הבא: סימן ס"ו בענין שנים מקרא ואחד תרגום <<
או"ח ג' סימן ס"ה
בענין המנהג לשמש כש"ץ בשב"ק קודם היא"צ
בדבר השאלה אם אבל תוך השנה משמש כש"צ בש"ק קודם יא"צ הנה המנהג המקובל בהרבה קהילות דמי שיש לו יא"צ משמש כשליח ציבור בתפילת מוסף בשבת הקודמת. וכפי הנראה המנהג בתחילתו היה דעולה למפטיר כמש"כ בברכ"י (ריש סי' רפד) "ועתה נתפשט עוד באיזה מקומות דבהגיע תוך זמן פטירת אב ואם בכל שנה הבן מפטיר בשבת קודם". (ועי' מש"כ בזה ישא יוסף ח"ג סי' עה). ובמנהג לשמש כש"ץ האריכו האחרונים לבאר טעמו. ושמעתי ממרן רבינו זצוק"ל דעיקר המנהג הוא להתפלל תפילת מוסף ולא שחרית [אמנם יש שנהגו להתפלל כל התפילות ואף רבינו כשהיה בכוחו נהג להתפלל גם שחרית, הגם שכאמור אמר שעיקר המנהג אינו כן]. ועוד שמעתי ממנו דמי שיש לו יא"צ בשבת א"צ להתפלל בשבת הקודמת וכמו שכתבנו (שם) לענין מפטיר, משום דכל הענין להתפלל לפני העמוד ולעלות למפטיר בשבת שקודם היא"צ הוא משום דכל ימות השבוע משתייכין לשבת שעברה, ואף ה"נשמה היתירה" נפרדה מהגוף בשבת שקודם יום הפטירה, מה שאין כן כשהיא"צ בשבת עצמה אינו קשור לשבת הקודמת.
ב. ובענין אבל תוך י"ב חודש שהמנהג שאינו מתפלל בשבת ויו"ט כמובא ברמ"א (סי' שעו ס"ד ועיין מ"ש להלן בדבר מינוי אבל לש"צ במועדים), הרי באם יש לו יא"צ כתב יש לו יא"צ כתב בספר דודאי השדה (שמרן רבינו זצוק"ל ציינו בקובץ תשובות ח"ב סי' סד בענין קבורה בקומות יעו"ש) שאם יש לו יא"צ בש"ק מתפלל כש"צ, אולם כל דבריו הם אליבא דשיטתו דהטעם שאין אבל מתפלל בש"ק הוא שלא יחזיק אבותיו לרשעים, שגם בשבת יש עליהם דין וא"כ כשמתפלל רק ביא"צ אין חשש, אולם לדעת מרן רבינו זצוק"ל אין אבל מתפלל בשבת קודם היא"צ (וכמדומה לי שגם ביא"צ – הגם שדבר זה לא רשום אצלי) ככל אבל שאינו משמש כש"ץ, דלדעת מרן רבינו זצוק"ל עיקר הטעם שאין אבל מתפלל בשבת ויו"ט הוא משום כבוד הציבור – דאינו הגון שיהא הציבור בשמחה ואבל מתפלל לפניהם, וא"כ גם כשיש לו יא"צ באותו שבוע – אינו יכול להיות ש"צ בש"ק (וע"ע בתורת מרדכי לר"מ רבינוביץ יו"ד סי' קסו, ובגשר החיים ח"א פרק כג עמ' רסג).