הבא: סימן ק"פ הערה בענין הקפות שניות במוצאי שמח"ת <<

או"ח ג' סימן קע"ט

בענין לקרות כהן לחתן תורה ועוד ממנהגי שמחת תורה

בדבר השאלה אי שרי להעלות כהן לחתן תורה וחתן בראשית ביום שמחת תורה.

כתב הרמ"א (סי' קלה סעי' י) דאין לקרות לכהן או ללוי במנין הקרואים, אבל לאחר שנשלם המנין יכולין לקרותם, ובמ"ב הביא דברי הלבוש דכיום המנהג דאין להעלותן אפי' אחר שנשלם מנין הקרואין אלא רק לאחרון ולמפטיר דבהא ליכא למיחש לפגם, דאדרבה בדורות הללו אחרון חשוב מכולם, משום שהוא מסיים הפרשה, ולענין מפטיר הוה כתחילת קריאה חדשה.

ובענין להעלות כהן או לוי לחתן תורה וחתן בראשית כתב המרדכי (גיטין סי' תג הביאו הב"י שם) "ובשמחת תורה שקורין כהן או לוי חתן תורה או חתן בראשית שאני התם שכבר קראו ה' כמשפט היום ולא סלקי הני למנינא, ותו ליכא למיחש לנכנסים ויוצאים, ועוד שמפסיקים להם ואומרים פיוטים, וקורין להם חתן תורה וחתן בראשית, וברוב המקומות הולכים עמהם חשובי הקהל על המגדל מינכרא מילתא טובא", ומבואר דהמנהג הפשוט היה דמעלין כהן או לוי לחתן תורה או לחתן בראשית, ובלבוש הוסיף דאף למנהגנו דאין מעלין כהן אלא לאחרון או למפטיר, "אין מקפידין לקרות אפי' שלושה כהנים זה אחר זה, כגון אחד לחתן תורה והשני לחתן בראשית והשלישי למפטיר, כיון שיש שינוי בכל אחד מהם, הראשון שהוא חתן תורה הוא אחרון של פרשת וזאת הברכה, והשני שהוא חתן בראשית הרי קורא בספר תורה אחרת והוי היכר בהפסקה", ועוד הוסיף שראוי הוא להיות כהן ולהתחיל התורה, ובמשנה ברורה (שם) העתיק דברי הלבוש.

ועפ"י דברי הלבוש דכיום האחרון הוא החשוב מכולן הרי יש טעם נוסף להתיר להעלות כהן לחתן תורה שהוא מסיים התורה. ומאידך בדברי המרדכי מבואר דלולא הטעמים שכתב לא היה מתיר להעלות הכהן או הלוי לחתן תורה, ויתכן דבזמנו לא היתה חשיבות ל"אחרון" כפי שכתב הלבוש.

ומרבינו מרן הגריש"א זצוק"ל שמעתי דלכתחילה אין ראוי להעלות כהן  לחתן תורה, ודלא כהמ"ב.

וחד מבני החבורה, הרה"ג ר' שלמה חנוך ורנר שליט"א הראה מקום לדברי המהרי"ל (סדר תפילות חג הסוכות אות יז) שכתב "נשאל למהר"י סגל אם יכולין כהן או לוי להיות חתן תורה או חתן בראשית, והשיב דכל פוסקים התירו, לבד הג"ה מרבי' פרץ בתשב"ץ ומי יכניס ראשו לפלוגתא", הרי דהשיב להחמיר כהר"פ.

ועי' בתשב"ץ קטן דיני שמחת תורה (אות קנז) דכתב "וכהן או לוי יכולים בטוב להיות חתן תורה או חתן בראשית, אע"ג דאיתא בפרק הניזקין כהן אחר כהן לא יקרא ולוי אחר לוי לא יקרא, זהו דוקא קודם שקראו חובת היום, אבל לאחר שקראו חובת היום ליכא קפידא", ובהג"ה שם כתב "מיהו נהגו העולם שלא לעשות כן כיון שהוא מצוה". ועפ"י הג"ה זו של רבינו פרץ (שכידוע הגהות התשב"ץ מיוחסות לרבינו פרץ, כמו שכתב כאן המהרי"ל) הסיק המהרי"ל "ומי יכניס ראשו לפלוגתא" ויתכן דזהו המקור להוראת רבינו זצוק"ל.

והנה כמו שכתבנו יתכן וחלוק הי' טעם הנוהגים להעלות כהן לחתן תורה, דמהמרדכי נראה שלא החשיבו את עלית ה"אחרון" כעליה מיוחדת הראויה לכהן (כמו שכתב הלבוש),אלא הטעם להתיר לקרות לכהן לחתן תורה הינו מהטעמים הנוספים שהביא המרדכי, אבל מכל מקום יש לעיין מה הטעם לאסור. ובהגהת הרבינו פרץ כתב הטעם "מפני שהוא מצוה", והיינו דזה נחשב כמנין הקרואים, שהרי סיום התורה הוא מחובת הקריאה בשמח"ת, ולכן אין מעלים בהם כהן, (וכעין מ"ש בשער אפרים ש"א סכ"ד דבר"ח טבת שחל בשבת אין קורין לכהן אחרון בספר ראשון משום שזה קריאה מחובת היום של ר"ח), ויתכן דזה טעם הוראת רבינו זצוק"ל דלכתחילה אין ראוי לקרות לכהן לחתן תורה דאין זה נחשב כמו אחרון שבכל שבת ושבת שנהגו להקל לקרוא לכהן או לוי אחר שסיימו לעלות שבעה קרואים. וכפי הרשום אצלי אמר רבינו דאין להעלותו "בספר אחד" ולפי זה לקרות לכהן לחתן בראשית אין קפידא, מכיון שזה ראשון בספר אחר שבזה אפילו קריאה "שהיא מצוה" אפשר לקרות לכהן או לוי, ומכ"ש בנ"ד. ובזה תבנא למנהגא, דלדעת מרן רבינו זצוק"ל אין רצוי לעלות כהן לחתן תורה.

ובעמדי בזאת אציין לכם עוד שתי הנהגות של מרן רבינו זצוק"ל  בשמחת תורה.

א. במשנה ברורה (סי' תרסח סק"ב) הביא פלוגתת האחרונים בטעה ואמר בשמח"ת ביום חג הסוכות הזה ועקר רגליו אם צריך לחזור, ורבינו הכריע למעשה כהחי"א דאין צריך לחזור.

ב. כתוב בלוח א"י דיש אומרים קודם נשמת הפיוט "נשמת מלומדי מורשה", וכן נהג רבינו זצוק"ל בבית מדרשו.