הבא: סימן י"ד תשובת מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בענין הנ"ל <<
שביעית סימן י"ג
מכתב בענין הגבול הדרומי שנשלח למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בהוראת מרן זצוק"ל
כפי שמובא לעיל (סי' י) – בספר דרך אמונה (תרומות פ"א ה"ז) שרטט מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א מפת ארץ ישראל כפי שהעלה על סמך דברי חז"ל בגמ' בבא בתרא (עד ע"ב) דז' ימים וד' נהרות מקיפים את אר"י (ע"ש ביאור ההלכה ד"ה מאשקלון), ומתחתיה הביא ממה שכתב לו מרן רבינו הגריש"א זצוק"ל (וראה סי' טו הנוסח המלא).
בטרם פרסם מרן הגרח"ק את המפה בספרו דרך אמונה שלח את הדברים קמיה מרן זצוק"ל, וביקש מרן זצוק"ל לשלוח הערות בנושא הגבולות לחתנו מרן הגרח"ק שליט"א, ובהורמנא דמרן נשלחו הדברים דלהלן למרן הגרח"ק שליט"א.
בס"ד יום א' ט' בשבט תשנ"ג
הו"כ הגאון מופה"ד רבינו ר"ח קניבסקי שליט"א
אחדשכהדר"ג בכל הכבוד הראוי.
יראתי בפצותי, אולם מרן הגריש"א ביקשני להביא בפניו את ההערות וההשערות בדבר מכתב כהדר"ג למרן (שליט"א) [זצוק"ל] אודות הגבול הדרומי. ועל כן אפילו שלא הגעתי לתלמיד הדן בפני רבותיו, אציין כמה נקודות. בנושא זה דברתי גם עם הרה"ח ר"מ בן חיים (קניג) (שליט"א) זצ"ל, שידיו רב לו בענינים אלו.
א. ואפתח בהערה כללית, הרי נקודת הציון של הגבול הדרומי הינה ים המלח כמבואר בתוה"ק בפ' מסעי ודבר זה היה מבורר לכל גדולי ישראל ובכללם מרן החזו"א, ואעפ"כ לא התיר החזו"א בצד הדרומי מזרחי רק את אילת (או את איזור יטבתה) – והרי לכאורה היה יכול להתיר כל המקומות הדרומיים מים המלח. ומכאן אנו מגיעים למספר הערות על השערת כהדר"ג בדבר חיבור ים המלח לנחל צין.
ב. ים המלח מצטמצם והולך, בדורות האחרונים הדברים ברורים ורשומים (והרבה בגלל יבוש מלאכותי) אולם לדעת חוקרים (אם נחוש לחומרא לדבריהם) הרי בתקופה הרומאית אף איזור "צפי" (צאפי) הי' בגבול ים המלח, ואולי בעבר גבול דרום ים המלח – היה דרומה מבריכות המלח הנוכחיות, ואם כן הרי דנחל צין אינו מחובר לקצה ים המלח.
ג. אולי כוונת התוה"ק שים המלח הוא הגבול הדרומי – מזרחי של ארה"ק, אולם הגבול נסב דרומה מערבה, כך שהרבה שטחים דרומיים הינם בתוך תחום אר"י, ואם כן, מדוע – לשם דוגמא – לא יחשב נחל הערבה כהמשך הגבול (והנחל הזה נמשך היום קצת למזרח אבל אם הי' ים המלח יותר דרומי – באגן הדרומי שלו – הרי הוא נמשך לצד מערב).
ד. דווקא הלשון קדמה מורה שהיה החיבור בצד המזרחי של הים ומשם נסב לדרומו, ואם כן הוא אינו מתחבר לצין.
ה. עיקר ראיית כהדר"ג – מלשון מקיפין את אר"י (אגב, העירני ר"מ בן חיים (שיחי') [זצ"ל] לדברי המלבי"ם ויקרא א אות מ), ודברי חז"ל הקדושים בענין הירדן שהולך ומתגלגל לים הגדול. וברשות דכהדר"ג – מפני מה לא ציינה התוה"ק גבול כ"כ ברור כמו הנחל, וכהדר"ג תירץ שלא ציינו נחל שאין בו מים, הרי לשיטות הראשונים (ובפרט לפי אותו מהלך של כהדר"ג לחבר את ים המלח לים הגדול דרך ואדי אל עריש) שנחל מצרים הוא ואדי אל עריש הרי התוה"ק ציינה גבול של נחל שאין בו מים, ומדוע לא תציין כל גבול דרום אר"י בנחל אכזב. יתירה מזו, כהדר"ג כותב שנבחרו סימנים בערים, דבר זה תמוה שהרי דווקא ערים ומקומות אבד זכרם, ואילו סימנים שהיו טבועים בארץ אינם משתנים כל כך.
