצים בשביעית

שאלה:

במרפסת ביתי גדלים עצים ופרחים שונים, בעציצים ובכדים. האם מותר לטפל בעציצים אלו בשנת השמיטה? האם הלכות עבודת הארץ נוגעות גם לצמחים הגדלים בעציצים?

תשובה:

עציצים וכדים שנמצאים במרפסת שאינה מקורה, דינם כקרקע לענין שמיטה. הטיפול בהם ייעשה אך ורק לפי כללי הטיפול בצמחי הגינה, ההשקיה מותרת לצורך קיום הצמחים בלבד, וכן מלאכות דרבנן מותרות רק להצלת הצמחים ממוות, או מנזק חמור. לגבי עציצים וכדים הנמצאים במרפסת מקורה, או בתוך הבית, קרא כאן. להרחבת התשובה לחץ כאן .
העברת עציץ מן המשתלה הביתה

שאלה:

ברצוני לקנות במשתלה עציץ נקוב, ובו שתיל שנזרע לפני השמיטה. האם יש דרך להעביר בשמיטה את העציץ מהמשתלה לביתי, באופן המותר?

תשובה:

יש אומרים שמותר להעביר את השתיל כרגיל מהמשתלה הביתה, ויש אומרים שמכיון שמצוי מאד שתוך כדי ההעברה מתנתק העציץ מיניקתו, על ידי שיעבירנו דרך מקום מרוצף וכיוצא בזה, ואחר כך ישוב ויעבור מעל הקרקע ויתחבר מחדש, על כן צריך לעטפו בניילון, או להניחו במהלך כל ההעברה על גבי דבר המפסיק, כך שיהיה הפסק בין העציץ ובין הקרקע במשך כל זמן ההעברה. וכאשר מביאו הביתה, לכל הדעות יש להניח אותו על גבי דבר המפסיק, באופן שישאר עציץ שאינו נקוב. להרחבת התשובה לחץ כאן
עציץ נקוב המונח על הרצפה בקומה גבוהה

שאלה:

בביתי עציצים נקובים המונחים על גבי הרצפה ממש. דירתי היא בקומה הראשונה, אבל מתחת דירתי ישנו חניון, שתקרתו היא רצפת ביתי. ברצוני לשאול האם דין העציצים שבביתי כדין עציץ נקוב, או שרצפת הבית והאויר שתחתיה חוצצים בינם לקרקע, ודינם כעציצים שאינם נקובים?

תשובה:

יש הסוברים שהמרצפות הרגילות (בלטות) אינן חוצצות, והמונח על גבן כמונח על גבי הקרקע. ויש מחמירים בזה גם בקומות עליונות, כדוגמת המקרה שבשאלה, משום שהבית כולו נחשב מחובר לקרקע. אך אם הריצוף בבית עשוי משיש או מקרמיקה, נחשב העציץ כאינו נקוב. וכן אם שטחו מתחת לעציץ יריעת פי. וי. סי. נחשב העציץ כאינו נקוב. ויש שכתבו שלפי המחמירים שרצפה בקומה העליונה אינה חוצצת, אזי גם אם העציץ עצמו מונח על גבי דבר המפסיק כגון יריעת פי. וי. סי. אלא שנופו נוטה חוץ מן היריעה ומאהיל על הרצפה, נחשב גם כן כעציץ שאינו נקוב. אמנם יש אומרים שבכל אופן הריצוף הוי הפסק, ודינו כעציץ שאינו נקוב. להרחבת התשובה לחץ כאן
עציץ שבמרפסת, שמעליו יריעת הצללה

שאלה:

במרפסת ביתי מצויים עציצים שונים, והם אינם נקובים. מעל המרפסת פרוסה יריעת הצללה. ברצוני לשאול האם דין המרפסת כדין בית מקורה, ומותר לטפל בצמחים הגדלים שם כדין עציץ שאינו נקוב שבתוך הבית?

תשובה:

אם יריעת ההצללה אינה מונעת את חדירת הגשם או קרני השמש, אין להחשיבה כבית, ואין להקל בעציצים אלו כבעציצים שבתוך הבית. אך אם יריעת ההצללה מונעת את חדירת הגשם והשמש, והיא מפריעה לגידול הצמחים, דינם כעציצים שבתוך הבית. להרחבת התשובה לחץ כאן
טיפול בעציץ שאינו נקוב המונח בתוך הבית

שאלה:

בסלון ביתי עציץ המונח על גבי צלחת, ובו פרחים. ברצוני לשאול האם מותר לטפל בו כרגיל במהלך שנת השמיטה? ושאלה נוספת, האם מותר גם לשתול בעציץ פרחים חדשים במהלך השמיטה?

