הבא: סימן קפ"ט בענין קריאת עשרת בני המן <<
או"ח ג' סימן קפ"ח
עוד בענין הנ"ל בגדרי "סמוך" לכרך
בזמן הדיונים קמיה מרן רבינו זצוק"ל בענין השכונות החדשות בירושלים עיה"ק הועלו עוד כמה נידונים כיצד ניתן להחשיב השכונות החדשות כסמוך לכרך ולנהוג בהם פורים בט"ו. ופעם אחת (בערב פורים תשנ"ז) אחר שהיו בקודש פנימה בקשתי מידידי הגאון ר' צבי וובר שליט"א שיעלה על הכתב מסקנת הדברים שאמר רבינו, ואביאם בזאת ע"פ מכתבו.
א. כרך שנתווספו לו בתים רבים ברצף – שבכל אותם בתים פשוט שקוראים בט"ו, שאלו למרן רבינו זצוק"ל אם ניתן להחשיב שכונה שנבנתה בתוך מיל לאותם בתים (ולא לכרך עצמו) כסמוכה לכרך ויקראו בה בט"ו וכמש"כ כמה מן האחרונים (עי' קו"א בציץ הקודש וכף החיים סי' תרפח סק"י). והשיב רבינו דבכה"ג נכלל בגדר ספק שעיקר הקריאה בי"ד, ובט"ו קורין בלא ברכה.
ב. השואלים בקשו לומר כי לדעת מרן החזו"א (או"ח סי' קי ס"ק טז) עיבור העיר שפגע בעיבור עיר אחרת עושהו עיר אחת. אמנם לדעת מרן רבינו אף בכה"ג אין קורין בט"ו אלא חשיב ספק.
ולענ"ד יש להוסיף כי מה שאמרו בדברי החזו"א דעיבור שפגע בעיבור עושהו עיר אחת יש שכתבו להוכיח כי מרן החזו"א הסתפק בזה, ואכמ"ל וראה בקובץ בית אהרן וישראל (קיח ניסן תשס"ה עמ' קמד ואילך), בדעת מרן החזו"א ומרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל בהאי דינא.
ג. ובדבר בתים שרצופים וסמוכים לכרך אבל עדיין אין בהם דיורים, דכתב החזו"א (שם סק"כ ד"ה בתים) לענין תחומין דאם נעשו הבתים לדירה ועדיין לא נכנסו אפשר דנחשבת עיר לענין זה, השיב בזה מרן שאם אין דיורין לא חשיב בית דירה לצרף הבתים שאחריהם לכרך לענין קריאת המגילה.