לוח ערלה קיץ תשפ"ו

א. לכתחילה, תמיד עדיף לקנות פירות במקום עם השגחה מוסמכת על ערלה.

ב. קיימות כמה שיטות לגבי קניית פירות בשווקים ללא פיקוח, על מנת להימנע מאיסור ערלה:

1. יש הסומכים על הרוב, כיון שכל דפריש מרובא פריש, וכל שהרוב אינם ערלה מתירים. וכן מטין משמיה דהחזון איש (והאריך בזה ביו"ד סי' לז סקי"ד). לשיטה זו, על פי שורת הדין מותר לקנות מכל הפירות המצויים בשווקים, מלבד הפירות המצוינים בעמודת ההערות בלוח.
2. דעתו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל היא שאם מטעי הערלה מצויים בהרבה מקומות, נחשב שיש רגליים לדבר שבכל מקום יש ערלה והלוקח מן המטעים נחשב כלוקח ממקום הקביעות ופירות אלו נאסרו לכולם, גם כאשר רוב הפירות אינם ערלה.
   יש אומרים שכאשר מצויות נטיעות ערלה ביותר מ-20% מהמקומות, נחשב שיש רגליים לדבר שבכל מקום יש ערלה, ויש הסוברים שנחשב רגליים לדבר רק כאשר ישנם עצי ערלה לכל הפחות ברוב המקומות (יותר מ-50%). מידע זה נמצא בלוח בעמודה: 'אחוז מקומות'.
3. יש מחמירים להחשיב את כל הארץ לתערובת אחת, ולכן הם נזהרים כאשר ידוע שפירות הערלה מהווים יותר מחצי אחוז (אחד ממאתיים) מכלל הפירות, שאז אינם בטלים. ויש דעה שכל שיש למעלה מ-10% פירות ערלה, נחשב שזהו מיעוט המצוי, ואסור. מידע זה נמצא בלוח בעמודה: 'אחוז פרי'.

ג. יש נידון הלכתי לגבי שתיל שגדל במשתלה בעציץ עם נקב גדול ללא חציצה בין השתיל לקרקע, ואח"כ העבירו אותו [אפילו על גבי משאית] לשתילה במטע עם גוש האדמה שנשתל בתוכו, האם ניתן לחשב גם את הזמן שגדל במשתלה במניין שנות הערלה. הוראת רבותינו היא להתיר מן הדין להחשיב את הזמן הזה, כמובן, כאשר הדבר נעשה בפיקוח נאות. אמנם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל הורה כי בוועדות הכשרויות למהדרין לא ינהגו כך, וימנו ג' שנים מעת הנטיעה במטע, ואכן הכשרויות המהודרות מקפידות לאשר לשיווק רק פירות שעונים לדרישה זו (וראה חזו"א ערלה סי'ב ס"ק יג, מנחת יצחק ח"ח סי' צב ומנחת שלמה סי' ע).

לפיכך ערכנו שתי טבלאות לאחוזי הערלה:

בלוח א התייחסנו רק לפירות שגדלו בתוך שלוש שנים לזריעה במשתלה, שהם ערלה מעיקר הדין. ובלוח ב התייחסנו לחומרא, גם לפירות שגדלו בתוך ג' שנים לנטיעה במטע, ולא רק מהזריעה במשתלה.

ד. למותר להדגיש כי כאמור בועדות הכשרות למהדרין מקפידים לאשר לשיווק רק פירות שגדלו לאחר ג' שנים במטע [ולא מתחשבים בשנים שגדלו במשתלה].

ה. בהשגחה הכללית על ערלה תחת פיקוח הרבנות הראשית והמקומית, מחייבים את החקלאים להוריד את פירות הערלה מהעצים. ואם כי נוהל זה מקטין את אחוזי הערלה, לא הסתמכנו על כך מכיון שאין בידינו נתונים מדויקים, והאחוזים שבלוחות נקבעו מתוך הנחה שגם פירות הערלה משווקים.

ו. יצוין שבשנה זו, השנה השלישית לשמיטה, אחוז הערלה הכללי נמוך יחסית, זאת משום שבשנת השמיטה האחרונה ב"ה כמעט לא ניטעו נטיעות חקלאיות בארה"ק, לעובדה זו תרם רבות הפיתוח של עציצים דו שנתיים והטמעתו אצל החקלאים על ידי המכון לחקר החקלאות ע"פ התורה ובית המדרש 'אמונת אי"ש'.

ז. בסוף ספר 'משפטי ארץ ערלה' התבארו רבים מענינים אלו, וכן מובאת בפירוט שיטת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, והרוצה להבינם על בוריים יעיין שם.