או"ח ב' סימן ל"ו
בענין שכירות כהן
הנני בקצירת האומר – אודות שאלתו אם מותר להעסיק כהן תמורת תשלום, וחששו הוא משום שכתב הרמ"א (ס"ס קכח) "דאסור להשתמש בכהן אפילו בזמן הזה דהוי כמועל בהקדש". וגם אם הכהן מוחל אמנם יש מהראשונים (כגון רבינו פטר במרדכי גיטין תסא ועוד) דס"ל דיכול למחול וכ"ה בלבוש, אבל הט"ז כתב (ס"ק לט) דמצות "וקדשתו" הינה בעל כרחו דהכהן, ולא יכול הכהן למחול ע"כ, ורק במקום שיש לכהן הנאה ממה שעושה מלאכה לצורך אחרים. וכהמעשה המובא במרדכי שם בכהן שיצק מים על ידי רבינו תם שודאי ניחא ליה שזכה לשרת בקודש, יכול למחול. ועי' בשיעורי מרן שליט"א לכתובות דף (צו ע"א) על "כל המונע תלמידו מלשמשו כאילו מונע ממנו חסד", דמבאר רבינו דכשהכהן משמש לרבו אין זה חשיב רק שהכהן מקבל שכר על עבודתו, אלא נחשב שהרב עושה חסד עם הכהן שיכול לשמש לרבו, וא"כ אין זה בכלל השתמשות בכהן אלא כביכול הכהן משתמש ברבו וא"א להוכיח מכאן לשאר מקומות ודו"ק.
ומכל הלין נמצינו למדים כי גם השתמשות בכהן תמורת תשלום, יש מפקפקים בה, וכמו שכתב באליה רבה (בסוף הסימן) בשם שיירי כנסת הגדולה שמחמת כן יש נמנעים מלשכור כהן לעבודות שירות, אך להלכה אינו כן. שהרי גם הט"ז כתב כי אם יש לכהן הנאה מן הדבר מותר להשתמש בו, וכן הוא במ"ב (ס"ק רע"ה).
וכן שמעתי ממרן שליט"א שכאשר הכהן נשכר תמורת תשלום נהגו להקל שמותר להשתמש בו.
