הבא: סימן נ"ה אמירת ברכות לאחר אמירת ק"ש על המיטה <<
או"ח ג' סימן נ"ד
בענין חגיגת בת מצוה
בדבר עריכת חגיגת "בת מצוה" באופן ובדוגמת מה שנהוג לערוך סעודה וכמ"ש המ"ב (סי' רכה סק"ו) בשם המ"א "מצוה על האדם לעשות סעודה ביום שנעשה בנו בר מצוה כיום שנכנס לחפה" והוסיף בטעם הדבר "דעכשיו נעשה איש ישראל שנצטוה במצות התורה", אמנם לגבי ענין זה של בת – מצוה. היה רבינו זצוק"ל רגיל לומר ה"אגרות משה אוסר", וכוונתו למ"ש בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סי' קד) דאין זה חשוב סעודת מצוה כלל אלא היא "ודאי רק דברי רשות והבל בעלמא, ואין שום מקור להתיר לעשות זה בביהכ"נ וכ"ש בזה שהמקור בא מהרעפארמער וקאנסערוואטיווער". אמנם התיר שם לעשות איזה שמחה בבית, אבל שב והוסיף ד"אין זה שום ענין וסמך להחשיב זה דבר מצוה וסעודת מצוה", ובהמשך כתב האגרות משה דאף בבית "היה יותר טוב למנוע, אף דליכא איסור", ולכן היה מרן רבינו זצוק"ל משיב לשואלים ד"האגרות משה אוסר" (דקביעת הדבר שיש איסור בדבר הינה של בעל האגרות משה זצוק"ל).
אמנם במקרה מסוים בו נשאל מרן רבינו זצוק"ל ממי שהוזמן לחגיגת בת מצוה שנערכה ע"י קרובי משפחתו אם מותר ללכת לשם, השיב רבינו שאכן לכתחילה אין ראוי לילך לשם, אולם מכיון שהשאלה היתה בענין בת מצוה שנערכה לנערה יתומה אמר רבינו שאפשר להיכנס לשם רק בכדי לברכם, ולצאת.