הבא: סימן קפ"ז עוד בענין הקריאה ברמות <<
או"ח ג' סימן קפ"ו
בענין קביעות פורים בשכונת "רמות"
ראיתי (אדר תשע"ד) מה שכ' הגרמ"א לינדר שליט"א דנכנס אצל מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א לשאול אודות קריאת המגילה בשכונת "רמות" ובנו של הגרח"ק הגאון ר' שאול יצחק שליט"א אמר לאביו שמרן רבינו הגריש"א זצוק"ל סבר שאם יש עירוב כשר חשיב כמחובר לכרך, וציין שהבאנו כן בישא יוסף (ח"א סי' קנב) בשם מרן זצוק"ל. ומכיון שהוזכר בקודש פנימה העדות הנזכרת לעיל, אבוא בקצרה לכתוב דעת מרן זצוק"ל.
הנה כתבנו שם "וכל ענין לימוד הלכות מגילה מדיני עירובין אפי' לגבי מחיצת העיר, כבר האריכו בזה האחרונים, מהם שכתבו כי אין עירוב מועיל להחשיב כעיר למגילה (עי' במש"כ במנח"ש תנינא סי' נט, קריינא דאיגרתא ח"ב סי' קה, אגרת הפורים עמ' כט מנח"י ח"ח סי' סב ואכמ"ל). ודאתינא להכא הגם שאינו קשור למכתב כת"ר, אציין כי בענין ההסתמכות על עירוב צוה"פ שמעתי ממרן שליט"א שאם אכן היה העירוב בלא עיקולי ופשורי היה מקום להחשיב העירוב שכל העיר חצר אחת, אבל כאשר העירובין נסמכין על כמה וכמה קולות א"א לומר כן". ולדעת רבינו זצוק"ל ה"ה נמי לענין תחומין דמועיל צוה"פ להחשיב כעיר אחת וכמש"כ לעיל בדבר החשבת עירוב צורת הפתח כגבול העיר לענין תחומין.
ואחד משרשי הדיון הוא, האם צוה"פ שמחשיבה את כל העיר לרשות היחיד, חשיבה גם לאשוויי כל השטח שמוקף בצוה"פ לעיר אחת, או שזה נחשב לכמה עיירות שהם רשות היחיד אחת.
ואציין מה שרשמתי לעצמי הוראות ממרן רבינו בהאי דינא. בתחילה (שנת תשמ"ה) היה משיב שברמות יקראו בי"ד בברכה, ובט"ו בלא ברכה, ונימק הוראתו הואיל ובעירוב, שהיה אז, היו "בעיות" (כלה"ק), ואח"כ כשנתברר לו שהעירוב ברובו קרוע בכל ימות השבוע (כמדומני מחמת שבאותה תקופה עבר גבול העירוב באזורים שהיתה בהם בניה מרובה), הורה שיקראו רק בי"ד. והיה חוזר ומבאר שכל שכונה המחוברת ע"י עירוב טוב – שקיים גם במשך השבוע, חשיבא כמחוברת לכרך, אבל עירוב שעומד רק בשב"ק לא סגי להחשיבו כחלק מהכרך הואיל וברוב הימים "החומה" שנוצרת ע"י העירוב פרוצה. וכמו"כ הצריך שהעירוב יהיה אליבא דהלכתא לפי רוב הפוסקים וכל שהעירוב מבוסס על עיקולי ופשורי, אפי' אם יהיה מחובר כל ימות השבוע, לא יצרף את השכונה לכרך.
ובשנת תשנ"ז נצטויתי לכתוב (בי"ב אד"ב) כדלקמן, "אחרי כל מה שנעשה ע"י אברכים החשובים שליט"א בתיקון העירוב בשכונת רמות הרי דעת רבינו מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א דבשכונת רמות יש לנהוג פורים בט"ו באדר".
ושוב נצטויתי בשנה שלאחמ"כ לכתוב כדלקמן "הואיל ויש מפיצים שמועות משמועות שונות בשם מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א אודות קריאת המגילה בשכונת רמות, הננו להבהיר ליראי ד' החפצים לדעת הוראתו של רבינו שליט"א כי מועד קריאת המגילה בשכונת רמות, בט"ו באדר".