תשובה:

על אף שמדובר בעציץ שאינו נקוב, אין לשתול בו פרחים חדשים בשנת השמיטה, ומכל מקום המקיל בזה יש לו על מה לסמוך. ולענין הטיפול בעציץ, כגון השקייה ושאר מלאכות דרבנן, אפשר להקל ולבצען גם כשאין חשש מיתה או נזק גדול במניעתן. אך יש מחמירים שלא לבצע גם מלאכות דרבנן אלא כפי הנצרך לקיום הפרחים. להרחבת התשובה לחץ כאן
ירקות שהתחילו לגדול בשישית ונלקטו בשביעית

שאלה:

כמה שבועות לפני תחילת השמיטה זרעתי בגינתי ירקות, והם הספיקו לנבוט ולבצבץ מעל פני הקרקע עוד לפני ראש השנה. אמנם עיקר גידולם יהיה בשביעית. האם ירקות אלו אסורים באיסור ספיחין?

תשובה:

נחלקו הראשונים בדבר, ולהלכה אנו נוקטים כדעת רוב הראשונים, שאם הירקות התחילו לגדול בשנה השישית - אין בהם איסור ספיחין. והחזון איש נוקט שלדעה זו, כל שנבטו הירקות בשישית מעל פני הקרקע, אפילו מעט, אין בהם איסור ספיחין. אמנם, יש בירקות אלו קדושת שביעית לכל דבר, אסור להפסידם ואסור לסחור בהם. להרחבה התשובה לחץ כאן
פירות השייכים לשנת השמיטה ומצוה להפקירם

שאלה:

בחצרי עץ לימון שנותן פירות כמה פעמים בשנה. בתקופה זו רוב הלימונים שעל העץ גדלו כמעט לגמרי בשנה השישית, אך יש בו גם לימונים שהופיעו בשישית וגדלו בשביעית, ואף לימונים קטנים וחדשים - שהופיעו בשביעית. ברצוני לדעת אלו לימונים עלי להפקיר ואלו לא? וכן מאימתי יש להפקירם, משעה שהופיעו או רק כאשר יגדלו?

תשובה:

לימונים שהחלו לצמוח בשביעית, יש להחמיר ולנהוג בהם קדושת שביעית החל מתחילת צמיחתם, וכן להפקירם משעה זו. לימונים שהתחילו לצמוח בשישית, אך הגיעו לשליש גידולם בשביעית, יש לנהוג בהם קדושת שביעית, ויש להפקירם מאז שהגיעו לשליש גידולם. אבל לימונים שהגיעו לשליש גידולם בשישית, אינם שייכים לשנת השביעית ואין חובה להפקירם. והגם שאתרוגים שהגיעו לשליש גידולם בשישית ונלקטו בשביעית יש להחמיר ולנהוג בהם קדושת שביעית, מפני שנלקטו בשביעית, אין הלימונים בכלל זה אלא דינם כשאר הפירות, שאין מתחשבים כלל בשעת הלקיטה. להרחבת התשובה לחץ כאן
נטיעה שניטעה באיסור בשנה השישית

שאלה:

לפני כמה שנים, בחודש אלול שלפני השמיטה הקודמת, נטעתי עץ פרי בגינתי. עתה התברר לי שנטעתי אותו מאוחר מידי, והנטיעה היתה באיסור. האם עלי לעקור את העץ? ומה דין הפירות שכבר גדלו על העץ?

תשובה:

מי שנטע עץ פרי בשישית בזמן האסור לנטיעה, כאשר נודע לו הדבר עליו לעקור את העץ, אף אם הנטיעה היתה בשוגג, ואפילו אם כבר עברה שנת השמיטה. אולם הפירות שגדלו על העץ לפני שעקר אותו, אף שגדלו באיסור, מותרים באכילה. להרחבת התשובה לחץ כאן
העמדת עציץ שהתהפך

שאלה:

העציץ שעמד במרפסת ביתי, התהפך ברוח, וחלק מן האדמה שבתוכו נשפך. האם מותר לחזור ולהעמידו על מקומו, ולהחזיר את האדמה לעציץ?

