חושן משפט סימן נ"ה
בכור שוטה בירושה
מעשה באחים שירשו והבכור היה כפי הנראה מפגר או שוטה והיה שוהה במעון לחוסים ממין זה, וכפי הנהוג שם התשלום למוסד (שהוא תשלום לממשלה) נקבע לפי ממון החוסים, שאם אין להם ממון אין גובים מהם תשלום ע"כ. ונשאלה השאלה לפני רבינו זצוק"ל שאם יתנו לבכור ירושתו ויקבל אף פי שנים כדין התורה, נמצא שלא ירויח כלום ממה שמקבל שבסופו של דבר יגיע הכסף לרשות הממשלתית, דאם יש לו ממון הרי יגבו ממנו על שהותו אצלם, ונמצא שלא ירויח כלום מקבלת חלקו בירושה.
והנה מבואר בב"י (סי' רפה) בשם תשובת הרשב"א דאף דאין מעמידין אפוטרופוס לדיקנני מ"מ לשוטה שירש ירושה מעמידין לו אפוטרופוס לפקח על נכסיו, דמצוה לפקח על נכסיו כדין הקטן. וכך פסק הרמ"א בהגה לשו"ע (שם ס"ב) דהשוטה דינו כקטן ומעמידין לו אפוטרופוס.
וכך השיב להם רבינו זצוק"ל שאין ממש בטענתם, דאף אי נימא דאין לתת לו את חלקו משום שיגיע לרשויות הממשל ולא יהנה מכך, מ"מ פשיטא שאין בכח האחים למנוע ממנו את המגיע לו עפ"י דין תורה, ויצטרכו לתת לו גם את חלקו כפשוט וגם את חלק בכורתו ויניחו הכל ביד אפוטרופוס נאמן לצרכי הבכור.
יוסף שלו' אלישיב