ובאותה שנה הכנתי בכתב כמה דברים ששמעתי בענין זה מרבינו על מנת לפרסמם ברבים והגם שלבסוף הורה רבינו רק לכתוב דעתו בקצרה הרי משנה לא זזה ממקומה ואלו הן הדברים.
א. עירוב הנעשה כדין חשיב מחיצה אף לשאר ענינים, ולכן שכונה שהוקפה בעירוב כדין (ומסתבר שהעירוב מחזיק מעמד גם אחרי פורים) וצורפה לעירוב העיר חשיב כעיר.
ב. נבדקו טענותיהם של המערערים אודות העירוב המחבר את שכונת רמות לעיה"ק (ובכמה מקומות תקנו דברים שהיה מקום לחוש להם, שיש שיטה אחת בפוסקים החוששת לכך) ולאחר שהובאו הדברים ע"י אברכים יר"ש קמיה רבינו שליט"א אמר שלדעתו יש לקרוא בט"ו.
ג. הלכה למעשה היתה דעת מרן שליט"א שיש לקרוא המגילה בשכונת רמות ביום ט"ו ודין רמות ככל שאר השכונות בעיה"ק.
והנה לכאו' היה מקום להתבונן באשר כידוע דעת רבינו זצוק"ל היתה שאין להסתמך לכתחילה על עירוב צוה"פ בשב"ק לענין טלטול. אלא דהתם הטעם הוא לא משום שחשש לחסרון במחיצה, אלא משום הדין של שכירות מקום שסבר שבזמנינו א"א לקיים ענין זה כיאות (ראה ישא יוסף ח"א סי' פא, ואכמ"ל), ולכן עירוב ע"י צוה"פ שמקיף את כל העיר חשיב כהיקף ראוי שמועיל אף למגילה. ואמנם כשיש רה"ר בעיר אינה ניתרת בעירוב של צוה"פ אלא רק בדלתות (כמבואר בשו"ע סי' שסד ס"ב), אבל כשאין עוברין ברה"ר שישים ריבוא בכל יום נחלקו הראשונים אי חשיב ר"ה שאינו ניתר בצוה"פ (עי' סי' שמה ס"ז), ובזה היתה דעת רבינו דניתן לסמוך על עירוב צוה"פ להחשיבו כעיר אחת.
אלא דבדבר אחד יש לעיין שבשו"ת ישא יוסף (ח"ג סי' קג) הבאנו שבשנת תשס"ז ביקש איש חסד לסייע לתיקון העירוב בעיה"ק, וכתב רבינו ברכה לאותו תומך תורה, אבל בטרם נשלח המכתב (כמו שכתבנו לעיל (סי' עט בתשובה אודות עשיית עירוב בערים הגדולות) ביקש רבינו להוסיף במכתב "עוד יש לדון בעצם הדבר אם יש בירושלים שישים ריבוא, דאז אף לשיטת רש"י אי אפשר להקל ולטלטל על סמך עירוב צורת הפתח", הרי דביקש לומר דבכה"ג אין מקום לעשות עירוב ואין העירוב מועיל, ומכתלי מכתבו נראה דסיפוקי מספקא ליה בהא. וא"כ יש לדון דכמו שאין העירוב מועיל לטלטל כך אינו מועיל לענין פורים. ולמעשה ברשימותי משנים קדומות מובא כתוב שאחרי שאמרו לו את כל העיקולי ופשורי שיש בעירוב וכו', הוסיפו גם "ובפרט בירושלים שבימים מסוימים יש בירושלים רשות הרבים שיש בה שישים ריבוא", הרי דגם ענין זה מובא בטענות שהועלו שלא להסתמך על העירוב, ולא שמעתי ממנו בשנים שלאחר מכן כי שב ונסתפק לענין רמות.
ובעומדנו בזה נוסיף – כי מה שרצו לדון בכמה מקומות להחשיבן "כנראה עמו" – שנראה מהעיר העתיקה אציין כי כשנשאל מרן רבינו בזה, השיב דדין "נראה" נקבע עפ"י הסתכלות של מי שעומד על הקרקע בכרך ומביט לשכונה, וזה פשוט דלא מועיל מה שרואים בנינים גבוהים דא"כ הרי ישתנה הדין בכל שנה וזה לא יתכן, אלא צריך לראות קרקע המקום שרוצים לצרף, והסתפק לומר שאולי גם מה שרואים בתים שנבנו בקומה אחת (כפי שהיה הרגילות לבנות מאז).