או"ח א' סימן קכ"ו
קבלת פני רבו ברגל
אודות שאלתו אם חייב אדם להקביל פני רבו ברגל, ומהו שיעור חיוב זה אם צריך להיכנס עמו בדברים.
הנה בתשובות נובי"ת או"ח סי' צד, כתב דאינו נוהג דין זה בזה"ז ומקורו מהא דבטור ובשו"ע השמיטו הדין. וטעמו עפ"י מה דאיתא בקידושין דף לג – דאין תלמיד רשאי לעמוד בפני רבו אלא שחרית וערבית לבד שלא יהא כבוד רבו מרובה מכבוד שמים, ואם כן ה"ה הכא הואיל ואין עולים לרגל למקום המקדש הרי אם יחייבו להקביל פני רבו – הרי חשוב כבוד רבו מכבוד השכינה ולכן בשו"ע אין מובאת הלכה זו. [והנה בישוב ק' הגר"י פיק לנוב"י אודות השמטת הטור והשו"ע דין זה, עיין בספר ליקוטי אברהם עמ' קטו מה שהביא בשם הגה"ק מבעלזא זצוק"ל מה שכתב ליישב בזה]. ובנו של הנוב"י ציין למג"א סי' שא סק"ז וסי' תקנ"ד ס"ק יב. שמשם משמע שהדין נוהג אף בזה"ז.
ראיתי בהקדמת ספרו של אמו"ר זצ"ל "שערי הלכה" שהביא קושית העולם על הנוב"י מהא דסוכה (דף כו ע"א) דר"ח ורבה בר רב הונא הוו גנו ארקתא דסורא אמרי אנן שלוחי מצוה אנן ופטורין. וא"כ ראי' דגם אחרי חורבן הבית היו הולכים להקביל פני רבם. וכן מוכח גם מסוכה (דף י ע"ב) מהא דרב חסדא ורבה בר רב הונא איקלעו לבי ריש גלותא וכו'. ואמרי אנן שלוחי מצוה ופטורין מן הסוכה ופירש"י להקביל פני ראש גולה דחייב אדם להקביל פני רבו ברגל.
כמדומני ששמעתי מרבינו – דאף אם בטל החיוב מן הטעם שכתב הנוב"י הרי המקביל פני רבו חשיב עוסק במצוה.
[וראה עוד בהקדמת שערי הלכה שהביא מהמדרש והמעשה פ' וישלח שעיקר דברי הנוב"י שהמקדש אפי' בשעת שממותו בקדושתו קאי, ואמנם זה אינו אלא למ"ד דקדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא (רמב"ם פי' בית הבחירה הי"ד) ר' יצחק לשיטתו דס"ל להדיא (מגילה ו ע"א) שמעתי שמקריבין בבית חוניו – ולפי"ז י"ל דגם ר"ח ורבה רב הונא ס"ל כהא – דקדושה שניה בטלה].
ובענין שיעור הזמן – שמעתי ממרן (שליט"א) זצוק"ל דהוא בראי' בעלמא והוסיף שהגאון רבי לייב חסמן זצוק"ל הי' מגיע להגאון רא"ז מלצר זצוק"ל, והיה נכנס ויוצא שהרי לא מצאנו שיעור כמה זמן ישהה במחיצת רבו.