תשובה:

אם נשפך ממנו הרבה עפר, או שהתרופפה אחיזת השורשים בגוש האדמה באופן שאינו יכול לחיות כלל במצב כזה, אסור להחזירו ולהעמידו על מקומו. אם שורשי הצמח לא התנתקו מן האדמה, ולא נשפך הרבה עפר, והצמח היה יכול להמשיך ולחיות כך כמות שהוא הפוך ושפוך לפחות במשך שבועיים, מותר לחזור ולהעמידו על מקומו. אבל אסור להחזיר את העפר לעציץ. אמנם אם יכול לחיות כך במשך שבועיים, אבל לא יוכל להמשיך לחיות כך לאורך זמן, מותר להחזיר גם את העפר כדי שהצמח לא ימות. ויש שכתבו שאם נחסר מהעפר שמסביבו, קשה לשער אם יכול לחיות במצבו הקיים, ולכן יש להחמיר ולא להחזיר את העפר. להרחבת התשובה לחץ כאן
מתי צריך לכתוב את הפרוזבול ?

שאלה:

בערב ראש השנה של תחילת השמיטה התעורר ויכוח בין המתפללים בבית הכנסת, האם צריך כעת לכתוב פרוזבול, או שהזמן הנכון לכתיבתו הוא בערב ראש השנה של מוצאי השמיטה. מה הוא הזמן הנכון לכתיבתו?

תשובה:

נחלקו הראשונים האם צריך לכתוב פרוזבול בערב ראש השנה של תחילת שנת השמיטה. והעיקר להלכה שזמן כתיבת הפרוזבול הוא בערב ראש השנה של מוצאי השמיטה. אכן דעת הרבה פוסקים שראוי להחמיר ולכתוב פרוזבול גם בערב ראש השנה של תחילת השמיטה. להרחבת התשובה לחץ כאן
תיכנות מערכת ההשקיה בערב שביעית להשקיה בשמיטה

שאלה:

בגינת ביתי מותקנת מערכת השקיה אוטומטית. בכוונתי לתכנת בקרוב את המחשב למשך שנת השמיטה, וברצוני לדעת האם מותר לי לתכנת את מחזורי ההשקיה לתדירות ולכמות הרגילה בכל שנה, או שעלי להפחית את כמות המים ואת תדירות ההשקיה למינימום הנדרש לקיומם של העצים?

תשובה:

דעת כמה פוסקים שאם מתכנת את מערכת ההשקיה לפני השמיטה, והיא ממשיכה ופועלת בשמיטה על ידי שעון, רשאי לכוונה שתשקה את השדה בכמויות ובתדירויות הרגילות בכל שנה, אף על פי שכמויות אלו מועילות גם להרווחת השדה, ולא רק לקיום הצמחים. אך יש אוסרים. ולכל הדעות, אם הושבתה המערכת בשמיטה ובא להפעילה מחדש, או שרוצה לערוך בשמיטה שינויים במערכת, עליו לתכנת את המערכת רק כפי ההשקיה המותרת בשמיטה. כללי ההשקיה בשמיטה: מותר להשקות בשביעית רק כדי שלא ייפסדו הצמחים, אבל לא כדי שיפרחו וישגשגו. שלא התירו חכמים השקיה אלא משום פסידא, אך לא לשם הרווחה. צמחים שאין חשש שיינזקו ממניעת ההשקיה,  אין להשקותם כלל. צמחים הזקוקים להשקיה לשם מניעת הפסדם, דעת כמה פוסקים שצריך לצמצם להשקותם רק כפי השיעור הנדרש לקיומם שלא ייפסדו, ויש אומרים שבשעה שהם זקוקים להשקיה למניעת הפסדם - מותר להשקותם בשפע, ואין צריך לצמצם בכמות המים. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם ישנן הלכות מיוחדות לטיפול בגינה בערב שביעית?

שאלה:

מסביב לביתי גינה מטופחת ובה עצים ושיחים שונים. ברצוני לברר האם ישנם הלכות מיוחדות הנוגעות לטיפול בגינה בשנה השישית, ערב השמיטה, או שמותר לטפל בגינה כרגיל עד תחילת שנת השבע - שנת השמיטה?

