או"ח ב' סימן ק"ה
אמירת וידוי לחתן בראש חודש
מה ששאל כת"ר בחתן שמתחתן בר"ח האם אומר וידוי במנחה.
אכן ראיתי במנהגי הרב מווירצבורג (נשיא הלויים עמ' תקעד אות פב) שהנהיג שחתן וכלה שחופתם בר"ח אומרים רק וידוי אשמנו וכו' ולא את הוידוי של "על חטא" ובספר תורת יקותיאל (לר"י רוזנברגר סי' מב) האריך בענין זה, ולאחר שהביא בזה פלוגתת גדולי הדור העלה במסקנא דמכיון שאסור להתענות בר"ח ק"ו שאסור לומר וידוי, והביא מדברי אחד מגדולי ארץ הגר שהנהיג שיאמר החתן מזמור נ"א בתהילים "בבוא אליו נתן הנביא".
אמנם בפתחי תשובה (אה"ע סי' סא סק"ט) הביא מספר כרם שלמה וז"ל "נוהגים שהחתן מתפלל במנחה אחר תפילת י"ח קודם שעוקר את רגליו כל סדר הוידוי כדרך שמתפללים ביוה"כ, ונ"ל דאף בר"ח ושאר ימים שאין מתענים מתפלל כן, וכן הוריתי למעשה".
והנה יש מנהג שהביאו המג"א (קיט סק"ד) בשם שער הכוונות להתוודות כל יום בתפילה בברכת שומע תפילה, והובאו דבריו במ"ב (שם סק"ב) וציין בשעה"צ (ס"ק ב) "דכן העתיקו הרבה אחרונים דלא כט"ז בסי' כב סק"ט". ומצאנו שדנו בשאלה אם וידוי זה נאמר בר"ח, ובספר עבודת הקודש בחלק מורה באצבע להרב החיד"א (סי' ב אות כח) אחרי שהביא דברי שער הכוונות כותב "אף כשהוא יום שאין בו תחנונים יאמר בשמע קולנו דרך בקשה", ומשמעות הדברים דדוקא דרך בקשה שרי ולא בדרך של וידוי. וכבר עמד בזה בשדי חמד (אסיפת דינים מערכה ו אות ג) ותמה שהרי גם ביום שאין אומרים בו תחנון אומרים סלח לנו עי"ש.
והלום ראיתי בספר תורת חיים (שנקבצו בו תשובות הגריח"ז סי' סא) שהביאו שם מש"כ הגאון בעל הבני ציון (ר"ד שפירא) בשם הגרי"ח זוננפלד שחתן אומר וידוי אף בר"ח, וכן השיבני מו"ר מרן רבינו שליט"א.