פירות שנקטפים בשדה מותרים באכילת עראי, כל עוד לא הגיעו לבית או לחצר, וכל עוד לא נאספו לצורך מכירה. לכן,
ניתן למצוא בשווקים תערובות מוכנות של זרעי "עלי בייבי" מסוגים שונים, המיועדות לגידול ביתי של עלים לסלט ולתיבול. כיוון שזרעים
במאמר זה נדון בדין אכילת פירות בפרדס (במקום שאינו מוגדר כחצר בית), כאשר האוכל הוא בעל הבית של הפרדס, או
מצות ביעור מעשרות מחייבת להפריש מפירות טבל שברשות אדם תרומות ומעשרות כדין, ולקיים את דין המתנות, לתת את המתנות שצריך
נהגו ישראל לאכול מאכלי חלב בחג השבועות במאמר זה יובאו המקורות למנהג זה ואופן קיומו. עוד יבואר במאמר זה פסקים
נהגו בקהילות ישראל בחג השבועות לקשט בעשבים ובאילנות את בתי הכנסת והבתים. יש שכתבו לאסור מנהג זה משום שמנהג זה
שאלה: שמן טבל או שמן של תרומה טמאה, האם מותר להדליק בו נר נשמה ומדורת ל"ג בעומר. דין שמן של
בעת קצירת חיטים המיועדות לאפיית מצות, יש להקפיד על כמה דברים הנוגעים לדיני הפרשת תרומות ומעשרות. א. חשש תערובת מינים
מעמד מרגש ומיוחד בראשות המשגיח הגאון הצדיק רבי דן סגל שליט"א התקיים בשבוע האחרון בחצר הגינה הלימודית שעל יד בית
על מצות הפרשת חלה נאמר: "והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'. ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן
מצוות הביעור חלה בשנה הרביעית ובשנה השביעית למחזור השמיטה, המצווה היא לבער את כל המעשרות מהבית. א. מה כוללת
התאמת ערך "הפרוטה החמורה" לתנודות מחיר הכסף בקרן המעשרות פירות מעשר שני מחללים אותם על מטבע שווה פרוטה גם כאשר
חג הפורים ומצוות משלוח מנות, גורמות לאפיית כמויות גדולות של עוגות, עוגיות ומאפים. בעוד שבמהלך השנה אנו מורגלים להפריש חלה
מדאורייתא אין שיעור לחלה כדי לצאת ידי חובת הפרשת חלה, ודי בכל שהוא, כמבואר ברמב"ם (הל' בכורים פ"ה הלכה
הגדרת יין שני: יין שני הוא משקה המופק לאחר הסינון הראשון של מיץ הענבים. לוקחים את הפסולת שנותרה אחרי סחיטת
היסטוריה בבית המדרש: תעתיק מדויק של הפסיפס הנדיר מבית הכנסת העתיק בבית שאן, הוצב בבית המדרש להלכה בהתיישבות אמונת איש.
ט"ו בשבט ר"ה לאילנות דיני תרו"מ שנות המעשר שנה על חברתה חנטה לכן אי אפשר לעשר מפירות שהנצו או הגיעו
ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות משום שאז עברו רוב גשמי שנה ונתנו כח באילן לגדל פירות ביום זה מתחלפת
ע"פ ההוראות אותן קיבלנו ממרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל והנתונים המובאים בלוח דלהלן,בשנה זו אין לקנות בשווקים שלא תחת פיקוח
כפי שכבר נכתב והתפרסם, לצערנו רוב האילנות המצויים כיום במטעים ובגינות הפרטיות מורכבים באיסור כלאים, ופעמים רבות בעל המטע או
שאלה האם מותר לקיים מצות עד דלא ידע ביין של שביעית ומה הדין לתיתו לאחד שכבר שתוי יין של שביעית
הנחיות והוראות לחיוב והפרשת החלה באפיות מצות המצויים ב'חבורה' מצות מכונה, וכן מצות יד רגילות, מפרישים מהן חלה במאפיות. אך מצות
הפרשת חלה ממצות חבורה במצות יד הנאפות בחבורות עולים כמה וכמה נידונים הקשורים בחיוב חלה וצירוף סל, כיון שנוהגים ללוש
ממנהגי היום המשנה בתחילת מסכת ראש השנה מביאה שט"ו בשבט הינו ראש השנה לאילנות. מכיוון שט"ו בשבט הינו ראש השנה
כל השיעורים שנמסרו במסגרת ימי העיון שע"י בית המדרש להלכה בהתישבות. השיעורים נמסרו בירושלים ובבני ברק וניתן לשמוע ולהוריד את
שיטות הפוסקים, והנהוג הלכה למעשה בוועדות הכשרות בזמננו רבי בנימין קרלנשטיין שליט"א רבי אלחנן בקרמן שליט"א במפה המצו"ב פורטו שיטות
האם ישנה משמעות הלכתית לט"ו בשבט בשנת השמיטה? ראש השנה לפירות האילן ט"ו בשבט נקרא ראש השנה לאילנות. מעבר למנהגים
הקדמה פירות הגדלים על עצי ערלה (שהם כמובן אסורים) הינם אתגר גדול לחקלאים ובעלי מטעים, גידול אותם פירות על העץ
מתקופה זו של השנה רוב הפירות הגדלים בארץ ומשווקים ברשתות המזון, ובחנויות הפירות והירקות הינם קדושים בקדושת שביעית, אך בניגוד
