הבא: סימן קמ"ז דין קריעה ברואה ערי יהודה ומקום המקדש <<
או"ח ג' סימן קמ"ו
בענין זכר לחורבן בדירה שכורה
במענה לשאלתו אם חייבים לשייר אמה על אמה זכר לחורבן (כמבואר בסי' תקס סעי' א) בדירה שכורה. כבר דנו בזה האחרונים ובשו"ת אגר"מ (או"ח ג סי' פו) העלה להקל דאין לחייב השוכר להניח אמה על אמה ש"אינו ביתו".
ולפני שנים רבות (אלול תשמ"ו) הורה מרן רבינו זצוק"ל להשיב לשואל שאף בדירה שכורה יש לעשות זכר לחורבן ותמך יתדותיו בדברי הפמ"ג (סי' תקס א"א ס"ק ד).
וכך גם שמעתי ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, שחייב, אלא שהוסיף וחילק דאם השוכר מסייד, עליו להשאיר אמה על אמה, אולם נכנס לבית שסויד כולו ואין בו שיור אמה על אמה עליו לבקש מבעה"ב רשות לקלוף הכותל.
ובעוניי הבנתי טעם הדבר שצריך לקלוף, דאף דאיתא (בבא בתרא דף סא) הלוקח חצר מסויידת הר"ז בחזקתה ואינו חייב לקלוף, ומשמע דהיינו אפילו בבית שנקנה ולא שיירו אמה על אמה – זהו דוקא בלוקח מן הנכרי אבל בלוקח מן הישראל והמוכר לא נהג כדין ולא שייר, צריך הקונה לקלוף עיין במג"א) ועל פי מה שהובא לעיל, דין השוכר כדין הקונה וגם הוא חייב לשייר ובכלל זה הוא גם לקלף. ואחר זמן ראיתי שכדברים הללו בשם מרן הגר"ח הביא בארחות רבינו (ח"ב עמ' קמז).
אלא שנסתפקתי בלשון הפמ"ג שכתב "והדר בשכירות בבית עכו"ם יסייד בכל שנה לעצמו וכו' וי"ל דצריך לשייר", ומשמע מדבריו דכל החיוב הוא דווקא כשבא לסייד, ואם לקח דירה שאין בה שיור אמה על אמה ואינו מסייד אינו חייב לקלוף, ואפשר להסביר דדברי הפרמ"ג דוקא כשלקח מן העכו"ם, שלעכו"ם אין חיוב, ולכך א"צ לקלוף, אבל אילו שכר מישראל חייב לקלוף כיון שהישראל הבעה"ב חייב, וכדעת מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, אלא שהוסיף כי יש לעשות כן ברשות, שהרי קולף מהסיד שסייד בעה"ב, (ולא נתבאר לי טעמו רק מסתמא מכיון שיש מקילין בדבר מכל מיני טעמים עיין במ"ב ובנו"כ לכן אינו יכול לקלוף בלא רשות ואכמ"ל).