תשובה:

ניתן לטפל בגינה כרגיל עד ערב ראש השנה של שנת השמיטה, סמוך לשקיעת החמה, ומותר לבצע בה את כל העבודות, בין העבודות שמטרתן לשימור הגינה, ובין העבודות שמטרתן להוסיף שבח ונוי לגינה. ברם, נטיעת עצי מאכל מותרת בשנה השישית רק באופן ששנות הערלה ימנו מלפני שנת השמיטה. ויש מחמירים גם בנטיעת עצי סרק. עוד יש לדעת שירקות, אפילו אם נזרעו לפני שמיטה, אם לא הוציאו תחילת גבעול מעל לפני האדמה לפני ראש השנה של שנת השמיטה, אף שמותר לזורעם מראש השנה של שנת השמיטה הם אסורים באיסור ספיחין וחובה לעקרם. להרחבת התשובה לחץ כאן
גיזום ענפים שמפריעים למעבר

שאלה:

לאורך שביל הגישה לבנין שלנו, צומחת גדר חיה. במשך הזמן מתארכים ענפיה והם מפריעים לעוברים ושבים. האם מותר לגזום בשנת השמיטה את הענפים שמפריעים למעבר?

תשובה:

מכיון שכוונתו היא רק לסלק את הענפים המפריעים ולא להשבחת האילן, מותר לגזום אותם בשביעית. ורשאי לגזום אותם כדרכו, אבל יגזום רק את הענפים המפריעים למעבר. מותר גם לשכור גנן שיעשה זאת, אבל אם הגוזם הוא גנן מקצועי, עליו לשנות מדרך הקציצה והזמירה הנהוגה בכללי הגיזום המקצועיים. להרחבת התשובה לחץ כאן
חלוקת פירות אוצר בית דין כדרך מכירה רגילה, בשקילה ומדידה

שאלה:

האם מותר לאוצר בית דין לחלק פירות שביעית כדרך מכירת פירות הרגילה, בשקילה ובמדידה או שעליהם לחלק באומדן בלבד?

תשובה:

אוצר בית הדין רשאי לחלק את הפירות גם במידה ובמשקל. אך יש שהחמירו שגם אוצר בית דין לא יחלק אלא באומדן, ולא במידה ובמשקל. להרחבת התשובה לחץ כאן
פירות נכרי שהיו בזמן הביעור ברשות ישראל שאינו נוהג בהם קדושת שביעית

שאלה:

התארחתי אצל ידידי, והלה הציג בפני בקבוק של יין משובח מיבול שביעית. לשאלתי, האם ביער את היין, השיב ידידי שהיין נעשה מענבים של יבול נכרי, והוא אינו נוהג קדושת שביעית ביבול נכרי. הסתפקתי, האם עבורי, שאני נוהג קדושת שביעית ביבול נכרי, יין זה מותר בשתיה או לא?

תשובה:

כפי שביארנו כאן, הנוהגים קדושת שביעית בפירות של נכרים, אכן חייבים גם לבערם. אך אם בזמן הביעור היו הפירות ברשות הנכרי, לא נאסרו הפירות, והקונה יבערם ביום הקניה. אולם פירות נכרים, שהיו בזמן הביעור ברשות ישראל, ולא נתבערו, אסורים הם לאחר הביעור, ואפילו אם היו אצל ישראל שאינו נוהג בהם קדושת שביעית. ויש אומרים שגם במקרה זה, כשבאו לידי מי שנוהג בהם קדושת שביעית, יבערם מיד ויוכל להשתמש בהם. להרחבת התשובה לחץ כאן
תשלום על פירות אוצר בית דין

שאלה:

נגשתי לתחנת חלוקה של פירות אוצר בי"ד, ולהפתעתי גיליתי שמחיר הפירות שם לא היה זול במיוחד יחסית למחירם בחנות הסמוכה. התפלאתי מאד, שהרי כפי הידוע לי פירות האוצר הינם הפקר, ובית הדין רשאי לגבות תשלום אך ורק לכיסוי ההוצאות?

