הבא: סימן י"ג בענין חיוב הפרשת חלה בפשטידת אטריות (קוגל) <<
זרעים סימן י"ב
הפרשת חלה במפעלים
האם ניתן להפריש חלה מקמח?
באופן כללי, המפריש חלתו מקמח אינה חלה, וחיוב ההפרשה חל רק לאחר הוספת מים ולישה. עם זאת, ישנה אפשרות להפריש קמח בתנאי שמתנים שיחול עליו שם חלה לכשיהפוך לעיסה. המשניות דחלה (פ"ב מ"ה ופ"ג מ"א) קובעות שאין חיוב הפרשה על קמח בלבד, אלא רק לאחר שיתן את המים ויערב. הראשונים נחלקו האם נתינת המים נחשבת כתחילת גלגול. דעת הרמב"ם היא שכן, ואפשר לכתחילה להפריש. רוב הראשונים סוברים שאינו נחשב כתחילת גלגול, אך בכל אופן סבורים שאפשר להפריש מנתינת המים. דעת הר"ש והרא"ש היא שלכתחילה צריך להמתין עד שתתגלגל, אלא שבעיסה טהורה תיקנו שיפריש מיד בנתינת המים כדי שלא יבואו לטמא אותה, ואילו בעיסה טמאה ימתין עד שתתגלגל. בזמן הזה, שכולנו טמאים, פסק השו"ע (יו"ד סי' שכז ס"ג) שטוב להמתין עד גמר הלישה שתיעשה כל העיסה לגוף אחד. הטעם שאין מפרישין בעודה קמח הוא מדכתיב (במדבר טו כ) "ראשית עריסותיכם" וקמח אינו נחשב עריסותיכם, וכ"כ רש"י קידושין (דף מו ע"ב), וכן מבואר בספרי במדבר (שם). אף על פי שפשוט שאין מפרישים חלה מהקמח, כתב הטור (יו"ד סימן שכז) בשם ה"ר אליעזר ממיץ שכל זה דוקא באומר שיחול עליה שם חלה בעודו קמח, אבל המפריש קמח ואומר כשתעשה עיסה יחול עליה שם חלה דבריו קיימין, וכן נפסק בשו"ע (שם ס"א). בב"י שם כתב בשם הסמ"ג (עשין רב ע"ד) שהטעם הוא משום דקיי"ל כראב"י דאמר בקידושין (דף סב ע"ב), שאם אמר פירות ערוגה זו מחוברים יהיו תרומה על פירות ערוגה זו תלושין לכשיביאו שליש ויתלשו, והביאו שליש ונתלשו, דבריו קיימין. סה"ת כתב שמטעם זה יכולה אשה לומר לחברתה קחי קמח ולושי עוגות והפרישי חלה, אף על פי שבשעת הציווי היתה קמח ואינה ראוייה לחלה. לאור האמור, ניתן למנוע מכשול בשיווק מוצרי מאפה אלו, באופן שהמשגיח טרם צאתו מן המפעל יפריש קמח ויתנה שיחול עליו שם חלה כאשר ילושו אותו ותיעשה ממנו עיסה, דבכה"ג אפשר להפריש אפילו שעדיין לא נתגלגלה העיסה וכדעת הר"א ממיץ המובא בשו"ע כמבואר.
המפריש חלתו קמח אינה חלה כמבואר במשניות דחלה (פ"ב מ"ה ופ"ג מ"א) ואינו חייב אלא לאחר שיתן את המים ויערב. ונחלקו הראשונים האם נתינת המים חשיב כתחילת גלגול, דעת הרמב"ם דחשיב כתחילת גלגול ואפשר לכתחילה להפריש, אבל רוב הראשונים סוברים דאינו נחשב כתחילת גלגול, ובכל אופן סברי שאפשר להפריש מנתינת המים. דעת הר"ש והרא"ש שלכתחילה צריך להמתין עד שתתגלגל, אלא שבעיסה טהורה תיקנו שיפריש מיד בנתינת המים כדי שלא יבואו לטמא אותה, אבל בעיסה טמאה ימתין עד שתתגלגל. ולכן בזמן הזה שכולנו טמאים פסק השו"ע (יו"ד סי' שכז ס"ג) שטוב להמתין עד גמר הלישה שתיעשה כל העיסה לגוף אחד. והטעם שאין מפרישין בעודה קמח כתבו הר"ש והרא"ש דהוא מדכתיב (במדבר טו כ) "ראשית עריסותיכם" וקמח אינו נחשב עריסותיכם, וכ"כ רש"י קידושין (דף מו ע"ב), וכן מבואר בספרי במדבר (שם) "והיה באכלכם מלחם הארץ" שומע אני אף הקמחים במשמע, ת"ל מראשית עריסותיכם משיתערס, מכאן אמרו וכו', עי"ש.
