הבא: סימן קפ"ח עוד בענין הנ"ל בגדרי "סמוך" לכרך <<
או"ח ג' סימן קפ"ז
עוד בענין הקריאה ברמות
והנה בחסדי השי"ת מצאתי דברים שכתב מרן רבינו זצוק"ל (כנראה בשנת תשד"מ) אודות ענין שכונת רמות – שבאותה תקופה הורה מרן רבינו זצוק"ל שינהגו פורים בי"ד, והגאון ר"ש משאש זצ"ל שהיה הרב הספרדי בעיה"ק כתב כי לדעתו יש לקרוא בשכונת רמות בט"ו באדר, וסיים ששמח לשמוע שכך גם דעת מרן רבינו זצוק"ל, ודבר זה שציין כי דעת מרן לקרוא בט"ו אדר – ודאי שמועה לא מדויקת הגיעה להגר"ש משאש זצ"ל שהרי באותה שנה הורה מרן זצוק"ל לקרוא בי"ד.
בתשובת הגר"ש משאש זצוק"ל כתב כמה טעמים לכך כי יש לקרוא ברמות בט"ו, הטעם הראשון – כי "נראה" אע"פ שאינו סמוך קורא בט"ו, ועוד שכל עניני רמות נגררים אחרי העיר ירושלים, ועוד הוסיף דאם אפשר לבוא בתוך זמן שיעור מיל נחשב כשיעור מיל יעוי"ש.
ומרן זצוק"ל ציין לעצמו על מכתב הגר"ש משאש הערות בכתי"ק, בראש הוא אכן מציין לדברי שעה"צ (סי' תרפח ס"ק ה) ד"נראה" הוא אפילו יותר ממיל, אולם כתב "הפירוש של נראה הוא לכרך ממש לא להסמוך לכרך", ומציין מרן לדברי ציץ הקודש (סי' נב) "דיסוד של "נראה" מגוף הכרך או מעיבור הראשון של הכרך, ובקונטרס אחרון שם כתב דיש נפק"מ בין סמוך לנראה דבסמוך כל מה שנחשב עיר אחת לענין שבת הוי נמי ככרך לענין קריאת המגילה, ובנראה אע"פ שאינו סמוך דבעינן שיהיו מגני ומשתתפים בהדייהו בעינן שיהא נראה מגוף הכרך או מעיבורו הראשון של כרך", וציין מרן רבינו שבקונטרס אחרון (ולאפוקי מטעות – כוונתו לקונטרס אחרון שבשו"ת ציץ הקודש ולא לקו"א שבשו"ת מהרי"ל דיסקין) הובאו דברי המהרי"ל דיסקין ד"נראה הכוונה לכרך ממש" (יעוי"ש ואכמ"ל).
והנה מרן בכתי"ק ציין לדברי החזו"א (או"ח סי' קנג ס"ק ב) "ואם נתווספו בתים לכרך חוץ לחומה ועל ידי זה נעשה הפרוז סמוך לאו כלום הוא ובעינן סמוך לכרך ממש" – ונראה כוונתו בציון לדברי החזו"א כדי לומר שאי אפשר לנהוג ברמות בט"ו מחמת שהיא בתוך מיל לשכונות אחרות, דבסמוך (כל שנפרד בית מחבירו בשיעור קמ"א אמה) בעינן סמוך לכרך ולא לשכונות שנתווספו.
ועוד שתי נקודות ציין מרן בכתי"ק, האחת כנגד מ"ש הרב הנז"ל דשכונת רמות משתתפת בעניני העיר, והוסיף וכתב שבכל הענינים הדתיים היא נגררת אחרי המועצה הדתית של ירושלים, כתב מרן "הטעם שהזכירו הראשונים ענין השתתפות בעניני הכרך לא באו אלא לפרש שלא על כל נראה חל הדין של הכרך אלא רק כשהוא משתתף בעניניו, אבל הא לחודא שעיניניה מתנהלים ע"פ המועה"ד בירושלים וכו' הא גרידא לאו כלום הוא". ועוד נקודה כתב מרן רבינו – כנגד מה שהרב הנז"ל צירף דברי הכה"ח (תרפח סק"י) ללמוד מדברי האחרונים דשיעור י' מיל לגבי גדול הבית באבילות נמדד לפי "שיעור מסילת הברזל" דכל שיכול להגיע ביום אחד חשיב תוך י' פרסאות ומכאן ביקש ללמוד לגבי שיעור מיל בנ"ד (וראה מה שכתבנו בזה לעיל בענין תפילת הדרך) – וע"ז כתב מרן, "הדמיון הא דנראה לאבילות הוא תורה דיליה של הרה"ג כף החיים ז"ל, ומלבד שבאבילות גופא פליגי בזה רבוותא ומה דנקטינן להקל הוא משום דהלכה כדברי המיקל באבילות כמ"ש בכף החיים".
והוסיף מרן רבינו זצוק"ל ראיה לחלק בין הדברים משינוי לשון הרמב"ם דבהלכות מגילה (פ"א) כתב "אם אין בניהם יתר על אלפים אמה הרי זה ככרך" ובהלכות אבל (פי"ז ה"ד) כתב "אם היה במקום קרוב שהוא מהלך עשר פרסאות שאפשר שיבוא ביום אחד", הרי דבהלכות מגילה ציין הרמב"ם רק את המרחק של אלפים אמה, ואילו בהלכות אבילות כתב עשר פרסאות אולם הוסיף "שאפשר שיבוא ביום אחד," הרי דכל שיכול לבוא ביום אחד נגרר אחרי גדול הבית וסיים רבינו "והחילוק מבואר".