או"ח א' סימן ק"ג
בדבר השתתפות בחתונה בימי הספירה
אודות השאלה אם מותר להשתתף בחתונה בימי הספירה כאשר החתן מותר לו להינשא הואיל ונוהג היתר באותם ימים, ומנהגו של המשתתף הוא כדעת האוסר נישואין באותם ימים.
הנה לדעת מרן רבינו שליט"א, אין איסור מלהשתתף בשמחת חתונה שנעשית כהלכתה כפי מנהגי החתן, הגם שהמשתתף מנהגו שבאותם ימים אין עושים חתונות. והטעם הוא שהאיסור חל על החתן, ואם להחתן מחמת מנהגו מותר להנשא באותו יום, אין מניעה מלשמחו.
אמנם לכאורה מדברי החת"ס (או"ח סי' קמב) לא משמע כן. דהנה דבריו שם נסבו אודות הוראה שהיתה בפרשבורג ממהר"ש איגרא לעשות חתונות גם בר"ח אייר וגם בל"ג בעומר וגם בג' ימי הגבלה, משום דהוי תרתי דסתרי, ובתוך דבריו לברר גדרי תרתי דסתרי, כתב וז"ל, "לפ"ז לא יהא המסדר קדושין או אחד מהבני חופה מעורבין שהיו בחופה אחרת בזו השנה ביום ר"ח אייר או ל"ג בעומר, אפילו בעיר אחרת, דהוי תרתי דסתרי אהדדי", הרי דנקט לדבר פשוט שמי שמשתתף בחתונה, חייב שיהיה ביום שמותר לו להינשא, דאל"כ לא הוי תרתי דסתרי כלפי בני החופה.