הבא: סימן נ"ז מכתב מרן רבינו זצוק"ל בתוקף מינוי מכח ירושה בשררה <<
חושן משפט סימן נ"ו
בענין בכור נוטל פי שניים במוחזק
בדבר שאלתו בדין בכור שנוטל פי שניים במוחזק ולא בראוי, האם כספים ופקדונות בבנקים חשיב מוחזק או ראוי.
בדבר זה הורה מרן רבינו הגרי"ש אלישיב שליט"א (זצוק"ל) דחלק מהפקדונות בבנקים חשיב מוחזק וחלקם ראוי וכמו שיפורט להלן.
א. כספים המופקדים בבנק, אפילו בחשבון עובר ושב, ס"ל לרבינו זצוק"ל דחשיב ראוי ולא מוחזק, שהרי כספים אלו הינם חוב, שהרי הבנק משתמש בכסף כמלוה שלהוצאה ניתנה. אלא שלדעת מרן רבינו זצוק"ל אם הכסף מופקד בבנק יהודי שיש לו היתר עיסקא, וההיתר עיסקא הוא חציו מלוה וחציו פקדון [ולכאורה יש לעיין בשטר העיסקא שבבנק כי בשינוי תנאי העיסקא יתכן וישתנה החלק של המלוה לעומת פקדון]. הרי דהמחצה פקדון חשיב מוחזק. (עיין שו"ע סי' סז ס"ג, ופ"ת סי' רעח סק"ד ואכמ"ל).
ובהוראה זו הזכיר רבינו דברי הגינת ורדים (אה"ע כלל ד סי' יט, כ) דדן "אם המעות שבבנקא של וינציא דין מלוה יש להם" והעלה דדין הלואה יש להם, ולכן אין הבכור נוטל פי שנים ממעות אלו המונחים בבנק דהוה ראוי.
ב. כסף מזומן המונח בכספת בבנק אמר מרן רבינו זצוק"ל דחשיב מוחזק, הואיל והכספת תחת ידו של הבעלים.
ובהיותי בזה אזכיר מה ששמענו ממרן רבינו זצוק"ל אודות כספת בבנק. כידוע אחד ממפעלי בית המדרש להלכה בהתישבות אמונת אי"ש הוא "הקרן לחילול מעשר שני ורבעי" – אשר מחזיקה אלפי מטבעות בבעלות הממונה על הקרן, הגאון ר' שאול רייכנברג שליט"א, לצורך חילול מעשר שני ורבעי. ונסתפקנו היכן להחזיק את מטבעות הקרן, והעלו הצעה להניח את המטבעות בכספת בבנק, וכשהובאו הדברים קדם מרן רבינו זצוק"ל ציין להא דאיתא בגמ' ב"ק (דף צח ע"א) דאין מחללים על מעות שאינם ברשותו "כיצד היו לו מעות בקסטרא", ופי' בזה היעב"ץ (בהגהות שם) ש"הוא בנין חזק שמשימים שם מעות לשמרם היטב והוא כעין בנקא שנמסרים בה מעות הרבים שמפקידים אותם שמה בשכר שנותנים למלך או לאנשי העיר, (כענין בנקא של וינציא אמסטרדם המבורג) שיהיה מעותיהם שמורים מגניבה ואבידה, והם מוכתבים בפנקס של באנק, ובעלי המעות לוקחים אותם כשנצרכים להם, או נותנים אותם בכתב ידם לאחרים שיטלום לצרכם ויוצג לחשבונם". אם נאמר דדברי היעב"ץ מתיחסים לכסף המונח בכספת של בנק וכדו' הרי דבכה"ג חשיב אינו ברשותו, ולכן אינו יכול לחלל מע"ש על מעות שבקסטרא.
אמנם המעיין בסיפא של דברי היעב"ץ דכתב "דהם מוכתבים בפנקס של בנק" יראה דכשמפקיד בקסטרא ובא ליטול מעותיו אין המפקיד מקבל את אותם מעות שהניח אלא כדרך המקובלת בבנקים כיום, שהבנק אחראי על הסכום המופקד – והוא נותן לו סכום זה. ולכאורה בכספת חשיב ממש ברשותו שהרי נוטל מהכספת את אותם המעות שהניח שם.
ולכן אף שלגבי קרן המעשרות הורנו מרן רבינו זצוק"ל שלא להניח המטבעות של "קרן המעשרות" בכספת בבנק. הגם שמעיקר הדין אין מעות בקסטרא דומות למעות המונחות בכספת, בכל אופן וכמדומה לי שהבנתי מרבינו שמכיון שאין חדר הכספות בבנק פתוח וזמין בכל עת הרי עדיף לא להניח שם את המטבעות שרוצים לחלל עליהם מע"ש ורבעי. אמנם ודאי שמעות המונחות בכספת הרי הם מעיקר הדין ברשותו, ולכן לענין דין ירושה שפיר חשיב כסף מזומן המופקד בכספת בבנק כמוחזק, שבכור נוטל פי שניים.
ג. ניירות ערך סחירים (שיכול למוכרם) אמר רבינו זצוק"ל דחשיבי מוחזק.
ד. ובדבר שאלתך אודות הנכסים או כסף שמוחזקים ברשות האב אבל רשומים גם על שם האם, היה מורה רבינו זצוק"ל דאם מדובר בממון שנתן האב לאם הרי דאין הבנים יורשים בזה כלל. אבל אם הרישום נעשה בכדי להבריח המכס או שלא יהיה נראה מרובה בנכסים, יורשים הבנים כדין ירושת נכסי האב.
והזכיר רבינו בענין זה את דברי הערוך השולחן, ונראה כוונתו למ"ש (סימן ס סעיף כא) "ויש לדקדק עתה כשנכתב קרקע על שם האשה בערכאותיהם צריכים הדיינים להיות מתון בזה, כי יש לפעמים שהבעל כותב נכסיו על שם אשתו מפני איזה טעמים ולעולם הנכסים הם של הבעל", וכן כתב בנוסח אחר להלן (סימן סב סעיף ו).
יוסף שלו' אלישיב