או"ח ב' סימן ק"ג
בענין עירוב ע"י צורת הפתח
כבר כתבנו בישא יוסף ח"א (סי' פ) דעת מרן שליט"א בדבר להסתמך על עירוב צוה"פ. ובהמשך לכך, הנה מכתב שנכתב ע"י מרן רבינו שליט"א (בחודש תמוז תשס"ז) בדבר סיוע לתיקון עירוב, וממנו מתבארת שיטת רבינו בענין, שאע"פ שכתב שמצוה לסייע, ציין לכך שרבים מיראי ד' אינם סומכים על העירוב.
וז"ל רבינו. רחש לבו של איש חסד תומך תורה ולומדי' שיחי' לסייע סיוע של ממש לתקן את העירוב הכללי פעיה"ק אשר כפי שנמסר לי צריך להשקיע בו ולשפרו.
וזאת למודעי כי – גם אם העירוב נעשה כתיקונו הרי במקומות שדר גוי או מי שאינו מודה בעירוב בעינן שכירות משר העיר שבידו להיכנס בבית התושבים והאידנא ליכא – ומשום כך רבים מיראי ד' מחמירים שלא לסמוך על העירוב המקיף את העיר, אמנם הגינת ורדים (או"ח כלל ג סי' כב) דן בשכירות הנעשית משר העיר, וציין דבזה"ז עצם חובת השכירות קיל טפי וז"ל "ואגב אורחין למדנו להוסיף קולא על קולא בענין השכירות" יעו"ש. ובבית מאיר (סי' שפב) הביא סברא להקל בשכירות בזה"ז אך סיים וז"ל "חלילה לי להקל במקום שכל הפוסקים סותמים ומחמירים" – ואפילו הכי הנהיגו גדולי ירושלים ת"ו לעשות עירוב צוה"פ שלא יבוא המון עם לטלטל בלא עירוב כלל. (עוד יש לדון בעצם הדבר אם יש בירושלים ששים ריבוא דאז אף לשיטת רש"י אי אפשר להקל ולטלטל על סמך עירוב צוה"פ).