הבא: סימן נ"ד בענין חגיגת בת מצוה <<
או"ח ג' סימן נ"ג
בענין ברכת שהחיינו באכילת מרקחת אתרוגים
יש לדון כשאוכל מרקחת אתרוגים אחרי חג הסוכות אם צריך לברך שהחיינו בשעת האכילה כדין אכילת פרי חדש.
והנה בספר פסקי תשובה (סי' צט) הביא מדברי מהר"י אשכנזי (או"ח סי' ט) שכתב דאין צריך לברך, משום דסגי במה שבירך שהחיינו בשעת נטילת לולב, וביאורו דמכיון דקיי"ל שאם בירך שהחיינו על פרי חדש בשעת ראיה אין צריך לברך בשעת אכילה, ה"ה הכא כשמברך בשעת נטילת לולב עלתה לו ברכת שהחיינו הן על המצוה והן על הראיה. [ועיין מנחת שלמה (ח"א סי' כ) דאין ראוי לכוון לצאת י"ח שהחיינו גם על מצוה וגם על אכילה אם לא בליל ב' דר"ה]. ולכאורה יש גם לדון מהא דקי"ל (סי' רכה סעי' ג) דפרי שאינו מתחדש משנה לשנה אין מברכים עליו שהחיינו, ואתרוג הרי דר באילנו משנה לשנה.
וראיתי לאחד מספרי האחרונים שהביא סברא נוספת שלא לברך שהחיינו מכיון שאין רגילים כיום לאכול אתרוגים שלא במרקחת, ולא זכיתי להבין דבריו, שאינו שונה מכל פרי שאינו רגיל לאוכלו חי ונאכל רק מבושל, שמברכים עליו שהחיינו.
ולמעשה שמעתי ממרן רבינו (שליט"א) זצוק"ל דאין לברך שהחיינו על אכילת מרקחת אתרוגים לאחר חג הסוכות, ולא זכיתי לשמוע מהו הטעם העיקרי, להוראה זו, אולם הלכה למעשה הורה מרן רבינו זצוק"ל שלא יברך שהחיינו על אכילת מרקחת אתרוגים.