הבא: סימן י"ט קיום צוואה בערכאות <<
חושן משפט סימן י"ח
הפונה לערכאות אם יכול להיות חבר בקהילה
הדברים דלהלן נכתבו לרב קהילה, שביקש לגדור גדר בקהלתו ולהודיע כי הפונים לערכאות אינם יכולים להמנות על בני הקהילה.
נצטערתי לשמוע כי גם בקהילתכם נפרצה הגדר, ובהרבה מקרים של דין ודברים בין יחיד ליחיד או בין יחיד לרבים פונים לערכאות, ועכשיו על של עתה באתי אודות שאלתכם לדעת קדשו של מרן זצ"ל, אם ראוי לרב קהילה לקבוע בקהילתו שלא יִמָנו בין בני הקהילה כאלו המרימים יד בתורת משה ופונים לערכאות.
הנה דבר שפתים אך למחסור להביא מדברי רבותינו זיע"א אודות חומר ענין ערכאות והליכה לערכאות, ומפורסם הדבר כמה היה מרן רבינו זצוק"ל פועל בכל כוחותיו להעמיד הדת על תילה, ולמנוע הרמת יד בתורת משה, והיה מעורר מדברי חז"ל בגיטין (דף פח ע"ב) "כל מקום שאתה מוצא אגוריאות של עכו"ם אע"פ שדיניהם כדיני ישראל אי אתה רשאי להזקק להם, לפניהם ולא לפני עכו"ם". ובמדרש (תנחומא משפטים אות ג) כתב עוד "שכל מי שמניח דייני ישראל והולך לפני אוה"ע כפר בקב"ה תחילה ואח"כ כפר בתורה". וכמו שכתב מרן החזו"א (סנהדרין סי' טו סק"ד) ואין הבדל אם השופט גוי או יהודי ששופט ע"פ חוקים בדויים ואדרבה הדבר יותר מגונה, ואם יסכימו ע"ז בני העיר אין בהסכמתם כלום, ואם יכפו ע"ז הרי זה גזל ומרימים יד בתורת משה.
יוסף יקותיאל אפרתי
נמצינו למדים מהאמור לעיל שודאי ראוי ורצוי שהקהילות יתקנו בתנאי הקבלה לחברות בקהילה, שלא יתקבל אדם הפונה לערכאות. אבל כבר כתבנו בישא יוסף ח"א סי' קכד בשם מרן רבינו זצוק"ל בדבר השאלה האם להרחיק מבית המדרש אדם שפנה לערכאות. והשיב מרן רבינו דאם בני הקהילה מבינים את חומר הדבר, אכן כך ראוי לעשות. אבל מעיקר הדין מותר להרשותו להתפלל בבית המדרש, על פי המשנ"ב (סי' תקפא ס"ק יא) שאסר רק למנותו שליח צבור בר"ה וביוה"כ.