הבא: סימן ס"ה בענין המנהג לשמש כש"ץ בשב"ק קודם היא"צ <<

או"ח ג' סימן ס"ד

בענין עליה לתורה של חתן, ומה שמשליכים עליו מיני מתיקה

עליה לתורה של חתן בשבת לפני חתונתו – א"צ להאריך וכבר נתפרסם ברבים תשובת מרן רבינו זצוק"ל (קובץ תשובות ח"א סי' כג) אודות המנהג, וסיים תשובתו "ופוק חזי מאי עמא דבר והבא לנהוג אחרת אינו אלא מן המתמיהין", אמנם עיקר שאלתך היא אם כדאי להפסיק בבית מדרשך את המנהג להשליך על החתן מיני מתיקה בשבת שעולה לתורה, כי מנהג זה איננו המנהג המוזכר בדברי חז"ל, ובפרט שהוא כרוך עם ביזוי אוכלין. ע"כ דברי השואל.

בגמ' ברכות (דף נ ע"ב) איתא "ממשיכין יין בצינורות לפני חתן ולפני כלה, וזורקין לפניהן קליות ואגוזים בימות החמה אבל לא בימות הגשמים, אבל לא גלוסקאות לא בימות החמה ולא בימות הגשמים". ומלשון הגמרא משמע דהמנהג היה לפני חתן וכלה – כלומר, בחתונתם. ומצאנו מחלוקת ברבותינו הראשונים – אם המנהג היה דווקא בכה"ג שאין בזה ביזוי אוכלים וכמו שפי' רש"י לענין יין דמקבלים אותו בראש פי הצינור, וכמו"כ כתבו התוס' דעכשיו שנוהגין לזרוק חיטים יש לזורקם רק בבית נקי, הרי דלשיטה זו לא הותרה הזריקה אלא במקום דליכא ביזוי אוכלין. אמנם ברשב"א ובריטב"א הביאו מאן דפירש דביין שעיקר שמחת חתן וכלה בכך, התירו אפי' ע"ג קרקע, משא"כ בקליות ואגוזים, הרי דלדעתם, דבר שהוא עיקר השמחה הותר אפילו כשיש בזה ביזוי אוכלין, וקליות ואגוזים שאינם עיקר השמחה לא הותר במקרה דאיכא ביזוי אוכלין. [אמנם ראיתי מי שכתב דהמנהג לזרוק אגוזים מקורו מדברי הבה"ג בענין ברכת אשר צג, ואכמ"ל] ולהלכה כתב השו"ע (סי' קעא סעי' ד) לענין המשכת יין כרש"י, שמקבלו בפי הצינור, הרי דלא התיר אף יין אלא בכה"ג דליכא ביזוי אוכלין.

והנה כ"ז כאמור – לפני חתן וכלה ממש, אבל כבר הביא המ"ב (ס"ק כא) דיש מקומות שהנהיגו לזרוק צימוקים לפני החתן בשבת שקוראין אותו למפטיר, והוסיף "ולא יפה הם עושים, שרכים הם ונמאסים על ידי זה", הרי דהזכיר דהמנהג לזרוק מיני מתיקה גם לפני החתונה, ולא התנגד אליו, רק דכתב כנגד זריקת צימוקים משום דמימאסי.

ושמעתי לאחרונה דיש מי שחשש שיש עמי ארצות שאוכלים את המיני מתיקה לפני קידוש ומשום כך עורר לבטל המנהג, אמנם בזמנו כששאלתי למרן רבינו הגרי"ש זצוק"ל כמדומני שלא זה הי' טעם השואל, ואכן שמעתי ממרן רבינו זצוק"ל שאפשר לזרוק סוכריות על חתן בזמן שעולה לתורה בשבת שלפני החתונה, הגם שהוסיף ששמע שבביהכנ"ס אחד הפסיקו הדבר (כנראה מתוך שחששו שיהא בזה ביזוי אוכלין), אולם למעשה אפשר להמשיך לנהוג במנהג זה כשאין בזה איבוד אוכלין, ובפרט שהמיני מתיקה עטופים, וכמדומני שכך הוא המנהג במקומות רבים.