תשובה:

על אף שבית הדין אינו גובה תשלום בעד הפירות עצמם, אלא לכיסוי ההוצאות בלבד, קורה לפעמים שמחיר הפירות אינו נופל בהרבה ממחיר הפירות בשוק. וזאת משום שלפעמים הוצאות בית הדין הן מרובות מאד. ומכל מקום על בית הדין לחלק את הפירות במחיר זול ממחיר השוק, כדי שיהיה ניכר שהפירות הינם הפקר. להרחבת התשובה לחץ כאן
‘עני’ לעניין מעשר עני

שאלה:

מי הוא הנקרא כיום 'עני', שאפשר לתת לו מעשר עני?

תשובה:

בזמננו, מי שאין לו פרנסה מסודרת לכדי מחייתו, הוא ובני ביתו הסמוכים על שולחנו, נחשב כעני. ואף אם מסודר בפרנסתו לצורך מחייתו, אלא שיש לו הוצאות נוספות, כגון לצרכי נישואי ילדיו או לצרכי רפואה וכיוצא בזה, נחשב גם כן לעני, ואפשר לתת לו מעשר עני.
הפרשת חלה בשבת

שאלה:

בשבת נזכרתי ששכחתי להפריש חלה בערב שבת. האם מותר להפריש חלה בשבת? ומה הדין ביום טוב?

תשובה:

אין להפריש חלה בשבת ויום טוב. (אלא אם כן עשו תנאי על ההפרשה מערב שבת ויום טוב). ואם שכחו להפריש חלה, אין אפשרות לאכול מהחלות או העוגות. יש להעיר שיש רבנים שמפרישים חלה בכל ערב שבת ויום טוב, ומכוונים לפטור את כל המאפים ששכחו בני העיר להפריש מהם חלה. ויש לברר אצל רב המקום.
הכמות שמותר לקחת מאוצר בית דין

שאלה:

ראיתי בבית הכנסת מודעה מטעם אוצר בית דין שהם מחלקים ארגזי מיץ ענבים משובח במחיר זול במיוחד. ברצוני לגשת ולקחת כמות של חמשה ארגזים, שתספיק לי למשך כל השנה. האם ישנה הגבלה על הכמות שמותר לקחת מאוצר בית דין?

תשובה:

אסור לקחת פירות שביעית מן ההפקר, או מאוצר בית דין, אלא בשיעור שאדם מכין לאכילת ביתו לימים מועטים. ובזמנינו שדרך אדם לקנות ארגז יין, אפשר להקל לקחת ארגז גם מאוצר בית דין. אמנם יש מפוסקי זמננו שכתבו שהרשות ביד בית הדין לחלק גם כמות גדולה יותר, כשהדבר נחוץ לתועלת הענין ולטובת הציבור. ואכן לשיטה זו, אם ביד בית הדין מצויה כמות גדולה של יין, ובית הדין החליט לטובת הציבור לאפשר חלוקה בכמות רבה יותר, מותר לקחת כפי הכמות שמאפשר בית הדין. להרחבת התשובה לחץ כאן
פתיחת שער החצר

שאלה:

בחצרי כמה עצי פרי. הפקרתי את הפירות כדין וכל הרוצה רשאי לבוא ולקטוף. האם עלי להשאיר את שער החצר פתוח כל הזמן? וכן גינה שמאחורי הבית, והכניסה אליה היא דרך הבית, האם צריך להשאיר את הבית פתוח כל הזמן כדי שיוכלו להכנס ולקטוף מן הפירות?

תשובה:

מעיקר הדין יש להשאיר את שער החצר פתוח, אמנם בשעת הצורך כגון שחושש פן ייגנבו חפצים הנמצאים בחצר, רשאי לנעול את השער, ויתלה במקום בולט שלט  המודיע היכן ניתן לקבל את המפתח. וכך גם הדין לגבי גינה שמאחורי הבית, אין צורך להשאיר את הבית פתוח, אלא יתלה שלט המודיע שהכניסה לגינה תתאפשר בתיאום עם בעלי הבית. להרחבת התשובה לחץ כאן
תמיכת ענף שבור בשמיטה

שאלה:

בעקבות השלג, נסדק ענף באחד העצים שבגינתי, והחל להישבר. האם מותר לקשרו או לתומכו, כדי שלא יתרחב הסדק?

תשובה:

מותר לתמוך הענף שהחל להישבר, כדי שלא יתרחב הסדק עוד ולא ימשיך להישבר. אבל אסור לקשרו ולהדקו בחזרה למקומו על מנת שיתאחה מחדש. להרחבת התשובה לחץ כאן
הפרשת תרומות ומעשרות בירקות הגדלים בבית

שאלה:

פירות וירקות שגדלים בתוך הבית, האם חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות?