והנה אף דפשוט שאין מפרישים חלה מהקמח, כתב הטור (יו"ד סימן שכז) בשם ה"ר אליעזר ממיץ דכל זה דוקא באומר שיחול עליה שם חלה בעודו קמח, אבל המפריש קמח ואומר כשתעשה עיסה יחול עליה שם חלה דבריו קיימין, וכן נפסק בשו"ע (שם ס"א). ובב"י שם כתב בשם הסמ"ג (עשין רב ע"ד) דטעם הדבר הוא משום דקיי"ל כראב"י דאמר בקידושין (דף סב ע"ב), שאם אמר פירות ערוגה זו מחוברים יהיו תרומה על פירות ערוגה זו תלושין לכשיביאו שליש ויתלשו, והביאו שליש ונתלשו, דבריו קיימין. והביא שכן כתב בסה"ת שמטעם זה יכולה אשה לומר לחברתה קחי קמח ולושי עוגות והפרישי חלה, ואע"פ שבשעת הציווי היתה קמח ואינה ראוייה לחלה. ובדרכי משה הוסיף שכן הוא גם במרדכי.
האם שליח יכול להפריש חלה מקמח?
באופן כללי, שליח אינו יכול להפריש חלה מקמח אלא אם כן הוא בעל הקמח או שיש לו סמכות מלאה ללוש אותו. זאת משום שרוב הפוסקים אינם סוברים כראב"י, ולכן הפרשה מקמח על ידי שליח שאינו בעל הקמח אינה תקפה. ביאור הגר"א (סק"א) מציין שדעת הר"א ממיץ, הסמ"ג והטור מבוססת על ראב"י, אך רוב הפוסקים חולקים. עם זאת, הגר"א מציין שבמקרה שהדבר בידו של השליח ללוש את הקמח, הפרשה בתנאי שתחול לכשתתגלגל תהיה תקפה. תוס' בנזיר (דף יב ע"א ד"ה מ"ט) מבאר שבעל הבית יכול למנות שליח להפריש מקמח כי יש בידו להפוך את הקמח לעיסה, והשליח יפריש לכשיעשה עיסה. אולם, כל זה תקף רק כאשר השליח מפריש עיסה בפועל, ולא כאשר הוא מפריש קמח, שכן אין בידו לעשות עיסה, ומינוי שליחות על דבר שלא בא לעולם אינו תקף. לכן, הפרשה מקמח תקפה רק בבעל הקמח, שבידו ללוש אותו מתי שירצה. אדם אחר שאינו בעל הקמח, ואין בידו ללוש אותו, הפרשתו אינה תקפה לדעת רוב הפוסקים. לפיכך, משגיח שהוא רק שליח להפרשת חלה ואינו בעל הקמח, אינו יכול להפריש חלה מן הקמח קודם שנעשה עיסה, וגם אינו יכול להפריש חלה מעיסת טבל על עיסות עתידיות שיתגלגלו בהעדרו, שכן אין בידו ללוש אותן. הגרצ"פ פראנק בשו"ת הר צבי (זרעים ח"א סימן פב), שו"ת ארץ צבי (סימן מז), ובחזו"א דמאי (סימן יז), ויו"ד (קצט סק"ג) דנים בנושא זה.
כיצד כתב מינוי למשגיח מאפשר הפרשת חלה?
