הבא: סימן קנ"ח ברכת כהנים בנעילה אחרי השקיעה <<
או"ח ג' סימן קנ"ז
גדר אוכל "שיעורים" ביוה"כ ואם יכול לשמש כש"צ
בדבר שאלתכם בשליח ציבור המרוצה לקהל וחייב לאכול ביוה"כ בהוראת הרופאים פחות מכשיעור האם אריך למנותו כשליח ציבור.
בספר פסקי תשובה (להר"א פיוטרוקובסקי מהדורת רש"ב הרשקוביץ מצורף לסימן קב) דן בדבר כה"ג וש"צ שהוכרחו לאכול ביוה"כ אם ראויים הם לעבודתם, ובמקום אחר (סי' רצד) הביא דברי שו"ת באר עשק (סי' כא) דמי שאינו מתענה לא מבעיא שאינו יכול להיות ש"צ אלא גם אינו יכול להיות בעל קורא.
אמנם בנידון דידן שהש"צ אינו אוכל – משום פיקו"נ, אלא פחות מכשיעור, שמעתי מרבינו זצוק"ל, דבמקום שיש להסתפק האם אכילתו (ואפי' פחות מכשיעור) היתה שלא כדין, הרי שאין למנותו לש"צ משום דהוה כש"צ שאינו הגון, אבל במקרה שזכיתי לדון לפניו שהיתה אכילתו בשיעורים כדין, השיב רבינו שיכול לשמש כשליח ציבור. ושמעתי מרבינו דשפיר חשיב דיתיב בתענית, הגם שאכל חצי שיעור.
ולמדנו מדבריו דכשאוכל חצי שיעור ביוה"כ אינו חשיב שעבר על חצי שיעור איסור של לא תענו את נפשותיכם וא"כ נמצא שאינו מתענה, אלא חצי שיעור הוה איסור בפני עצמו הנלמד מקרא "דכל חלב" ולענין התענית שפיר חשיב דיתיב בתענית.
ודבר זה יש מקום לתלות בחקירת האחרונים עיין במל"מ (פ"א ה"ז מהל' חמץ) ושו"ת צפנת פענח (סי' מח) ובאחיעזר (ח"ב סי' כא אות ב ד"ה ולמש"כ) ולמעלה בקודש, בדין מי שטעה ובירך על אוכל בתענית אם יאכל פחות מכשיעור משום דלא הפסיד תעניתו בכך, וכלשון הריטב"א (תענית דף יב, ד"ה כתב רבינו אלפס) "ואע"פ שלכתחילה אסור לאכול ולשתות בכל האיסורים חצי שיעור, וח"ש אסור מה"ת, מ"מ אין במשמע שאיבד תעניתו בכך" (ראה שע"ת תקסח סק"א ובדעת תורה ואכמ"ל).
ונראה דרבנו אכן סבר דלא איבד תעניתו באכילת פחות משיעור ולכן בנידון שאלתנו שפיר יכול לשמש כש"צ, אולם במקרה שיאכל – בגין פיקו"נ יותר מכשיעור נראה מדברי רבינו שיהיה אסור לו להיות שליח ציבור (וע"ע ישא יוסף ח"ג עמ' קעג קעד).