הבא: סימן מ"ה בענין אכילת פירורים שנשארו בפיו לאחר ברכה אחרונה <<

או"ח ג' סימן מ"ד

ברכת הנהנין אם בעינן לברכה בישיבה

אודות מה ששמעת בשם מרן רבינו שליט"א (זצוק"ל) כי ברכות הנהנין צריך לברך בישיבה – אבוא בקצרה.

בשו"ע (ריש סי' ח) למדנו דברכת הציצית יברך מעומד, ומקור הדברים בירושלמי (ראה ב"י) שכל ברכת המצוות צריך לאמרה מעומד, ובמג"א (סק"ב) כתב דבמצוות שאינו עושה אלא לתקן מאכלו א"צ לומר מעומד ע"ש, וכל זה דווקא לענין ברכת המצוות אולם ברכת הנהנין ודאי שמותר לאמרה בישיבה.

אמנם מה שכתבו שנהגו דברכת הנהנין בישיבה דוקא וסמכו עצמם על מה דאיתא בגמ' (גיטין דף ע ע"א) דאכילה מעומד מתיש כוחו של אדם, הרי מצאנו ליעב"ץ שכל שאוכל בעמידה יברך בעמידה, אולם טעם הדבר כפי שכתב במור וקציעה (סי' ח) "וממאי דכתיבנא נקוט האי כללא בידך לא שנא ברכת המצוות לא שנא ברכת הנהנין כדרך עשיית המצוה או עסק ההנאה כן ברכתו כמותו אם בעמידה בעמידה, ואם בישיבה בישיבה", ואם כן האוכל בישיבה יברך בישיבה – אולם לפי זה גם ברכת המצוות כן.

והנה בענין זה אסתפוקי מסתפקנא בהנהגת מרן רבינו זצוק"ל, ורשמתי בזמנו כי שמעתי בשם מרן (שליט"א) זצוק"ל שצריך לברך ברכת הנהנין בישיבה, אמנם אחרי זה שמעתי שחילק ואמר שמי ששותה או אוכל בעמידה יכול לברך בעמידה, רק זאת לא נתברר לי אם לדעתו ראוי לאכול ולשתות בעמידה לכתחילה, ואולי אפשר שלשתות בעמידה אפשר אף לכתחילה, אבל לאכול אין ראוי לכתחילה בעמידה, וראיתי בבאר היטב (סו"ס קע) שהביא מדברי הא"ר בשם השל"ה "דרך ארץ שלא יאכל אדם מעומד", ובמ"ב (שם בסקמ"ה) הזכיר מדברי השל"ה והשמיט דין אכילה מעומד. אולם (בסימן רצו) הביא המג"א לשתות הבדלה מיושב וביאר במחה"ש שטעמו דגנאי לת"ח לשתות מעומד והובאו דבריו במ"ב (סק"ו) "ושתית הכוס תהי' בישיבה דאין שותין מעומד לכתחילה". ועיין שו"ת רב פעלים (ח"ב סי' מה) דכתב בענין אכילה ושתיה מעומד והביא דברי הגמרא (גיטין דף ע) שלשה דברים מזיקין גופו של אדם, וחד מהם אכל ושתה מעומד, וציין שהרמב"ם בהלכות דעות (פ"ד) לא הזכיר דבר זה וכתב "ואפשר דס"ל בזה"ז נשתנו הטבעים מזמן חכמי המשנה והתלמוד כאשר נמצא כזאת בדברים אחרים, ואפשר מהאי טעמא אין העולם נזהרים בזה". וע"ש עוד במ"ש הנהגת האר"י בזה. ועיין מ"ב (סי' קצט סק"א ובסימן תרמג בשעה"צ אות ד) ואכמ"ל. וראיתי מובא שהסטייפלר זיע"א הי' מיקל באכילת עראי בעמידה – עיין אורחות רבינו (ח"ג עמ' רכב).