תשובה:

יש מחלוקת בין הפוסקים אם פירות וירקות שגדלו בתוך הבית חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות, ולדינא יש להפריש מהם תרומות ומעשרות בלא ברכה.
טלטול תרומות ומעשרות בשבת

שאלה:

המפריש תרומות ומעשרות בשבת על ידי תנאי, האם מותר לו לטלטל את ה'אחוז ועוד' שהפריש, או שהיא מוקצה?

תשובה:

אכן, ה'אחוז ועוד' שהפריש לתרומה ותרומת מעשר, נעשה מוקצה ואסור לטלטלו. אך אם החזיקו בידו בשעת ההפרשה והוא עדיין בידו, יכול לטלטלו ולהניחו במקום המוצנע. ואם הפירות מחנות שיש בה השגחה מהודרת והרפיש מהם רק לחומרא ולהידור, אין ה'אחוז ועוד' מוקצה.
לקט שכחה ופאה כיום

שאלה:

מפני מה אין נוהגים כים לתת לקט, שכחה ופאה לעניים?

תשובה:

מכיון שלפי המציאות בזמננו ברור שגם אם יניחו את הלקט, השכחה והפאה בשדה, לא יטריחו העניים את עצמם לבוא וליטול אותו. ובאופן כזה אין חובה להניחם, כמבואר בגמרא (חולין דף קלד ע"ב): "לעני ולגר תעזוב אותם - ולא לעורבים ולא לעטלפים". וכתבו הפוסקים שבמקום שידוע שלא יבואו העניים ללקטם, הרי זה כמפריש לעורבים ולעטלפים. ואכן במקום שידוע שהעניים יבואו לקחתם מצוה להניח לקט שכחה ופאה. ובדרך אמונה (מתנות עניים פרק א ציון ההלכה ס"ק צה) מצדד שמי שהניח לקט כחה ופאה וביקש מעניים שיבואו ליטלם, אכן קיים את המצוה. אך יש חולקים וסוברים שבאופן שאינם באים מעצמם רק צריך לקרוא להם, אינו בכלל 'תעזוב אותם'. והגם שבתרומות ומעשרות על בעל הפירות לטרוח בעצמו להביאם לידי הכהן הלוי והעני, היינו משום שבתרומות ומעשרות נאמרה מצות 'נתינה', אך בלקט שכחה ופאה לא נאמרה אלא מצות 'עזיבה', ולכן אין מוטל עליו אלא להניחם בשדה, ועל העניים בעצמם לבוא וליטול.
ברכת שהחינו על אבוקדו

שאלה:

האם מברכים שהחיינו על האבוקדו שהופיע עתה בשוק?

תשובה:

אם האבוקדו לא היה מצוי בשוק לכל הפחות שלושים יום, נחשב כפרי חדש שניכר חידושו ויש לברך עליו שהחיינו.
ברכת האננס

שאלה:

מה הברכה שיש לברך על האננס? והאם מברכים עליו שהחיינו?

תשובה:

ברכת האננס היא בורא פרי האדמה. ובמקומות שהוא מצוי כל השנה, כפי שמצוי בארץ ישראל בשנים האחרונות, אין לברך עליו שהחיינו כיון שלא ניכר חידושו.
ענף רימון הצומח צמוד לגזע

שאלה:

בחצרי עץ רימון וותיק. בשנה שעברה יצא ענף נוסף מן האדמה, בצמוד לגזע, ובשנה זו יצאו בו רימונים. האם הרימונים בענף החדש נחשבים לערלה?  

תשובה:

אם הענף החדש יצא מתוך גזע העץ, במקום שהוא מעל פני הקרקע, דינו כדין העץ הוותיק ואין צריך למנות לו מחדש שלוש שנות ערלה. אבל אם הענף החדש יצא מן הקרקע, או מתוך הגזע במקום שהוא מכוסה באדמה, דינו כנטיעה חדשה, ויש למנות לו שנות ערלה מחדש. ובמקרה כזה רצוי לקוצצו, או לסמן אותו בצורה ברורה, כדי שלא יתערבו פירותיו עם פירות שאר הענפים, ויאסרו כל הפירות מחמת ספק ערלה.
הפרשת תרומות ומעשרות מעשבי תיבול ומעשבים לחליטת תה

שאלה:

האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מעשבי תיבול, כרוזמרין, פטרוזיליה, כוסברה, נענע ודומיהם? וכן האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מעשבים המיועדים לחליטת תה, כנענע, גרניום לימוני ודומיהם?