ו. דברי חז"ל הקדושים בענין הקפת אר"י וירדן המתגלגל והולך לים הגדול בהם נתקשו המפרשים, ולכן בתבוה"א (דף סא) כתב שזה חיבור מתחת לקרקע, וכהדר"ג לא ניח"ל בהכי דהא מקיפין תנן, ואם כי לא נתברר שהמקיפין הוא ע"י הירדן אבל עיקר הקושי, אם כפשוטן מקיפין – היכן הוא המשך הירדן שהרי אין אנו רואים בו מים והיאך נפרנס דברי חז"ל הקדושים בדבר הירדן ההולך ומתגלגל. זאת ועוד, כפשוטו קשה להבין, שהרי המתגלגל הוא ממקום גבוה למקום נמוך וכאן ה"ז ממקום הנמוך למקום הגבוה, ועוד, הרי אין זה נחל אחד, שהרי בקו שכהדר"ג מציע יש נחלים הפונים מזרחה ויש נחלים הפונים מערבה, ויש קו הרים באמצע ופרשת המים המפרידה, שאל"כ הרי הי' ים התיכון נופל לים המלח.
ז. אולי דברי חז"ל הקדושים בענין המקיפין נאמרו בבריאת העולם בטרם הפיכתן של סדום ועמרה ואולי אח"ז נשתנו הדברים (הערת ר"מ בן חיים) כמו בסוף כתובות על אר"י. (או יתכן קודם לכן לפני המבול וידועים דברי הרמב"ן בדבר השינויים בעולם בזמן המבול). עיין רמב"ן (פרק ג פסוק כב), ובנצי"ב (פ"ב פ"י, ופ"ז יט).
ח. כהדר"ג מציין כי כיבוש עו"ב ועו"מ בשטח הדרומי הי' שווה, והנה ברור שאין הכוונה מה שהחזיקו עזרא הסופר ובני דורו שהרי הם החזיקו סביבות ירושלים, והכוונה כמו שכתב בכס"מ (פ"ד הכ"ח) לכיבושי בית חשמונאי. והנה לדעת החוקרים, ינאי המלך תפס הרבה שטחים מדרום לים המלח, ובאיזור נחל זרד, וגם הברייתא דתחומין לחלק גדול מהחוקרים מגיעה עד פטרה דרומה לים המלח (רקם או שם אחר), ואף שכל דבריהם בהשערות, השאלה היא אם אפשר על סמך ההסבר של כהדר"ג בגמ' דידן – להקל בעבודת קרקע בשביעית בשטחים שהם דרומה מים המלח.
ט. אם הגבול כ"כ צפוני כיצד נפרנס דברי הרמב"ם בהל' קידוש החודש (פי"ח הט"ז), ואף שוודאי לא נתכוון הרמב"ם לדקדק בגבולות, אבל ים המלח נמצא צפונה מהמעלה ה – 31, ואם א"י הינה מהמעלה ה- 30 הרי שיש חלק שהוא דרומה הרבה מים המלח.
י. גם ראיתי שהעירו שהכפו"פ (פרק יא) כתב שנחלת שבט יהודה (שהיא בדרום אר"י כמבואר ביהושע) ברוחבה הוא מהלך חמשה ימים, וריחוק הירדן לים (הגדול) כתב שהוא כשני ימים, ולפי חשבון זה רוחב נחלת שבט יהודה מצפון לדרום הוא פי שנים ויותר מהמרחק שבין הירדן לים הגדול, ולכאורה אם נחלת יהודה מתחילה מצפון לירושלים, הרי לפחות חלק מהגבול מגיע עד דרומה מפארן.
מרן שליט"א ביקש להזדרז לשלוח הדברים ע"מ שיוכל לדבר עם כהדר"ג שליט"א ביום חתונת נכדם שליט"א.
יוסף יקותיאל אפרתי