הבא: סימן קי"ג גדר היתר ירק במוצאי שביעית <<
שביעית סימן קי"ב
בדין נזרע בשביעית
לפני חג הפסח (תשמ"א) התברר כי כל ה"חזרת" ששווקה באותה שנה נזרעה בשביעית – ולכן בהורמנא דמרן רבינו זצוק"ל פרסמנו (בי"ג בניסן) את המודעה הבאה:
"המכון לחקר החקלאות עפ"י התורה המחלקה ההלכתית
לידיעת המקפידים באיסור נזרע בשביעית (אפילו אחרי חנוכה בשמינית) הננו להודיע כי החזרת המופיעה בשווקים נשתלה באיסור בשנת השמיטה (בחדשים ניסן – אייר תש"מ) רובם נלקט בשמינית בשנת תשמ"א. למיטב ידיעתינו אין כמעט גידול של נכרים בחזרת וכמו כן אין יבוא מחו"ל.
בברכת חג כשר ושמח,
המחלקה ההלכתית.
ומכיון שהודעה זו, גררה תגובות רבות, אשר יש מהם שטענו שלא היה לנו לפרסם דבר זה, שלדעתם אינו נכון, פירסמנו בהליכות שדה (תשמ"א) את ההסבר ההלכתי וכדלהלן – כידוע קיימת מחלוקת ראשונים בענין נעבד באיסור בשביעית, דלדעת התוספות (ר"ה ט ד"ה וקציר) והראב"ד (הל' שמו"י פ"ד קט"ו) והרשב"א והריטב"א (יבמות קכב ע"א) הגידולים אסורים באכילה.
הדרגה החמורה ביותר של נעבד בשביעית היא הנזרע בשביעית וכמו שהאריך בדבר בבית רידב"ז (סימן ג) והניף ידו להוכיח שאיסורם מדאורייתא והביא שכן נהוג בירושלים כפי שמוכח מכרוז חכמי ירושלים בחתימת הגאון רבי חיים ברלין. וכן הוא מנהג ירושלים מקדמת דנא שועדות השמיטה מקפידות להביא תוצרת שאיננה אסורה משום שמור ונעבד בשביעית (מאמר בנושא זה פרסם הרה"ג ר"ק כהנא (שליט"א) זצוק"ל, ב"חקר ועיון" ח"ד).
ירק שנלקט בשמינית – לפי מנין השנים, שייך לשנה ראשונה לשביעית, אלא דלגבי גזירת ספיחין מצאנו שכל שלא עשה כיו"ב או טרם שהגיע חנוכה, אסור לאכלו משום גזירת ספיחין (עי' ברמב"ם, שמו"י פ"ד ה"י, ובחזו"א שביעית ט' יג) ואף בזה יש חולקים – אלא דלהלכה נקטינן דבחנוכה הותרה גזירת ספיחין, או במקרה שאיננו יודעים אם נזרע בשביעית (ראה "בית ישראל", פ"ג סק"ז), מותר להשתמש בירק.
וראיתי לשנים ממחברי זמנינו הרה"ג ר"ב זילבר בספר "הלכות שביעית" ולהרה"ג ר"י ליברמן בשו"ת "משנת יוסף" (סימן יט באורך) שיצאו להסביר טעם ההיתר לירקות אחרי חנוכה בשמינית, והמעיין בדבריהם יראה שכל עיקרם להליץ טוב על המנהג הרגיל, אך יש מקום להחמיר בדבר ובפרט בדבר שידוע שרובו ככולו נזרע באיסור, וכן הוא המנהג בירושלים וכמו שכתבו בכרוז הבד"צ של העדה החרדית שמיני ירקות שידוע בודאי שנזרעו בשביעית נמשך איסור שביעית שלהן גם אחרי חנוכה. וראה עוד מש"כ הגר"ב זילבר בספר "הלכות שביעית" (סימן ג, ובכע"ז פירסם בקובץ אוריתא).
ובהציענו את הדברים לפני אחד מגדולי הפוסקים שליט"א [הכוונה למרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל י.א]. אמר שלדעתו, אף לדעת הרמב"ם (בפ"ד הט"ו) שממנו הוכיחו כי ירק שנזרע בשביעית ויצא לשמינית – מותר בנלקט בשמינית, ה"ז מצד דיני השביעית שבו, אך לא גרע הדבר ממעשה שבת וכדמוכח ברמב"ם (בפ"א הי"ב מהלכות שמו"י) שמיטה דמעשה איסור בשביעית חמור טפי – ממעשה שבת [עיין מ"ש באורך בישא יוסף ח"א סי' סט] וקו"ח בשביעית.
סוף דבר, שודאי יש מקום להנהגות אותו ציבור גדול, ב"ה, המקפיד באיסור נזרע בשביעית גם אחרי חנוכה בשמינית, וחובה היתה עלינו לפרסם את המציאות בענין גידול החזרת, וכל אחד ואחד ינהג כמנהג רבותיו. והי"ת יצילנו משגיאות. ע"כ מה שפורסם אז.
ואכן כך היה מרן רבינו הגריש"א זצוק"ל – משיב לשואליו אז, כי אכן יש להחמיר ולאסור בנזרע בשביעית אפילו נלקט בשמינית אחרי חנוכה, ובפרט בעיה"ק, ודעתו היתה להחמיר בזה אף בנלקט בשמינית, ולכן היה מורה (גם בשמיטה שאח"ז) לועדות הכשרות לאסור את התוצרת שנזרעה בשביעית, אם הרוב בא משדות יהודים שנזרעו בשביעית, וחייבים לפקח ולמנוע כניסת ירקות כאלו לחנויות שבהשגחה, ויש להנחות את הספקים לקנות מנכרים. (אמנם הקל שא"צ פיקוח צמוד על שדות הנכרים אחרי חנוכה במוצאי שביעית).
ועוד הוסיף רבינו ואמר, שאחרי חנוכה מותר לקנות מירק שנזרע בערבה צפונית וטעמו שהרי גם נזרע בשביעית איסורו הינו מחמת קנס ולכן במקומות שהיו שפסקו שמותר לזרוע לכתחילה בשביעית אי אפשר לאסור במוצאי שביעית אחרי חנוכה מדין נזרע.
אלא בעצם הוראת רבינו לאסור נזרע בשביעית בשמינית, לאחר זמן שלח לברר אצל מרן הגרח"ק שליט"א כיצד נהג בזה מרן החזו"א זצוק"ל, ועפ"י תשובתו (המובאת להלן) אמר מרן רבינו זצוק"ל שמכיון שהחזו"א הקל בזה אי אפשר לאסור, וזוהי ההוראה לציבור אמנם ראוי שבעל נפש יחמיר על עצמו. כאמור לעיל דעת מרן רבינו הגרי"ש היתה כי איסור נזרע בשביעית הינו גם על תוצרת שיצאה לשמינית אפילו אחרי חנוכה, ובפרט בירושלים שמקובל שגדולי ירושלים החמירו בשמור ונעבד. ורק אחרי שהתברר לו שמרן החזו"א לא החמיר בדבר, הורה שבעל נפש יחמיר בזה. ואחוק עלי ספר כי לאחר שפירסמנו את המודעה הנזכרת לעיל אודות חזרת בהוראת רבינו (בערב פסח תשמ"א), ליידע הציבור וכ"א ינהג עפ"י רבותיו כתב לנו הגאון ר"י נויבירט זצ"ל בשם מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל שלדעתו המנהג הוא להקל בנזרע בשביעית, הרי דלדעתו גם בעיה"ק המנהג היה להקל בנזרע בשביעית.