הבא: סימן קפ"א בענין עשיית מלאכה בזמן הדלקת נרות חנוכה <<
או"ח ג' סימן ק"פ
הערה בענין הקפות שניות במוצאי שמח"ת
כידוע המקור של המנהג לערוך הקפות שניות במוצאי שמחת תורה הינו ממה שמובא בס' שער הכוונות (דף קד ע"א) שכן היה מנהגו של האר"י וז"ל, "ומה שנהגו בקהילות ישראל ביום שמח"ת להוציא ספרי התורה מחוץ להיכל ולהקיף עם הס"ת בשחרית ובמנחה של יו"ט וגם במוצאי יו"ט של שמח"ת הוא מנהג אמיתי, ונזכר בספר הזוהר פר' פנחס, וראיתי למורי האר"י שהיה נזהר ביותר בזה להקיף עם הספר תורה, או לפניו או לאחריו ולרקד ולשורר לפניו בכל עוז ותעצומות, וגם ראיתי במוצאי יו"ט שהלך לביה"כ ואחר שהקיף ז' הקפות והלך לדרכו מצא ביכ"נ אחר שהיו ממשיכים בהקפות בשירה ובזמרה וחזר להקיף ולשמוח עמהם". עכ"ל ס' הכוונות.
וראיתי שבשו"ת אורח משפט (סי' קמב) אחרי שכתב כי כל המנהג של ההקפות עקרו הוא בדברי המקובלים, ובאותן מקורות יש גם כן סימוכין להקפות במוצאי שמחת תורה הוסיף וכתב שהיה מדקדק שיעשו השמחה בעובדין דחול בכלי שיר וכדו' כדי להראות שאין מוסיפין על יו"ט.
וגם רבינו זצוק"ל נשאל בזה אם אין בהקפות שניות משום סרך שאלה של בל תוסיף. ושמעתי ממנו שהשיב בשם הגרא"ז מלצר, שהרי בעבר היו נוהגים לחגוג סיום הש"ס בקהילות ישראל במשך שבוע ימים (וראה ספר אבני שיש קונטרס פתח ההיכל להגר"ש שיין שהביא "כאשר נהוג ברוב חברות הגמרא בישראל המנהג היקר והקדוש לחוג בסיום הגדול שבעה ימים") לכן כל תוספת של הקפות שהם באים לריבוי השמחה לגמרה של תורה אין בזה סרך בל תוסיף, ומשום שהשמחה הזו אינה מוגבלת בזמן.