או"ח ב' סימן קי"ז
בעניני פסח שני
א. אודות תענית בה"ב שחלה בפסח שני. בספר אר"י ובלוח אר"י כתב שהנהיגו רבני ירושלים שא"א סליחות, וראיתי מביאים שכן כתוב בפנקס שהי' בחורבת ריה"ח שאין אומרים סליחות ואין מתענין. ומרן שליט"א השיב בזמנו לשואלים, כי מחמת שאינו רוצה לשנות את המנהג המקובל בירושלים אע"פ שאינו מבין טעם הדבר, שהרי אפילו אם אין אומרים תחנון יכולים לומר סליחות עד "הרחמים והסליחות" כבכל יום שאומרים סליחות בלא תחנון. כגון, אם יש ברית מילה בבית הכנסת (כמבואר בשו"ע סי' קלא ס"ה), מכל מקום מכיון שכתוב שזה הי' מנהגם של רבני ירושלים אינו מורה לומר סליחות. אמנם יש מהפוסקים שכתבו לומר סליחות וכמ"ש וראה בא"א בוטשאטש.
וכמדומני, שהיו שנים שאע"פ שבפירקא השיב כן לשואלים שאינו רוצה לשנות המנהג, הרי בבית מדרשו אמרו סליחות עד "הרחמים והסליחות".
הערת מורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א:
כמדומה שאצל החזו"א אמרו כל הסליחות.
לעומת זאת ידוע כי אצל מרן החזו"א זיע"א אמרו סליחות [וכפי שהוסיף גם מורנו הגר"ח שליט"א], ואולם החזו"א ס"ל דאין בפסח שני שום סממן של שמחה ומועד ופליג על מה שאין אומרים תחנון בפסח שני וכמ"ש הפר"ח (בסי' קלא סק"ז) "בפסח ב' ג"כ אין נפילת אפים" ולדעת מרן החזו"א בפסח שני אומרים תחנון (ראה ארחות רבינו ח"א עמ' סח).
ב. גם בענין הצום ביום פסח שני לאותם שמתענין בה"ב, הרי אע"פ שבלוח ארץ ישראל מוזכר שאין צמים, והביא שהמחמירים משלימים התענית למחר או צמים חצי יום, מרן שליט"א התקשה בטעם הדבר, שהרי פסח שני אינו מועד והא דאיתא בחולין (קכט ע"ב) דאין מספידין בפסחא זעירא (פסח שני – רש"י) אינו ראיה שהרי בטלה מגילת תענית ולכן מותרין ימים אלו בהספד ותענית [ואולי אפשר להוסיף שאף בזמן הבית אם לא היו טמאים לא נהגו פסח שני], והיו מהאחרונים שדנו דיתכן ופסח שני אינו תלוי במגילת תענית וכמ"ש השו"מ בדברי שאול (יוסף דעת ח"ב יור"ד סי' תא) וראה בסידור ר"י עמדין (חודש אייר), ועיין בארחות חיים ספינקא (סי' תצב ד"ה נשאלתי) שכתב להתענות, וראה עוד שו"ת מהרש"ם (ח"ו סי' לב).
ג. בענין אכילת מצה בפסח שני ראיתי מביאים ממנהגי אחב"י הספרדים בשם ספר זכרי כהונה (מערכת פ, אות כא) שכתב שנהגו לאכול ביום פסח שני חתיכת מצה שנשארה מחג המצות זכר לפסח שני וכן הובא בספר דרכי חיים ושלום (מנהגי מונקאטש) שכך נהגו תלמידי הבעש"ט. אולם מרן שליט"א השיב לשואלים שאין צריך לנהוג אכילת מצה בפסח שני.
הערת מורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א:
אומרים בשם החזו"א דלא ניחא לו מה שיש אוכלים מצה בפסח שני (אולי מפני שנראה כבל תוסיף).
[והנה כשזכיתי לעיין בהערה זו של מורנו הגרח"ק היה קשה שהרי היכן מצאנו שמנהג שנוהגים אותו לזכר יש בו משום בל תוסיף – ועוד גם אם יש בזה משום סרך בל תוסיף הרי אוכלים את המצה ביום י"ד שהוא זמן הקרבת פסח שני ולא זמן האכילה ופשטות סוגית הגמ' בראש השנה (כח ע"ב) שלא בזמנו בעי כוונה וכל שאין כוונתו לקיים המצוה אין בו משום בל תוסיף, אחרי זמן ראיתי בכלי חמדה (דברים, ואתחנן אות ג' ואילך) שהאריך בענין בל תוסיף, ובהמשך (דף כו) כתב ליישב המנהג שאוכלין מצה ביום ולא בלילה מחשש בל תוסיף ע"ש].