תשובה:

עשבי תיבול שאין הדרך לאוכלם אלא מוציאים אותם לאחר הבישול, וכן עשבים המיועדים לחליטה שמשליכים אותם לאחר החליטה, כנענע, גרניום ודומיהם, פטורים מתרומות ומעשרות. עשבי תיבול שהדרך לאוכלם, כפטרוזליה וכוסברה, חייבים בתרומות ומעשרות. עשבי תיבול שספק אם הדרך לאוכלם, יש להפריש מהם תרומות ומעשרות מספק, בלא ברכה.  
הפרשת חלה מקמח מלא

שאלה:

שמעתי שיש שטוענים שהשיעור להפרשת חלה מקמח מלא גבוה במעט מהשיעור להפרשת חלה מקמח רגיל, משום שהוא מכיל רכיבים מקליפת החיטה שמופרדים במהלך הניפוי ומוחזרים שוב לקמח. האם הדבר נכון?

תשובה:

קמח מלא מחיטים שנטחנו בשלמותם, עם הסובין והקליפה, מצטרף כולו, עם הסובין והקליפות, לשיעור הפרשת חלה. ובקמח כזה, השיעור להפרשת חלה (במשקל) אף נמוך במעט מן השיעור של קמח לבן. (מכיון שהשיעור להפרשת חלה נקבע לפי הנפח, וקמח זה נטחן בטחינה גסה יותר, ונפחו רב משל קמח לבן הטחון דק). אמנם יש טחנות שמפרידים את הסובין והקליפות לפני הטחינה, וטוחנים אותן בנפרד, ומוסיפים אותם לקמח אחר הטחינה. בקמח כזה יש לחוש שהסובין והקליפות אינן מצטרפות לשיעור חלה, ולכן יש להוסיף מעט בשיעור הקמח, תוספת של כ-12% עד 18%, ורק אז ניתן להפריש בברכה.
הפשרת חלה מקמח ללא גלוטן

שאלה:

האם השיעור להפרשת חלה מ'קמח שבולת שועל ללא גלוטן', שווה לשיעור להפרשת חלה מקמח שבולת שועל המכיל גלוטן?

תשובה:

כן, אין שינוי בשיעור הקמח להפרשת חלה בין קמח המכיל גלוטן - לבין קמח נטול גלוטן. (אמנם יש הבדל בין השיעור להפרשת חלה מקמח חיטה - לשיעור להפרשת חלה מקמחים אחרים).
תנאי על תרומות ומעשרות מערב שבת לשבת

שאלה:

מי שמאושפז בשבת בבית החולים, ורוצה לעשר את המזון שיתנו לו בשבת, האם יכול להתנות עליהם מערב שבת?

תשובה:

אם המזון המוגש בבית החולים עומד תחת השגחה מוסמכת, אלא שרוצה להחמיר ולהפריש בעצמו, יכול להתנות מערב שבת ולעשר את מה שיגישו לו בשבת. מזון זה יש לדמותו לפירות דמאי, שניתן להתנות עליהם מערב שבת אף אם עדיין לא באו לרשותו. אולם אם אין השגחה מוסמכת בבית החולים, יש לדון את הפירות והירקות המוגשים בו כספק טבל. ופירות טבל וכן ספק טבל, אי אפשר להתנות עליהם אלא אם באו כבר לרשותו. ומעתה יש לדון, האם בעת שהפירות והירקות מצויים במטבח בית החולים נחשב הדבר שכבר באו לרשותו, מכיון שבית החולים מחוייב לספק לו מזון, או שמא אין הפירות והירקות נחשבים ברשותו עד שיקבלם בפועל. להלכה, הורה הגרי''ש אלישיב זצ"ל שיבקש מהאחראי על הכשרות בבית החולים, שימנה אותו כשליח להפריש תרומות ומעשרות מהפירות והירקות של בית החולים, ואז יוכל להתנות מערב שבת ולעשר בשבת.

אולי יעניין אותך גם...