הבא: סימן קנ"ז גדר אוכל "שיעורים" ביוה"כ ואם יכול לשמש כש"צ <<
או"ח ג' סימן קנ"ו
בענין ברכת תקיעת שופר בתוקע לנשים
בדבר שאלתך בבעל תוקע שתוקע לנשים לאחר שיצא י"ח, כיצד ינהגו בענין הברכות, האם ראוי שתברך כ"א לעצמה או שאחת מן הנשים תוציא י"ח הברכה שאר חברותיה.
כבר זכרת בשאלתך דלהלכה אין התוקע יכול לברך בעבורן, ולדעת המחבר גם הן אינן מברכות כדין כל מצות עשה שהזמן גרמא, אמנם הרמ"א הביא המנהג שנשים מברכות על מ"ע שהז"ג, ולכן גם כאן יברכו לשמוע קול שופר, אלא דיש לעיין האם כל אחת תברך לעצמה או דאחת תוציא את כולן ידי חובתן.
והנה בהל' מגילה כתב השו"ע (סי' תרפט) דנשים אינם מוציאות את האנשים, והוא מהתוס' והרא"ש בסוכה (דף לח ע"א) ומבואר שם בתוס' שתי סברות להא דאשה אינה יכולה להוציא רבים י"ח, האחת דשאני איש דחשיב טפי, והשני' דזילא בה מלתא, שאשה מוציאה רבים. והמג"א כתב "ופסולה מפני כבוד הציבור ולכן אפי' ליחיד אין מוציאה דלא פלוג".
ובקרבן נתנאל במגילה (פ"ק אות ב) כתב דמדברי התוס' מבואר "דאין אשה מוציאה נשים רבות ידי חובתן משום דזילא בה מלתא. אבל אנשים בלא"ה אין מוציאין אפי' אשה לאיש אחד, דאין מחוייבין בדבר".
ובמ"ב (תרפט ס"ק ז) כתב דאשה מוציאה את חברתה, וכתב ע"ז בשעה"צ (שם ס"ק טו) "אבל לנשים רבות אין האשה מוציאתן דזילא בהו מלתא (ק"נ בשם התוס')", וכבר נתקשו האחרונים דמבואר בשו"ע (סי' תקצ) דנשים מזמנות לעצמן, ועוד דלענין קידוש כתב המחבר (בסי' רעא) דנשים מוציאות אף את האנשים וכתב במ"ב "דמ"מ יש להחמיר לכתחילה שלא תוציא אשה אנשים שאינם מבני ביתה דזילא מילתא", ולא כתב שלא תוציא נשים אחרות.
ואף לשיטת הקרבן נתנאל יש לעיין מהו "הזילא בה מילתא", דאפשר דרק במקום שמוציאה האחר י"ח במצוה הוה זילותא, אולם להוציא בברכה יתכן ואין זילותא.
ולענין תקיעת שופר, הנה לכאו' היה מקום לדון שכל אשה תברך לעצמה משום דזילא בה מלתא כשמוציאה הרבה נשים י"ח, אלא דיש לדון דאפי' אם נאמר דגם כשמוציאה חברותיה בברכה הוה זילא בה מלתא, יש לחלק, דבמגילה שחייבת בקריאה וגם בברכה הוה זילא בה מלתא במה שמוציאה חברותיה י"ח המצוה וכדבארנו, אולם בתקיעת שופר הרי פטורה מהמצוה וגם מהברכה ובמקום שלא מוציאתן י"ח "במצוה" יש לדון שאין בזה זילותא.
וממרן רבינו הגריש"א זצוק"ל שמעתי שאדרבא עדיף שאשה א' תברך להוציא כולן, וטעמו דהואיל ועצם הברכה במצות עשה שהז"ג במחלוקת שנוי', הרי דהגם דאנו מברכים עפ"י הרמ"א עדיף למעט בברכות, ואשה א' תוציא חברותיה.