או"ח ב' סימן קי"ז
בעניני פסח שני
א. אודות תענית בה"ב שחלה בפסח שני. בספר אר"י ובלוח אר"י כתב שהנהיגו רבני ירושלים שא"א סליחות, וראיתי מביאים שכן כתוב בפנקס שהי' בחורבת ריה"ח שאין אומרים סליחות ואין מתענין. ומרן שליט"א השיב בזמנו לשואלים, כי מחמת שאינו רוצה לשנות את המנהג המקובל בירושלים אע"פ שאינו מבין טעם הדבר, שהרי אפילו אם אין אומרים תחנון יכולים לומר סליחות עד "הרחמים והסליחות" כבכל יום שאומרים סליחות בלא תחנון. כגון, אם יש ברית מילה בבית הכנסת (כמבואר בשו"ע סי' קלא ס"ה), מכל מקום מכיון שכתוב שזה הי' מנהגם של רבני ירושלים אינו מורה לומר סליחות. אמנם יש מהפוסקים שכתבו לומר סליחות וכמ"ש וראה בא"א בוטשאטש.
וכמדומני, שהיו שנים שאע"פ שבפירקא השיב כן לשואלים שאינו רוצה לשנות המנהג, הרי בבית מדרשו אמרו סליחות עד "הרחמים והסליחות".
הערת מורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א:
כמדומה שאצל החזו"א אמרו כל הסליחות.
לעומת זאת ידוע כי אצל מרן החזו"א זיע"א אמרו סליחות [וכפי שהוסיף גם מורנו הגר"ח שליט"א], ואולם החזו"א ס"ל דאין בפסח שני שום סממן של שמחה ומועד ופליג על מה שאין אומרים תחנון בפסח שני וכמ"ש הפר"ח (בסי' קלא סק"ז) "בפסח ב' ג"כ אין נפילת אפים" ולדעת מרן החזו"א בפסח שני אומרים תחנון (ראה ארחות רבינו ח"א עמ' סח).
האם צמים ביום פסח שני?
האם יש מנהג לאכול מצה בפסח שני?
הערת מורנו פאה"ד הגר"ח קניבסקי שליט"א:
אומרים בשם החזו"א דלא ניחא לו מה שיש אוכלים מצה בפסח שני (אולי מפני שנראה כבל תוסיף).
[והנה כשזכיתי לעיין בהערה זו של מורנו הגרח"ק היה קשה שהרי היכן מצאנו שמנהג שנוהגים אותו לזכר יש בו משום בל תוסיף – ועוד גם אם יש בזה משום סרך בל תוסיף הרי אוכלים את המצה ביום י"ד שהוא זמן הקרבת פסח שני ולא זמן האכילה ופשטות סוגית הגמ' בראש השנה (כח ע"ב) שלא בזמנו בעי כוונה וכל שאין כוונתו לקיים המצוה אין בו משום בל תוסיף, אחרי זמן ראיתי בכלי חמדה (דברים, ואתחנן אות ג' ואילך) שהאריך בענין בל תוסיף, ובהמשך (דף כו) כתב ליישב המנהג שאוכלין מצה ביום ולא בלילה מחשש בל תוסיף ע"ש].