הבא: סימן ס"ד בענין עליה לתורה של חתן, ומה שמשליכים עליו מיני מתיקה <<
או"ח ג' סימן ס"ג
קידוש במקום סעודה בברכת הכוס בברית מילה
בדבר השאלה כיצד יש לנהוג לענין קידוש במקום סעודה בברכה על הכוס בברית מילה בשבת קודש.
קי"ל דקידוש במקום סעודה כמבואר בגמ' פסחים (דף קא ע"א) ובשו"ע (סי' רעג), ובראשונים מצאנו בזה שני טעמים עיקריים, הראשון שנלמד מהפסוק בישעיהו (פרק מה) "וקראת לשבת עונג" ודרשו (דרשה זו הובאה ע"י הראשונים, ראה רשב"ם פסחים ק ע"ב) במקום שאתה קורא לשבת שם יהיה עונג, כלומר, דמקום הסעודה שהיא העונג יהיה במקום הקידוש שהוא הקריאה. וברשב"ם כתב טעם נוסף "א"נ סברא היא מדאיקבע קידוש על היין כדתניא לקמן זכרהו על היין, מסתמא על שבשעת סעודה איקבע דחשיב".
הטור הביא (סי' רעג) שיטת הגאונים דאפילו אכל דבר מועט ששיעורו כזית או שתה כוס יין שחייב עליו ברכה אחרונה והיינו רביעית, יצא ידי קידוש במקום סעודה, וכתב ע"ז הרמ"א (סעי' ה) "ולפ"ז היה מותר למוהל ולסנדק לשתות מכוס של מילה בשבת בשחרית אם שותים כשיעור, אבל נהגו ליתן לתינוק", ובלבוש כתב שהיינו דוקא אם ישתה רביעית יין מלבד הכוס של קידוש, (והביאו המ"ב בס"ק כז).
וכן לענין קידוש בביהכ"נ (סי' רסט) על הא דכתב הטור דהמקדש לא ישתה מכיון שאינו יוצא בקידוש זה ידי חובתו ואין זה אצלו קידוש במקום סעודה ולכן יתנהו לקטן, כתב הב"י (ד"ה והמקדש בביכ"נ) דלפי מה שהביא הטור בשם הגאונים דאם שתה יין כשיעור יצא י"ח קידוש במקום סעודה הרי גם במקדש בביכ"נ יכול המקדש לשתות יין כשיעור ויעלה לו לקידוש במקום סעודה, וכתב הדרישה שלדעת הב"י די בכוס הקידוש עצמו ולא בעינן שישתה כוס נוספת כדעת הלבוש, אמנם הדרישה בעצמו ס"ל כהלבוש דרק כששותה שתי רביעיות יין חשיב כקידוש במקום סעודה. וא"כ למעשה הי' ראוי שישתה ב' רביעיות יין. אולם גם בכך לא סגי דהרי המ"ב (ס"ק כה) הביא בשם רעק"א דמכמה ראשונים מוכח דאין יוצאין י"ח קידוש במקום סעודה בשתית יין.
וכתב בספר "הבט לברית" בשם הגר"י נויבירט זצ"ל, בשם מרן הגרשז"א זצוק"ל, דיכול לומר בופה"ג על היין ולאכול מזונות לאחר שמסיים את סדר הברכות כולל או"א קיים וכו', דאין זה הפסק, וחשיב שפיר קידוש במקום סעודה.
אמנם ממרן רבינו זצוק"ל שמעתי דודאי עדיף – דמי שמתעתד לברך הברכות יקדש לעצמו קודם אמירת הברכות ויאכל מזונות כדי לקיים קידוש במקום סעודה. ויתכן דחשש לכתחילה דהברכות על המילה הוי הפסק בין הקידוש לסעודה, על פי לשון הרמ"א (סעי' ג) שכתב "וצריך לאכול במקום קידוש לאלתר", וכתב המ"ב (ס"ק יב) "ולא יפסיק אפי' זמן קצר".
אולם מה שיש שאומרים שאין לעשות הקידוש על אותה הכוס של ברכת המילה משום שאין עושין מצוות חבילות חבילות שמעתי מרבינו דאינו כן. דהנה, ענין ברכת המילה שנעשית על כוס יין מקורו בטור (יו"ד רסה) וכתב הב"י שלא מצאו בגמרא, ואף ברמב"ם וברי"ף אינו, אלא שכך נראה פשוט מדברי המפרשים והגאונים. הרי דדבר זה הינו מנהג ולא דין, ומכיון שהכוס ושתיתו הינו מנהג מובן שבברית בתשעת הימים אין שותים את הכוס אלא נותנים לקטן או ליולדת לשתות מהכוס של ברכה, למרות שבסעודה שהיא סעודת מצוה מותר בבשר ויין.
ולכן בנידון דידן אין בזה גם משום מצוות חבילות חבילות, דהרי ברכה זו היא "מנהג" ולא "מצוה", (וכבר הביא כן בספר אוצר הברית בשם רבינו זצוק"ל). ויש בנותן טעם לציין שמרן רבינו היה מבאר ספק הירושלמי (פסחים פ"ו ה"א) אם אפשר לצאת י"ח ד' כוסות ביין של שביעית, דמכיון שלדעת הרמב"ן בסה"מ יש מצוה באכילת פירות שביעית הרי בזה ששותה ד' כוסות ביין של שביעית הוה מצוות חבילות חבילות, וכ"כ בבית הרידב"ז לבאר ספק הירו', ומזה התבוננתי דעפ"י הסברו של מרן רבינו זצוק"ל בדברי הספק בירושלמי הרי אכילת פירות שביעית חשיב טפי מצוה מענין שתית הכוס בברית, דזה הוי "מצוה" וזה "מנהג", דאל"כ לא הי' בזה שאלה של מצוות חבילות חבילות.
