הבא: סימן נ"ז דין קצירת מיני דגן בשביעית קודם הבאת שליש <<

שביעית סימן נ"ו

חילול דמי שביעית

בענין שאלתכם אודות הקונה בחנות שיש בה ודאי תערובת דמי שביעית, כגון, הקונה מצרכים שאין בהם קדושת שביעית בחנות המוכרת פירות וירקות של שביעית, האם יש לו לחוש כי העודף הינו דמי שביעית, אפילו אם רוב המוצרים בחנות אינם של שביעית.

 שמעתי בזה ממרן רבינו (שליט"א) זצוק"ל דאכן יש לחוש שהדמים הם דמי שביעית, והתיקון לדבר שיקח דבר מאכל שאינו קדוש בקדושת שביעית (פרי שישית, בשר, דגים וכדו') ויחלל כל דמי שביעית שברשותו על המאכל הזה ויאכלנו בקדושת שביעית.

והנה הרש"ס (פ"ט ה"ח ד"ה ולענין) ס"ל דמותר לחלל דמי שביעית שווה מנה על שווה פרוטה אמנם החזון איש (שביעית סי' כה סק"ה) תמה עליו דעד כאן לא התירו לחלל דבר הקדוש שוה מנה על שו"פ, אלא בדבר שאי אפשר לאכלו כדוגמת מע"ש, אבל בדבר שניתן לאכלו, כמו פר"ש, לא התירו לחלל על פחות משוויו. ולכן לכתחילה רצוי לחלל המעות בנ"ד בשווים אמנם מאחר שרוב הכסף בחנות אינו של שביעית ואינו יודע אם וכמה מעות דמי שביעית בידו הרי זה ספק, ולכן הורה מרן (שליט"א) זצוק"ל שניתן לחלל על פחות משוויו, ויש לציין כי בדיעבד מסתבר שגם לחזו"א חילולו חילול, במקרה של ודאי דמי שביעית הורה מרן רבינו זצוק"ל לנהוג כהכרעת מרן החזו"א ולחלל רק בשוויו. (וראה עוד בשו"ת מנחת יצחק ח"ו סי' קכט).