אתגר הפרוטה

התאמת ערך "הפרוטה החמורה" לתנודות מחיר הכסף בקרן המעשרות

פירות מעשר שני מחללים אותם על מטבע שווה פרוטה גם כאשר שווי המעשר שני יותר מפרוטה. כדי לאפשר פדיון של מעשר שני שערכו פחות מ"שווי פרוטה", יש צורך להשתמש במטבע המכיל "פרוטה חמורה" (פרוטה שחולל עליה מעשר שני בדרגה גבוהה). שווי הפרוטה אינו קבוע, אלא נגזר ממחיר מתכת הכסף בשווקים, לפי החישוב של חצי שעורה כסף. אחד חלקי ארבעים גרם.

"קרן המעשרות" מעמידה למנוייה אפשרות לחלל פירות מעשר שני על מטבעות שנמצאים ברשות הקרן. הקרן מעמידה לשימוש כלל מנוייה מטבעות מסודרים וממוספרים, ומאפשרת את חילול המעשר שני על המטבע. בעת ההפרשה על המנוי לומר את נוסח החילול המיוחד לחברי הקרן, ובכך הוא מעביר את קדושת המעשר שני מן הפירות למטבע מסוים בקרן, לפי תנאי הקרן.

לאחר פעולה זו הפירות נהיים מותרים באכילה, כשהקרן מטפלת במטבעות כדינם. בכל יום מחלל הממונה על הקרן את הקדושה מכלל המטבעות, למטבע נפרד, ובכך הוא "מפנה" אותם לחילולים שיתבצעו ביום המחרת על ידי המנויים. ובהגיע זמן "ביעור מעשרות" מחוללים המטבעות כהלכה.

הזמן להכנת פרוטה חמורה

פעמיים בכל שבע שנים יש מצוות ביעור מעשרות, בערב פסח של שנה רביעית למניין שנות השמיטה ובשנה שביעית. בזמן זה מצווים לבער את כל המעשרות שנמצאים ברשות כל אדם ובזמן זה "קרן המעשרות" מבערת את כל המעשר שני שבמטבעות שברשותה ולאחר פסח צריך להכניס פרוטות חמורות חדשות במטבעות שבקרן.

מנין יש לקרן מעשר שני במוצאי חג הפסח,? [בזמן זה כמעט ואין מעשר שני בדרגה חמורה מתוצרת שגדלה השנה]

לצורך זה מכינים מראש יין של שנת מעשר שני האחרונה שקודמת לביעור ומשאירים בתוכו את הגרעינים והחרצנים [כך שהוא קודם גמר מלאכה ולא חייב בביעור] ומיד באסרו חג פסח גומרים את מלאכת היין על ידי סינון היין מהקליפות והגרעינים, מפרישים ממנו תרומות ומעשרות, את המעשר שני מחללים על מטבעות כך שיש פרוטה חמורה חדשה.

פרוטות חמורות אלו נשארות במטבעות ומשמשות את הצבור במשך השנים הבאות עד זמן הביעור הבא. במידת הצורך אפשר לעשות פרוטות חמורות חדשות או להגדיל את ערך הפרוטות החמורות, אך זה אפשרי רק בשנים שיש תוצרת החייבת במעשר שני ולא בשנה החייבת במעשר עני.  

שנה זו תשפ"ו היא שנת מעשר שני בתחילת השנה קיים "מעשר ירק" שהוא מעשר שני ובמשך השנה החל מט"ו בשבט קיים גם "מעשר פירות" שהוא מעשר שני (פירות הדר שנקטפו אחרי ט"ו בשבט הם ספק מעשר שני וכן שסק, שאר פירות החייבים במעשר שני מגיעים לשווקים בדרך כלל רק אחרי פסח). כדי שיהיה ברשות הקרן "פרוטה חמורה" בשביל חילול של ירקות ושל פירות השווים פחות מפרוטה בשנה זו דואגת הקרן שיהיה ברשותה מטבעות שיש בהם קדושת מעשר שני בערך פרוטה משנת תשפ"ד שהיא שנת מעשר שני הקודמת. הקרן דואגת שיהיה ברשותה מלאי מספיק של מטבעות פרוטה חמורה עד ליצירת פרוטה חמורה ממעשר שני של שנה זו.

