הבא: סימן קע"ט בענין לקרות כהן לחתן תורה ועוד ממנהגי שמחת תורה <<
או"ח ג' סימן קע"ח
בן א"י לענין שמ"ע בחו"ל
פסק השו"ע (סי' תרסח סעי' א) דבחו"ל אוכלין בסוכה בשמיני עצרת בלילה וביום, משום דהוה ספק שביעי. ויש מהאחרונים שכתבו דאין ישנים בשמ"ע בסוכה כדי שלא יהיו נראה כמוסיף על המצוה, ודוקא באכילה אינו נראה כמוסיף שכן דרך בנ"א לפעמים לישב לאכול סעודתם בצל סוכה, ולא מוכח דהוה לשם מצוה. והגר"א ז"ל ס"ל דגם ישנים בסוכה, וכתב בשעה"צ (סק"ו) דהנוהגים להחמיר כן, סבירא להו דגם בשינה לא מינכר דהוה לשם מצוה, ועי' בשעה"צ (סק"ג) מש"כ בשם המג"א שהאריך לסתור דעת הנוהגים שלא לאכול בסוכה בליל שמ"ע אלא רק ביום.
והנה מעשה היה בבן ארץ ישראל שהי' בחו"ל ושאל למרן רבינו זצוק"ל אם יכול לאכול עם מארחיו בסוכה שהרי לגביו אין אפילו צד שיהא חייב בסוכה, והשיב מרן רבינו זצוק"ל שיכול לאכול.
ואע"פ שהשיבו בזה הלשון נראה שדברי מרן רבינו אזלי בתר דברי הברכ"י (סי' תרסח אות ד) וז"ל "שלוחי ארץ ישראל הנמצאים בחוץ לארץ, כדי לא לזלזל ביום טוב שני בעו למיתב עם בעל הבית בסוכה ויאמרו בפי' (בפירוש) בינם לבין עצמם דאינו משום מצות סוכה כלל", הרי דהצריך שישבו בסוכה, אמנם גם כתב דיכול "למיטעם מידי בר ממטללתא מטעם דלא עביד בחג, והכל בצנעא שלא ירגישו ההמון ויבואו לזלזל ח"ו", והיינו דהתיר לבן א"י לטעום חוץ לסוכה בצנעא, ורק בסעודת החג שאם הוא ייעדר יבואו לזלזל ביום טוב שני ולומר שאין צריכים לישב בסוכה אמר שצריך לישב עם בעה"ב. ונדמה שהן הן הדברים – שבכה"ג אין חוששין שייראה כבל תוסיף, ומאידך גיסא אינו מביא ח"ו לזלזול ביו"ט שני.