"הבא: סימן קס"ג בענין אמירת "הושענות <<
או"ח ב' סימן קס"ב
נטילת לולב בירושלים בגגין ועליות
יש עוד ענין לענות בו, שאם נוטלים לולב בתוך מבנה, הרי ראוי לעמוד על מקום שהוא על קרקע ולא בקומה עליונה יותר, שהרי בסוגית הגמרא במסכת פסחים (דף פה ע"ב) למדנו אמר רב גגין ועליות לא נתקדשו, ופרש"י "בין גגי ירושלים בקדושת ירושלים לענין קדשים קלים ובין גגי לשכות העזרה בקדושת עזרה לענין קדשי קדשים".
ועיין במסכת מכות (דף יב ע"א) בדין אילן העומד בתחום ונופו נוטה חוץ לתחום דמשמע שם דיכול לאכול מע"ש בענפי האילן. ובתוס' שם (ד"ה אילן) הקשו מסוגיא דפסחים הנ"ל (דמשם משמע שא"א לאכול מע"ש ע"ג האילן), ובתי' הראשון העמידו התוס' דמדובר באילן שענפיו מועטין וה"ז חשיב כאילו אוכל המע"ש באויר כנגד הקרקע, אולם בתי' השני כתבו התוס' דאפי' באילן שענפיו מרובין "אויר ירושלים כירושלים". ומביאור המהרש"א בביאור כונת התוס' עולה שגגי ירושלים לכאורה מתקדשין. ועי' במשנה למלך (פי"א ה"ד מהל' שגגות) שתמה ע"ד המהרש"א ובמנחת חינוך (מצו' שסב אות ה) למד שיש בזה פלוגתת ראשונים, ולדעתו הרמב"ם ס"ל דיש על גגין קדושת ירושלים עי"ש.
ומעתה יש לעיין אם מבקשים לקיים נטילת לולב בירושלים כל שבעה האם עלינו להקפיד ליטול לולב כשעומד על הקרקע דוקא שהרי גגין ועליות לא נתקדשו או שאפשר להקל כמ"ש המנח"ח בדעת הרמב"ם שהגגין נתקדשו, וראה עוד באור שמח (פ"ו ה"ז מהל' ביה"ב) שהאריך בזה.
ועוד אפשר לומר דע"פ שיטת הראב"ד (ריש מס' תמיד) והרדב"ז (בסי' תרצא) דאפילו למ"ד גגין ועליות לא נתקדשו היינו דוקא באותן גגין ועליות שהיו באותה שעה שנתקדשה העזרה, אבל במה שנבנה אח"כ לאו כל כמיניה להפקיע קדושת העזרה ע"י הבנין, וא"כ מסתבר דכן הוא גם לגבי קדושת ירושלים. וכל אשר נבנה אחר שנתקדש הרי הוא בכלל קדושת ירושלים ומקיים שפיר את המצוה בנטילת הלולב בגגין ועליות שנבנו אח"כ.
ומשום כך בימים הראשונים של חוה"מ בשנת תשע"ב נטל מרן רבינו שליט"א – ד' מינים במרפסת של ישיבת אש התורה, אולם לאחר שהוברר שמרפסת זו הינה בבחינת גגין דברנו בזה עם מרן רבינו שליט"א, ואכן בימים האחרונים נטל רבינו ד' מינים במקום על גבי קרקע, משום שלדעתו לכתחילה ודאי מסתבר דעדיף ליטול ד' מינים בירושלים שלא על גבי גגין ועליות.