בשנה זו שהיא שנה רביעית לשמיטה חל ביעור מעשרות כך שבערב פסח תשפ"ו צריך שלא יישאר ברשות אדם מעשרות שלא התבערו, כך שמי שיש ברשותו מטבע של מעשר שני צריך בערב פסח לבערה, קרן המעשרות מבערת את כל המעשר שני שמטבעות שברשותה בערב פסח הקרוב, כדי שיהיה אחרי הפסח "פרוטה חמורה" לצורך זה יש ברשות הקרן יין שנבצר בשנת תשפ"ד ונשמר עם הקליפות והגרעינים (כך שלא נגמרה מלאכתו ולא התחייב בביעור) מיין זה יכינו פרוטה חמורה במוצאי פסח תשפ"ו.     

הזינוק הבלתי צפוי במחירי המתכות

בזמן הכנת המטבעות לאחר זמן "ביעור מעשרות" הקודם (פסח תשפ"ב), עמד שווי הפרוטה על כ-10 אגורות. ליתר ביטחון, וכדי להבטיח כיסוי הלכתי גם במקרה של התייקרות, הוקצו בכל מטבע 20  אגורות של מעשר שני מיין עבור כל פרוטה חמורה. זאת אומרת שבכל מטבע של עשר שקל 20 אגורות קדושים בקדושת מעשר שני בדרגה החמורה.

אולם, בחודשים האחרונים חלה עלייה דרמטית ובלתי צפויה במחיר הכסף העולמי. שווי הפרוטה טיפס והגיע בשיאו לכ-40 אגורות (נכון לעכשיו המחיר התייצב מעט והוא באזור ה-30 אגורות). מצב זה הצריך פעולה מיידית כדי להבטיח שערך הפרוטה החמורה שבמטבעות שבקרן יהיה גבוה משווי פרוטה בכל רגע נתון.

הפעולות שננקטו בקרן:

כדי לעמוד בדרישות ההלכתיות המחמירות, ביצענו בשבועות האחרונים סדרת פעולות להגדלת ערך הפרוטות בקרן:

עדכון ערך הנקוב: הגדלנו את ערך "הפרוטה החמורה" במטבעות הקרן פי כמה, והוא עומד כיום על סך של  55 אגורות לכל פרוטה – ערך המכסה את עליית המחירים הנוכחית ומותיר מרווח ביטחון משמעותי לעתיד.

וזאת באמצעות שתי פעולות

1. יין: מאחר וכעת אין פירות אילן חדשים החייבים במעשר שני מן הדין, השתמשנו בחלק ממלאי היין שנבצר בשנת תשפ"ד לצורך הגדלת ערך הפרוטות החמורות במטבעות.

2. אולם מאחר וצריך לשמור יין לאחר זמן הביעור שיהיה בערב פסח השנה, אין מספיק יין על מנת ליצור כמות כה גדולה של פרוטה חמורה, השתמשנו בתפוחי אדמה מיבול השנה שנקנו קודם גמר מלאכה עבור הרב הממונה על הקרן, על מנת שלא יהיה בהם פטור לקוח (לרוב השיטות), לאחר שנגמרה מלאכתם בבעלות הרב ע"י שטיפת החול שעליהם, חולל המעשר שני שבהם על מטבעות של הקרן. מטבעות אלו יוחדו עבור מעשר שני פחות משווה פרוטה של ירקות.

בזכות פעולות אלו, המטבעות שעומדים לרשות המנויים בקרן מעודכנים הלכתית וניתן להמשיך ולחלל עליהם את המעשרות ללא חשש.