שחיטת עופות בתשעת הימים: הלכות ודעות - או"ח ג' סימן קמ"א

הבא: סימן קמ"ב רחיצה בתשעת הימים לצורך פגישת שידוכים <<

או"ח ג' סימן קמ"א

בענין שחיטת עופות בתשעת הימים

כתב הרמ"א (סי' תקנא סעי' ט) "ומצניעים מר"ח ואילך הסכין של שחיטה". ומקור הדין הביא הדרכי משה מרבינו ירוחם (נתיב יח ח"ב), ולשונו (עפ"י דפוס ויניציאה) "ויש מקום שנוהגים להגביה [בדרכ"מ, לצניע] הסכין של שחיטה ושלא לשחוט הקצבים [בדרכ"מ, לקצבים] מר"ח אב [בדרכ"מ, עד אחר ט"ב] וכן כתב הרמב"ן".

ובטעם הצנעת הסכין נראה דיש שני טעמים,  האחד כפי שנראה מדברי הדגול מרבבה שהוכיח מהא דמצניעים הסכין, דאף לקטנים אסור לאכול בשר, דאם הי' מותר מאי טעמא דמצניעים, הרי דנקט ההצנעה היא משום דאסור לאכול בשר ואין סיבה לשחוט (שהרי השחיטה מתבצעת סמוך לאכילה), ואכן אם ת"ב חל סמוך לשבת התירו לשחוט מחמת הצורך בבשר לש"ק, ועי' במ"ב (סק"ל) שבמקרה שחל ת"ב ביום ה' ובמקומם היתה הרגילות אצל הגויים שלא אכלו בשר ביום ו' וביום ז' ואין מי שיקנה את הטריפות מהשחיטה של יום ה', אפשר להקל ולהתיר לשחוט גם ביום ד', אבל לא התירו לצורך איכסון לעתיד כבזמנינו. אולם המג"א (סקל"א) ס"ל דקטנים שאינם יודעים להתאבל על ירושלים מותרים לאכול בשר,  וע"כ דלדבריו אין שייכות בין איסור אכילת בשר להצנעת הסכין. ויעויין גם בתורת חיים (אות כה) דדחה ראיית הדג"מ, דיתכן לומר שאין שוחטים לקטנים כמו שאין מלמדים להם תורה בת"ב, דאין זה מחמת אבילות הקטנים, אלא משום שלגדולים אסור ללמוד, כך גם לענין שחיטה אסור לגדולים לשחוט אף שלקטנים מותר לאכול, וכתב טעם אחר להא דאסור לשחוט, מפני שבטל המזבח, הרי דלדבריו הוה איסור בפנ"ע.

וראיתי בדעת תורה למהרש"ם שכתב דאחד מן הרבנים ביקש להתיר לשחוט במקום שיש שם שוק בתשעת הימים, וטעמו דאם לא יספקו להמון העם בשר כשר יהיו כאלו שיכשלו ויאכלו בשר טריפה, והאריך המהרש"ם כנגד דעה זו דאעפ"י שענין הצנעת הסכין ואי מכירת בשר בפרהסיא הינו מנהג בעלמא קשה להתיר בכגון דא.

וכשזכיתי לדון בדבר זה קדם מרן רבינו זצוק"ל אמר, שאף שהאחרונים החמירו ולא התירו שחיטת בשר אפילו להציל את אלו שאינם שומרי תו"מ, הרי כשהנידון הוא אודות "שחיטת מהדרין" והיא מבוצעת לצורך איכסון לזמן אחרי ת"ב, וגם ברור הדבר שהקונים עופות אלו מציבור היראים לא יאכלו עופות אלו באיסור בתשעת הימים, יש מקום להקל בשעת הדחק שלא לבטל את השחיטה.

ושבתי ושאלתי דאולי יש לחשוש לעופות האלו שועד הכשרות לא מכשירם בתורת "מהדרין" ומוחתמים רק בחותם כשר, דיתכן ויקנו אותם אלו שיאכלום בתשעת הימים ואף בשבוע שחל בו ת"ב, והשיב מרן רבינו זצוק"ל דמסתמא יש אפשרות להשיג עופות כאלו גם משחיטות אחרות ולא נחשב ששוחטים בשביל אנשים אלו, ואין צורך לאסור השחיטה משום כך. ומדבריו למדנו דסבר דטעם הצנעת הסכין הוא מחמת שאין לשחוט לצורך תשעת הימים (וכסברת הדג"מ), אבל כל שהשחיטה מיועדת לימים שאחרי תשעת הימים אפשר להקל בשעת הצורך.

Frequently Asked Questions

1 אילו מצוות התלויות בארץ נלמדות ומוסברות בבית המדרש?

בית המדרש מספק מידע והדרכה מקיפים על מצוות התלויות בארץ כגון תרומות ומעשרות, הפרשת חלה, כלאיים, ערלה, שמיטה, חדש ורבעי, וכן על מעגל השנה ההלכתי.

2 כיצד ניתן להצטרף לקרן המעשרות ולקבל סיוע בהפרשת תרומות ומעשרות?

באתר ניתן למצוא מידע מפורט על אופן ההצטרפות לקרן המעשרות, הדרכה מעשית להפרשת תרומות ומעשרות, וכן נוסח מדויק להפרשה. הקרן מסייעת גם בענייני מעשר שני.

3 האם ישנה אפשרות לשאול שאלות הלכתיות ולקבל מענה מרבני המכון?

כן, המכון מפעיל שירות "שאל את הרב" ומקיים "בית הוראה" במסגרת פעילותו התורנית, המאפשר קבלת מענה הלכתי מוסמך מרבניו.

4 אילו תוכניות לימוד ופעילויות חינוכיות ותורניות מוצעות על ידי המכון?

המכון מציע מגוון פעילויות תורניות כגון שיעורי בית מדרש וימי עיון, וכן פעילויות חינוכיות דרך "מרכז הלמידה אמונת ארץ", תוכניות למוסדות חינוך ולמידה וירטואלית.

עגלת קניות