כתב מינוי למשגיח מאפשר הפרשת חלה בכך שהוא מעניק למשגיח סמכות מלאה לשנות את סדרי האפיה ולקבוע נהלים, ובכך נחשב הדבר כבידו ללוש את הקמח. לאור האמור, הורה עמוד ההוראה מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, כי בעל המאפיה צריך לתת סמכות למשגיח הממונה על הפרשת החלה לשנות את סדרי האפיה במפעלו ולקובעם כרצונו, ואף ליתן לו "כתב מינוי" המעיד על כך. באופן זה, נחשב הדבר כבידו ללוש את הקמח, וממילא הפרשתו תקפה אף קודם שנתגלגלה העיסה. כך יוכל המשגיח לתקן את כל העיסות שייעשו במשמרת הלילה בהעדרו מן המפעל, על ידי שיפריש מן הקמח ויאמר שתחול עליו שם חלה לכשתעשה ממנו עיסה על כל העיסות שייעשו בזמן העדרו מן המאפיה. עם זאת, רצוי שהמשגיח לא יפריש בעודה קמח, שכן אם יעשה כן, פועלי המפעל יצטרכו ללוש קמח זה בנפרד ולשומרה שלא תתערב בשאר העיסות, מחשש שתתערב עיסה זו של חלה בעיסות אחרות ותאסור את כל העיסות שבמפעל (עי' בשו"ע סי' שכג סעי' א). לכן, המשגיח אשר קיבל כתב מינוי מבעל המפעל, יקח עיסת טבל שכבר נילושה ולא הופרש ממנה חלה, ויניחנה במקום שמור תחת פיקוחו, ויקרא עליה שם חלה, ויתנה שתחול על כל הקמח שעתידים ללוש ממנו עיסות בזמן העדרו מן המפעל. באופן זה אין חשש שתתערב עיסה זו עם שאר העיסות שבמפעל. מרן שליט"א הוסיף שלכתחילה בבוא המשגיח בבוקר, יפריש שוב חלה בלא ברכה על כל העיסות שנעשו במפעל בעת העדרו, ויכוין לפטור גם את מוצרי המאפה שכבר הוצאו לשיווק טרם בואו, ובכך יתקן את כל מוצרי המאפה שטרם נאכלו, גם אם ההפרשה שעשה בלילה לא הועילה. נוסח כתב המינוי המומלץ במפעלים הוא: "לכבוד המשגיח. בשם הנהלת המאפיה הנני ממנה את כב' לשליחנו להפרשת חלה במפעלנו. כמו כן הנני להודיעך כי בידך לקבוע נוהלי השימוש בקמח ו/או הקדמת אפיית העיסות, וכמו כן בידך לעשות עיסות כראות עיניך."
לאור האמור, הורה עמוד ההוראה מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, כי צריך שבעל המאפיה יתן סמכות למשגיח הממונה על הפרשת החלה לשנות את סדרי האפיה במפעלו ולקובעם כרצונו, ואף ליתן לו "כתב מינוי" המעיד על כך, דבאופן זה נחשב הדבר כבידו ללוש את הקמח, וממילא מהניא הפרשתו אף קודם שנתגלגלה העיסה, ויוכל לתקן את כל העיסות שייעשו במשמרת הלילה בהעדרו מן המפעל, ע"י שיפריש מן הקמח, ויאמר שתחול עליו שם חלה לכשתעשה ממנו עיסה על כל העיסות שייעשו בזמן העדרו מן המאפיה.
אמנם רצוי שלא יעשה המשגיח באופן זה שמפריש בעודה קמח, דאם יעשה באופן זה שמפריש קמח ומתנה כנ"ל, אז צריכים פועלי המפעל ללוש קמח זה בנפרד, ולשומרה שלא תתערב בשאר העיסות. דמיד שעיסה זו נילושה כבר נתפסה בקדושת חלה, ויש לחוש טובא שיצא מזה מכשול ותתערב עיסה זו של חלה בעיסות אחרת ותאסור את כל העיסות שיש במפעל, ועי' בשו"ע (סי' שכג סעי' א), ואכמ"ל.
לכן יקח המשגיח אשר קיבל כתב מינוי מבעל המפעל, עיסת טבל שכבר נילושה ולא הופרש ממנה חלה, ויניחנה במקום שמור תחת פיקוחו, ויקרא עליה שם חלה, ויתנה שתחול על כל הקמח שעתידים ללוש ממנו עיסות בזמן העדרו מן המפעל, ובאופן זה אין חשש שתתערב עיסה זו עם שאר העיסות שבמפעל.
אך הוסיף מרן שליט"א דלכתחילה בבוא המשגיח בבוקר יפריש שוב חלה בלא ברכה על כל העיסות שנעשו במפעל בעת העדרו, ויכוין לפטור גם את מוצרי המאפה שכבר הוצאו לשיווק טרם בואו. ובזה יתקן את כל מוצרי המאפה שטרם נאכלו, ומהני אף אי ההפרשה שעושה בלילה כמבואר לעיל לא הועילה.
וזה לשון הנוסח שיש להנהיג במפעלים שמבקשים להפריש כן: לכבוד המשגיח. בשם הנהלת המאפיה הנני ממנה את כב' לשליחנו להפרשת חלה במפעלנו. כמו כן הנני להודיעך כי בידך לקבוע נוהלי השימוש בקמח ו/או הקדמת אפיית העיסות, וכמו כן בידך לעשות עיסות כראות עיניך.