או"ח ב' סימן קט"ז
איסור "חדש" בסובין ובמורסן
הנני בקצירת האומר להשיב על מכתב כת"ר, בענין דין חדש בסובין דפשיטא ליה דבסובין יש איסור חדש.
הנה דעת מרן רבינו שליט"א אינה כן, דהרי בחלה (פ"ב מ"ו) חילק התנא בין חמשת רבעים קמח שחייבים בחלה הם ושאורן וסובן ומורסנן, לבין אם נטל מורסנן מתוכן וחזר לתוכן דאז הם פטורים. ומצאנו בדברי הראשונים והאחרונים, שחקרו בטעם הפטור של עיסה שהחזירו לתוכה מורסן, ועיקר דבריהם בהגדרת ההבדל בין סובין למורסן, אם הסובין הוא החלק הדק יותר והמורסן החלק הקליפתי העב יותר או הפוך (ראה תרומות פי"א מ"ה ובפיהמ"ש שם, ורש"י שבת עו ע"ב, ובביאור הראשונים לפת הדראה ורמב"ם פ"ו מהל' חו"מ ה"ה, ובגינת ורדים יור"ד כלל ד סי' ו ושו"ת בית אפרים סי' לב ואכמ"ל).
ועכ"פ מבואר שבהיות המורסן והסובין בתוך הקמח הרי זה חלק מן הקמח (ויש שביקשו לדמותו לענין גרירה ואכמ"ל) אך בהוצאתם החוצה לאו מיני מאכל הוי וכעפר דמיא, וודאי לא הוי לחם, ואם כן אינם נכללים באיסור חדש של לחם קלי וכרמל (ור"ע קרן אורה מנחות דף ע ע"ב) [אמנם במציאות יש לבדוק אם אין חשש לקמח הדבוק בהם (עיין שד"ח אסיפת דינים מערכת חמץ ומצה סימן ה אות כג)].
ולכן לדעת מרן שליט"א סובין ומורסן שהופרדו מן התבואה – אין בהם משום איסור חדש.